גלי ההדף של כוונות סיפוח השטחים בידי ממשלת נתניהו-גנץ עלולים להתנפץ על ישראל בכמה חזיתות.
אם אכן תצהיר ישראל באופן חד-צדדי כי בקעת הירדן וחלקים נרחבים משטחי C הם חלק משטחיה, יתערערו יסודות הסכם השלום עם ירדן, והרשות הפלסטינית עלולה להתמוטט, או שיחדל להתקיים שיתוף הפעולה הביטחוני איתה, באופן שעלול להוביל גם להתפרצות אלימה בגדה, כך עולה משיחות שערכנו עם משקיפים חיצוניים, דיפלומטים ואנשי ביטחון לשעבר.
הסיפוח מעוגן בהסכמים הקואליציוניים כסוגיה שיכולה לעלות לדיון כבר בקיץ הקרוב. הנושא עלה גם בפגישה שהתקיימה בירושלים בין בנימין נתניהו לשר החוץ האמריקאי מייק פומפאו, עם הגעתו לישראל השבוע.
לפי מתווה טראמפ, האמריקאים היו מעדיפים שהסיפוח ייעשה בדרך של משא ומתן, אך עד כה לא נשמעה מהם אמירה ברורה של התנגדות למהלך חד-צדדי.
"אם ריבונות ישראל תתרחב לנהר הירדן, יהיה גבול אחד מוכר בין שתי המדינות ואחד לא מוכר, זה יערער את היסודות של אחד מעמודי התווך בהסכם השלום שסימן את הגבול הקיים. הסיפוח יעמיד בסימן שאלה את הגבול הזה ויחזיר אותנו למצב של לפני 1994", אומר לזמן ישראל דאוד כותאב, עיתונאי פלסטיני שיושב בעמאן.
כותאב מסתמך בדבריו על העובדה שהסכם השלום בין שתי המדינות השאיר בחוץ את סימון הגבול בבקעת הירדן ובבקעת בית שאן, כדי שהרשות הפלסטינית תוכל להיות שותפה בקביעת הגבול בינה לבין ירדן, ביום מן הימים.
"ב-1994 ירדן וישראל שרטטו את הגבול ביניהן בצפון ובדרום הגדה המערבית, תוך פשרה וכגבול קבוע. אבל הן לא שרטטו את הגבול בבקעה, והשאירו אותו בחוץ, בהנחה שזה יהיה הגבול העתידי בין פלסטין לירדן, זה היה הקונספט", הוא מסביר.
להערכתו, אם באוקטובר ירדן החזירה את השגריר שלה לעמאן בעקבות מעצר של שני סטודנטים ירדנים, סיפוח יגרור תגובה חריפה. "הממשלה הירדנית הציבה את הרף במקום גבוה. אם יהיה סיפוח, לא רק יקראו לשגריר לחזור, אלא יעלו הרבה מעבר לזה".
הערכה דומה משמיע גם שגריר ישראל לשעבר בירדן, עודד ערן, אך הוא לא צופה שבירת כלים מוחלטת: "ירדן תתנגד לכל סיפוח, ובוודאי שגם העדה הפלסטינית, שהיא מאוד משמעותית בירדן ומהווה יותר מחצי מהאוכלוסייה שם. מסיבה זו, העמדה הרשמית והלא רשמית שלהם בשאלת הסיפוח היא חד-משמעית.
"ההתנגדות צפויה וברורה, וזה עלול לגרור צעדים אחרים, כמו השעיית היחסים עם ישראל. אני מעריך שהירדנים לא יבטלו את הסכם השלום, אבל אני חושב שהיחסים ייכנסו להקפאה בכל הדרגים, למשל כל הצד האזרחי. לדעתי, יש סכנה שכל מה שנמצא כרגע וכן מיושם יבוטל, או לכל הפחות יוקפא", אומר ערן.
נתק בין המלך לראש הממשלה
לפי הערכות, הרקע הצבאי של בני גנץ וגבי אשכנזי אמור היה לגבש אצלם התנגדות לסיפוח חד-צדדי, לאחר שבמשך שנים רבות היו אמונים על שיתוף הפעולה הביטחוני עם ירדן והיו בקשר עם אנשי הצבא שלה.
לפי כותאב, לאור הנתק שקיים זה שנתיים בין ארמון המלך ומשרד רה"מ, הירדנים ינסו למצוא ציר עוקף לבלימת חלומות הסיפוח של הממשלה החדשה, וזאת באמצעות הידברות עם שרי הביטחון והחוץ המיועדים, גנץ ואשכנזי.
"ברגע שהממשלה החדשה תושבע, אני מעריך שהממשלה הירדנית תזמן לשיחה את גנץ ואשכנזי. המלך לא מקבל שיחות מביבי כי הוא זועם עליו, אז הירדנים יחפשו דרכים לדו-שיח עם הממשלה החדשה באמצעות השניים האלה. הם יאמרו 'אלה הנציגים הרשמיים, ואנחנו רוצים להזמין אותם לשיחה', כדי להבטיח שהשניים מבינים שזו הממשלה הישראלית הראשונה מאז 1967, שמכלילה בהסכם הקואליציוני סיפוח, ושזה מסוכן לירדן. זו הציפייה שלי".
נושא נוסף שכותאב מעלה הוא החלטה משפטית שהתקבלה השבוע בירדן, וכבר יכולה להוות בסיס לחוקים שידרדרו את היחסים בין המדינות, ולהביא לחרם כלכלי שיבטל את עסקות הגז בין מאגרי תמר ולווייתן לחברת החשמל הירדנית.
מדובר בהחלטה שקיבל בית המשפט לחוקה בירדן, המקנה לאמנות הבינ"ל שהיא חתומה עליהן עדיפות על החוק הירדני. עוד לא ברורות כל השלכות ההחלטה, אך לדעת כותאב ייתכן שהיא תגרום לביטול עסקת הגז או סוגיות אחרות. "ייתכן שיעברו בירדן חוקים המבוססים על אמנות בינ"ל נגד האפרטהייד ופשעי מלחמה. יש שאומרים שההחלטה שם השבוע קשורה לזה, ושזו החלטה היסטורית".
לבסוף מזכיר כותאב שבקרוב מאוד תהיה לשכנות של ישראל הזדמנות לעשות קצת שרירים ביחס לכוונות הסיפוח, ולהראות לה שזה לא יעבור בשלום.
"התקבלה החלטה לפסגת מצרית, פלסטינית וירדנית, שאמורה להתקיים בקרוב. הממשלה הישראלית וביבי מנסים להראות שהם הנמיכו את ההתנגדות לישראל בעולם הערבי, אבל במפגש הפסגה שקבעו מצרים, ירדן והרשות פלסטינית, הן יוכלו להראות שהן עושות משהו ולא מתיישרות עם הכוונות של ישראל".
ערן מציין שבצד האזרחי ישראל מוכרת לירדן מים וגז, ומסייעת בתחומים אחרים, כמו חקלאות, ושיש מעבר של מטוסים אזרחיים ירדנים שטסים מעל ישראל מערבה. לדבריו, הוא לא מבין מה התועלת שבמהלך הזה.
"שיתוף הפעולה בתחום המים והגז הוא חשוב, ויש גם שיתוף פעולה ביטחוני. כל זה יעמוד בסכנה משמעותית, אם וכאשר תפעל ישראל בכיוון של סיפוח. אני לא רואה טעם בסיפוח בקעת הירדן או חלקים ממנה, משום שאם הסיבה לכך ביטחונית, הירדנים עושים עבודה טובה כבר 50 שנה ושומרים על הגזרה מהצד שלהם, ופרט לפעולות בודדות, הטרור נפסק מספטמבר 1970", אומר ערן.
"בסך הכל הגזרה הזאת שמורה היטב משני הצדדים, וצה"ל לא צריך להחזיק שם אוגדות כדי לשמור על הביטחון, אז אני לא רואה שום תועלת בסיפוח. אם זה יקרה, אני מניח שהוא יהיה דווקא בגוש ההתיישבות (בגדה המערבית, ע.ש.), אבל התגובה הירדנית תהיה זהה בכל סיפוח שיהיה, משום שירדן לא יכולה להיראות כאילו היא קיבלה בעקיפין ובצורה שונה סיפוח כזה או אחר".
"הממשלה הישראלית וביבי מנסים להראות שהם הנמיכו את ההתנגדות לישראל בעולם הערבי, אבל במפגש הפסגה שקבעו מצרים ירדן והרשות פלסטינית הן יוכלו להראות שהן עושות משהו ולא מתיישרות עם ישראל"
![ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אירוע הכרזת תוכנית המאה של הנשיא האמריקני בבית הלבן. 28 בינואר 2020 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/01/KBG_GPO8009-640x400.jpg "ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אירוע הכרזת תוכנית המאה של הנשיא האמריקני בבית הלבן. 28 בינואר 2020 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)")
נטל עצום על כלכלת ישראל
הממסד הביטחוני בישראל הביע לא אחת התנגדות לסיפוח חד-צדדי. כך, למשל, תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל, שמעריכה כי הסיפוח יעלה יותר מ-50 מיליארד שקל בשנה, לנוכח העלויות של הפריסה הביטחונית, בניית הגדר החדשה ותחזוקת הרווחה של התושבים הפלסטינים החדשים. גם אם זו הערכה מופרזת, סדרי הגודל ברורים: מדובר בנטל כלכלי עצום, ויחד עם החובות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה, לא ברור איך ישראל תצליח לעמוד בהרפתקה שכזו.
גם האירופים עושים קולות של "צפה פגיעה" כלכלית חמורה בישראל, בהובלת צרפת ובריטניה, וביום שישי יתכנסו שרי החוץ של האיחוד האירופי, כאשר במרכז הכנס יעמוד המזרח התיכון והמדינות השכנות לו.
מפקדים למען ביטחון ישראל מעריכים כי הסיפוח יעלה יותר מ-50 מיליארד שקל בשנה, לנוכח עלויות הפריסה הביטחונית, בניית הגדר ותחזוקת התושבים הפלסטינים החדשים. גם אם הערכה זו מופרזת, סדרי הגודל ברורים
בתשובה לשאלה מה עמדת האיחוד בנושא, הפנו אותנו במחלקה הישראלית של הארגון לתשובה שנתן בעניין השבוע (ג'), שר החוץ של האיחוד, ג'וזף בורל, שציין כי זה יהיה הנושא המרכזי בפגישתם של שרי החוץ ביום בשישי.
"אני מקווה ששם, האיחוד האירופי יציג את עמדתו לאפשרות של סיפוח. כבר עשינו זאת בתחילת השנה, כאשר האמריקאים הציגו את 'תכנית השלום' שלהם כביכול (המירכאות במקור, ע.ש). כבר עשינו זאת ונעשה זאת שוב", אמר בורל.
בורל הוסיף כי מיד לאחר השבעת הממשלה, ירים טלפון לאשכנזי, יברך אותו, ינסה להבין ממנו מה הסיפור עם הסיפוח, וילך עם המידע הזה לשרי החוץ. בשיחה עם אשכנזי לא ידובר על סנקציות או על תגובה אירופית לסיפוח.
"זה לא יהיה הרגע המתאים … החלטות האיחוד מתקבלות פה אחד, במיוחד סנקציות. אנחנו רחוקים מהדיון הזה כעת. אבל חשוב לי ולמדיניות של האיחוד לדעת מה עמדת המדינות החברות לסיפוח בהתייחס לחוק הבינלאומי, ואיך אפשר לשפוט הכרזה וצעד כזה, כדי להבהיר את עמדת האיחוד", אמר.
ציפייה לעתודות נדל"ן חדשות
למרות הצפי לסנקציות כלכליות מצד הקהילה הבינלאומית, לקרע עם ירדן ולריסוק הרשות הפלסטינית, לא כולם רואי שחורות. לכל ענן יש בטנה כסופה, ומי שייהנה ממנה הם המתנחלים והיזמים, שיזכו להכשרה של עתודות נדל"ן חדשות.
כך למשל, דוד אלחייני, יו"ר מועצת יש"ע ומועצת בקעת הירדן. הצגנו בפניו את התהיות שהעלו המרואיינים האחרים ביחס לתועלת של סיפוח השטחים. "זה לא סיפוח, זה החלת ריבונות", הוא מתקן מיד בתחילת השיחה.
"אם אני אשלח אותך לאנשי צבא אחרים שיביעו עמדה אחרת?, דבר עם עוזי דיין עם יואב גלנט, אלופים נכון? עם הביטחוניסטים, 700 קצינים במילואים, עמותת קצינים הכי גדולה בישראל, אלופים אלופי משנה, כולל מי שחתום על המכתב להחלת הריבונות, גרשון הכהן, אמיר אביבי, כל מי שאתה רוצה. זה תלוי את מי אתה שואל. מסתבר שביטחון זה לא מדע מדויק, זה לא אחת ועוד אחת זה שתיים".
בהתייחס להיקף השטחים שיסופחו, לאלחייני יש תיאבון גדול. הוא לא רואה עין בעין עם ממשל טראמפ, ולא עם הכוונות של נתניהו, שממשלתו אמורה לקיים עבודת מטה אשר במסגרתה ישורטטו המפות של הגבול החדש.
"המפות שלנו מוכנות, יש את המפה של האמריקאים שהיא מפה גרועה, ושאנחנו לא מוכנים לקבל אותה. היא פוגעת באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, של ההתיישבות. אנחנו לא ניתן לה יד. ויש את המפה שלנו שהכנו, שהאמריקאים לא מוכנים לקבל אותה, ושממשלת ישראל לא מפעילה מספיק לחץ כדי לאמץ אותה. אם המפה שלנו לא, תתקבל אנחנו נתנגד להחלת הריבונות, או אם תהיה קורלציה בין החלת הריבונות למתווה טראמפ, גם את זה אנחנו לא נקבל".
מה המכשול במתווה טראמפ, מבחינתכם?
"הקמת מדינה פלסטינית. מתווה טראמפ זה בעצם תכנית חלוקה, 30% לישראלים ו-70% לפלסטינים. אנחנו מקבלים את השטח מידית, והיתר מחכה לפלסטינים מתי שהם ייכנסו, אבל זה שלהם".
החלוקה של אלחייני לא לגמרי ברורה, שכן שטחי C, אותם ישראל אמורה לספח, משתרעים על כל הגדה ומהווים 60% ממנה כבר כיום, תוך שהם מבתרים את השטח הפלסטיני לרצועות מבודדות, שמאלצות אותם להתברבר בין מחסומים.
את חלוקת השלל הרצויה מבחינתו, הוא לא מוכן לחשוף. "המפה שלנו. אנחנו שומרים עליה שלא תודלף ודואגים להראות אותה למי שצריך להראות אותה", הוא אומר לי. "הצעת החוק להחלת ריבונות וחוק ישראלי על בקעת הירדן, צפון ים המלח וההתיישבות (בגדה המערבית, ע.ש.) היא מאוד יבשה.
"המפה היא הווקטור החשוב בסיפור הזה. מיד אחרי שהוצג מתווה טראמפ אמרנו 'ראש הממשלה, אנחנו נעבוד על המפה'. היא הייתה מוכנה בתוך שלושה ימים, ומאז האמריקאים מסרבים לקבל אותה, ואנו מסרבים לקבל את המפה שלהם".
"מיד אחרי שהוצג מתווה טראמפ בוושינגטון אמרנו 'אדוני ראש הממשלה, אנחנו נעבוד על המפה'. היא הייתה מוכנה בתוך שלושה ימים ומאז האמריקאים מסרבים לקבל את המפה שלנו, ואנחנו מסרבים לקבל את המפה שלהם"
להערכתו, כל הסיפור הזה גם לא יצריך גדר חדשה (שעולה עשרות רבות של מיליארדים), והגדר הנוכחית ממילא תלך לפח.
"יש פה דינמיקה ואי אפשר לדעת. אם הפלסטינים יקבלו במתווה טראמפ מדינה פלסטינית, מבחינתם הם יכולים לשים גדר. ישראל לא תשים גדר.
"לפי המפה האמריקאית, קו הגבול עם המדינה הפלסטינית יהיה 850 ק"מ, זה יותר ארוך מהגבול עם לבנון, סוריה ומצרים.
לשים גדר בכזה אורך? כל גדר ההפרדה (הנוכחית) לא רלוונטית".
יציבות ירדן חשובה לישראל
"זו תהיה טעות גדולה לעשות את זה, ואני מצפה שגנץ ואשכנזי יעמדו על המשמר ויקבלו את ההחלטות הנכונות ביחס לסיפוח" אומר תת אלוף במיל' ברוך שפיגל. שפיגל מכיר את הגזרה מקרוב, כמי שהיה מעורב בהכנות להסכם השלום עם ירדן כמפקד הקישור לצבאות הזרים, ובהמשך כמתאם פעולות הממשלה בשטחים.
"אני חושב שזה יגרום נזק גדול מאוד לישראל וליחסים עם שכנותיה, בעיקר עם ירדן, שאיתה יש לנו את הגבול הכי ארוך והכי שקט. סיפוח חד-צדדי יכול להוביל לקרע עם ירדן, ולהקפאה של כל מערכת היחסים שיש לנו איתה.
"היציבות של ירדן מאוד חשובה לנו. עם כל הבעיות הפוליטיות שיש בינינו, לפחות בעניין הביטחוני, היציבות של הגבול והיכולת לשתף פעולה נגד איומים קשים מאוד מהמזרח ואיומי טרור, היא נכס אסטרטגי גדול. שלא לדבר על הפלסטינים".
שפיגל מתקשה להאמין שתהיה התחייבות ישראלית להקפיא לגמרי את הבנייה בשטחי C, ולפחות שלא תיעצר הבנייה לגובה. הוא מכיר בכך שהסיפוח ייטיב את התיחום של גבולות הגזרה ביישובים, אך מעריך שזה יכול להוביל לנתק עם הפלסטינים, ולכך "אבו מאזן (מחמוד עבאס) יחזיר את המפתחות".
![פלסטינים צופים באבו-מאזן נואם באו"ם, ארכיון (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/12/AP_18270645399901-640x400.jpg "פלסטינים צופים באבו-מאזן נואם באו"ם, ארכיון (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)")
להערכה זו שותפים גם אנשי ביטחון נוספים שאיתם שוחחנו. החשש העיקרי הוא שהחלת החוק על שטחי C תוביל להתקוממות אלימה בשטחים, ובתרחיש הגרוע זה יכול למוטט את הרשות. במלים אחרות, ישראל תצטרך להשתלט בכוח מחדש גם על שטחי A ו-B, ולקחת אחריות על 2.6 מיליון בני האדם שחיים בהם.
מבחינה כלכלית סבור שפיגל שהמהלך הזה הוא משקולת כבדה מדי על המדינה, שממילא תצטרך להתמודד בשנים הקרובות עם נזקי הקורונה – ובפרט על הצבא.
"אם נצטרך לקחת שם אחריות, זה יהיה סיפור מקרו כלכלי גדול. גם עכשיו, הצורך לשמור שם הוא נטל לא מבוטל על הצבא. אבל פה, אם זה לא בהסכמה, יצטרכו לשרטט איזה קו חדש של דו-קיום, עם המשמעויות הביטחוניות והצירים שיצטרכו לעשות, כולל ההגנה על כל הכיסים (של גושי ההתיישבות, ע.ש.).
"אז גם בלי להיות גאון במפות, תראה איך עובר קו הגבול, עם הגדר הכאילו ביטחונית שעשו באינתיפאדה, ששליש ממנה לא גמור. אם עכשיו יעשו עוד גדר עם כל הפיתולים והכיסים, זה יוצא מאות רבות של קילומטרים נוספים".
הדבר הזה, הוא אומר עוד, יעיב גם על היחסים עם מדינות המפרץ שנתניהו טוען שאיתן הוא בקשרים טובים מתחת לרדאר, וכמובן יסיים את היומרה של ישראל להיות מדינה דמוקרטית עם זכויות אזרח שוות.
"בחזון הרחוק היה רוב בציבור, שכולל גם אנשי ימין, לשתי מדינות לשני עמים, או לדו קיום שבהמשך יוביל לזה. איך זה יוכל להתממש? איזו מדינה תהיה פה? ניתן לפלסטינים זכויות כמו ליהודים אם ירצו להצביע? ניתן להם תעודת זהות כחולה? אלה שאלות שאני לא יודע כמה חשבו על ההשלכות שלהן. יציאה להרפתקה כזו היא בעייתית, ובוודאי שחד-צדדית".
"איזה מדינה תהיה פה? ניתן לפלסטינים זכויות כמו ליהודים אם ירצו להצביע או משהו כזה? ניתן להם תעודת זהות כחולה? אלה שאלות, מבחינת זכויות הפרט והאדם, שאני לא יודע כמה חשבו על ההשלכות שלהן"
להערכתו, הצבא מאוד לא מעוניין לקדם מהלך שכזה, אם כי על הנייר זה לא בידיו. "ההחלטות שמתקבלות צעד אחר צעד הן טלאים על גבי טלאים. אין איזו אסטרטגיה גדולה, והצבא בסוף יעשה את מה שיגידו לו לעשות, הוא לא קובע.
"לצבא יש עניין, ולמטה הכללי יש עניין גדול מאוד, לשמר את הקשר עם ירדן ולחזק אותו, ולשמר את הקשר עם המשטרה הפלסטינית ולחזק אותו", אומר שפיגל. "הצבא רוצה יציבות וחושב ששני המרכיבים האלה, בעיקר הירדני, חשובים ליציבות האזורית. זה הרבה מעבר לעניין הבילטרלי הישראלי-ירדני".
את העמדה הזו, סבור שפיגל, אמורים לייצג שני הבכירים של כחול-לבן. "אני מכיר את עמדותיהם של גנץ וגבי ובוגי. כרמטכ"לים ואלופים בצבא, הם טיפחו את הקשר עם ירדן, כי הם ראו בו קשר חשוב לישראל ולשמירה על היציבות שלה. הם עדיין מקושרים לצמרת המערכת הצבאית הירדנית, גם להם זה חשוב".
בינתיים, ההצהרות של נתניהו וסביבתו על סיפוח לא רק שלא הביאו לישראל את השטחים החדשים, אלא רק גרעו ממנה אדמות שפרנסו מאות חקלאים ואפשרו לישראלים ליהנות משכיית חמדה נדירה של ערכי טבע והיסטוריה.
הכוונה היא לאדמות צופר בערבה ונהריים בבקעת בית שאן, שהחכירה שלהן לישראל לא הוארכה, והן נמסרו בחזרה לירדנים בנובמבר האחרון.
שפיגל היה מעורב בניסיונות להגיע להסכמה גם בסוגיה הזו, אך מדבריו עולה שהממשלה למעשה זנחה את הנושא. "היו יכולים לטפל בזה והיו ניסיונות לטפל בזה וזה לא טופל כהלכה", הוא אומר. "אני במקרה הייתי מעורב בניסיונות.
"היינו יכולים בשקט לפתור את זה אם היה אמון ודרך יותר טובה לקשר בין המנהיגים. אבל יש משבר בין הלשכות של הארמון ושל ראש הממשלה. אני כמעט בטוח שיכלו להגיע להסדר ולשמר את צופר וגם את נהריים".
ערן מסכים עם הערכה זו, ואומר כי אולי היה אפשר להמשיך להחזיק באדמות האלה אם הייתה "מערכת יחסים אחרת בין הדרג הבכיר שלהם לדרג הבכיר שלנו, אבל מערכת כזו לא קיימת כבר שנתיים. אני מניח שרבין וחוסיין היו מגיעים להסכם, אבל השניים הנוכחיים לא מדברים שנתיים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו