בשבועות ובחודשים האחרונים מושמעת בקול ענות גבורה הקריאה לגיוס חרדים לצה"ל. מצד אחד היא מובלת בידי חוגי המתנחלים ותומכיהם (להלן, "מתנחלים"), ומן הצד האחר היא מגיעה מחילונים ומאחרים, שמסורתיותם-דתיותם אינה כובלת את חשיבתם.

רשומה זו באה לבקש מאנשי "הצד האחר" להרפות מן הדרישה הנחרצת ולהותיר את העניין להתנצחות פנימית בין אורתודוקסים מתנחלים לבין אולטרה-אורתודוקסים חרדים. זאת, מפני ש"הצלחת" המאבק לגיוס לצה"ל עלולה להפוך לחרב-פיפיות. לא זו בלבד שהיא תפגע במגזר החרדי, אלא גם בבני אדם רבים במגזרים הלא-חרדיים. 

מוטב להרפות מן הדרישה הנחרצת לגיוס חרדים, ולהותיר את העניין להתנצחות פנימית בין אורתודוקסים מתנחלים לבין אולטרה אורתודוקסים חרדים. "הצלחת" המאבק לגיוסם עלולה לפגוע ברבים

עדיף שחרדים יישארו מחוץ למחנה (הצבאי), משום שלצרכי גיוסם מבקשים להמציא עבורם הקלות, ובראשן החלטה לגייסם בקבוצות גדולות ובגושים הומוגניים ליחידה כזאת או אחרת. גיוס כזה, בין אם כגיוס חובה, בין אם על בסיס התנדבותי, עלול לפגוע באופיו של צה"ל ולהזיק לפניה של החברה, בהיותו כרוך בהתפתחויות ובהשלכות שאינן חיוביות:

1

התחייבות שערורייתית של צה"ל:

במסגרת השתדלנות אצל רבנים ופוליטיקאים חרדים, צה"ל מקדם הקמתן של יחידות ותת-יחידות נפרדות למגויסים, ומוצהר מפי הרמטכ"ל אייל זמיר כי "מי שמתגייס חרדי, יישאר חרדי". במילים אחרות, במקום לחייב את המגויסים במשמעת צבאית, צה"ל מנסה לעמוד ב"דרישות בד"ץ".

2

אי-התערות בחברה הלא-חרדית:

הקמת יחידות נפרדות, פירושה שימור אורחות-חייהם של המגויסים, מבלי להציב יעד של היכרות עם החברה הלא-חרדית והשתלבות בה, כמרכיב חיוני בתכנית השירות שלהם.

3

הפיכת יחידות החרדים ל"גן ילדים":

הכניעות של צה"ל בפני גחמות המגויסים ודרישות רבניהם תחל בהתאמת סדר-היום לשעות התפילה, וכמובן שימי חג, מועד ותענית "יכובדו". בנוסף, יתחשבו בשורה של "צרכים אישיים", כמו יציאה לברית מילה, לטקס נישואין, ולהבדיל – ללוויה או לאזכרה, וכיוצא בזה. הקץ למשמעת צבאית מקובלת וחסל צרכים מינהליים ומבצעיים.

במסגרת השתדלנות אצל רבנים ופוליטיקאים חרדים, צה"ל מקדם הקמת יחידות נפרדות ותנאי השירות שיאפשרו להם להישאר חרדים גם בשחרורם. במקום לחייב מגויסים במשמעת צבאית, צה"ל מנסה לעמוד ב"דרישות בד"ץ"

4

"יישור" חיילים לא-חרדים על-פי דרישות החרדים:

חיילים לא-דתיים, ואף דתיים לאומיים, יידרשו להתאים התנהגותם ואורחות-חייהם לדרישות החרדים, תוך ויתור על זכויות ועל חופש הבחירה בעניינים שאינם כפופים למשמעת צבאית.

5

הדרת חיילות מטקסים צה"ליים:

כבר היום נכפה "קול באשה ערווה" ביחידות ובאירועים אשר חרד"לים, שצמחו בערוגות הדתיות לאומיות, מארגנים וממשטרים. ההדרה תורחב לאין שיעור עם הצטרפותם של חרדים למערכים הצבאיים.

6

העלמת חיילות מן השטח:

ביחידות שחרדים יהיו מרוכזים בהן בקבוצות הומוגניות תיאסר, ככל הנראה, נוכחותן של חיילות בתפקידי הדרכה, רווחה, מינהל, לוגיסטיקה, ועוד, ולמעשה שטחי המחנות והבסיסים הללו "יטוהרו" מנוכחות נשית כלשהי. ככל שתורחב נוכחות החרדים בצבא, כך תצומצם נוכחותן של נשים.

7

ירידה משמעותית באיכות צבא היבשה:

כבר היום, איכות צבא היבשה הישראלי שנויה במחלוקת, לנוכח השתלשלותה של מלחמת השנתיים ותופעות שונות שנתגלו במהלכה, בעזה ובגזרות אחרות. תוספת של חיילים, שספק אם תינתן להם הכשרה ראויה, במיוחד לנוכח הרקע שהגיעו ממנו, אינה מבטיחה התאמה של ממש לחיילות אמיתית, מעבר למילוי המכסות המספריות הנדרשות.

ביחידות שחרדים יהיו מרוכזים בהן בקבוצות הומוגניות, תיאסר כנראה נוכחות חיילות בתפקידי הדרכה, רווחה, מינהל, לוגיסטיקה, ועוד, ולמעשה שטחי המחנות והבסיסים הללו "יטוהרו" מנוכחות נשית

ואם לא די ברשימה זאת כדי להבטיח "לא" לגיוס חרדים, לא נותר אלא להיאחז בסוגיה מהותית: המאבק המתחולל בין "מתנחלים" לבין "חרדים" הוא "עניין פנימי" שמקדים את זמנו. שתי הקבוצות, על פלגיהן וכיתותיהן, מייחלות להקמתה של מדינה יהודנית (תאוקרטיה יהודית הנשענת על פרשנות הלכתית כלשהי), ומאמינות שיום כינונה קרב לנוכח התחזיות הדמוגרפיות.

מדינה יהודנית פירושה עליונות היהודים הדתיים והפיכת הלא-דתיים למיעוט מדוכא וכנוע. עם זאת, שתי הקבוצות – המתנחלים והחרדים – רואות הצלחה זאת כשלב-ביניים בלבד בתהליך בלתי נמנע, שאחריתו במאבק בין אורתודוקסים לאולטרה-אורתודוקסים בסוגיית אופייה ותכניה של מדינת ההלכה ה"אמיתית".

טבח השבעה באוקטובר ומלחמת השנתיים שלאחריו טרפו את הקלפים של שני המגזרים הללו. המתנחלים סברו שזוהי שעה יפה לפתוח במערכה נגד החרדים. הם חשו כי בזכות תרומתם למאמץ המלחמתי, הם השלימו סופסוף משימה בת שנות דור – "להתנחל בלבבות עמישראל".

הם גם הסיקו שרבים אחרים בחברה היהודית יחברו אליהם בדרישה לגיוס חרדים לצה"ל, הן בשל העוינות כלפי החרדים שגברה במהלך המלחמה, הן בשל חלחול התחושה שהצבא זקוק לחיילים רבים לנוכח האובדן הכבד והנטל הנופל על המגויסים בחובה ובמילואים.

אולם עלינו להבחין במבט הרחב יותר שהמתנחלים נושאים אל עבר העתיד – האמונה  כי החרדים שיגויסו יהיו חומר גלם שהם ילושו כרצונם, יחרדלו אותו, ויגדילו באמצעותו את כוחם והשפעתם.

עלינו להבחין במבט הרחב יותר שהמתנחלים נושאים אל עבר העתיד – האמונה  כי החרדים שיגויסו יהיו חומר גלם שהם ילושו כרצונם, יחרדלו אותו, ויגדילו באמצעותו את כוחם והשפעתם

האפשרות להתפתחות שכזאת מדאיגה עד מאוד את מנהיגי החרדים. אמנם הם  מתריעים בריש גלי מפני סכנת חילונם ו"התפקרותם" של הצפויים לגיוס, אולם נראה שחרדתם האמיתית נובעת מסכנת המינות החרדלית-משיחיסטית רחמנא לצלן, הצפויה בצה"ל לצעיריהם.

אולם יש לזכור, כי לאחר המאבק הפנים-דתי הזה, בכוונת שני המחנות הנצים לדכא את המגזר היהודי הלא-מתנחלי-לא-חרדי. לפיכך, מן הראוי שאנשי מגזר זה יתנערו ממעורבות בזירת המאבק, ויסתפקו בצפייה כאשר "יקומו הנערים וישחקו לפנינו".

בינתיים ניתן להבחין שבסוגיית הגיוס והמאבק בו, ניבעים סדקים ושסעים בתוך המגזר החרדי על פלגיו וכיתותיו. כמו כן, עולה האפשרות שמעשי הזוועה שפורעים מבצעים לאחרונה ייצרו קרעים גם בקרב המגזר המתנחלי. התפתחויות אלה יכולות לעורר תקווה, בבחינת "שניים רבים והשלישי לוקח", או שלפחות יידחה "הקץ" שהמתנחלים והחרדים מייחלים לו.

נראה שזאת העת להידרש לחזיון "גוג ומגוג" אשר המתנחלים מאמינים בו, ולנסוך לתוכו פרשנות חדשה: המתנחלים והחרדים הם גוג ומגוג בני ימינו, הבאים לכלות את הרעיון הציוני ואת המדינה שנועדה להגשימו. האל בא להציל את הציונות מידיהם, על-ידי שיסוים זה בזה, תוך יצירת פילוגים בתוכם, עוד בטרם הצליחו לבצע זממם, כמאמר הנביא:

"והיה ביום ההוא תהיה מהומת-יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על-יד רעהו" (זכריה, י"ד, י"ג).

אולם יש לזכור, כי לאחר המאבק הפנים-דתי הזה, בכוונת שני המחנות הנצים לדכא את המגזר היהודי הלא-מתנחלי-לא-חרדי. לפיכך, מן הראוי שאנשי מגזר זה יתנערו ממעורבות בזירת המאבק

הלוואי שעל-ידי כך, הרעיון הציוני, העם, המדינה והארץ ייוושעו.

לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים