בשבועות ובחודשים האחרונים מושמעת בקול ענות גבורה הקריאה לגיוס חרדים לצה"ל. מצד אחד היא מובלת בידי חוגי המתנחלים ותומכיהם (להלן, "מתנחלים"), ומן הצד האחר היא מגיעה מחילונים ומאחרים, שמסורתיותם-דתיותם אינה כובלת את חשיבתם.
רשומה זו באה לבקש מאנשי "הצד האחר" להרפות מן הדרישה הנחרצת ולהותיר את העניין להתנצחות פנימית בין אורתודוקסים מתנחלים לבין אולטרה-אורתודוקסים חרדים. זאת, מפני ש"הצלחת" המאבק לגיוס לצה"ל עלולה להפוך לחרב-פיפיות. לא זו בלבד שהיא תפגע במגזר החרדי, אלא גם בבני אדם רבים במגזרים הלא-חרדיים.
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
החלטת הממשלה לכנות את המלחמה שנערכה בשנתיים האחרונות, "מלחמת התקומה", עוררה התנגדות מיידית רחבה. במהרה הועלו הצעות-נגד, שרובן רגשניות, ואשר תוכנן רווי בטינה כלפי הממשלה ובעוינות כלפי ראש-הממשלה ("מלחמת מחדליהו", "מלחמת שלום נתניהו", "מלחמת מלאך החבלה", וכיוצא בזה). ככלל, המגיבים הללו ראו בכינוי "מלחמת התקומה" ניסיון של הממשלה
"לשלוט בנרטיב".
למעשה, רק הצעה אחת, המופיעה בשינויי נוסח ונימה קלים, עונה לכאורה על הצורך לשמר את האירוע בזיכרון הלאומי, ואף בזה העולמי, לדורי דורות. זהו השם "מלחמת 7 באוקטובר", או גרסאות דומות, למשל אלה המנציחות את המועד על-פי הלוח העברי, "מלחמת שמחת תורה" ו"מלחמת שמיני
עצרת".
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
ב-1984, זמן לא רב לאחר הוצאתם לאור של ספרי חזון הבלהות/דיסטופיה מאת עמוס קינן ובנימין תמוז, פורסמו שני מאמרי-מסה בעיתון "הארץ". המחברים היו הפרופסורים אוריאל טל וישעיהו ליבוביץ. הכותבים ביקשו להתריע מפני תופעות שפושות בעם ובארץ ומפני השלכותיהן.
המאמר החתום בידי פרופ' ליבוביץ הכיל שורה של טיעונים, שהכותב הציג בהתמדה מאז תום מלחמת ששת הימים עד סוף ימיו. עם זאת, במאמר זה הופיעה אימרה שציטט מדברי פראנץ גרילפארצר, איש רוח וינאי בן המאה ה-19, וייחדה אותו – התרעה מפני "הדרך המובילה מן האנושיות דרך הלאומיות אל החייתיות". הכותב ציין, כי הידרדרות בכיוון זה עלולה להתרחש בשל אימוץ דעותיהם וכוונותיהם של אנשי "המחנה הלאומי" – גוש מפלגות ותנועות הימין.
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לצערנו, מדיניות של פיוס וחלוקת הארץ לשני העמים אינה ריאלית כי הערבים אינם מעונינים בכך, ואף הניסיון לסגת ולאפשר להם שלטון עצמי כשלה. גם האבות המייסדים לרבות הרצל, בן גוריון ודאי ז'בוטינסקי הבינו שיש לגרום לטרנספר של. ערבים אל מחוץ לארץ ישראל, הרצל- בדרכי נועם, הבאים אחריו סברו שגם בכפייה.
לפני שמגיעים לפרופ' טל ולייבוביץ' אפשר גם לקרוא את פרשות השבוע האחרונות, שם מתואר בדיוק מה האל חושב, על המלחמות ועל מה צריך לעשות בהם.
אנחנו לא רק אוסף פליטים אנחנו עם ישראל ויש לנו ברית עם ה' ופרטיה כתובים בתורה, מי שזה כבד עליו מוזמן לעזוב את העם ואת הארץ.
מי שאינו יודע מהיכן הגיע ולאן פניו, לא ישרוד.
מי שמבקש למחוק את הזהות היהודית מקירבנו, הוא זה שמביא עלינו חורבן.
מי שחושב שארץ ישראל ניתנה ליהודים כדי שיהיה להם מקום להסתתר מפוגרומים, הוא זה שיכלה את ישראל, כי עבורו אין סיבה אחרת להיותנו כאן.
צריך לקרוא לילד בשמו, המיינסטרים בימין שרוי ההתחבטות אינטלקטואלית בין אפרטהייד למחנות השמדה. מביך לגלות עד כמה הבסיס האידאולוגי של כל זה רדוד ונהנתני, ומפחיד לגלות כמה אכזרית יכולה להיות הגאווה, ובפרט הגאווה הלאומית.
אכן נראה שהטיבו להציג את המצב. עם זאת הם טועים, לדעתי, בחשיבות שנתנו לדעתם. כותבי המאמר כתבו את דעתם אבל היא לא ממש חשובה כאשר ניתן לזהות את סוף קיימות מדינת ישראל. הריבוי הדמוגרפי החרדי הבור, שאין לא קשר למשיחיות, מייצר מצב בו המדינה לא יכולה להחזיק ולתמוך באוכלוסייה זו וחמור מכך אוכלוסיה זו לא יכולה לתמוך במדינה מפותחת. המדינה הופכת להיות יותר ויותר דתית וכמובן פחות דמוקרטית. החילוניים בעיקר ההייטק לא ישארו כאן. תהנו מהמדינה הזמנית שסופה היה קצוב מסיבות רבות כבר קודם.
בשנת 1984 הושמעו קולותיהם של ארבעה סופרים-הוגים ישראלים, שבאו להתריע מפני מגמות מסוימות בעם ובמערכת הפוליטית והישענותן על פרשנות דתית-אורתודוכסית מסוימת. לדעת אישים אלה, המגמות הללו מסכנות את קיומה של המדינה.
שניים מהם, עמוס קינן ובנימין תמוז, בחרו בסוגת "חזון בלהות" (דיסטופיה) להבעת חרדותיהם. מדובר בשני ספרונים דקים, שבכל אחד מהם מתוארת אחרית ימים נוראה שתשים קץ למדינת ישראל הציונית, אי-מתי במאה ה-21. נראה שלא בכדי בחרו המחברים לפרסם את הדברים ב-1984.
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
הסופר הצרפתי פרנסואה מוריאק פסק בימי המלחמה הקרה:
"אני כל כך אוהב את גרמניה, שאני מרוצה מכך שיש שתיים".
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עם ללא ערכים איננו עם .
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל בלבד מכח הבטחת האלוהים בתנ"ך .
אתה וחבריך שאינם מאמינים בזה .
התכבדו ומצאו לכם מדינה אחרת יחד עם אהובי נפשכם הערבים . ותחגגו איתם יחד .
אין לכם ולהם זכות להיות כאן בארץ ישראל .
אתם מדברים עדיין על מדינה ערבית נוספת במזרח הירדן? לא ייאמן. נתניהו גם ניסה לבסס שלטון שונה בין הגדה לעזה. חמאס בעזה והרשות בגדה. ראינו מה יצא מיזה. תוציאו לכם מהרשות מדינה ערבית ממזרח לירדן. לא יקום ולא יהיה. על גופתם המתה של עשרות אלפי יהודים, פשוטו כמשמעו.
ומי שלא טוב לו מוזמן להגר מישראל. נבין זאת. לא נגנה אותכם על זה.
בעקבות המכה הנוראה שחמאס הנחית עלינו בשמחת תורה תשפ"ד, אנשי ימין החלו ב"מסע בזמן", בחיפוש אחר שורשי הכישלון המר. הם העבירו אשמה ואחריות אל תוכנית ההינתקות (2005) ולהסכם אוסלו (1993).
אולם, למעשה מקור ההתפתחות שהביאה אותנו עד הלום נמצא בפרק-הזמן הקצרצר שהשתרע בין ראשית ועידת קמפ דייוויד לבין מועד חתימת הסכם השלום הישראלי-מצרי (ספטמבר 1978-מרץ 1979).
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
היה זה שבוע קשה למשטרת מחוז ת"א. השיא היה בבוקרו של יום השבת. שוטרי המחוז ואנשי משטרה רבים אחרים שהוזעקו תל-אביבה ניצבו בפני אלימות קשה ומתמשכת, שהם לא חוו כמותה מזמן או אי-פעם. רבים נתלים בסוגיות – האם השוטרים התכוננו כהלכה לאירוע או האם פעלו כראוי אל מול אלפי האריתראים המתפרעים.
לא אלה היו השאלות, שראשי המחאה נגד "ההפיכה המשטרית" היו צריכים להתמודד אתן או להתייחס אליהן. ניצבה בפניהם הזדמנות-פז – להוכיח את מותר המפגינים הללו ממפגינים אחרים ובוודאי מן התומכים ב"רפורמה המשפטית"; היה עליהם לבטל את "הפגנת קפלן" במוצאי-השבת.
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
באוקטובר 2028, עומד המתנחל, השופט נעם סולברג, להתיישב בכס נשיאות ביהמ"ש העליון, על-פי כלל הוותק/סניוריטי (מינויו של ותיק השופטים לתפקיד נשיא). מינוי זה עלול להעמיד בסכנה כל אזרח ישראלי היוצא לחו"ל. לפיכך, יש לבטל את הסניוריטי, ויפה שעה אחת קודם.
עד עתה, ואולי עד 2028, ביהמ"ש העליון מצליח לשכנע את "קבוצת השווים" – בכירים בקהילת המשפטנים הבינלאומית – כי הוא מטפל באופן מקצועי והוגן בכל המקרים, המתייחסים להתנהגות צה"ל וגורמי ממשל אחרים כלפי התושבים באזורים שבשליטנו מאז מלחמת ששת הימים. משום כך, פלסטינים ואחרים אינם מצליחים לממש את דרישתם להעברת נושאים מסוימים לדיון משפטי מחוץ למדינת ישראל.
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
בשבועות האחרונים אנו עדים לידיעות, מאמרים ודיונים בנושאים העולים מבית היוצר של יריב לוין את שמחה רוטמן, או בכאלה שאנשי המחאה מבקשים להציף את השיח באמצעותם. שניים מן הנושאים הללו הובלטו במיוחד – עילת אי-הסבירות, היקפה וחלותה, והיעדרו של "שוויון" מחוקי-היסוד הקיימים. אולם קיימת סוגיה נוספת בהקשר ל"רפורמה", והיא הניסיון האפשרי לכלול רכיבים מתוכה בחוקי-יסוד שיתקבלו בכנסת במעמדה כרשות מכוננת (כותבת חוקה).
גורלו של "מבחן הסבירות" חשוב במיוחד בהקשר זה, כי רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, פועל כבר עתה כדי לערוך שינויים בהיקף הבחינה המשפטית האפשרית לגבי סבירות הפעולות של הרשות המבצעת.
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
"ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים הביטחוניים מבית הסוהר גלבוע", שהשופט בדימוס מנחם פינקלשטיין עמד בראשה (להלן, ועדת כלא גלבוע), הגישה את הדו"ח המסכם את ממצאיה ומסקנותיה ב-17 במאי 2023, ולאחר ימים ספורים הדו"ח פורסם במלואו באתר הממשלה במרשתת.
באחד הפרקים הראשונים, התייחסה הוועדה להיעדר נציב שב"ס במינוי קבע "במשך תקופה ארוכה וחסרת תקדים" (דו"ח ועדת כלא גלבוע עמ' 39). היא תקפה במילים חריפות תופעה זאת של ניהול ארגון חיוני בידי ממלא-מקום במשך כשנתיים ימים (דצמבר 2018-דצמבר 2020):
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם