דעה לא פופולרית: זה בסדר גמור שהיו דגלי גאווה בהפגנה בכיכר הבימה בשבת, אף אחד לא "חטף לכם את ההפגנה" חברים. נכון, יש אנשים שיירתעו מהדגל. נכון, הדגל מייצג מאבק ספציפי ואינו נוגע ישירות למהפכה השלטונית שמתרחשת לנו מול העיניים.
דעה לא פופולרית: זה בסדר גמור שהיו דגלי גאווה בהפגנה. אף אחד לא "חטף לכם את ההפגנה", חברים. נכון, הדגל מייצג מאבק ספציפי, אבל הלהטב"קים הם בין הראשונים לסבול מקואליציית האימים
יעל לוטן היא מנכ"לית שותפה של "שוברים שתיקה". התגייסה בשנת 2002 ושירתה כתצפיתנית בגבול עזה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
השינוי הדרמטי שחל בשנתיים האחרונות במזרח התיכון הוא ללא ספק בזכות עוצמתו של צה"ל. אך מנגד, כיצד התפרק "ציר ההתנגדות" שהיה אמור לאחד את הזירות ולשגר עלינו אלפי טילים? מסתבר שהברית הזו הייתה סדוקה עוד לפני המלחמה. להלן הפרטים.
* * *
תסריט הבלהות של ישראל עד לפני כשנתיים, היה ללא ספק שבשעת המערכה הכוללת – כל חלקי "ציר המֻקַאוַּמַה" (ההתנגדות) שבנתה איראן יתקיפו את ישראל בו-זמנית.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
החופש הגדול כבר כאן ועמו תופעה מוכרת היטב: אלפי בני נוער מצטרפים בחודשי הקיץ לשוק העבודה. עבור חלקם זוהי עבודה ראשונה, אחרים מכירים את חווית העבודה מהקיץ הקודם. עבור המעסיקים — התקופה הזו דורשת משנה זהירות ואחריות מוגברת.
לאחרונה, פרסם משרד העבודה דגשים חדשים ומדויקים בנוגע לאחת מחובות הליבה של המעסיקים — החובה למסור מידע בטיחותי ולהדריך את העובדים. על פי תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט-1999, אין די בקליטת עובד והצבתו בעמדה; המעסיק חייב להסביר, להדריך ולוודא שהעובד מבין את הסיכונים הקיימים בתפקידו ואת הדרכים להימנע מהם.
עו"ד קלאודיה דוד הייתה בעברה פרקליטה ומנהלת בפרקליטות מחוז ת״א (פלילי) ומומחית תוכן לתחום הרשלנות הפלילית בפרקליטות המדינה (בין היתר יו"ר פורום הרשלנות הארצי בפרקליטות המדינה). כיום בעלת משרד בוטיק המתמחה באירועי רשלנות פלילית ובטיחות בעבודה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צימצום הסחר זה דבר טוב או רע? ירידה בצריכה, בבזבוז המשווע, בשינוע, בהררי האשפה, בהתחממות הגלובאלית, בהרס היערות, האגמים והנהרות זה דבר טוב או רע? השליטה של הכלכלנים בעולם היא דבר טוב או רע?
זה הזמן לאפריקה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אפריקה אבודה.
השחיתות השלטונית היא חלק אינטגראלי ממערכת החיים והסיבות לכך הן רבות מדי מכדי לנסות לתקן. אין לי פיתרון למעט ייאוש. רק יוזמה פנימית של מנהיגות מקומית בסדר גודל של משה רבינו, דוד המלך ואחאב, אולי תצליח להזיז את הענק השחור משחור הזה. האפלקציות שמצליחות באפריקה הן אותן אפליקציות אישיות שמצליחות לתת ליחיד הרגשת שליטה על חייו. החיים שם ג'ונגל תרתי משמע ואדם לאדם זאב. מייאש כמו שזה נשמע.
אני בעד להשתמש ביבשת הזו כשדה ניסויים ואולי משהו מההמצאות האלה יעזרו לממשל תקין שיאפשר וילמד את הציבור שאפשר גם אחרת.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הרמטכ"ל יכול לדבר גבוה-גבוה ואנחנו יכולים להתעלם מהלעג של נסראללה כלפי החולשה שפוקדת את ישראל. אבל האמת, שכמו תמיד, יש פה מלכוד. השאננות שוב אחזה בנו. כמו לפני מלחמת יום כיפור. בונים על דיבורים ובמעשים, הולכים לקראת אסון, עם הרפורמה המשפטית. ארה"ב כבר הציבה לנו גבולות ומעקמת את האף כלפי הממשלה הזאת. משהו מסריח פה. הטקטיקה של נתניהו, היא להרבות במעשים שנויים במחלוקת, כדי להקים עליו עוד ועוד קהלים, עד אשר הרפורמה, שהיא שורש כל רע, תיבלע לה אי שם והוא יוכל להעביר אותה, בלי שנרגיש בכך אפילו.
פוסט זה נכתב ע"י אדם שהקשר שלו לעם היהודי ההיסטורי הוא מקרי בלבד. העובדה שאולי הסבא והסבתא שלו היו יהודים, עדיין אינה מהווה תנאי מספיק שהוא יהיה יהודי. אדם כזה כמו רבים מהשמאל, שהקשר שלהם לעם היהודי הוא מקרי בלבד, שואפים למדינת כל תושביה, ולא למדינה יהודית. כולם מדברים על מדינה יהודית ודמוקרטית, אך אינם באמת מתכוונים למדינה יהודית. זהו מס שפתיים בלבד, ואנו רואים זאת בפסיקות של בג"ץ, בשידורים של ערוצי התקשורת-11,12,13, ותחנות הרדיו של התאגיד. האם אינכם מבינים כי כאן רק תסבלו? רוב העם נגדכם, ותומך בימין. מנהיג הימין נתניהו, הוא השמאלן ביותר בימין, ולכן אינני סומך עליו, ומקוה שהימין לא יתן לו לישם את דעותיו במדינה. מה יש לכם לעשות במדינה שאינה ארץ אבותיכם? הגרו לאירופה או ארה"ב הדמוקרטיות, שהן מדינות כל תושביהם, ורק אל תבליטו שסבא וסבתא שלכם היו יהודים, כדי שלא תפגעו מהאנטישמיות. ממילא אינכם שונים במראיכם ובהתנהגותכם ביום יום מכח הגויים שיחיו לידכם. חבל מאד שתמשיכו לסבול.
אין צעקה גדולה יותר מהשתיקה – אם אתה בקטע הרבני/דתי. ואם את בקטע של הגשש, אז כבר בגבעת חלפון ויקטור חסון אומר לג'ינג'י: "תשתוק ותצעק" (חפשי נתיבי ויקטור ובנותיו). ואם אתם בקטע של פיזיקה אז החוק השלישי של ניוטון. (מול כל כוח וכו').
כן, אני חושבת שהמחאה זה כמו אולימפידה, עצם ההשתתפות היא זו שקובעת.
הדיבור על מחנה שלי בתוך המחנה שלנו, כבר מסביר למה בכלל המדינה הגיעה למצב כזה (מתפוררת/מפולגת). צביעת המצב בצבעים של שמאל וימין לא שונה ויותר טוב ממה שמתרחש בצד השני.
אז כן, תגיעו ותצעקו את המכנה המשותף הכי רחב למדינה זו (כל דבר אחר זה הסחת דעת ופירוד השורות, שמשחקים לידיים של סוכני הכאוס). וואללה, אין נושא פוליטי אחת, שהוא בעל ערך גבוה יותר מהשנייה, כאשר דנים בפוליטיקה, אבל אין פוליטיקה בלי דמוקרטיה! ודמוקרטיה כאן היא העיניין, ולא כיצד כל אחד מפרש את הדמוקרטיה באופן אישי. "מי שיכול לספור כל חור, שוכח את הרשת" (מאיר אריאל).
ובנימה אישית אני חייבת להגיד לכם שאם הייתה כאן באמת דמוקרטיה; "שוברים שתיקה" וזכויות הלהט"ב ותנועות נוספות היו מיותרות מלכתחילה (כלומר, לא היו צריכים לדבר או להילחם עליהם בכלל – כי הן היו מובנות ומקובלות מאליהן). אז מה עדיף, להיות צודק ומדוכה בדיקטטורה, או מיותר וחופשי בדמוקרטיה?