דעה לא פופולרית: זה בסדר גמור שהיו דגלי גאווה בהפגנה בכיכר הבימה בשבת, אף אחד לא "חטף לכם את ההפגנה" חברים. נכון, יש אנשים שיירתעו מהדגל. נכון, הדגל מייצג מאבק ספציפי ואינו נוגע ישירות למהפכה השלטונית שמתרחשת לנו מול העיניים.
דעה לא פופולרית: זה בסדר גמור שהיו דגלי גאווה בהפגנה. אף אחד לא "חטף לכם את ההפגנה", חברים. נכון, הדגל מייצג מאבק ספציפי, אבל הלהטב"קים הם בין הראשונים לסבול מקואליציית האימים
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
אבל את צריכה להיות עיוורת כדי לא להבין שלהטב"קים הם בין הראשונים לסבול מקואליציית האימים הנוכחית. שהמאבק שלהם אינו צידי אלא חלק מהותי מהמאבק של כולנו, ושגם אם כולנו לא שרות קומבייה מסביב למדורה בשילוב ידיים, אנחנו צריכות אותם לצידנו. אין לנו פריווילגיה לוותר עליהם רק כי בימין מזייפים אימה מ"הטרור הלהט"בי".
אם הפסקה התמוהה הזו עוברת לכם בגרון, יש כאן בעיה. לכולם ברור למה להט"בקים יצאו בשבת מהבית, ולמה דגל הגאווה הוא חלק לגיטימי וחשוב מהמאבק בממשלה החדשה.
אבל איכשהו, בכל הפגנה מחדש, אנחנו מוצאים את עצמנו באותו דיון לעוס, רק עם דגל פלסטין במקום דגל הגאווה ומתנגדי כיבוש במקום להט"בקים, ששוב צריכים להסביר שעצם קיומם לגיטימי.
עמית סגל חושב ש"הפגנות בעד מדינת ישראל לא כוללות בד"כ דגלי פלסטין". אני יכולה להבין למה בימין העמוק מאמינים בזה, אני רק לא מבינה למה בשמאל-מרכז הישראלי מוכנים לתת להם לשרטט עבורם את גבולות הגזרה של המחנה.
אם במרכז הפוליטי אכן השתכנעו שהמשך שלטונו של נתניהו מציב סכנה ממשית לעתידה של ישראל, הצעד המתבקש הוא להגדיל את המחנה, לחפש שותפים, לרקום קואליציות. במקום זאת, קיבלנו שוב את אותו טקס רגיל: מארגנים הפגנה ופוזלים לשמעון ריקלין ולינון מגל כדי לראות אם המשתתפים טובים בעיניהם.
עמית סגל חושב ש"הפגנות בעד מדינת ישראל לא כוללות בד"כ דגלי פלסטין". אני יכולה להבין למה בימין העמוק מאמינים בזה, אני רק לא מבינה למה בשמאל-מרכז מוכנים לתת להם לשרטט את גבולות הגזרה של המחנה
ספוילר: מגל וריקלין לא יאשרו. כי היו דגלי פלסטין, כי אין מספיק דגלי ישראל, כי ההפגנה בתל-אביב, כי אין לכם כובע. ככה עובד ההפרד ומשול של נתניהו כבר שלושים שנה, אלה רק אנחנו שמראים עקומת למידה של דג זהב על וויד.
מפחיד לראות כמה אנשים במחנה שלי מוכנים לבלוע על קרביה את התעמולה המרושעת של בנימין נתניהו. כדי להאמין שמפגינים שמניפים דגלי פלסטין הם "תומכי טרור" – אנשים שחיים כאן, שכאן משפחותיהם ועולמם – אדם צריך לחיות באותו עולם פנטזיה שבו בני גנץ הוא משוגע לא מאובחן ואהוד ברק הוא פדופיל לטנטי.
מפגינים מניפים את הדגל כי הם מתנגדים לשליטה צבאית על מיליוני בני אדם, בדיוק כפי שהם אומרים. גם רבים בשמאל-מרכז יודעים זאת. הם פשוט מפחדים לעמוד לצד האנשים הללו כדי שהרעל שהוטח בהם לא ידבק, חלילה, גם בהם. שותפים שקטים, מרצון, במכונת הרעל של נתניהו.
מפחיד לראות כמה אנשים במחנה שלי מוכנים לבלוע על קרביה את התעמולה המרושעת של נתניהו. כדי להאמין שמפגינים שמניפים דגלי פלסטין "תומכי טרור" – צריך לחיות בעולם פנטזיה בו גנץ משוגע וברק פדופיל לטנטי
הגעתי להפגנה במוצ"ש לדבר על הכיבוש כי אני מאמינה שהכיבוש הוא העוול המרכזי בישראל כיום, שהוא לבה הפועם של המערכת שאפשרה את נתניהו, שביצרה את שלטונו ושנציגיה הם הנהנים העיקריים מהקואליציה החדשה שלו.
הגעתי לדבר על הכיבוש כי אני יודעת שהפלסטינים יהיו הראשונים לחוש את כובד ידה של הממשלה הנוכחית וכי אי אפשר לדבר על "סכנה לדמוקרטיה" מבלי לדבר על האנשים שהדמוקרטיה הזו הותירה בצד, הרבה לפני שנתניהו עלה על המפה הפוליטית.
המנכ"לים השותפים שלנו, @AGvaryahu @YaelLotan3 בנאומם ברחבת המוזיאון לפני זמן קצר: "אנחנו בונות ובונים מחנה דמוקרטי חדש. כזה שבו יהודים וערבים, נשים וגברים, סטרייטים ולהט"בים, חילונים ודתיים, מאוחדים נגד ממשלה רעה אחת ולמען עתיד טוב יותר למקום הזה. >>> pic.twitter.com/2cvdbLMG0p
— שוברים שתיקה (@ShovrimShtika) January 7, 2023
כדי לנצח את נתניהו, המרכז הפוליטי היה מוכן לקבל לשורותיו את אביגדור ליברמן, גדעון סער, זאב אלקין, נפתלי בנט ואיילת שקד. הם התקבלו בחיבוק, גם כשמפלגתו של בנט דיממה עריקים.
רק מחנה השוויון הישראלי, שזיהה את הסכנה שבנתניהו מההתחלה ושהיה הראשון שנתניהו סימן כאויב, צריך להתנצל על עצם קיומו.
הגעתי לדבר על הכיבוש כי אני יודעת שהפלסטינים יהיו הראשונים לחוש את כובד ידה של הממשלה הנוכחית וכי אי אפשר לדבר על "סכנה לדמוקרטיה" מבלי לדבר על האנשים שהדמוקרטיה הזו הותירה בצד
תבואו, אומרים לנו, חשוב שתבואו. הדמוקרטיה הישראלית בסכנה. רק תזכרו לסתום את הפה בקשר לאלה, מה שמם, שעבורם הדמוקרטיה הזו מעולם לא הייתה רלוונטית.
יעל לוטן היא מנכ"לית שותפה של "שוברים שתיקה". התגייסה בשנת 2002 ושירתה כתצפיתנית בגבול עזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהרמטכ"ל יכול לדבר גבוה-גבוה ואנחנו יכולים להתעלם מהלעג של נסראללה כלפי החולשה שפוקדת את ישראל. אבל האמת, שכמו תמיד, יש פה מלכוד. השאננות שוב אחזה בנו. כמו לפני מלחמת יום כיפור. בונים על דיבורים ובמעשים, הולכים לקראת אסון, עם הרפורמה המשפטית. ארה"ב כבר הציבה לנו גבולות ומעקמת את האף כלפי הממשלה הזאת. משהו מסריח פה. הטקטיקה של נתניהו, היא להרבות במעשים שנויים במחלוקת, כדי להקים עליו עוד ועוד קהלים, עד אשר הרפורמה, שהיא שורש כל רע, תיבלע לה אי שם והוא יוכל להעביר אותה, בלי שנרגיש בכך אפילו.
פוסט זה נכתב ע"י אדם שהקשר שלו לעם היהודי ההיסטורי הוא מקרי בלבד. העובדה שאולי הסבא והסבתא שלו היו יהודים, עדיין אינה מהווה תנאי מספיק שהוא יהיה יהודי. אדם כזה כמו רבים מהשמאל, שהקשר שלהם לעם היהודי הוא מקרי בלבד, שואפים למדינת כל תושביה, ולא למדינה יהודית. כולם מדברים על מדינה יהודית ודמוקרטית, אך אינם באמת מתכוונים למדינה יהודית. זהו מס שפתיים בלבד, ואנו רואים זאת בפסיקות של בג"ץ, בשידורים של ערוצי התקשורת-11,12,13, ותחנות הרדיו של התאגיד. האם אינכם מבינים כי כאן רק תסבלו? רוב העם נגדכם, ותומך בימין. מנהיג הימין נתניהו, הוא השמאלן ביותר בימין, ולכן אינני סומך עליו, ומקוה שהימין לא יתן לו לישם את דעותיו במדינה. מה יש לכם לעשות במדינה שאינה ארץ אבותיכם? הגרו לאירופה או ארה"ב הדמוקרטיות, שהן מדינות כל תושביהם, ורק אל תבליטו שסבא וסבתא שלכם היו יהודים, כדי שלא תפגעו מהאנטישמיות. ממילא אינכם שונים במראיכם ובהתנהגותכם ביום יום מכח הגויים שיחיו לידכם. חבל מאד שתמשיכו לסבול.
אין צעקה גדולה יותר מהשתיקה – אם אתה בקטע הרבני/דתי. ואם את בקטע של הגשש, אז כבר בגבעת חלפון ויקטור חסון אומר לג'ינג'י: "תשתוק ותצעק" (חפשי נתיבי ויקטור ובנותיו). ואם אתם בקטע של פיזיקה אז החוק השלישי של ניוטון. (מול כל כוח וכו').
כן, אני חושבת שהמחאה זה כמו אולימפידה, עצם ההשתתפות היא זו שקובעת.
הדיבור על מחנה שלי בתוך המחנה שלנו, כבר מסביר למה בכלל המדינה הגיעה למצב כזה (מתפוררת/מפולגת). צביעת המצב בצבעים של שמאל וימין לא שונה ויותר טוב ממה שמתרחש בצד השני.
אז כן, תגיעו ותצעקו את המכנה המשותף הכי רחב למדינה זו (כל דבר אחר זה הסחת דעת ופירוד השורות, שמשחקים לידיים של סוכני הכאוס). וואללה, אין נושא פוליטי אחת, שהוא בעל ערך גבוה יותר מהשנייה, כאשר דנים בפוליטיקה, אבל אין פוליטיקה בלי דמוקרטיה! ודמוקרטיה כאן היא העיניין, ולא כיצד כל אחד מפרש את הדמוקרטיה באופן אישי. "מי שיכול לספור כל חור, שוכח את הרשת" (מאיר אריאל).
ובנימה אישית אני חייבת להגיד לכם שאם הייתה כאן באמת דמוקרטיה; "שוברים שתיקה" וזכויות הלהט"ב ותנועות נוספות היו מיותרות מלכתחילה (כלומר, לא היו צריכים לדבר או להילחם עליהם בכלל – כי הן היו מובנות ומקובלות מאליהן). אז מה עדיף, להיות צודק ומדוכה בדיקטטורה, או מיותר וחופשי בדמוקרטיה?