נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שנפגש עם נשיא לבנון ג'וזף עאון בבית הלבן, נשאל אם הוא מעוניין שישראל תיסוג לחלוטין מלבנון ואם נקבע לוח זמנים לנסיגה כזאת.
טראמפ נמנע מלהתחייב, אך אמר כי ישראל "נמצאת בתהליך של ביצוע הנסיגה".
"הם מצויים בתהליך של היערכות מחדש באזורים נוספים", הוסיף טראמפ.
עאון נשאל גם על התנגדותו של יושב ראש הפרלמנט הלבנוני נביה ברי להסכם המסגרת בין ישראל ללבנון, שהושג בתיווך ארצות הברית.
עאון המעיט מחשיבות הביקורת של ברי, הנחשב לבעל ברית של ארגון הטרור חזבאללה. עאון טען כי ההסכם אינו דורש את אישורו של הפרלמנט הלבנוני.
עאון ציין שאף שברי עשוי להתנגד להסכם המסגרת, שנועד להוביל בסופו של דבר לשלום בין ישראל ללבנון, הוא ויושב ראש הפרלמנט מסכימים בדבר הצורך להביא לסיום העימות בדרום לבנון.
"הוא בן הדרום, והוא עשה כמיטב יכולתו כדי לשקם את הדרום. אך למרבה הצער, הדברים נהרסים לנגד עיניו", אמר עאון על ברי.
עאון טען שברי למעשה תומך בגישת ממשלתו כלפי ישראל, אך עליו להיזהר באופן שבו הוא מציג את עמדותיו בפומבי, משום שהוא מייצג את הציבור השיעי.
טראמפ התערב ושיבח את ברי, והוסיף כי הוא ישנה את עמדתו ביחס להסכם "כשיראה את ההתקדמות שהושגה".
טראמפ נשאל אם יעלה בפגישתו היום עם עאון את דרישתו הקודמת שלבנון תבטל את החוק האוסר על קשר עם ישראל.
טראמפ השיב בקצרה כי יעשה זאת, לפני שעבר להדגיש את חשיבותם של הסכמי אברהם. נראה כי ביטול החוק כבר לא נמצא בעדיפות גבוהה מבחינת ארצות הברית, מאחר שהוא לא מנע שיחות ישירות בין שתי המדינות.
טראמפ גם כינה את עאון "נאה" והוסיף כי הוא "עשוי להפוך לאחד המנהיגים החשובים ביותר במזרח התיכון".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהרמטכ"ל יכול לדבר גבוה-גבוה ואנחנו יכולים להתעלם מהלעג של נסראללה כלפי החולשה שפוקדת את ישראל. אבל האמת, שכמו תמיד, יש פה מלכוד. השאננות שוב אחזה בנו. כמו לפני מלחמת יום כיפור. בונים על דיבורים ובמעשים, הולכים לקראת אסון, עם הרפורמה המשפטית. ארה"ב כבר הציבה לנו גבולות ומעקמת את האף כלפי הממשלה הזאת. משהו מסריח פה. הטקטיקה של נתניהו, היא להרבות במעשים שנויים במחלוקת, כדי להקים עליו עוד ועוד קהלים, עד אשר הרפורמה, שהיא שורש כל רע, תיבלע לה אי שם והוא יוכל להעביר אותה, בלי שנרגיש בכך אפילו.
פוסט זה נכתב ע"י אדם שהקשר שלו לעם היהודי ההיסטורי הוא מקרי בלבד. העובדה שאולי הסבא והסבתא שלו היו יהודים, עדיין אינה מהווה תנאי מספיק שהוא יהיה יהודי. אדם כזה כמו רבים מהשמאל, שהקשר שלהם לעם היהודי הוא מקרי בלבד, שואפים למדינת כל תושביה, ולא למדינה יהודית. כולם מדברים על מדינה יהודית ודמוקרטית, אך אינם באמת מתכוונים למדינה יהודית. זהו מס שפתיים בלבד, ואנו רואים זאת בפסיקות של בג"ץ, בשידורים של ערוצי התקשורת-11,12,13, ותחנות הרדיו של התאגיד. האם אינכם מבינים כי כאן רק תסבלו? רוב העם נגדכם, ותומך בימין. מנהיג הימין נתניהו, הוא השמאלן ביותר בימין, ולכן אינני סומך עליו, ומקוה שהימין לא יתן לו לישם את דעותיו במדינה. מה יש לכם לעשות במדינה שאינה ארץ אבותיכם? הגרו לאירופה או ארה"ב הדמוקרטיות, שהן מדינות כל תושביהם, ורק אל תבליטו שסבא וסבתא שלכם היו יהודים, כדי שלא תפגעו מהאנטישמיות. ממילא אינכם שונים במראיכם ובהתנהגותכם ביום יום מכח הגויים שיחיו לידכם. חבל מאד שתמשיכו לסבול.
אין צעקה גדולה יותר מהשתיקה – אם אתה בקטע הרבני/דתי. ואם את בקטע של הגשש, אז כבר בגבעת חלפון ויקטור חסון אומר לג'ינג'י: "תשתוק ותצעק" (חפשי נתיבי ויקטור ובנותיו). ואם אתם בקטע של פיזיקה אז החוק השלישי של ניוטון. (מול כל כוח וכו').
כן, אני חושבת שהמחאה זה כמו אולימפידה, עצם ההשתתפות היא זו שקובעת.
הדיבור על מחנה שלי בתוך המחנה שלנו, כבר מסביר למה בכלל המדינה הגיעה למצב כזה (מתפוררת/מפולגת). צביעת המצב בצבעים של שמאל וימין לא שונה ויותר טוב ממה שמתרחש בצד השני.
אז כן, תגיעו ותצעקו את המכנה המשותף הכי רחב למדינה זו (כל דבר אחר זה הסחת דעת ופירוד השורות, שמשחקים לידיים של סוכני הכאוס). וואללה, אין נושא פוליטי אחת, שהוא בעל ערך גבוה יותר מהשנייה, כאשר דנים בפוליטיקה, אבל אין פוליטיקה בלי דמוקרטיה! ודמוקרטיה כאן היא העיניין, ולא כיצד כל אחד מפרש את הדמוקרטיה באופן אישי. "מי שיכול לספור כל חור, שוכח את הרשת" (מאיר אריאל).
ובנימה אישית אני חייבת להגיד לכם שאם הייתה כאן באמת דמוקרטיה; "שוברים שתיקה" וזכויות הלהט"ב ותנועות נוספות היו מיותרות מלכתחילה (כלומר, לא היו צריכים לדבר או להילחם עליהם בכלל – כי הן היו מובנות ומקובלות מאליהן). אז מה עדיף, להיות צודק ומדוכה בדיקטטורה, או מיותר וחופשי בדמוקרטיה?