נצחונו של ג'ו ביידן יעניק לו תמיכה של 306 אלקטורים אל מול 232 לדונלד טראמפ – בדיוק הפער בו טראמפ ניצח את הילארי קלינטון ב-2016.
- במדינות וויסקונסין וג'ורג'יה, שם הסתיימה הספירה, ביידן מוביל ב-20,000 ו-14,000 קולות בהתאמה; באריזונה הוא מוביל ב-11,000 קולות, כאשר נשארו רק כ-10,000 קולות לספור.
- בפנסילבניה ובנוואדה הוא מוביל ב-55,000 קולות ו-36,000 קולות בהתאמה, כאשר שם עוד לא הסתיימה הספירה אבל נשאר מספר קולות קטן מדי מכדי שהתוצאה תתהפך, מה גם שכמעט כל הקולות שנשארו לספור מגיעים ממעוזים דמוקרטיים – פילדלפיה ופרבריה ופיטסבורג בפנסילבניה, לאס וגאס בנוואדה.
כדי להסיר כל ספק: אלו תוצאות מובהקות. בהיסטוריה האמריקאית, ספירות חוזרות או טענות משפטיות שינו לכל היותר כמה מאות קולות, לא רבבות.
בשנה רגילה, תוצאות כאלה היו מספיקות כדי שהמעומד המפסיד יודה בהפסדו ויתחיל את תהליך החפיפה. אלא שאנחנו כמובן לא בשנה רגילה, וטראמפ טרם קיבל את תוצאות הבחירות; הצוות המשפטי שלו מגיש שוב ושוב תביעות מופרכות שנדחו עד כה כמעט כולן. אז איך הגענו לכאן? ומה היעד הסופי של טראמפ?
מזה זמן שקמפיין טראמפ נע בשני מסלולים משפטיים, מה שמחזק את ההערכה שנערכו שם לאפשרות שטראמפ יפסיד.
המסלול המשפטי הראשון היה בתביעה בבית המשפט העליון לאסור על פנסילבניה לספור טפסי הצבעה שהגיעו לאחר יום ההצבעה עצמו לפקידים המחוזיים הסופרים את הקולות. במקור כך קבע בית המחוקקים הרפובליקאי של המדינה, אלא שבית המשפט העליון של פנסילבניה טען שקביעה זו מנוגדת לחוקת המדינה המחייבת לאפשר לכל מצביע להצביע עד כמה שניתן.
ביהמ"ש העליון דחה את העתירה בתיקו, 4:4, ולאחר מכן ברוב של 5:3, אבל שלושת השופטים השמרנים ציינו שהם יהיו מוכנים לדון בכך אחרי הבחירות.
הטענה הקונספירטיבית היא שצוות טראמפ קיווה שלאחר הבחירות הוא יעלה את התביעה מחדש, השופטת איימי קוני-בארט כבר תושבע, בית המשפט יפסוק שפתקי ההצבעה שהגיעו לאחר יום הבחירות פסולים, ומכיוון שפתקים אלה יהיו מעורבבים עם כל שאר פתקי ההצבעה אז כל ההצבעה בפנסילבניה תבוטל, ובית המחוקקים של המדינה – הנשלט ע"י רפובליקאים – ימנה אלקטורים בעצמו.
זו תיאוריה מאוד מרחיקת לכת, אבל בכל מקרה היא עוקרה מתוכן מכיוון שהמחוזות השונים הודיעו שהם מפרידים את הקולות שמגיעים מאוחר, ובכל מקרה בדיעבד מתברר שהגיעו מעט מאוד קולות לאחר יום הבחירות – כך שהתביעה הזו לא תשנה את התוצאות.
מכל הטענות המשפטיות של טראמפ זו היחידה (מלבד טענה על מיקום המשקיפים בפילדלפיה, שלא משנה אפילו קול אחד) שביהמ"ש בכלל נענה לה, וגם כאן – רק הורה למחוזות לוודא שהם מפרידים את הפתקים המאוחרים, כפי שכבר הודיעו שהם עושים.
המסלול השני היה יותר ספקולטיבי. במשך שבועות רבים טראמפ השמיץ את ההצבעה בדואר וקרא למצביעיו להצביע רק ביום הבחירות עצמו, וכך – בנוסף לעובדה שהדמוקרטים באופן כללי לוקחים יותר ברצינות את הצורך להיזהר מהדבקה בקורונה, רוב גדול מהמצביעים הדמוקרטים הצביעו בדואר בעוד שרוב גדול מהמצביעים הרפובליקאים הצביע ביום הבחירות עצמו.
במספר מדינות, בעיקר במערב התיכון – פנסילבניה, מישיגן, וויסקונסין – בתי המחוקקים, הנשלטים ע"י רפובליקאים, חוקקו עוד לפני הבחירות הנחייה לפיה קולות המגיעים בדואר יתחילו להיספר רק ביום הבחירות עצמו (בניגוד למדינות כמו פלורידה בה קולות שהגיעו בדואר נספרו ברגע שהגיעו).
כתוצאה מכך התוצאות הראשוניות בכל המדינות האלה היו אלה של יום הבחירות (שקל מאוד לספור, כי זו ספירה ממוכנת) מאוד נוטות לטראמפ – בפנסילבניה עד כדי הפרש של 11% – וההפרש החל להסגר, ולהתהפך, רק כאשר נספרו הקולות שהגיעו בדואר – שבדומה לקולות החיילים אצלנו, תהליך הספירה שלהם הרבה יותר ארוך.
התיאוריה אמרה שבסוף הערב, כשמספיק מדינות ייראו אדומות, טראמפ יקרא להפסיק את הספירה בטענה שכל הקולות האלה שנספרים מאוחר חשודים ומזויפים, ולטעון שניצח.
אמנם, אין תקדים לעצירה של ספירת הקולות סתם כך – התקדים היחידי הוא בפלורידה ב-2,000, אבל אז דובר על עצירה של ספירה מחודשת (recount) שנייה, שחלקים בה באמת היו מפוקפקים – היומרה של סופרי הקולות "להבין את כוונת הבוחר" בכל המקרים של טפסים בעייתיים עם סימונים לא ברורים.
ועדיין, המטרה הייתה לגרום לתביעה מספיק חזקה והחלטית, עם הגיון פנימי סביר (גם אם שקרי) לפיו טפסי הצבעה שהגיעו בדואר חשודים מיניה וביה; מתכון בטוח להטיית הנרטיב התקשורתי לסיקור של "מחלוקת" כאילו שני הצדדים בה שווים.
אין לדעת אם היה כאן באמת תכנון מראש או ניצול הזדמנות, אבל די ברור שבכניסה לערב הבחירות זה מה שטראמפ חשב שיעשה. אלא שהתוכנית נתקלה בשני מוקשי צד קטנים וקטלניים: המחוז השני של נברסקה ואריזונה.
נברסקה, כמו מיין, מקצה את האלקטורים שלה כך: שני אלקטורים מוקצים למי שניצח בכל המדינה, ושאר האלקטורים מוקצים אלקטור למנצח בכל מחוז קונגרסיאלי. במסגרת התזוזה של בוחרים עירוניים, גם במדינות אדומות, לכיוון הדמוקרטים, המחוז השני של נברסקה, המכיל את העיר אומהה, הקצה את האלקטור שלו לביידן. תוצאה זו עברה מתחת לרדאר אבל הייתה משמעותית מאוד בדיעבד.
ולבסוף אריזונה היא מדינה שבה הצבעה בדואר רווחת כבר שנים לא מעטות, ולמעשה הצבעה ביום הבחירות מועטה יחסית. כתוצאה מכך, רוב הרפובליקאים לא התרשמו מהפחדותיו של טראמפ והצביעו בדואר, לרוב קרוב יותר ליום הבחירות עצמו.
כתוצאה מכך, בניגוד לכל שאר המדינות, באריזונה התוצאה הראשונית לא הייתה טראמפ ולאחר מכן מהפך לביידן – אלא דווקא בהתחלה יתרון לביידן ולאחר מכן צמצום לטובת טראמפ.
היתרון ההתחלתי של ביידן באריזונה, בנוסף לניצחונו במחוז השני של נברסקה ובשאר המדינות שניצח, הביא לו 270 אלקטורים; לא הייתה אף נקודת זמן שבה טראמפ הוביל במדינות שמסתכמות ל-269 אלקטורים, שבה יכול היה לקרוא לעצור את הספירה.
זאת ועוד, בגלל שכנראה מודל החישוב שלהם לא לקח בחשבון את פיזור הקולות לאורך הזמן באריזונה, השונה משאר המדינות, דווקא פוקס ניוז הכריזו שביידן ניצח במדינה יחסית מוקדם מהלך שלישי בלילה.
וכאן המסר התחיל להסתבך. למרות ציוצים מכאן ומשם של טראמפ הקוראים STOP THE COUNT, קמפיין טראמפ לא יכול היה באמת לרכז מאמץ ממוקד בתחום הזה מכיוון שעצירת הספירה הייתה מביאה מיידית לניצחון ביידן. לכן טראמפ והקמפיין שלו נאלצו להסתמך על עוד ועוד טענות מופרכות לזיופים שלא היו ולא נבראו.
כבר ביום חמישי החל קמפיין טראמפ להגיש עוד ועוד תביעות במדינות המתנדנדות: לא פחות מ-15 תביעות הוגשו עד כה במדינות שונות, 11 מהן כבר נזרקו מכל המדרגות. התביעה היחידה בה זכה קמפיין טראמפ היא תביעה שבה דרש ממחוז פילדלפיה לאפשר למשקיפים מטעמו לעמוד קרוב יותר לספירה עצמה – תביעה שלא משנה אפילו קול אחד, אלא רק עיכבה את הספירה.
התביעה היחידה בה זכה קמפיין טראמפ היא תביעה שבה דרש ממחוז פילדלפיה לאפשר למשקיפים מטעמו לעמוד קרוב יותר לספירה עצמה – תביעה שלא משנה אפילו קול אחד, אלא רק עיכבה את הספירה
במקרים שונים הבסיס לתביעות קלוש באופן קומי כמעט: כך, למשל, באחת התביעות קמפיין טראמפ טען שלא ניתן לו להשגיח על הספירה בפילדלפיה, וכאשר השופט לחץ את נציג הקמפיין שוב ושוב בשאלה האם ישנם משגיחים מטעמו בספירה, ענה עורך הדין: "יש מספר שאיננו אפס של משגיחים". על כך ענה השופט "אז מה הבעיה שלכם?".
Arizona judge rejects Trump's voter fraud lawsuit "evidence" saying the affidavits are filled with lies and spam. These are the same pages of affidavits Kayleigh McEnany flashed on Fox News as evidence of voter fraud. pic.twitter.com/4vp9kV8pfX
— Mike Sington (@MikeSington) November 12, 2020
בתביעה בנוואדה הגיש קמפיין טראמפ רשימה של מצביעים כביכול מתים שהצביעו, והתברר שהרשימה מורכבת מאנשים חיים לחלוטין.
בתביעה אחרת במשיגן, כאשר התובעים הגישו את התצהירים של משגיחי הבחירות עם טענותיהם, התברר שהן מכילות בעיקר האשמות כמו "המשגיחים הדמוקרטים היו עוינים" או "הדמקורטים הסתכלו עלי מוזר".
אבל מעבר לביסוס העלוב של תביעה זו או אחרת, חשוב להסתכל על התמונה הכללית: כל התביעות הללו עוסקות בסופו של דבר במאות קולות לכאן או לכאן. כדי לנצח, טראמפ צריך להפוך 55,000 קולות בפנסילבניה ועוד 11,000-36,000 קולות בשתיים מבין ג'ורג'יה, אריזונה וויסקונסין ונוואדה. זה לא באמת אפשרי. אז למה הם עושים את זה? מה הם מקווים להשיג?
האפשרות הסבירה היא שאין אסטרטגיה. כרגע בצוות המשפטי ובקמפיין של טראמפ יש אנשים לא כל-כך חכמים – בראשם רודי ג'וליאני, מי שנראה שהביטוי "זקנתו מביישת את נעוריו" נכתב במיוחד עליו. ניסיונותיו לפברק את שערוריית "האנטר ביידן", והדרך החובבנית בה פוברקה, מעידה על יכולותיו בשלב זה.
![רודי ג'וליאני מקיים מסיבת עיתונאים בחנייה של חנות "ארבע העונות אדריכלות נוף" בפילדלפיה, 7 בנובמבר 2020 (צילום: AP Photo/John Minchillo)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/11/AP_20314797962907-640x400.jpg "רודי ג'וליאני מקיים מסיבת עיתונאים בחנייה של חנות "ארבע העונות אדריכלות נוף" בפילדלפיה, 7 בנובמבר 2020 (צילום: AP Photo/John Minchillo)")
האדם השני שעומד בראש המאמץ הוא דייוויד בוסי, פעיל פוליטי שאינו עורך דין, והוא בכלל חלה בקורונה בימים האחרונים (כמו גם מארק מדוז, ראש סגל הבית הלבן). עובדים במטה לא יודעים אם יקבלו משכורת.
בהתאם, הקמפיין הזה מתנהל בצורה חובבנית למדי. אולי הסמל המובהק ביותר לכך הוא במסיבת העיתונאים בשבת, שבה הכריז ג'וליאני על פתיחת המאבק המשפטי.
בהתחלה העיתונאים הוזמנו ע"י טראמפ למלון "ארבעת העונות" היוקרתי בפילדלפיה, ולאחר מכן התברר שמסיבת העיתונאים לא תתקיים שם אלא במגרש חנייה של חנות ריהוט וציוד לגן בשם "ארבעת העונות אדריכלות נוף" בצפון-מזרח פילדלפיה, מגרש המצוי בין חנות לאביזרי מין ובית משרפה לגופות.
אפשרות נוספת היא שמדובר בניהול ברמה לאומית של תהליך האבל של טראמפ – להמשיך להיאבק כדי לתת לטראמפ את הזמן לעכל ולהכיר בהפסדו.
לחילופין, יתכן שהמניע בכלל כלכלי – כזכור, קמפיין טראמפ היה בקשיים כלכליים לקראת סוף מסע הבחירות ויש לו חובות רבים. באותיות הקטנות של עשרות המיילים של גיוס כספים למאבק המשפטי נכתב כי חלקים ניכרים מהכספים שנאספים ילכו בכלל לכסוי חובות הקמפיין.
Trump fundraiser emails getting narky. pic.twitter.com/rI6I1YGvIu
— Ben Riley-Smith (@benrileysmith) November 6, 2020
ולבסוף, מוחות קונספירטיביים יותר חושבים שטראמפ באמת לא מתכוון לפנות את מקומו, ומנסה לבדוק ניסיונות הפיכה שונים. אבל כאן לדעתי נכון הכלל של עמית סגל: תמיד כשאת מתלבטת אם מדובר ב"בית הקלפים" או ב"פולישוק", מדובר ב"פולישוק".
למרות שכרגע נראה שאנחנו בלימבו ולא מתקדמים, חלון ההזדמנויות של טראמפ נסגר במהירות. כאמור, מצבו הכספי של הקמפיין מאוד חמקמק ולא ברור אם ישולמו משכורות, ובשבוע הבא מדינות יתחילו לאשר באופן רשמי את התוצאות.
בהחלט סביר שבקרוב התמיכה הרפובליקאית בפיאסקו הזה תישחק; סנונית ראשונה לכך אפשר לראות במאמר של קרל רוב, היועץ הפוליטי האגדי של ג'ורג' בוש הבן, בוול סטריט ג'ורנל תחת הכותרת: "תוצאות הבחירות לא הולכות להשתנות".
עם זאת, מנטליות האדמה החרוכה של טראמפ יכולה לגרום לנזק לא קטן בהמשך.
מעבר לכך שממשל ביידן יכנס לתפקידו עם פחות הכנה, הדה-לגיטימציה של בחירת ביידן בעיני הרפובליקאים מעניקה למיטש מקונל, מנהיג הרפובליקאים בסנאט, מנדט לחבל עד כמה שניתן בפעילות הממשל.
זה לא חדש – זו הייתה ההתנהגות הרפובליקאית בעשורים האחרונים. ידועה אמירתו של מקונל ביום ההשבעה של ברק אובמה ב-2008, שהמטרה היחידה שלו היא לוודא שאובמה יהיה נשיא של קדנציה אחת. אבל ההתפתחויות האחרונות רק יעמיקו את התהליך. לא יהיה זה מפתיע אם, למשל, מקונל יערים קשיים משמעותיים על כל מנוי בקבינט, לא משנה מיהו.
בנוסף, בחודשיים הקרובים ממשל טראמפ יכול לנסות למנות מינויים בממשל הפדרלי שיחבלו במדיניותו של ביידן; זה מה שנראה שהוא עושה במשרד ההגנה בימים האחרונים.
תגובתו של ביידן עד כה מאוד שקולה. הוא מסרב להתרגש, מעמיד את התנהלותו של טראמפ בהקשרה הסביר – התנהגות ילדותית ומביכה. בהינתן שהזמן בסך הכל עובד לטובתו, זו כנראה התגובה הנכונה. אבל בהחלט ייתכן שבהמשך יצטרך גם לפעול בצורה יותר אגרסיבית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו