במשך שנים רבות התגאתה ישראל בהישגיה בתחומי המדע. קינותיהם של מדענים, אנשי חינוך, כלכלה ואף תרבות על הרמה היורדת והולכת של תלמידי ישראל בכל תחומי הידע, היו רק תגובות מהסוג "כל דור חושב כך" ואף גרוע ותמציתי יותר: "אתם חמוצים".

ישראל המשיכה להעמיד פנים שתלמידיה ניצבים בפסגת ההישגים הבינלאומיים, בניגוד מוחלט לעובדות, ול"ראיה" הובאו עובדות מפוברקות על אחוזי זכייה בפרסי נובל ביחס לגודל האוכלוסייה. זאת כאשר האמת היא שבישראל הייתה רק מדענית אחת שגדלה והתחנכה כאן, ושתגליתה, זו שהביאה לה את פרס נובל, נעשתה בעת עבודתה בישראל: עדה יונת.

ד"ר חנה דויד היא יועצת לילדים מחוננים ולבני משפחותיהם. למדה לתואר ראשון במתמטיקה-פיזיקה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית, ולתואר שני ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק. הדוקטורט שלה הוא בפסיכולוגיה חינוכית – עם התמחות במחוננות (מקצועות משנה: הוראת המתמטיקה וחינוך), מאוניברסיטת מינכן. סיפוריה הראשונים נדפסו ב"מעריב לנוער" (מגיל 15) ועד כה פרסמה 20 ספרים ולמעלה מ-300 מאמרים.

הפומביות של שיחות הגערות בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וסמיכותן לפרסום של מכון פיו, אשר לפיו שני שליש מהנסקרים ב-36 מדינות מחזיקים בדעה שלילית על ישראל – הזכירה לי חוויה מראשית דרכי במשרד החוץ.

סופה של החוויה בווינה ב-1990 וראשיתה בוושינגטון כמה שנים קודם. היא מחברת בין שני העניינים ויוצרת לישראל בעיה שלישית, שאת ממדיה ונזקיה קשה לחזות.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

המחנה הליברלי בישראל משוכנע כי ההפיכה המשטרית או "הרפורמה המשפטית", הכול כמובן בעיני המתבונן, נולדה בערב חורפי אחד בינואר 2023, כשיריב לוין נעמד מול המצלמות.

אך האמת העגומה היא שמעבדת הניסויים של סירוס מערכת המשפט הישראלית פעלה באין מפריע כבר באפריל 2017. קראו לזה אז "תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה", הידוע בכינויו "חוק קמיניץ".

עו"ד אדם פראירה עוסק, בין היתר, במשפט החוקתי, הפלילי וזכויות האדם, וחוקר את יחסי הגומלין בין משפט, מדיניות ציבורית וחברה בישראל. עמית ביוזמת צעד - תקשורת בונה אמון.