בשנה החולפת חלה ירידה במספר תיקי הגירושים שנפתחו בבית המשפט לענייני משפחה, כך עולה מנתונים המתפרסמים לראשונה בזמן ישראל. ב-2019 נפתחו 90,212 תיקים בבתי המשפט, ואילו ב-2020 נפתחו רק 89,501 תיקים.

זו הפעם הראשונה מזה שנים רבות שחלה ירידה כזאת, כאשר בכל השנים הקודמות מספר התיקים עלה. לכאורה, מדובר אמנם בירידה מינורית של 0.7%, אבל אם לוקחים בחשבון את גידול האוכלוסייה בישראל – 1.75% בשנה – מדובר בירידה משמעותית של כ-2.5% במספר התיקים החדשים.

"רובם גדול של התיקים שנידונים בבתי המשפט למשפחה נוגעים להתפרקות התא המשפחתי", מסבירה איילת שיים מור, עורכת דין ומגשרת לענייני משפחה. "אלה בפועל תיקים המקבילים לתיקי גירושים ותיקי פוסט גירושים בבתי הדין הרבניים, כך שבפועל, מדובר בירידה קלה במספר המקרים של התפרקות הזוגיות והתא המשפחתי שהגיעו לערכאות והפכו למציאות משפטית ומעשית".

נתונים אלה מצטרפים לאלה שפרסמה הנהלת בתי הדין הרבניים בחודש שעבר. בבתי הדין הרבניים נרשם ב-2020 מספר של 11,076 זוגות מתגרשים לעומת 11,451 בשנה שקדמה לה, ירידה של 3%. מספר תיקי הגירושים שהתבצעו תוך סכסוך בין בני הזוג ירד אשתקד בכ-7%, ומספר תיקי הגירושים בהסכמה ירד בכ-1%.

"אלה בפועל תיקים המקבילים לתיקי גירושים ותיקי פוסט גירושים בבתי הדין הרבניים, כך שבפועל, מדובר בירידה קלה במספר המקרים של התפרקות הזוגיות והתא המשפחתי שהגיעו לערכאות והפכו למציאות משפטית"

אם לוקחים בחשבון את גידול האוכלוסייה, הרי שהירידה במספר תיקי הגירושים ברבנות משמעותית עוד יותר. זו השנה הראשונה מאז 2003 שבה נרשמה ירידה בשיעור הגירושים בבתי הדין הרבניים בישראל, שעלה מאז שנות ה-70 ועד 2019 ביותר מ-600%.

אתרי החדשות פרסמו את נתוני הרבנות תחת כותרת כמו "נתון מפתיע", "למרות הקורונה", ו"בניגוד לתחזיות". בידיעות אחרונות הודגשה העובדה שבתי הדין הרבניים המשיכו לפעול לאורך כל השנה למרות הקורונה – אף שלמעשה פעילותם הוגבלה משמעותית.

צילום אילוסטרציה: בניין הרבנות הראשית לישראל בירושלים. למצולם אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: פלאש 90)

לכאורה, הנתונים אכן אמורים להפתיע בשל המשבר הקשה שנגרם עקב המגפה, האבטלה, מגבלות התנועה, והזינוק המחריד בהיקף האלימות במשפחה, הדיכאון, הפגיעות הנפשיות והאובדנות בציבור הישראלי והעולמי.

אבל תקופות משבר מתאפיינות לרוב דווקא בירידה בהיקף הגירושים. מחקרים מראים שכאשר רמת החיים עולה, שיעור הגירושים עולה – ולהיפך. אחוז המתגרשים בישראל ירד בזמן המשבר הביטחוני והכלכלי של האינתיפאדה השנייה ושיעור הגירושים בארה"ב צנח בכ-10% בזמן המשבר הפיננסי של 2008.

ירידה בהיקף הגירושים נרשמה בעבר גם בזמן מלחמות. זאת, למרות שלא מדובר בקורלציה קבועה וגורפת: בזמן משבר הקורונה שיעור הגירושים במדינות מסוימות, כמו סין וארה"ב, דווקא עלה.

ירידה בהיקף הגירושים נרשמה בעבר גם בזמן מלחמות. זאת, למרות שלא מדובר בקורלציה קבועה וגורפת: בזמן משבר הקורונה שיעור הגירושים במדינות מסוימות, כמו סין וארה"ב, דווקא עלה

מומחים בתחום – יועצי זוגיות, עורכות דין ומגשרות לענייני משפחה – לא מתקשים להסביר את הנתונים הללו. הם מציגים תמונה מורכבת, לפיה הטלטלה הכללית פגעה קשות ביחסים בתוך זוגות רבים ודחפה רבים מהם להיפרד ולהתגרש – ובה-בעת, גרמה לזוגות רבים לבטל את גירושיהם, או לדחות אותם. כנראה יותר לדחות מאשר לבטל.

עורכי דין לענייני משפחה מספרים שהרגישו תנועה ערה מהרגיל של זוגות שהגיעו אליהם לפתוח תיקי גירושים והליכי גישור – אבל בסופו של דבר, מספר קטן יותר של תיקים נגמרו בגירושים, או אף בפרידה.

"גירושים הם עסק יקר, ולהרבה מאוד אנשים אין עכשיו כסף", אומרת אסתר שלום, עורכת דין ומגשרת לענייני משפחה, "מעבר לכך, הקורונה גרמה לאנשים להתכנס בבתיהם ולהיות יותר עם המשפחה, והגדילה את התלות ההדדית בקרב בני הבית ואת הצורך והרצון להיות יחד – וגם לזה יש השפעה.

"היו לי השנה לא רק זוגות שהתחילו הליכי גירושים והפסיקו, ועברו לתהליכים של 'שלום בית', אלא גם זוגות שהתגרשו ואחרי הגירושים המשיכו לחיות יחד. חלקם אמרו שזה מסיבות כלכליות, חל"ת, אבטלה, או המצב הרעוע הכללי שמדאיג אותם.

עו"ד אסתר שלום (צילום: פייסבוק)

"חלקם אמרו, בואו נשאיר את המצב כמו שהוא כדי לא לפגוע בילדים, וחלקם התחילו לחשב מסלול מחדש ואמרו 'בואו ניתן לזה צ'אנס. התחושה הרווחת היא: יש קרייסס אחר, חיצוני, גדול מאתנו, יש ילדים להאכיל, אין כסף ואנרגיה לשום דבר אחר".

החשש משינוי ישאיר אותם יחד והם ימשיכו לריב ולסבול, אולי אפילו אצל חלקם המצב יידרדר לאלימות, או שהמשבר שינה את עולמם הרגשי לעומק ואיכשהו שיקם את הקשר?
"יש כאלה ויש כאלה. בהחלט יש יותר לחץ, גם מהמצב הכלכלי וגם מעצם העובדה שנמצאים הרבה יותר בבית. יש משפחות שיש בהן אווירה קשה. אצל גברים עם נטייה לאלימות, המצב החמיר. אני מוצאת את עצמי מגישה הרבה יותר בקשות לצווי הגנה על נשים וילדים. זה לאו דווקא קשור לגירושים. זה לא שגברים מכים את הנשים שלהם במקום להתגרש, למרות שגם זה קיים.

"מצד שני, יש כאלה שהמשבר בפירוש עשה להם איזה סוויץ' רגשי שמשקם את הזוגיות, או לפחות גורם להם לנסות לשקם אותה. יש זוגות שהנוכחות אחד עם השני ועם הילדים מחזקת את הקשר ביניהם. אנשים שהיו עסוקים עד מעל לראשם בקריירה ובעצמם ובקושי ראו את המשפחה, פתאום מגלים אותה. זה אולי הצד החיובי של משברים".

ואחרי שהמשבר ייגמר, הסוויץ' החיובי הזה ימשיך, או שהבעיות יצוצו מחדש?
"הוא לא בהכרח ייגמר. יש כאלה שמצבים קשים גורמים להם באמת ובתמים לסמוך יותר אחד על השני ולתמוך יותר. ויש כאלה שלא, שאחר כך יחזרו לאותו מצב, וגרוע יותר, כי המתחים הקשים שמצטברים עכשיו יתפרצו".

"יש כאלה שהמשבר בפירוש עשה להם איזה סוויץ' רגשי שמשקם את הזוגיות, או לפחות גורם להם לנסות לשקם אותה. יש זוגות שהנוכחות אחד עם השני ועם הילדים מחזקת את הקשר ביניהם"

כמו בדור המלחמות של ההורים

דורי לוי, פסיכולוג ומגשר זוגי, אומר דברים דומים, גם אם הם נאמרים מזווית שלכאורה נשמעת "גברית" יותר: "כשיש צרות גדולות, אנשים מתאפסים על עצמם, והצרות שהעסיקו אותם לפני כן נראות קטנות יותר. הנפש כאילו מתכווצת, ואנשים חוזרים לעסוק בדברים הבסיסיים יותר.

"אנחנו כאילו קצת חוזרים לדור של ההורים והסבים שלנו, של השואה, העליות והמלחמות והמאבק על הקיום. אין פרנסה, צריך לקחת הלוואות, הולכים לעבוד באיזו עבודה אידיוטית, למכור בסופר, כדי לשרוד. אז להתחיל עכשיו להוציא מיליונים על גירושים?

דורי לוי (צילום: צילום מסך, כאן)

"דינמיקה כזאת קיימת גם בזמן מלחמות. אנשים פחות עסוקים בעצמם ויותר באיומים ובהתמודדויות חיצוניות, והם נעשים דווקא יותר נורמליים.

"עבדתי פעם בבית חולים פסיכיאטרי, והדהים אותי כל פעם מחדש איך בזמן מלחמות פגועי הנפש נעשים נורמטיביים, ובאורח שנראה לנו לא הגיוני בגלל החינוך הפסיכולוגיסטי שקיבלנו, אבל מאוד מתאים למבנה ההישרדותי שלנו. מצבים כאלה משקמים לפעמים את הזוגיות.

"המצב גם מוריד חלק מהגירויים החיצוניים, הבילויים, שיוצרים קשיים בזוגיות. אנשים לא רוצים לבזבז כסף, וגם הכול סגור. אז פתאום זה לא פשוט להיות בקשר עם מאהבת, לאן תלך איתה? ואיך תצא עם חברים לשתות ולעשן?

"אתה בבית, עם בת הזוג והילדים, ופתאום הכיופים האלה שערערו לך את הזוגיות בשנה שעברה כבר לא קיימים, ומרחוק הם נראים דוחים, והילדים ובת הזוג קרובים יותר, ואתה גם מרגיש עליהם יותר אחריות".

"אתה בבית, עם בת הזוג והילדים, ופתאום הכיופים האלה שערערו לך את הזוגיות בשנה שעברה כבר לא קיימים, ומרחוק הם נראים דוחים, והילדים ובת הזוג קרובים יותר, ואתה גם מרגיש עליהם יותר אחריות"

ציורים מזוייפים של חד קרן ונצנצים

יש בין המומחים מי שמפקפקים בהערכות אופטימיות מהסוג שמשמיעים לוי ושלום. לדברי מור: "מדובר בירידה קטנה, זמנית, במספר האנשים שמתגרשים, שמורכבת מעלייה חדה שלא תרד אחרי המשבר שמתקזזת עם ירידה שכן תרד.

"אני מוכנה להתערב, על כסף, שאיך שהחרב תרד לנו מהצוואר, איך שהציבור יתחסן, הסגרים ייפסקו והמשק ייפתח, יהיה כאן מבול של גירושים. אני קובעת על סמך כל המידע שברשותי, שזה זמני. יש ים זוגות על סף גירושים, כולל לקוחות שלי, שפשוט יושבים על הגדר ומחכים".

"אני מוכנה להתערב, על כסף, שאיך שהחרב תרד לנו מהצוואר, איך שהציבור יתחסן, הסגרים ייפסקו והמשק ייפתח, יהיה כאן מבול של גירושים. אני קובעת על סמך כל המידע שברשותי, שזה זמני"

"אני שומעת וקוראת את האידיאליזציות של הקורונה, בעיתונים, בפייסבוק, בסרטונים, בשיחות, את כל הקשקושים, כל אלה שמדביקים לה ציורים של חד-קרן ונצנצים", היא אומרת, "יש את אלה שהקורונה 'חיברה אותם לעצמם', ופתאום הם מגלים את האור ומתחילים לגדל עציצים ולעשות יוגה ולכתוב שירים ולפתוח עסקים שמוכרים אוויר באינטרנט.

"ויש את אלה שחושבים שהקורונה גרמה לאנשים להשקיע בזוגיות, ולהתחבר למשפחה. מצטערת, מתנצלת, אלה דברי הבל, זה פאקינג בולשיט".

איילת שיים מור, עורכת דין ומגשרת לענייני משפחה (צילום: שרון אלדר)

ככה שאת לא מסכימה עם קולגות שלך ועם יועצי זוגיות שאומרים שיש אנשים שהמשבר משפר להם את הזוגיות?
"אני כן מסכימה שזה קיים. זוגיות שהייתה בינונית, יכולה להפוך להיות טובה. משפחה 'קלאסית' שהבעל קבור כל היום וכל הערב בעבודה, נגיד כמו ההורים שלי, אבא שלי שהיה נהג ובקושי היה בבית, אם היית מעביר אותם במסע בזמן להיום ומפיל עליהם את הקורונה – היא הייתה עושה להם טוב. כי אבא שלי היה מגלה אולי 30 שנה קודם כמה כיף לו לשבת בבית עם אמא ולהכין מרקים.

"מצד שני, זוגיות שהייתה טובה יכולה להיפגע. גם במשפחות נורמטיביות, וחזקות, ומאושרות, כמו המשפחה שלי ועוד המון משפחות, אולי הרוב, החיים בעידן הסגרים הפכו לסיר לחץ אחד גדול. כי גם ובמיוחד בזוגיות ומשפחתיות בריאה כל אחד צריך את המפלט שלו.

"הוא צריך לפגוש את החברים שלו שהוא שותה איתם ומשחק איתם קלפים, ולבקר את אמא שלו, והיא צריכה את הספינינג, והילדה לפעמים חוטפת קריזה, ולפני הקורונה היא הייתה עולה על אוטובוס ונוסעת לסטודיו לרקוד או לישון אצל חברה. עכשיו לאף אחד אין לאן לברוח, במקרה הטוב אין חוגים, ובסגר בכלל אין לאן ללכת, וכולם חנוקים.

"גם במשפחות נורמטיביות, חזקות ומאושרות החיים בעידן הסגרים הפכו לסיר לחץ אחד גדול. כי גם ובמיוחד בזוגיות ומשפחתיות בריאה כל אחד צריך את המפלט שלו"

"זוגיות שהיא חזקה בבסיס, תשרוד גם את זה. אבל זוגיות שהייתה לא טובה, הקורונה חידדה את הפגמים שלה, מי שבאמת רע לו, רע לו כפליים. יש הרבה אנשים שמרגישים בודדים בתוך הזוגיות שלהם גם ככה, ועכשיו הם עוד יותר בודדים.

"יש לי לקוחה שאומרת, הרבה שנים אנחנו חיים בקווים מקבילים, אבל לכל אחד יש חיים משלו על הקו שלו, בעבודה, בחיי החברה. עכשיו אנחנו בבית, לבד, וגילינו שאנחנו במשך ימים שלמים לא מדברים, אין תקשורת. זה הרסני".

ובכל זאת, בשורה התחתונה, אנשים מתגרשים פחות. למה?
"בגלל המגבלות הטכניות. יש דברים טכניים שלא חושבים עליהם הרבה, אבל הם משפיעים. להתגרש זה להגיע לבתי הדין הרבניים ולפגוש את הדיינים, ואנחנו יודעים לאיזה מגזר הם שייכים, אז יש זוגות שמוותרים על התענוג להגיע לשם כדי לא לחטוף קורונה. וכבר הייתי בדיונים שהופסקו באמצע בגלל שאחד הדיינים התגלה כחולה מאומת ונשלחנו הביתה. מה גם שאם אתה מחבר את כל הימים שבתי הדין לא עבדו בגלל הסגרים והמגבלות, זה מצטבר לדי הרבה זמן.

גירושים. אילוסטרציה (צילום: istockphoto/djedzura)

"וכמובן, יש את העניין הכספי. להתגרש זה בוחטה של כסף. אחד בחל"ת, אחת ירדה במשכורת, יש לי חברים טובים ומוכשרים שהמשכורת שלהם נחתכה בשליש, ואחד תכנן את החיים סביב זה שיתקדם ויקבל תפקיד טוב, אבל התקן בוטל. וכמובן גם העניינים של לקנות ולמכור ולשפץ ולשכור ולעבור דירה באמצע סגר, וכל השינויים שקשורים לרכוש ולילדים כשבקושי מותר לצאת מהבית".

"כשאנשים בחרדה הם נצמדים למה שקיים. אם לדבר בשפה כלכלית, הם משקיעים בנדל"ן, בזהב, באג"ח ולא באופציות מתוחכמות בשוק ההון. ובמציאות של הזוגיות והמשפחה, הם נצמדים לבית, למה שמוכר ובטוח. אבל זה לא שפתאום הבית הפך לאידיליה. הרבה זוגות הקפיאו לא רק הליכי גירושים, אלא גם הליכי גישור. הם מחכים, ואחרי המשבר הם יתגרשו".

"כשאנשים בחרדה הם נצמדים למה שקיים. אם לדבר בשפה כלכלית, הם משקיעים בנדל"ן, בזהב, באג"ח ולא באופציות מתוחכמות בשוק ההון. ובמציאות של הזוגיות והמשפחה, הם נצמדים לבית, למה שמוכר ובטוח"

וכשיותר משפחות תקועות בתוך סיר הלחץ הזה, אצל חלקן זה מוביל לאלימות?
"כן, זה קיים. זה לא שגברים עדינים ומתחשבים הפכו פתאום אלימים, והגברים המכים הכרוניים לא צריכים את הקורונה, אבל באמצע, אצל גברים שיש להם נטייה לאלימות אבל היא נשלטת, תחושת המחנק עלולה להביא להידרדרות".

סוף העולם מגיע

לא כל עורכי הדין ויועצי הזוגיות נתקלו בשינויים בדפוסי ההתנהגות של הזוגות שמתבטאים בסטטיסטיקות, אבל גם הם מעניקים לנתונים הסברים דומים.

"אני לא מכירה שינוי בדפוסי הגירושים, מבין הזוגות שאני מטפלת בהם לא ידוע לי שיש יותר או פחות שהחליטו להתגרש", אומרת היועצת הזוגית מירי קדמן. "אני אפילו לא מכירה את הסטטיסטיקה שאתה מדבר עליה, אבל היא לא מפתיעה אותי, קל להסביר אותה.

מירי קדמן (צילום: על הספה)

"בסופו של דבר, מי שהחליטו להתגרש, וברור שאין להם מוצא אחר, יתגרשו, גם אם מצבם הכלכלי לא מי-יודע-מה. כל הזוגות שמגיעים אליי חווים קושי כלשהו, ובסוף חלקם לא מתגברים עליו מתגרשים וחלקם לא, גם כשיש קורונה וגם כשאין.

"אבל מבין הזוגות שהחליטו שלא להתגרש, קשה לדעת אם הם היו מתגרשים בתנאים רגילים, נניח שנה קודם, אבל בהחלט ייתכן שכן".

ומה מנע מהם להתגרש בזמן הקורונה?
"יש כאלה שמתקשים מבחינה כלכלית, ויש חוסר ודאות כלכלי, וחוסר ודאות בריאותי, תחושה שסוף העולם מגיע וכשיש חוסר ודאות, אנשים נאחזים במה שמוכר להם, ולהתגרש זה להיכנס לחוסר ביטחון נוסף, עוד יותר גדול".

מצד שני, אם הייתי מגיע אליך עם סטטיסטיקה שאומרת שיש דווקא עלייה בגירושים, זה כן היה מפתיע אותך?
"זה היה מפתיע. לרוב בתקופות משבר אנשים מתגרשים פחות, אבל חלקם יתגרשו אחר כך. זה מה שקורה אחרי מלחמות ומשברים כלכליים. אופתע מאוד אם אחרי שהמגפה תיגמר לא יהיה גל של גירושים".