השיח הציבורי בישראל סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני נוטה להיתפס במונחים של מרכז מתון מול קצוות רדיקליים. בראייה זו, המרכז הוא פרגמטי ומעשי, בעוד שהשוליים הפוליטיים מונעים מסנטימנט רגשי ואידיאולוגיה נוקשה.

אולם, ניתוח נתונים עדכני של השיח הישראלי ברשתות החברתיות, שאותו אנו מבצעים בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה, מראה תמונה אחרת. התוצאה: פרדוקס מוסדי שבו המרכז משותק רגשית, בעוד שהקצוות הפוליטיים פועלים באופן מעשי ומכוון-מטרה.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

במסגרת קבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה" אנחנו מנטרים כבר במשך מספר שנים את השיח הישראלי ברשתות החברתיות לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני ושליטת ישראל באזור יהודה ושומרון.

הפרויקט אוסף בכל רבעון אלפי פוסטים מ-X ומפייסבוק באמצעות מערכת ניטור ייעודית, ומנתח אותם בכלי בינה מלאכותית שפותחו במיוחד לקידוד טקסט פוליטי בעברית.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.

"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

לאורך שנות קיום הממשלה ה-37, בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה אנו  בוחנים את פעולותיה בהתייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, על בסיס הצהרות מנהיגי מפלגות, החלטות הממשלה, דיונים בוועדות הכנסת ובמליאת הכנסת.

מה שעולה מהתצפיות שלנו ברור: ממשלה זו וקואליציית המפלגות שהקימה אותה ומתחזקת אותה בכנסת, קידמה את נושא סיפוח שטחי יהודה ושומרון לישראל (לפני ואחרי השבעה באוקטובר) יותר מכל ממשלה אחרת בעשור האחרון.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

ניתוח של כ-15,500 פוסטים ברשתות החברתיות, שבחנו  את השיח הציבורי בישראל ברבעון הרביעי של 2025 במסגרת קבוצת "תמרור-פוליטוגרפיה", מצביע על ממצא שנראה במבט ראשון כפרדוקס: תומכי מדיניות הסיפוח, אלה שדוגלים בהרחבת השליטה הישראלית ביהודה ושומרון – מפנים את האצבע המאשימה דווקא כלפי ישראל ביחס למציאות הביטחונית והמדינית. 98.4% מהפוסטים שלהם שכללו הטלת אשמה הופנו כלפי גורמי פנים.

בניתוח מעמיק יותר של הטקסטים שעלו ברשתות, הבנו שהפרדוקס שגילינו מטעה. מה שאנחנו רואים כאן הוא לא סתירה לוגית, אלא ביטוי קלאסי לתופעה שחוקרי מדיניות ציבורית מכנים "דימוי מדיניות" (policy image): הדרך שבה בעיה ציבורית ממוסגרת, ובעיקר השאלה מי אחראי לפעול.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

ה-7 באוקטובר היה הפתעה צבאית וביטחונית, אבל בשבועות שאחריו התגלתה הפתעה נוספת, לא פחות מטרידה: המשבר ההסברתי.

בזמן שישראל התמודדה עם המתקפה הקטלנית ביותר על אזרחיה מאז הקמתה, הקמפוסים המערביים התפוצצו בגל של תמיכה בחמאס ובאנטגוניזם כלפי ישראל. לא רק ברחוב – גם באולמות האקדמיה, בקרב אלו שאמורים היו להיות בעלי בריתנו הטבעיים.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

הרבעון השלישי של 2025 מציג תמונה מורכבת של קבלת החלטות בממשלה הישראלית: בעוד שולחן הממשלה ממשיך להימנע מהחלטות בנושא שטחי יהודה ושומרון, ועדות הכנסת חוזרות בעוצמה לעסוק בסוגיה.

379 אזכורים של סיפוח ברבעון השלישי – זינוק של פי 11 לעומת הרבעונים הקודמים – מעידים על מגמה ברורה: כאשר הקואליציה מתרופפת, מפלגות קטנות בעלות וטו מעבירות את מוקד הפעילות מהממשלה לוועדות הכנסת.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

החודשים האחרונים, בהם מורגשת ההיערכות לבחירות לצד עליית הלחצים החיצוניים להפסקת אש ועלייה על נתיב המוביל ליצירת מדינה פלסטינית, באים לידי ביטוי ברור בהתנהלות הפרדוקסלית של הנהגת המערכת הפוליטית בישראל.

במחקר המעקב אחרי ביטויי אליטות שאנו מנהלים בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה עולה, שבוועדות הכנסת העלו את נושא סיפוח שטחי יהודה ושומרון פי אחד-עשר לעומת הרבעונים הקודמים (379 אזכורים לעומת 30-33) ומליאת הכנסת מדגישה את הנושא שוב ושוב בדיוניה. אך מנהיגי מפלגות הפחיתו את ההתייחסות לנושא בציוציהם הציבוריים, ושולחן הממשלה שמר על שתיקה מוחלטת בנושא. שלוש מגמות סותרות אלה חושפות תסמונת מדינית עמוקה יותר: את שיתוק המדיניות הישראלית בנושא המרכזי והחשוב ביותר לקיומה: פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

מאז השבעה באוקטובר 2023 נדמה כי כל זרם פוליטי בישראל מנסה להציע את גרסתו ליום שאחרי: סיפוח (ציונות דתית, עוצמה יהודית, ליכוד, ישראל ביתנו), שתי מדינות (הדמוקרטים, יש עתיד, חד"ש, רע"מ) או היפרדות (המחנה הממלכתי).

אך מבט בנתוני "הציוצים" ברשת X (טוויטר לשעבר) של ראשי המפלגות שאסף וניתח ד"ר מעוז רוזנטל מקבוצת המחקר "תמרור – פוליטוגרפיה" מצייר תמונה אחרת לחלוטין. לא שינוי אסטרטגי, לא הכרעה רעיונית, אלא דווקא התבצרות עמוקה בסטטוס־קוו: כלומר, עיסוק בסדר היום הביטחוני-עכשווי ללא מבט צופה פני עתיד אל פתרון אפשרי של הסכסוך.

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.