כל מי שמאמין בעקרונות המשטר הדמוקרטי מבין, כי ניהול משפטו של בנימין נתניהו הוא המהלך הראוי ביותר. זו הזירה לבירור העובדתי והמשפטי, לשקילת הראיות ולחריצת הדין. קיום משפט מגלם את עקרון השוויון בפני החוק, ונותן לנאשם את מלוא הבמה להעלות את כל טיעוניו.
במצב הדברים הנורמלי זה הדבר הנכון לעשותו. אולם ישראל אינה במצב דברים נורמלי. אופן תפקודו של הנאשם שהוא גם ראש הממשלה, באישורו השנוי במחלוקת של בית המשפט העליון, קלע את מדינת ישראל לאנומליה בלתי אפשרית, ההולכת ומקעקעת מדי יום את הסדר החברתי, את יסודות המשטר הדמוקרטי ובסופו של דבר גם את עצם יכולתה של המערכת המשפטית לפעול.
במצב הדברים הנורמלי, ניהול משפט נתניהו הוא הדבר הנכון לעשותו. אולם ישראל אינה במצב דברים נורמלי. אופן תפקודו של הנאשם שהוא גם רה"מ, באישורו השנוי במחלוקת של ביהמ"ש העליון, קלע את המדינה לאנומליה
במצב דברים משובש זה קיום משפט בעת כהונת הנאשם כראש ממשלה, כאשר שיקוליו של נתניהו מוכתבים על ידי האינטרסים האישיים שלו להימלטות מהדין על חשבון כל שיקול ממלכתי, אינו מאפשר את ניהול ענייני המדינה. זה מביא לכך שבציבור הולך וגדל אין כל אמון בהחלטות שמתקבלות על ידי הנאשם, והדברים מתבטאים בהפגנות שהולכות ומתרחבות לכל חלקי הארץ.
במציאות הבריאותית והביטחונית בה נמצאת מדינת ישראל אלו מותרות שלא ניתן להמשיך ולחיות איתן. שיעבוד השיקול הממלכתי לאינטרסים האישיים של נתניהו קולע את ישראל לסיכונים בריאותיים, כלכליים וביטחוניים ממשיים.
מכאן שהאינטרס החיוני של אזרחי ישראל הוא סילוקו של נתניהו מכס ראש הממשלה ללא דיחוי. כדי להגיע לתוצאה זו יש שתי דרכים העשויות להשתלב זו בזו.
- האחת – קביעה של היועץ המשפטי לממשלה בגיבוי בית המשפט העליון כי נבצר מהנאשם, לנוכח התנהלותו חסרת המעצורים בניגוד עניינים חריף מלכהן בתפקיד ראש הממשלה.
- אפשרות נוספת היא שנתניהו יגיש בקשת חנינה והיא תאושר, בכפוף להתניה מפורשת, לפיה יימנע ממנו לכהן במשרה ציבורית כלשהי לכל ימי חייו. כאשר יידע נתניהו כי החלטת נבצרות היא אפשרות ממשית וקרובה, כפי שנכון וראוי, ייתכן מאד שהדבר ימריץ אותו לבקש חנינה על מנת להימנע ממשפט ולהציל עצמו משנות הכלא הארוכות הצפויות לו אם יורשע. האינטרס של אזרחי ישראל בסילוקו של נתניהו צריך להוליך למסקנה, כי בסיטואציה זו אופציית החנינה בתמורה לסילוקו של נתניהו מעמדת השפעה עדיפה לנו, האזרחים, יותר מכל אפשרות אחרת.
קיום המשפט בעת כהונתו הוא מותרות שלא ניתן להמשיך ולחיות איתן. שיעבוד השיקול הממלכתי לאינטרסים האישיים של נתניהו קולע את ישראל לסיכונים בריאותיים, כלכליים וביטחוניים ממשיים
כידוע, לפני יותר מ-30 שנה ניתנה חנינה לאנשי השב"כ שהיו מעורבים בפרשת קו 300. החנינה ניתנה לפני חקירה, אישום ומשפט, ומנעה פתיחה של מאבק משפטי שעתיד היה לגבות מחיר כבד של חשיפת עניינים ביטחוניים מביכים אותם איימו המעורבים בפרשה לחשוף.
לכאורה, אנשי השירות שהיו מעורבים בעבירות חמורות של המתה, טיוח, הסתרת האמת מרשויות המשפט ועוד שלל עבירות יצאו בלא פגע. האמת היא יותר מורכבת: קריירות נגדעו, האישים המעורבים כמו יוסי גנוסר ואהוד יתום לא יכלו להתמנות למשרות ציבוריות, והכתם הזה רדף ועדיין רודף את המעורבים בפרשה עד עצם היום הזה.
יתר על כן, בבקשות החנינה שהגישו המעורבים הייתה כרוכה הודאה כי ביצעו עבירות על חוקי המדינה, שהרי זהו הבסיס למתן החנינה. בחלוף השנים, דומה כי הפגיעה בשוויון בפני החוק שגולמה במעשה החנינה התעמעמה לנוכח סיום הפרשה והתיקון שהתרחש בעקבותיה.
למרות הקושי הכרוך בכך שנתניהו ייצא בלא בירור המשפט ובלא עונש, אם יימצא אשם, דומה כי בחנינה, שכרוכה בה הודאה מפורשת בביצוע עבירות ובהתניה כי נתניהו לא ימונה ולא יוכל להיבחר לתפקיד ציבורי כלשהו – טמון כעת יתרון כה רב עד שמחירה נראה כיום כעדיף על פני השסע הלאומי אותו הוא מלבה.
בבקשות החנינה שהגישו המעורבים בפרשת קו 300 הייתה כרוכה הודאה בביצוע עבירות. בחלוף השנים דומה כי הפגיעה בשוויון בפני החוק, שגולמה במעשה החנינה, התעמעמה לנוכח סיום הפרשה והתיקון
נראה כי זו אפשרות טובה יותר לאזרחי ישראל מהמשך כהונתו, תוך שהוא מעוות כל שיקול ממלכתי לטובת שרידותו האישית. מהלך זה יקרה רק אם יידע נתניהו כי הכרזה על נבצרות היא אפשרות ממשית. זו הדרך בה נכון לנהוג כיום.
יורם יעקובי הוא משקיע הייטק וניהל בעבר את מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל. חובב טיולים מושבע, שטייל את כל שביל ישראל, שביל הגולן, שביל ישו, שביל הבנים הדרוזים וסובב רמון.
אלי בכר הוא היועץ המשפטי של שירות הביטחון הכללי לשעבר, וכיום שותף בחברה יזמית. בשנה שעברה רץ את המרתון ראשון בחייו.
מערכת בחירות חדשה ונוספת זו הזדמנות שגרתית, נדירה וחוזרת על עצמה, לדבר על מה שמטריד את נתניהו לאורך כל הקריירה שלו: המשילות. נתניהו ונאמניו מייללים בכל מערכת בחירות על היעדר "יכולת משילות". מאשימים את כל העולם, אחותו ופרקליטיו, על שלא נותנים להם למשול. אילו רק היועמ"ש, ובג"ץ, והפקידים העקשנים היו מסירים את ידיהם מפעולות השרים, או אז הציבור היה נותר המום מיכולת המשילות שלהם. מיכולתם לקבל החלטות ולבצע אותן כפי שמגדירים המומחים למשילות.
נתניהו ונאמניו מייללים בכל מערכת בחירות על היעדר "יכולת משילות" ומאשימים את כל העולם. אילו רק היועמ"ש, בג"ץ והפקידים היו מסירים ידיהם מפעולות השרים, או אז הציבור היה נותר המום מיכולת המשילות שלהם
אז, כן אז, הם היו מקדמים את כל מה שתקוע בחיינו. רפורמות ענק להורדת יוקר המחיה, בתי חולים חדשים נוצצים, תחבורה מודרנית ויעילה, הקלות מס גרנדיוזיות ומערכות חינוך, רווחה, איכות הסביבה ו…חלל מפותחות. רק תנו לנו משילות ושר הסייבר דודי אמסלם אפילו לא יקרא ליועמ"ש "מנייאק" וידליק מחשב.
אלא שבכל השיח המופרך הזה נעדרת שאלה אחת קריטית: האם לשרים הללו יש בכלל כישורי משילות? האם הם יודעים לנהל? לתכנן? לשכנע ולהעביר החלטות, לוודא ביצוע? לקדם חוקים למען הציבור ולמען מטרות שהם מבטיחים כל כך יפה לקדם? האם הם יודעים למנות אנשי מקצוע לתפקידים הבכירים שתחת אחריותם? האם הם יודעים לתקצב ולהגיש לממשלה ולציבור תכניות ארוכות טווח שישנו את חיינו מן הייסוד וייטיבו איתם? או הכל הצגה אחת גדולה שכל מטרתה להישאר על הבמה של השלטון כדי לקבל משכורות עתק ולא לעשות כלום.
חסמי המשילות, governance baririers על פי המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות במכללה לביטחון לאומי של צה"ל, מוגדרים כמכשולים המונעים ממדיניות מסוימת להתבצע ועקב כך נפגעת תקינותו וכושר פעולתו של המשטר הדמוקרטי. מכשול הוא כל היבט שמונע או מעכב את התממשותה של תוצאה הרצויה ע"י הממשלה: אדם, תהליך, מוסד, פרוצדורה, נורמות, חוקים, מצב כלכלי, ידע או היעדר ידע. החסמים חולקו לתחומים המשפטיים, הביורוקרטיים והפוליטיים.
"לשמחתנו" כי רבה, הגיע נגיף הקורונה והעמיד את הסוגיה באור נכון. מעתה יש לדבר על כישורי המשילות ולא סתם על "משילות". הכישורים הללו של קבינט הקורונה, שרי הבריאות, החינוך, ביטחון הפנים וביטחון המדינה, ראש הממשלה ושר האוצר שלו, ראש הממשלה החליפי והמנכ"ל החליפי שלו – כולם כולם לדאבון ליבנו, חסרי כישורי משילות.
זה נורא פשוט. זה בוהק לעין ומסנוור וחד וברור כמו ליקוי חמה דרך זכוכית מגדלת.
רק תנו לנו משילות ושר הסייבר דודי אמסלם אפילו לא יקרא ליועמ"ש "מנייאק" וידליק מחשב. אלא שבכל השיח המופרך הזה נעדרת שאלה אחת קריטית: האם לשרים הללו יש בכלל כישורי משילות?
נתוני משרד הבריאות של הימים האחרונים מצביעים על ירידה בכל המדדים של חולים קשים, מונשמים ומתים. אבל הפרויקטור החדש, יחד עם הממונה על בריאות הציבור ושר הבריאות עם ראש הממשלה הראשי שלו, מדברים על סגר שלישי מתקרב.
המשק נמצא במסלול התרסקות מטורף, מיליון מובטלים מחכים בבית לחיסון שיציל את פרנסתם, אלפי עסקים נסגרים וחבורת קבינט הקורונה עוסקת בישיבות ליליות אין סופיות ובשאלה אם כיתה ד' תחזור ללמוד מחר בקפסולה. חסמי המשילות במקרה זה הם פשוט היעדר כישורי משילות.
ההתמודדות עם משבר הקורונה מחייבת את הממשלה להסיר חסמים ביורוקרטיים, פוליטיים כדי ליצור סביבה מוגנת מהנגיף. זה מחייב גם חקיקה מסוימת שתאפשר פעולות לא שגרתיות. אלא שמי שאמור להיות יצירתי מקצועי ונאמן לאינטרס הציבורי הוא עצמו חסר את הכישורים לעשות זאת.
ללינוי אשרם אלופת אירופה החדשה בקרב רב בתחום ההתעמלות האמנותית, נדרשו כישורי גמישות, אתלטיות, יצירתיות, קואורדינציה, כוח, מהירות, תיאום ודיוק כדי להשיג את התואר הנכסף. היא השקיעה שנים של אימונים ותחרויות כדי להגיע לכושר ולכישורים הנוכחיים שזיכו אותה במדליית זהב.
כל ספורטאי, זמר, שחקן, במאי, רופא, מורה, אינסטלטור או חוקר מוח, נהג, טבח או כל בעל מקצוע אחר, נדרש ללמוד ולהכשיר את עצמו כדי להגיע למקצוענות בתחום בו הוא עוסק ועל מנת להגיע להישגים. אבל הפוליטיקאים שלנו לא דורשים מעצמם שום כישורי משילות. כלום. יכול ראש ממשלה למנות את דודי אמסלם לשר הסייבר גם אם אין לו שום השכלה, הכשרה, ניסיון או קשר לעולם המחשבים והסייבר. גם אם מעולם לא למד מהי מתקפת סייבר ומה משמעותה. אבל הוא עולה על "המזרון" (של עולם ההייטק) ומבקש לקבל "מדליה אולימפית בהתעמלות אמנותית" (ולהתמנות לשר הממונה על תחום שאינו מבין בו כלום). בדיחה. פארסה. על חשבוננו. אמסלם כמובן יגיד שמי שמבקר אותו על כך הוא מנייאק.
יכול נתניהו למנות את מירי רגב לשרת התחבורה ואולי בהמשך לשרת החוץ, גם אם היא מתכוונת למנות במשרדה עסקני ליכוד חסרי כישורים לתפקידים בהם יש להם אחריות על מיליארדי שקלים בתקציב וחיי מאות אלפי אזרחים. את מירי רגב לא מעניין בכלל צרכי התחבורה והכישורים הנדרשים כדי לנהל את מערך התחבורה הציבורית. היא בעניין של בחירות במרכז הליכוד. ואין לה שום כישורי משילות. לא לה ולא לנתניהו שמינה אותה. מירי רגב היא חסם משילות.
יכול רה"מ למנות את דודי אמסלם לשר הסייבר גם ללא השכלה, הכשרה או קשר לעולם המחשבים והסייבר. הוא עולה על "המזרון" (של עולם ההייטק) ומבקש לקבל "מדליה אולימפית" (בתחום שאינו מבין בו)
נתניהו יכול להוביל כנסת שלמה לשיתוק מוחלט למרות שהוא מכיר את החוקים והנהלים, הוא יכול להוביל את חברי הכנסת התומכים בו לשיתוק המדינה כולה ובלבד שלא יצטרך לעמוד למשפט. ואלה הנבחרים המקוננים על היעדר משילות, מוכנים להפסיק למשול. מוכנים שלא נבחן כלל את כישורי המשילות שלהם ובלבד שיישארו בתפקידיהם.
יכול בני גנץ למנות במפלגתו החדשה אנשים חסרי כל כישורים לתפקידים ממלכתיים רק בשל הנאמנות האישית שלהם אליו וללא קשר לדעותיהם שאינן תואמות כלל את ההבטחות לבוחרים. עומר ינקלביץ כבר אמרנו? פארסת מינוי מבקר המדינה כבר אמרנו? פארסת הויתור על תפקיד יו"ר הכנסת?
לבני גנץ אין שום כישורים למנות אנשי ציבור רציניים, ערכיים, נאמנים לבוחריהם. מרגע שנבחר הוא מקרטע בהחלטות הזויות, סותרות, מנוגדות למה שהתחייב לבוחר, החלטות הפוגעות ביכולתו להיבחר שוב בעצמו, פוגעות באמינותו, פוגעות בכל ערך שעליו הצהיר ופוגעות בעיקר בציבור שנתן לו את קולו. לגנץ אין כישורי משילות.
במשרד הביטחון הוא משדר בלבול. את ועדת הבדיקה לנושא רכש הצוללות וכלי השיט הוא הקים בלית ברירה, באיחור, בגמגום משילותי ולא כהחלטה מקצועית רצינית בדוקה, ואחרי יומיים קיבל סטירת לחי מהיועמ"ש שעצר את עבודת הוועדה. פשוט לא רציני. זוכרים את החסמים? תהליך, מוסד, פרוצדורה, נורמות, חוקים? בני גנץ, הוא עצמו במו ידיו ובהיעדר עמוד השדרה בגופו, מהווה חסם משילותי.
העובדה שהציבור מאפשר לאנשים חסרי כישורי משילות לנהל את חייו, דומה לאפשרות שחולה לב ייתן לקצב לנתח את ליבו. האם אדם שלא יודע לשחות יכול להיות מפקד השייטת בחיל הים? האם מפקד השייטת יכול להיות שר החינוך רק בגלל שהוא יודע לשחות?
זה שהציבור מאפשר לחסרי כישורי משילות לנהל את חייו, דומה לאפשרות שחולה לב ייתן לקצב לנתח את ליבו. האם אדם שלא יודע לשחות יכול להיות מפקד שייטת? האם מפקד השייטת יכול להיות שר חינוך רק בגלל שהוא יודע לשחות?
האם אדם שמאמין בבתי ספר לנבואה יכול להיות שר החינוך? האם ח"כ הנאשם בשוחד יכול להיות ראש ממשלה ועבריין שישב בכלא יכול לחזור לתפקיד של שר? כל האנשים האלה הם אנשים חסרי כישורי משילות וחסרי כשירות משילותית.
כישורי משילות משמעותם קודם כל לדבר אמת. זהו כישרון של בני אדם נורמטיביים בדרך כלל. אבל האם ראש ממשלה שמשקר יומיום בכל דבר ועניין יכול לנהל מדינה? הרי הדבר הראשון שנדרש בניהול מדינה הוא קבלת אמון מהאזרחים. אי אפשר לזכות באמון אם אתה מפר אמונים ומשקר לאזרחים. לנתניהו אין כישורי משילות.
אמנם אין חוק בישראל שאוסר על ראש ממשלה לשקר. אם 11 שופטי בג"צ ידונו בעתירה (דימיונית) נגד ראש ממשלה שקרן, הם יתנו לו הכשר לשקר. במציאות לא בדימיון. כמו שנתנו לנאשם בשוחד הכשר לכהן כראש ממשלה. הרי אין חוק שאוסר את זה. אבל כישורי משילות אינם הכישורים ללכת על קצות האצבעות או לקרוץ בשתי העיניים ולעשות פליק פלאק לאחור. גם לא הכישורים לנאום בפתוס ודיקציה נכונה.
כישורי משילות זו היכולת למשול על בסיס נתוני אמת, קיום הבטחות ומעשים שבגינם הציבור נתן לנבחרים את קולו כי האמין ביכולתם לממש הבטחות, לנהל, לתכנן, לבצע, לשנות את חייו. נתן לשופטים את היכולת להיבחר לתפקידם מתוך אמון בניסיונם, בידע שלהם, באינטגריטי וברמת המוסר שלהם כאשר הם יושבים על כס המשפט. הציבור נתן לשרים את המשרדים עליהם הם ממונים, נתן לחברי הכנסת את המנדט לחוקק חוקים ולפקח על הממשלה. מי שלא מבין זאת, לוקה בהבנת כישורי המשילות.
אמנם אין חוק בישראל שאוסר על רה"מ לשקר. אם 11 שופטי בג"צ ידונו בעתירה (דימיונית) נגד רה"מ שקרן, הם יתנו לו הכשר לשקר. במציאות לא בדימיון. כמו שנתנו לנאשם בשוחד הכשר לכהן כראש ממשלה
ומה באמת לגבי בג"צ? האם לבג"צ יש כישורי משילות בתחום הפיקוח השיפוטי על פעולות השלטון? אלה שאמורות להתנהל על פי חוקי המדינה? לכאורה יושבים בבג"צ אנשים רמי מעלה שלמדו והתנסו עשרות שנים בתחום המשפט. אלא שכישורי משפט אין בהם די כדי להוכיח כישורי משילות. נדרשת גם בושה. כן. כמה קילוגרמים של בושה נדרשים לכל בעל תפקיד בכיר, אפילו לשופט עליון. באמצעות הבושה יכול אותו אדם להשיג כישורי משילות חזקים, ולגדל עמוד שדרה יציב שיעזור לו למנוע החלטות לא סבירות, לא מוסריות, לא הגיוניות מצד הממונים עליו, שלא לדבר על החלטות קטסטרופליות, נפשעות ועברייניות של השלטון. הבושה היא אותו רגע טהור של מחשבה שחולפת במוחו של בעל תפקיד באשר למחויבותו לציבור. עליו לסנן פחדים, לגרש איומים ולראות רק את האינטרס הציבורי ארוך הטווח.
שופטי בג"צ שאישרו לראש ממשלה נאשם בפלילים, שאין לו כישורי משילות כאמור, לכהן כראש ממשלה, הם שופטים לא הגיוניים ולא מוסריים. אנשים שלקחו החלטות לא סבירות שכל בר דעת מבין שאין בהן כל היגיון והן סותרות את השכל הישר, את המוסר והצדק גם אם אין חוק כתוב המנוסח כמו שלט אזהרה על שפת הים. אילו השופטים היו מצוידים בכמה קילוגרמים של בושה, אין ספק שהיו מוצאים את הכישורים והאומץ למנוע מצב אבסורדי זה שבעטיו מדינה שלמה מובלת לאבדון בידי ממשלה של חסרי כישורי משילות.
"ראש ממשלה חזק – ישראל חזקה", הייתה סיסמת בחירות ב-2013 מטעם הליכוד. חזק במה? בוודאי לא במשילות. נתניהו החזק נכנע לחמאס ושחרר 1000 מחבלים עם דם על הידיים תמורת חייל אחד. נתניהו החזק מעביר כל חודש עשרות מיליוני דולרים לחמאס בעזה, למרות שהירי ובלוני התבערה נמשכים. נתניהו נכשל בהבטחות הסיפוח, נכשל בהתמודדות עם נגיף הקורונה ונכשל בניהול תקציב המדינה – הוא פשוט לא מעביר תקציב. תקציב שהוא הסמל המרכזי ליכולת המשילות וזאת כדי להשאיר בידיו פתח מילוט מהרוטציה.
אלה לא כישורי משילות. אלו כישורים של סוחר סוסים, גנב דעת או שרלטנות לשמה. נתניהו מוביל את ישראל כבר פעם רביעית לבחירות לפני שהצליח לנהל ממשלה יציבה ולמשול בענייני המדינה, כל זאת לאחר שהציבור והכנסת נתנו בידיו את יכולת "המשילות" שביקש. מלא מלא.
אילו השופטים היו מצוידים בכמה קילוגרמים של בושה, אין ספק שהיו מוצאים את הכישורים והאומץ למנוע מצב אבסורדי זה שבעטיו מדינה שלמה מובלת לאבדון בידי ממשלה של חסרי כישורי משילות
אבל אין לו כישורים. הוא מערבב את ענייניו האישיים באינטרס הציבורי, הוא לובש נעליים גבוהות כשהוא עולה על המזרן, רגליו השעירות קשות כאבן, הוא לא מצליח לעשות שפגט או לגלגל את הכדור או את הטבעות, הוא לא מסוגל לבצע שום פעולה משילותית אמנותית טהורה, כי אין לו כישורים, וכל מה שהוא יודע זה לחבוט נאומים לתוך מיקרופונים ולשדר תעמולה, להסית ולדבר ערב ערב על הצלחותיו המדומיינות. עם "כישורים" כאלה בוודאי אי אפשר לנהל מדינה.
המשילות היחידה שנותרה כיום בישראל היא הניסיון התמידי להיבחר ולהישאר בשלטון. שם – בשלטון, כבר לא צריך להוכיח שום כישורי משילות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
ועדת אגרנט הסתירה את הטעות של המודיעין האמריקאי, את חילוקי הדעות, ואת הפער המודיעיני שנוצר בין ההערכות של המודיעין הישראלי והאמריקאי ערב מלחמת יום כיפור.
מסך העשן שיצרה הוועדה מנע פגיעה ביחסי החוץ של ישראל בשנים הראשונות אחרי המלחמה אך לאחר 47 שנים הגיע הזמן לפזרו. הקונספציה השגויה של אמ"ן הסיחה את דעת הציבור ואיפשרה להסתיר את הטעות של המודיעין האמריקאי, שהרעיף על ישראל הערכות מרגיעות ושגויות ב-24 השעות לפני פרוץ המלחמה, כפי שמסר דיין בעדותו לוועדה.
מסך העשן שיצרה הוועדה מנע פגיעה ביחסי החוץ של ישראל בשנים הראשונות אחרי המלחמה, אך לאחר 47 שנים הגיע הזמן לפזרו. העיסוק בקונספציה השגויה של אמ"ן איפשר להסתיר את טעות המודיעין האמריקאי
דו"ח הפוסטמורטם הראשוני של סוכנות הביון האמריקאית מדצמבר 1973 קובע שהיה כישלון של המודיעין האמריקאי שלא התריע על מלחמה. בדומה למסקנות של ועדת אגרנט שפורסמו מספר חודשים לאחר הדו"ח האמריקאי באפריל 1974, הדו"ח קובע שהיה לאמריקאים מודיעין בשפע, מספק ומדוייק, ושהבעיה היתה באנליזה המודיעינית שנכשלה בשל הפרה-קונספציה, שהערבים בחרו בפתרון מדיני ולא צבאי. דו"ח הפוסטמורטם האמריקאי מציין גם שהמודיעין האמריקאי הושפע יתר על המידה מההערכות השגויות של המודיעין הישראלי.
דיין העריך כבר ביום שישי ה-5 באוקטובר בבוקר שמלחמה תפרוץ וביקש מזעירא להתיישר מודיעינית עם האמריקאים. המודיעין האמריקאי השיב שהערבים אינם מתכוונים לתקוף ולא תהיה מלחמה. הטעות של המודיעין האמריקאי שיתקה את מנהיגי ישראל שחששו שהאמריקאים יאמרו שישראל שוב פתחה במלחמה.
ועדת אגרנט קיבלה את הטענה של דיין שישראל היתה חייבת להיות מתואמת, מיושרת ומהודקת עם האמריקאים עד הסוף, כדי שנקבל סיוע אמריקאי במהלך המלחמה. קיסינג'ר איים על מנהיגי ישראל בחודשים שלפני המלחמה שאם ישראל תפתח במלחמה האמריקאים לא יסייעו לה ותהיה שואה גמורה.
דיין, בעזרת היועץ המשפטי של משרד הבטחון, עו"ד אליקים רובינשטיין, שיכנע את הועדה שהיה מחוייב להיות מיושר עד הסוף עם האמריקאים. ועדת אגרנט קיבלה את דעתו והתעלמה מהטעות בהערכת הכוחות של דיין, שאמר שעשה רק את המינימום כי חשש שישראל תשאר לבדה במלחמה.
דיין העריך כבר ב-5 באוקטובר בבוקר שמלחמה תפרוץ וביקש מזעירא להתיישר מודיעינית עם האמריקאים. המודיעין האמריקאי השיב שהערבים אינם מתכוונים לתקוף ולא תהיה מלחמה. הטעות שיתקה את מנהיגי ישראל
מסך העשן שיצרה הועדה מסתיר כבר 47 שנים את הטעות הקשה של המודיעין האמריקאי ערב המלחמה. היו שם חילוקי דעות ופער בין ההערכות של המודיעין האמריקאי והישראלי שנוצר ערב המלחמה. היה זיכוי של הדרג המדיני בשל הצורך להיות מיושר ומהודק עד הסוף עם האמריקאים, כדי שיהיו מחוייבים לסייע לנו במלחמה. לטענת דיין ויועצו המשפטי אליקים רובינשטיין, אחרי שהאמריקאים אמרו לנו כי לא תהיה מלחמה, לדרג המדיני לא היתה ברירה לכאורה, והוא פעל מתוך אילוץ מדיני שהיה בחזקת כורח עליון.
האם חילוקי הדיעות והפער בהערכות המודיעיניות היו אמיתיים?
הרולד פורד, היסטוריון של סוכנות הביון האמריקאית שכתב את הביוגרפיה של ראש הסוכנות בזמן המלחמה, וויליאם קולבי, כתב שקיסינג'ר הסתיר מידע קריטי שהיה בידיו על המלחמה – מראש הסוכנות קולבי ומשאר קהילת המודיעין האמריקאית.
פורד כותב כי גורם נוסף אשר פגע בהערכה של קהילת המודיעין האמריקאית – היה מצבו של הנשיא ניקסון. דעתו של ניקסון היתה מוסחת עקב פרשת ווטרגייט שהייתה בשיאה בזמן המלחמה, ולכן לא התקיימו פגישות עבודה סדירות בבית הלבן עם הנשיא. לדוגמה, קיסינג'ר קיבל מידע בהול על המלחמה ב-5 באוקטובר בערב מריי קליין, ראש מחלקת המודיעין והמחקר במחלקת המדינה האמריקאית, אבל לא שיתף את ישראל ואת הסי. איי. אי. במידע שקיבל.
חילוקי הדיעות והפער המודיעיני בין ישראל וארה"ב היו למעשה מלאכותיים. קיסינג'ר היה צריך להעביר מיידית ובאופן בהול את המידע הקריטי שקיבל על המלחמה מריי קליין ביום שישי בערב. איתו היה צריך לקבל גם את המידע הקודם שקיבל מברנז'נייב על הכוונות הרציניות של הערבים לפתוח במלחמה, ולהגיד לדיין ולגולדה: 'אתם צודקים, הערבים מתכוננים לתקוף את ישראל מחר, תגייסו מילואים, אתם רשאים להתחיל עם מכה מונעת, אנחנו אתכם, מתואמים ומהודקים עד הסוף'.
קיסינג'ר לא עשה זאת והטעה את כולם. את האמריקאים, הישראלים, הרוסים, וגם את המצרים לכל אורך שנת 1973. לקיסינג'ר היתה מדיניות חשאית, דו-פרצופית, מקיאווליסטית, שלא היתה המדיניות האמריקאית הפורמלית ולא אושרה על ידי הממשל האמריקאי.
קיסינג'ר הטעה את כולם. את האמריקאים, הישראלים, הרוסים, וגם את המצרים לאורך שנת 1973. לקיסינג'ר היתה מדיניות חשאית, דו-פרצופית, מקיאווליסטית, שלא אושרה על ידי הממשל האמריקאי
המדיניות של קיסינג'ר במלחמה היתה הפוכה ממדיניותו של הנשיא ניקסון, ונגדה את האינטרס האמריקאי הגלובלי להביס את הרוסים במלחמה, ולבסס את מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון ובעולם כמעצמת העל המובילה. יתכן שקיסינג'ר פעל בחשאי עבור האינטרסים של חברות הנפט האמריקאיות.
ניקסון ושלזינגר התערבו ברגע האחרון ומנעו את נפילת ישראל לתהום, בניגוד לדעתו של קיסינג'ר, והפעילו את הרכבת האוירית המסיבית לישראל שאיפשרה לישראל להפוך את הקערה על פיה במבצע אבירי הלב. גולדה מאיר הודתה לנשיא ניקסון מקרב לב על כך ובצדק בסיום המלחמה. הנשיא ניקסון היה ידיד ישראל ולא רצה להפסיד מלחמה שנייה לסובייטים בשנת 73, בניגוד למזכירו המקיאווליסטי, קיסינג'ר, שפעל בחשאי מאחורי גבו וגב המודיעין האמריקאי.
קיסינג'ר, מזכירו של "הנסיך" הנשיא ניקסון, נקרא "המקיאוולי האמריקאי" על ידי מעריצים ומבקרים. קיסינג'ר:
"מקיאוולי היה התיאורטיקן הפוליטי הראשון בעידן הנצרות שבאופן שיטתי ניתח את הדרישות של כוח והישרדות".
בריאליזם המיליטריסטי של מקיאוולי, התוצאה מצדיקה את האמצעים ומדינאות מופרדת ממוסר:
"יש מצבים מסויימים שבהם ככל שהשרידות יותר מאויימת, אפשרות הבחירה נעשית מוגבלת יותר, אלא אם כן אתה מעדיף להיהרס מאשר להשתמש באמצאים קיצוניים".
דיין לוקח אחריות אך ועדת אגרנט מתעלמת
דיין טעה בהערכת הכוחות, וחשב שישראל יכולה להרשות לעצמה מדיניות של לעשות רק את המינימום, ושגם כך ישראל תכה את האוייב שוק על ירך. השופט לנדוי כינה את החשש של דיין תסביך דה-גול, אך כפי שהתברר במלחמה, החשש של דיין היה לגמרי מוצדק. קיסינג'ר עצר את הסיוע הצבאי לישראל למרות צייתנותם העיוורת של מנהיגי ישראל.
אם הדבר היה תלוי בקיסינג'ר, ישראל היתה מקבלת את הסיוע החליפי שהובטח לה רק בסיום המלחמה כשהיא על סף כניעה בשל חוסר קריטי בציוד צבאי חליפי שהוא עיכב.
קיסינג'ר עצר את הסיוע הצבאי לישראל למרות צייתנותם העיוורת של מנהיגי ישראל. אם הדבר היה תלוי בו, ישראל היתה מקבלת את הסיוע החליפי שהובטח רק בסיום המלחמה, על סף כניעה בשל חוסר קריטי בציוד שעיכב
למזלה של ישראל, בסוף השבוע הראשון למלחמה סאדאת דחה את הצעת הפסקת האש במקום של רוסיה, ארה"ב ובריטניה. ישראל הצליחה לשכנע את מזכיר ההגנה שלזינגר ואת הנשיא ניקסון שרק רכבת אוירית מסיבית של מטוסי הצבא האמריקאי תאפשר לישראל לנצח במלחמה, והם התניעו את הרכבת האוירית האמריקאית בניגוד לדעתו של קיסינג'ר, שהמשיך להתנגד ולנסות למזער את הנזק, שגרמה לדעתו החלטת נשיא ארה"ב לסייע לישראל.
דיין לקח אחריות על הטעות המרכזית של מלחמת יום כיפור, הטעות בהערכת הכוחות, ביום השני של המלחמה, ב-7 באוקטובר 1973. שהובילה לטעויותיו האחרות.
הוידוי של דיין מה-7 באוקטובר 1973 נאמר בישיבה פורמלית ומתועדת של קבינט המלחמה של גולדה מאיר, בו השתתפו מלבד ראש הממשלה ושר הבטחון גם השרים הבכירים ישראל גלילי ויגאל אלון ומנכ"לי משרד החוץ, משרד ראש הממלה ומזכיריהם הצבאיים. לכן יש להודעה\וידוי של דיין תוקף היסטורי.
לא ברור איך יכלה ועדת אגרנט להתעלם מההודעה של דיין מה-7 באוקטובר 1973 שנאמרה בשלושת הימים הראשונים של מלחמת יום כיפור, אותם חקרה ועדת אגרנט בפירוט רב. לא יתכן שהפרוטוקול הדרמטי של קבינט המלחמה מה-7 באוקטובר שבו דיין אמר:
"לא הערכתי די את כח האויב, את המשקל הלוחמתי שלו, והגזמתי בהערכת הכוחות שלנו וביכולתם לעמוד",
לא היה על שולחן הועדה. אחרי המלחמה, דיין אימץ את סיפור ההפתעה שלא היתה, את הקונספציה השגויה של אמ"ן שאותה דחה לפני המלחמה, האשים את הדרג הצבאי בטעות בהערכת הכוחות ויישר קו עם מסקנות דוח הפוסטמורטם האמריקאי של קולבי ושל ועדת אגרנט.
אין עוד צורך לחפות על מעשי קיסינג'ר והטעויות של דיין
קיסינג'ר לא היה ידיד ישראל ב1973. משה דיין וגולדה מאיר כשלו בהבנת המדיניות של קיסינג'ר וחשבו שהוא הטוב בידידי ישראל בוושינגטון, ושכל חברי הקבינט האמריקאי של הנשיא ניקסון "ללא יוצא מהכלל" הם מימינו, בחזית אחידה נגד ישראל. כך אמר קיסינג'ר לדיפלומטים הישראלים שהאמינו בו אמון עיוור. לעומת זאת, לחברי הקבינט האמריקאי, קיסינג'ר הורה להתנהג מול ראש הממשלה גולדה מאיר בברוטליות ואגרסיביות גדולה אף יותר ממנו, כדי שיוכל לשחק את האיש הטוב.
קיסינג'ר לא היה ידיד ישראל ב-1973. דיין וגולדה מאיר כשלו בהבנת מדיניותו. חשבו שהוא הטוב בידידי ישראל בוושינגטון ושכל חברי הקבינט האמריקאי של ניקסון "ללא יוצא מהכלל" בחזית אחידה נגד ישראל
גולדה מאיר אמרה למנכ"ל משרדה מרדכי גזית שקיסינג'ר עשה "מעל ומעבר" למען ישראל ואל להם להטיל בו דופי באפריל 1973. היא לא שינתה את דעתה עד סוף המלחמה כשהתעמתה איתו בוושינגטון ב1 בנובמבר. דיין אמר לועדת אגרנט גם לאחר המלחמה, ב-11 בפברואר 1974, שהתרשם כי קיסינג'ר אמר אמת. אך יצירת חילוקי הדעות והפער המלאכותי בהערכות המודיעיניות של ישראל וארה"ב ערב המלחמה על ידי אי שיתוף מידע קריטי על המלחמה עם קהילת המודיעין האמריקאית ועם ישראל, מצטרפים לשורת מעשים של קיסינג'ר שפגעו קשה בישראל במלחמה.
ועדת אגרנט סיפקה לקיסינג'ר ולדיין מסך עשן שאיפשר להם להתחמק מאחריותם והגיע זמן לפזרו. יחסי ישראל ארה"ב טובים וחזקים ואינם תלויים יותר ביועץ לבטחון לאומי ומזכיר המדינה האמריקאי המקיאווליסטי, הנרי קיסינג'ר, שאיים אין ספור פעמים על ישראל בעצירת אספקת מטוסי הפנטום, בהתנתקות מישראל ובהערכה מחדש של יחסי ישראל ארה"ב – ביודעו שזו נקודת החולשה של משה דיין וגולדה מאיר.
אין צורך יותר לחפות על מעשיו ועל מדיניותו הדו פרצופית והעוינת של קיסינג'ר לישראל בשנת 1973. קיסינג'ר היה היוצא מהכלל שפעל בחשאי מאחורי הקלעים בוושינגטון ופגע בישראל וביחסי ישראל-ארה"ב יותר מכל חבר קבינט או יועץ לבטחון לאומי אחר בממשל האמריקאי אי פעם.
אין צורך יותר לחפות גם על הטעויות של דיין, מחשש שיתחיל "פרשה" חדשה כפי שאמרה אחרי המלחמה גולדה מאיר. דיין היה האיש שנתן את ההוראה להפעיל את רשת הסוכנים במצרים בשנות החמישים, ודיין נתן את ההוראה לא להזיז כוחות ולהתחיל "צנוע" במלחמת יום כיפור כי טעה בהערכת הכוחות וחשב שגם כך נכה את המצרים שוק על ירך. ועדת אגרנט טעתה כשזיכתה את הדרג המדיני ויצרה את מסך העשן עבורם.
רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תמלול פגישת הפורום המיוחד של וושינגטון לניהול משברים WSAG בראשות קיסינג'ר ב2 בנובמבר 1973 לגבי העימות של קיסינג'ר עם גולדה מאיר יום קודם
תגובות אחרונות
בלי דרמות ובאופן מסודר, ג'ו ביידן מתחיל לעבוד
אתמול בערב (חמישי) הפיצה הדוברות הרשמית של כחול-לבן הודעה לתקשורת. "שר האוצר ישראל כ"ץ פנה כעת לשר הביטחון בני גנץ בבקשה לקיים פגישה להצגת תקציב המדינה לשנים 2021/2020. השניים צפויים להיפגש ביום ראשון הקרוב. טרם נקבעה שעה".
לא בכדי ההודעה יצאה מבני גנץ. שר הביטחון מסרב לאבד תקווה. הוא קורע את החבל אבל משאיר חוט מחבר אחד. הוא עדיין מתחנן לאיזה נס, שישאיר את הרוטציה בחיים.
גנץ הרי כל כך קרוב למעון הרשמי ברחוב בלפור. יש לו אפילו משרד של ראש הממשלה החליפי עם מנכ"ל שאישרה הממשלה. ההסכם הקואליציוני מעגן כיאות את התנאים המופלגים שלו, אחד לאחד. איך אפשר לוותר על כל זה?
גנץ שם את מבטחו עכשיו בכ"ץ. הוא מקווה שיוכל לצאת מהפגישה ביום ראשון עם בשורה. הוא לא מבין שהוא הולך לקנוסה. האכזבה שמחכה לו במשרד האוצר מצטרפת לשורה של מפחי נפש, שהובילו אותו לנאום הממורמר שנשא ביום שלישי בכנסת. בפגישה באוצר, גנץ לא יצליח לעצור את "הפיגוע הכלכלי שנתניהו עושה באזרחי ישראל", כלשונו.
כ"ץ יקבל את גנץ בלבביות, כדרכו. סביר להניח שהשניים יחליפו כמה מלים על מושב כפר אחים שבו גדלו. כ"ץ מתגורר שם עד היום. בהמשך יציג שר האוצר לגנץ את לוח הזמנים שלו להעברות התקציב וחוקי ההסדרים. ביום שני האחרון הוא הציג את הלו"ז הזה לנתניהו:
- 9 בדצמבר 2020: אישרור תקציב 2020 בממשלה.
- 17 בדצמבר 2020: אישור תקציב 2021 וחוקי ההסדרים בממשלה.
- 23 בדצמבר 2020: אישרור תקציב 2020 בכנסת.
- פברואר 2020: אישור תקציב 2021 וחוקי ההסדרים בכנסת.
גנץ לא מבין הרבה בתקציב, כמו שהוא לא בקיא בסעיפים נסתרים בהסכמים פוליטיים, כפי שראינו. הוא יודע בגדול שהוא חתם על הסכם קואליציוני עם נתניהו באפריל האחרון, ושם מתחייב ראש הממשלה להעביר תקציב דו-שנתי. ההסכם הזה הפך לתיקון בחוק יסוד הממשלה, אבל התקציב המובטח לא עבר באוגוסט וקיבלנו את הדחייה שרקמו יועז הנדל וצבי האוזר, עד ה-23 בדצמבר.
הנדל והאוזר רוצים עכשיו לפוצץ את התקציב וללכת לבחירות כי מקומם מובטח ברשימה של נפתלי בנט. גנץ מנהל מלחמת מאסף שנראית אבודה. הוא יתבע משר האוצר להעביר את תקציב 2021 מיד, בשלוש קריאות, עד סוף החודש. כ"ץ יגחך. הוא יגיד לו שגלגלי הממשלה והכנסת לא עובדים כל כך מהר. יש תהליכים, יש הצבעות, יש עבודת משרדים, יש ועדות בכנסת. "בוא נעביר את תקציב 2020 ב-23 בדצמבר ונמנע בחירות", יאמר כץ לגנץ. לאט, לאט. אחר כך נראה.
גנץ מנהל מלחמת מאסף שנראית אבודה. הוא יתבע משר האוצר להעביר את תקציב 2021 מיד, בשלוש קריאות, עד סוף החודש. "בוא נעביר את תקציב 2020 ב-23 בדצמבר ונמנע בחירות", יאמר כץ לגנץ. אחר כך נראה
כ"ץ יודע שנתניהו לא רוצה תקציב לא בדצמבר ולא בפברואר. אם יש תקציב, יש ממשלה, ואם יש ממשלה, יש רוטציה. נתניהו רוצה בחירות, אבל במועד שנוח לו, ורק אחרי פיצוץ תקציב. "אם לא היה משפט – היה תקציב", אמר גנץ השבוע בנאומו, וכל כך צדק.
למה בכל זאת הוא הולך לפגוש ביום ראשון את שר האוצר? למה הוא מוציא הודעה ועושה בושות לעצמו? הפתרונים הם לא מתחום ההיגיון הפוליטי והמעשי.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לכו שמאלנים הזויים ותשאלו את ראש מועצת תל מונד מה קרה לו איך שפכו את דמו ומה לא אמרו עליו הורידו אותו מראשות המועצה הלך אם אות קין
ולבסוף מה קרה איתו כלום זכאי מכל האישומים והאם הוא יכול לחזור היום לראשות המועצה לא
וזה לא יהיה עם ביבי וגם ביבי זכאי
ממש ממש מחכים להגשמת חלום אחרי הקלטות של מנדבליט אשר מראים ללא ספק שמערכת המשפט עושה מה שבא לה עד מתי נשתוק ונחלל בצליל של כ
אנשים אשר עושים במערכת המשפט כנשק ממצאים תיקים שלא היו ולא נבראו שולפים צו איסור פירסום לתיקים כבדים עד מתיי רשעים יעלוזו ואת חלומם לא מתביישים להביע
מנדהליט שיבקש חנינה עוד לפני שיחררו אותן כי לו מדובר במשהוא דמיוני כמו סיקור חיובי ולא מדובר אפילו במעטפות של אולמרט אלא קלטות אשר לא מביישות חברת הקלטות המודיעין הגרמני
תעשו טובה המצב הזה ברור לחלוטין
שנית אין צורך בשולה זקן ואין צורך 'בעד מדינה" כזה או אחר הכל רשום ואמר בקלטת אז קדימה זכות הציבור לדעת על נבחרי העם שי ניצן והיועץ המשפטי
לא. לא לעסקת חנינה.
כן. כן לנבצרות.
מעולם לא עמד בראש המדינה אדם ששם את טובתו. טובת משפחתו וטובות הקרובים לצלחתו בראש מעייניו.
נבחר ציבור צריך לשרת את המדינה ולא לרמות אותה. את נתניהו ומשפחתו מלווים אירועים שריח הצחנה הפלילית עולה מהם. החל בפרשת עמדי והחשמלאי ועד הצוללות. צריך לשפוט אותו כי צדק לכל ושיוויון לכל.
הוא כמו בוזגלו והמשעממת מקריית שמונה. שיוכיח שלא היה כלום….
טוב, הנ'ל בהנחה שהעם מטומטם…
נזכיר- בדמוקרטיה מכבדים עמדת הריבון!!
נתניהו טוען שמנדלבליט מושחת, והאחרון טוען להיפך, למי להאמין???
את השחיתות בפרקליטות וביועמ'ש אין מה לחקור- הטינופת עולה על גדותיה ונשפכת טבעית…לעומת האפס שנמצא בחקירת נתניהו לאחר שהושקעו הרבה הרבה מליונים.
זוועה, להחליף שלטון בפרקליטות