"אני האסיר השביעי במדינת ישראל", התגאה בפני עציר בשם פרוספר באחד המעצרים הראשונים שלי כבגיר בתחנת המעצר במגרש הרוסים בירושלים. זו הייתה אחת מעשרות הפעמים שבהן נעצרתי בתקופתי כנער גבעות וביליתי את הלילה במגרש הרוסים.

אותו עציר, ששהה איתי בתא, כבן 80, התרברב בפני כל מי שהסכים לשמוע על כך שהוא מהראשונים שישבו במאסר במדינת ישראל. הפעם נעצר כי נכנס לקטטה עם נערים שהציקו לו לטענתו, אבל הוא מורגל בבתי מעצר ומאסר ולפי מה שסיפר, כל חייו עברו עליו בכניסה ויציאה מבתי כלא.

"אני האסיר ה-7 במדינת ישראל", התגאה בפני עציר בשם פרוספר באחד המעצרים הראשונים שלי כבגיר במגרש הרוסים בירושלים, בין עשרות הפעמים שנעצרתי כנער גבעות וביליתי שם את הלילה

פרוספר לא היה היחיד עם סיפור חיים עגום שפגשתי בימים בהם ביליתי בבתי מעצר. מקרה נוסף שנחקק בזיכרוני התרחש בבית המשפט בפתח תקווה, לשם הובאתי בצו הבאה. אחד העצורים שוחרר על ידי השופט וכעס מאוד על ההחלטה לשחררו. הוא בנה על מקלחת ומיטה בבית המעצר, שלא לדבר על ארוחת הערב לה ציפה.

*  *  *

ביום שני שעבר עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת החוק שתלבין את "הגדלות הרמטכ"ל" הידועות גם בשם "פנסיות תקציביות". מדובר בכסף שמועבר באופן לא חוקי וסדרתי כמעט מאז קום המדינה, ובקרוב המדינה צריכה להשיב לבג"ץ האם החוק תוקן.

ובמקביל להצבעה במליאה על חוק הפנסיות, המדינה מבקשת מבג"ץ יום נוסף דחייה כדי להשיב מחר האם החוק עבר או לא. pic.twitter.com/Mxb1DpGPY0

— שירית אביטן כהן Shirit Avitan Cohen (@Shiritc) February 28, 2022

במקור החלטת ממשלה מתחילת שנות ה-60 הסמיכה את הרמטכ"ל לתת מענק מיוחד לחיילים שהצטיינו באופן בולט. בפועל מאז הדבר משמש באופן קטגורי כדי לתגמל קצינים בכירים בנוסף לפנסיה הרגילה. בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא, דרשו השופטים מהמדינה את תשובתה. הצפי הוא שאם לא ייענו שהחל הליך חקיקה, בג"ץ יפסול את ההסדר.

ביום שני שעבר עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת החוק שתלבין את "הגדלות הרמטכ"ל" הידועות גם בשם "פנסיות תקציביות". כסף שמועבר באופן לא חוקי וסדרתי כמעט מאז קום המדינה

חברי כנסת ממרצ והעבודה התנגדו לחוק שילבין את הפנסיות התקציביות ויאפשר את המשך חלוקתן. להתנגדות היה שותף גם סגן השר אביר קארה, שנשאר לבדו ולבסוף גם הוא נכנע. הם הסכימו להעביר את החוק בקריאה ראשונה ולהמשיך לריב בוועדה לפני שיובא לקריאה שנייה ושלישית.

רגע ההצבעה של אביר קארה בעד חוק הפנסיות. באופוזיציה צעקו 'שולמן מת' pic.twitter.com/iUVnFsgNwv

— בנצי רובין (@bentzi_r) February 28, 2022

הלחץ להעברת החוק, שלרגע היה נדמה שאולי מערער את הקואליציה, נובע מהחשש שבג"ץ יבטל את ההסדר הלא חוקי הזה. עכשיו, כשהמדינה תוכל לענות שהתחיל הליך חקיקה, ההערכה היא שההסדר יעמוד על כנו.

אני מתנגד בחריפות להגדלות הרמטכ"ל והצטערתי לשמוע שההחלטה עברה. אך יותר מכך, הצטערתי מכך שנושא זה מקבל כותרות וסיקור שוטף ואילו נושא אחר, חשוב הרבה יותר בעיני, נשאר מתחת לרדאר – הצפיפות בבתי הסוהר והפתרונות ההזויים שמציע השר לביטחון פנים.

אני מתנגד בחריפות להגדלות הרמטכ"ל אך הצטערתי יותר שנושא אחר, חשוב בהרבה, נשאר מתחת לרדאר – הצפיפות בבתי הסוהר והפתרונות ההזויים שמציע השר לביטחון פנים

לפני כחודש התקיימה בוועדת הפנים ישיבה שעסקה באישור "צו תקן כליאה". כמו צווים רבים אחרים, זהו צו שמוציא השר האחראי על התחום (במקרה הזה השר לביטחון פנים עמר בר-לב) ומצריך את אישור הכנסת – בוועדה המתאימה. כתבתי כאן בעבר על אישור הצו הקודם, אלא שמאז נפטר יו"ר הוועדה והוקמה ועדה אחרת ובינתיים השר התמקם במשרד.

לייבטוויט אישור צו תקן כליאה pic.twitter.com/LvECZHRGSN

— דוב מורל (@DovMorell) January 26, 2022

התקן עוסק במספר המקסימלי של האסירים והעצורים שמותר להחזיק במתקני שב"ס ונועד בין השאר למנוע צפיפות, שכן אם עוברים את התקן משחררים אסירים. זאת לפי פסיקת בג"ץ "שטח מחיה" בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח. הפסיקה קבעה כי עד סוף שנת 2023 שב"ס צריך לדאוג לשטח מחיה של 4.5 מ"ר לכל אסיר. נקבעו צעדים שנועדו להפחית את הצפיפות כבר עכשיו – בין השאר באמצעות הורדת התקן לגבי מספר האסירים המרבי שמותר להחזיק בבתי הסוהר. בכל שנה חותם השר לביטחון פנים על הצו ונדרש אישור הוועדה הרלוונטית בכנסת.

הישיבה התקיימה הפעם בוועדה לביטחון הפנים בראשותה של ח"כ מירב בן ארי. מדובר בוועדה חדשה שקמה בכנסת הנוכחית ופוצלה מוועדת הפנים, שבה הנושא נדון עד אז. בדיון הקודם, מיד עם הקמת הממשלה, היו"ר בוועדת הפנים היה חבר הכנסת המנוח סעיד אלחרומי, שהבהיר לנציגי שב"ס כי אם הם לא יפתרו את בעיות הצפיפות עד תום מועד הצו, הוא יוריד את התקן.

אחת הסיבות שלא הורידו אותו כבר אז, כפי שדרשו חלק מחברי הוועדה, הייתה  הטענה שהעלתה בין השאר ח"כ עאידה תומא סולימאן, לפיה החוק כיום כולל גם שחרור של עבריינים מסוכנים (עבירות מין, אלימות במשפחה).

מאז תוקן החוק, מה שאמור היה לכאורה להביא להורדת התקן, אך שב"ס לא ביצע צעדים להורדת הצפיפות בבתי הסוהר. יתרה מזאת, בצו החדש לא רק שלא הורידו את התקן אלא אף העלו אותו באופן תקדימי.

מאז תוקן החוק, מה שאמור היה לכאורה להביא להורדת התקן, אך שב"ס לא ביצע צעדים להורדת הצפיפות בבתי הסוהר. יתרה מזאת, בצו החדש – לא רק שלא הורידו את התקן, אלא אף העלו אותו באופן תקדימי

אבל החלק החמור באמת היה בדברי השר עמר בר-לב, שהודיע בישיבה בוועדה שהמדינה לא תעמוד בדרישות בג"ץ, המחייבות שטח מחיה של 4.5 מ"ר לכל אסיר עד סוף 2022.

"עכשיו בוא רגע נדבר, אני רוצה לדבר על הנושא של עמידה בבג"ץ. נכון לעכשיו אם משרד הבט"פ ושב"ס, משרד המשפטים ואולי גם ממשלת ישראל, ימשיכו לפעול כפי שפעלו עד עכשיו, התוצאה תהיה שבסוף 2022 העמידה בתקן בג"ץ תהיה בין 84% ל-78%".

אחד הפתרונות שהציע בר-לב היה שיכון 750 אסירים באוהלים בכלא קציעות (פרקטיקה שקיימת כיום לאסירים מעטים ובאופן זמני). נציגת משרד המשפטים הסתייגה מההצעה.

הוא גם הציע פתרונות נוספים, פחות בעייתיים, כמו הארכת זמן החקירות כך שלא יהיה צורך לשלוח לבתי מעצר כי חשודים ייחקרו עוד באותו היום, הקלת השחרור בערבות ועוד.

אבל הבעיה הגדולה בעיני הייתה הרושם שבר-לב לא מודאג משאלת רווחתם של האסירים, שהיא בסופו של דבר מה שעומד מאחורי פסיקת בג"ץ "שטח מחיה". מה שמעניין אותו זה לסמן וי כשהוא יגיע לבג"ץ ויצטרך לענות לשופטים שהוא הצליח לעמוד ככל האפשר בתקן שבג"ץ קבע. אם זה אומר יהיו אסירים באוהלים? שיהיה. העיקר שהוא "עמד במשימה" באחוזים הגבוהים ביותר.

איך כל זה מתקשר לפנסיות תקציביות? בדרך כלל העברת חוק בקריאה ראשונה היא אירוע חסר משמעות. כדי שהחוק ייכנס לתוקף הוא צריך לעבור בוועדה, שם עשויים להתחולל בו שינויים משמעותיים, ואז לעבור בקריאה שנייה וקריאה שלישית בכנסת.

למרות זאת, במקרה של הפנסיות התקציביות העברת החוק בקריאה ראשונה היא בסופו של דבר ניצחון של בני גנץ, והעובדה שהחוק ייתקע עכשיו בוועדה לא באמת תפריע לגנץ.

אבל הבעיה הגדולה בעיני הייתה הרושם שבר-לב לא מודאג משאלת רווחת האסירים, שהיא בסופו של דבר מה שעומד מאחורי פסיקת בג"ץ "שטח מחיה". מה שמעניין אותו זה לסמן וי כשיגיע לבג"ץ

הסיבה היא שוב – עמידה בפני בג"ץ. גנץ לא מעוניין לשנות את הנוהג הקיים, הוא מעוניין להלבין את המצב של עבירה על החוק שנעשית פה זה שנים רבות. בג"ץ דחק בממשלה לתת תשובות, אחרת הוא ככל הנראה יפסול את ההתנהלות הלא חוקית. אמנם החוק לא עבר, אבל מרגע ש"התחיל הליך החקיקה" בג"ץ צפוי לדחות את העתירה לעת עתה וחלוקת הפנסיות התקציביות תימשך.

ממש כמו בר-לב וצפיפות בתי הסוהר, גנץ לא מוטרד ממהות העניין – חלוקת כספים ללא הסמכה מוסדרת בחוק, הוא בסך הכל רוצה לתת תשובה לבג"ץ ואז מבחינתו להמשיך את המצב הבעייתי הקיים. לצערי, במקרה של צפיפות בתי הסוהר, בשונה מהפנסיות התקציביות, את הציבור במקרה הטוב זה לא מעניין ובמקרה הרע הוא אף תומך בפגיעה בזכויותיהם של אסירים.

קודם כל, כ-30% מהאסירים בישראל הם אסירים ביטחוניים, שמן הסתם התמיכה בזכויותיהם נמוכה במיוחד בציבור הישראלי-היהודי. אבל גם בנוגע לאסירים פליליים, רבים בציבור רואים בהם אנשים אלימים – רוצחים ואנסים שאין שום סיבה שיהיה אכפת מהם.

חשוב לציין שחלק לא מבוטל מהאסירים – 13.7% נכון לשנת 2020 – נכלאו בשל עבירות סמים, לדוגמה. נכון, חלק הארי מהאסירים ישבו בשל עבירות של פגיעה ישירה באחרים, כגון אלימות (16%), חיי אדם (15%), רכוש (13.5%) ועבירות מין (10.8%). אך גם לגביהם חשוב להבין שלא מעט מהאסירים מגיעים לבתי הסוהר בעקבות נסיבות חיים לא פשוטות ומרגע שנכנסים למעגל הפשיעה לא פשוט לצאת, ממש כמו פרוספר ואותו עצור מפתח תקווה.

ממש כמו בר-לב וצפיפות בתי הסוהר, גנץ לא מוטרד ממהות העניין – חלוקת כספים ללא הסמכה מוסדרת בחוק, הוא בסך הכל רוצה לתת תשובה לבג"ץ ואז מבחינתו להמשיך את המצב הבעייתי הקיים

הזכות הבסיסית לשטח מחיה מינימלי ומגורים מכובדים ולא באוהל – כן, גם של מי שפשע – חשובה הרבה יותר מאשר 1.3 מיליארד מהתקציב שיוקצו באופן לא חוקי לקציני צה"ל.

דוב מורל עובד כפרילנס במחלקת הדאטה של שומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה. סטודנט למשפטים, נער גבעות לשעבר וכיום פעיל בקבוצת 'הליברלים במרצ'.