אין צעקה גדולה יותר מהשתיקה – אם אתה בקטע הרבני/דתי. ואם את בקטע של הגשש, אז כבר בגבעת חלפון ויקטור חסון אומר לג'ינג'י: "תשתוק ותצעק" (חפשי נתיבי ויקטור ובנותיו). ואם אתם בקטע של פיזיקה...
אין צעקה גדולה יותר מהשתיקה – אם אתה בקטע הרבני/דתי. ואם את בקטע של הגשש, אז כבר בגבעת חלפון ויקטור חסון אומר לג'ינג'י: "תשתוק ותצעק" (חפשי נתיבי ויקטור ובנותיו). ואם אתם בקטע של פיזיקה אז החוק השלישי של ניוטון. (מול כל כוח וכו').
כן, אני חושבת שהמחאה זה כמו אולימפידה, עצם ההשתתפות היא זו שקובעת.
הדיבור על מחנה שלי בתוך המחנה שלנו, כבר מסביר למה בכלל המדינה הגיעה למצב כזה (מתפוררת/מפולגת). צביעת המצב בצבעים של שמאל וימין לא שונה ויותר טוב ממה שמתרחש בצד השני.
אז כן, תגיעו ותצעקו את המכנה המשותף הכי רחב למדינה זו (כל דבר אחר זה הסחת דעת ופירוד השורות, שמשחקים לידיים של סוכני הכאוס). וואללה, אין נושא פוליטי אחת, שהוא בעל ערך גבוה יותר מהשנייה, כאשר דנים בפוליטיקה, אבל אין פוליטיקה בלי דמוקרטיה! ודמוקרטיה כאן היא העיניין, ולא כיצד כל אחד מפרש את הדמוקרטיה באופן אישי. "מי שיכול לספור כל חור, שוכח את הרשת" (מאיר אריאל).
ובנימה אישית אני חייבת להגיד לכם שאם הייתה כאן באמת דמוקרטיה; "שוברים שתיקה" וזכויות הלהט"ב ותנועות נוספות היו מיותרות מלכתחילה (כלומר, לא היו צריכים לדבר או להילחם עליהם בכלל – כי הן היו מובנות ומקובלות מאליהן). אז מה עדיף, להיות צודק ומדוכה בדיקטטורה, או מיותר וחופשי בדמוקרטיה?