עדותו הצפויה של ניר חפץ מלחיצה את בנימין נתניהו. מאוד. ובצדק. חפץ, שהיה אמור להתחיל אתמול (שלישי) להעיד במשפטו של ראש הממשלה לשעבר, ובסופו של דבר יתחיל ביום שני הקרוב, הוא החולייה הממשית הראשונה המחברת באופן ישיר את נתניהו לעבירות השוחד שנעשו, לכאורה, במסגרת תיק 4000.

עד עכשיו שמעו השופטים בבית המשפט המחוזי עדויות על השליטה דה-פקטו שהייתה לנתניהו באתר וואלה, מפי אנשי האתר עצמו. איש מהם לא יכול היה להעיד על כך שהוראות והדרישות הגיעו מנתניהו.

חפץ, שמסר עדות מפורטת במסגרת עסקת עד המדינה שעליה חתם, שימש זרועו הארוכה של נתניהו לעניין ה"מתת" ביחסי השוחד, כלומר זה שווידא את מתן טובות ההנאה לנתניהו, שניתנו לו בעד פעולות שביצע בתפקידו כשר התקשורת.

חפץ שימש זרועו הארוכה של נתניהו לעניין ה"מתת" ביחסי השוחד, כלומר זה שווידא את מתן טובות ההנאה לנתניהו, שניתנו לו בעד פעולות שביצע בתפקידו כשר התקשורת

אין פלא שככל שהלך והתקרב מועד תחילת עדותו של חפץ, כך הלך וגבר הרעש מצדם של נתניהו, סנגוריו ומדברריו. המטרה היא להטביע את המידע המפליל שחפץ אמור למסור על נתניהו בים של טענות, האשמות וטרוניות מסוגים שונים ומשונים, על מנת להסיט את תשומת הלב הציבורית מן העיקר – הוכחתם ההולכת ומתבררת של האישומים נגד נתניהו במסגרת משפטו – אל הטפל.

בנימין נתניהו ופמלייתו מגיעים לבית המשפט המחוזי בירושלים, 16 בנובמבר 2021 (צילום: Jack Guez/Pool Photo via AP)

הטפל בהקשר הזה הוא ההאשמה הקבועה כלפי הפרקליטות בהדלפות כביכול של חומרי חקירה מתוך תיקי החקירות, לקראת רגעי מפתח במשפט. בסבב הנוכחי, מדובר על מידע חדש שמסרה עדת התביעה המיועדת הדס קליין, ששימשה העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן, במסגרת "ראיון עד" שנערך לה בפרקליטות לקראת עדותה בבית המשפט.

באותו ראיון, מסרה קליין מידע מפורט בדבר תכשיטים שונים, בעלות של עשרות אלפי דולרים, שהן מילצ'ן והן ג'יימס פאקר רכשו והעניקו למשפחת נתניהו – תוך שהם ממלאים בקפדנות אחר הוראותיהם של בני הזוג.

המידע שמסרה קליין הוביל את הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להורות למשטרה לגבות מקליין עדות משלימה, ולאחריה גם לבצע "מספר פעולות חקירה ממוקדות נוספות" – וכל זאת תחת צו איסור פרסום ממוקד שהוצא לעניין זה, שתכליתו הייתה למנוע שיבוש של השלמת החקירה.

שלשום, ערב עדותו המיועדת של חפץ, מסרה הפרקליטות הודעה לבית המשפט בעניין זה – והאות ניתן למהומת אלוהים.

הדס קליין, העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן

מבחינת סנגוריו של נתניהו, עורכי הדין בעז בן צור ועמית חדד, המטרה היא לדחות את תחילת עדותו של חפץ, ובכך גם את התקדמות המשפט כולו. ניתן היה לעשות זאת על בסיס טענה עניינית – השהות הנדרשת לסנגורים על מנת ללמוד ולהכיר את חומרי החקירה החדשים שהועברו אליהם אתמול בבית המשפט.

אך במקום זאת, הם בחרו למקד את טענותיהם סביב סוגיה אחרת: ההדלפות. טרוניה מעין זו נשמעת בדרך כלל מחוץ לאולם בית המשפט, בתגובות לתקשורת, לפעמים במכתבי-סרק ליועץ המשפטי או בסרטונים מטעם עורכי הדין המופצים ברשתות החברתיות. הפעם הוחלט להפוך את הדרישה לחקירה פלילית למציאת המדליפים לעניין מרכזי בתוך אולם המשפט עצמו.

באופן מפתיע, הסנגורים מצאו אוזן קשבת אצל השופטים. "אשר לטענות בדבר הדלפות חומרי חקירה לתקשורת", כתבו השופטים בהחלטתם בתום הדיון אתמול, שבו הוחלט לדחות לשבוע הבא את תחילת עדותו של חפץ, "אנו סבורים שלא ניתן לעבור על כך לסדר היום, מקום בו הודלפו חומרי חקירה ערב הדיון, ואנו מצפים מרשויות החקירה שיפעלו לבירור העניין ושיעשו כל הנדרש למנוע הדלפות בעתיד".

לא זה המקום להסביר עד כמה השופטים אינם כשירים לקבוע ממצאים עובדתיים בסוגיית ההדלפות, כאילו הטענה שהפרקליטות הייתה זו שהדליפה אינה דורשת הוכחה כלשהי, והיא עובדה שניתן להסיק ממנה מסקנות.

החומרה שהשופטים מייחסים לעיתוי של ההדלפות, מגלה גם את העובדה שהם בעלי אינטרס מובנה בעניין: כמו שופטים בתיקים מתוקשרים אחרים, גם הרכב השופטים בתיק נתניהו היו מעדיפים פחות רעש תקשורתי.

החומרה שהשופטים מייחסים לעיתוי של ההדלפות, מגלה גם את העובדה שהם בעלי אינטרס מובנה בעניין: כמו שופטים בתיקים מתוקשרים אחרים, גם הרכב השופטים בתיק נתניהו היו מעדיפים פחות רעש תקשורתי

עו"ד בעז בן-צור (מימין), בנימין נתניהו ועו"ד עמית חדד בבית המשפט המחוזי בירושלים, 16 בנובמבר 2021 (צילום: Jack Guez/Pool Photo via AP)

האמנם סוגיית ההדלפות מעוררת כעס אותנטי בקרב הנאשמים וסנגוריהם, או שזו אסטרטגיה לניהול ההגנה בשלב הנוכחי של המשפט? רמז לתשובה אפשר למצוא בבחירתם של הסנגורים לפנות שלשום דווקא לבית המשפט, בדרישה ש"יורה" למנדלבליט לפתוח בחקירה למציאת המדליפים.

מדוע הפנייה לשופטים? הם הרי לא הכתובת הנכונה. הסנגורים יכלו לפנות ישירות ליועץ, כמקובל – וכפי שעשו אתמול, אחרי המהומה בבית המשפט – אבל בחרו במקום זאת להפוך את אולם המשפט לזירה שבה יתנהל הקרב בנושא ההדלפות.

מה גם, שהטרוניה כולה מגלמת אי-הבנה בסיסית באשר לפרקטיקת העבודה של העיתונאים בסיקור משפט נתניהו.

"היום", כתב עו"ד עמית חדד לבית המשפט, "ערב עדותו של עד המדינה ניר חפץ, התקבלה אצל ההגנה הודעת המאשימה כי ביצעה השלמות חקירה בקשר לסוגיות הרלוונטיות לאישום השלישי (תיק 1000). כמעט במקביל לשליחת ההודעה החלו לפרסם עיתונאים מכלי תקשורת שונים פרטים על אודות תוכן השלמת החקירה".

אך האמת היא שאין בכך שום דבר מפתיע. הודעת הפרקליטות נשלחה לא רק למשרדיהם של הסנגורים, אלא גם לבית המשפט עצמו – והפכה נגישה לכתבים באמצעות מערכת "נט המשפט". אפשר להניח שבמשפט כל כך מתוקשר, וערב עדותו של עד מפתח, הכתבים בודקים כל דקה אילו מסמכים חדשים נכנסו לתיק.

התובעת ליאת בן ארי מגיעה לדיון במשפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 16 בנובמבר 2021 (צילום: אמיל סלמן/פול)

אפילו חדד נאלץ להודות – בהודעתו הכתובה – כי "ברור שמקור ההדלפה הוא בפרקליטות או באחד מעדיה". כלומר, לא בהכרח הפרקליטות היא זו שהדליפה. הטון הספקני נעלם לחלוטין בהאשמות כלפי הפרקליטות שנשמעו אתמול בבית המשפט.

אפילו חדד נאלץ להודות – בהודעתו הכתובה – כי "ברור שמקור ההדלפה הוא בפרקליטות או באחד מעדיה". כלומר, לא בהכרח הפרקליטות היא זו שהדליפה

גם הקשר בין השלמת החקירה בעניינה של הדס קליין, לבין הצורך לדחות את עדותו של חפץ, לא לחלוטין ברור. אך נראה שבשלב הנוכחי, גם התביעה וגם בית המשפט, שהסכימו לדחייה של שבוע, מעדיפים לרצות את הסנגורים ולמנוע כל טענה בדבר קיפוח זכויות הנאשמים.

זו גישה מוטעית: היא מוחלת על האינטרס הציבורי בניהול המשפט במהירות ויעילות, מתוך ציפייה שלא תתממש להנחת דעתם של הסנגורים. אלה ימשיכו להתלונן בכל מקרה כי אופן ניהול המשפט אינו מאפשר להם להגן כראוי על הנאשמים.