הסתכלות מפוכחת וכוללת על ההתפתחויות האזוריות בימים האחרונים מובילה למסקנה כי אין חדש תחת השמש. עימותים סביב הר הבית התרחשו גם לפני 100 שנה. בכל תקופה יש את הגורמים שמלהיטים את הרוחות (או מתוך אמונה עמוקה בצדקת דרכם, בבחינת "צודק אבל לא חכם", או תוך מילוי תפקיד של Spoilers – שמטרתם "לחמם" ולדרדר את האזור לכדי התלקחות).
הסתכלות כוללת על ההתפתחויות האזוריות האחרונות מובילה למסקנה כי אין חדש. עימותים סביב הר הבית התרחשו גם לפני 100 שנה. בכל תקופה יש את הגורמים שמלהיטים את הרוחות
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
בפעם המי יודע כמה, ניצבת ממלכת ירדן ההאשמית בין הפטיש לסדן. המלך עבדאללה השני, שמתאושש בימים אלה מניתוח שעבר בגרמניה בגבו, היה מעדיף לוותר על הרוחות המתלהטות.
"פסגת הנגב", שהתקיימה בסוף חודש מרץ שעבר, הותירה את הירדנים (בלית ברירה, כביכול, מצדם) מחוץ למגרש האזורי. אם זה היה תלוי בשיקולים ירדניים גרידא, סביר שבארמון לא היו מהססים לרגע ושולחים נציגות יפה לפסגה. הדבר האחרון שירדן רוצה לעשות הוא לבודד את עצמה מן ההתפתחויות החיוביות באזור.
אולם המלך נדרש להתחשב בשיקולי יחסיו עם הפלסטינים, ורצה להמנע מתפיסה של "בגידה במטרה הפלסטינית". זאת בין היתר בשל אתגרים הולכים וגדלים מבית. גם כאן, אין חדש תחת השמש. פעמים רבות בעבר נאלצה ירדן להתייצב לצד הפלסטינים, גם אם הדבר עלה לה בהישגים פוטנציאליים אחרים.
אך נשאלת השאלה – עוד כמה זמן תוכל ירדן "לעמוד בפרץ" עבור הפלסטינים? ירדן מיהרה לגנות את התנהלות ישראל בהר הבית, אך סביר שהדבר נעשה כדי להעלות את קרני הארמון בעיני קהלי היעד – הן פנימה והן כלפי מזרח ירושלים, ולאו דווקא כדי לפגוע ביחסים המתחממים עם ישראל, במיוחד על רקע תקופת השפל של היחסים בתקופת רה"מ נתניהו.
רק לאחרונה פורסמה הצעתו של המלך עבדאללה לנשיא הרצוג במהלך פגישתם בארמון בעמאן להקים מאגר מזון משותף על מנת לחזק את הביטחון התזונתי האזורי על רקע המלחמה באוקראינה.
פרסום ראשון | ברקע המלחמה באוקראינה: מלך ירדן הציע להרצוג – הקמת מאגר מזון משותףhttps://t.co/8OvrkDIAn3@kaisos1987 #הבוקרהזה pic.twitter.com/1oWAjTYuMX
— כאן חדשות (@kann_news) April 12, 2022
נכון לרגע זה, סעודיה היא המדינה הערבית הבכירה ביותר, המתנה את הנורמליזציה שלה עם ישראל בהשגת הסדר לסוגיה הפלסטינית. כל יתר הקלפים האזוריים מסתדרים לצד ישראל, לאור האיום האיראני.
בפעם המי יודע כמה, ניצבת ממלכת ירדן ההאשמית בין הפטיש לסדן. המלך עבדאללה השני, שמתאושש בימים אלה מניתוח שעבר בגרמניה בגבו, היה מעדיף לוותר על הרוחות המתלהטות
"פורום הנגב", הכולל את ישראל, ארה"ב, איחוד האמירויות הערביות, מצרים, בחריין ומרוקו (נכון לרגע זה), אמור להפוך לדבר שבשגרה. סביר שהמשך האיום האיראני על סעודיה (ישירות ו/או דרך החות'ים) יעמיד גם את סעודיה בפני דילמה לא פשוטה – האם לקדם את יחסיה עם ישראל גם ללא הסדר עם הפלסטינים? שינוי בעמדה הסעודית עשוי להקל גם על הירדנים לנקוט גישה אוהדת יותר כלפי ישראל באופן יציב יותר.
שרי החוץ צפויים להכריז: פסגת הנגב תהפוך לוועידה קבועה | הצטרפו למשדרhttps://t.co/39AbHrT8ua pic.twitter.com/YxZ9fY0K7m
— ynet עדכוני (@ynetalerts) March 28, 2022
הפלסטינים, מצדם, ממשיכים לפספס הזדמנויות אזוריות שעשויות לשנות את גורלם וסובלים מפיצול פוליטי עמוק וחריף, כשתום עידן שלטונו של מחמוד עבאס באוויר, וכך גם מאבקי הירושה הפנימיים. אם ימשיכו עם תפיסת ה"הכל או כלום", הם עלולים להשאר שוב בלי כלום. ההתלכדות סביב סוגיית הר הבית ברורה מאליה, תוך שכל צד מנסה למצב עצמו כ"מגן אל-אקצא", במיוחד בחודש רמדאן.
לפי שעה, המלך הירדני ניצב שוב בפני הדילמה הקלאסית הרודפת את ירדן מאז הקמתה, עוד מימי המלך עבדאללה הראשון (מלחמת 1948 ויחסיו עם ישראל) והמלך חוסיין (מלחמות 1967, 1973 ועוד): כיצד להלך בין הטיפות? כיצד להמשיך להתנהל ולהתקדם בסביבה האזורית המשתנה מבלי למוטט את הבית? כיצד לא לאבד את האחיזה הסמלית בהר הבית, ומשם את הלגיטימיות של בית המלוכה (המעורערת פנימית ממילא)?
סביר שהמשך האיום האיראני על סעודיה יעמיד גם אותה בפני דילמה, אם לקדם את יחסיה עם ישראל גם ללא הסדר עם הפלסטינים. שינוי בעמדה הסעודית עשוי להקל גם על הירדנים לנקוט גישה אוהדת יותר
ככל שמתרבים האיומים, הפנימיים והחיצוניים, נראה שמה שעבד בעבר עבור בית המלוכה, לאו דווקא ימשיך לעבוד בעתיד. זוהי שעת מבחן עבור מנהיגותו של עבדאללה, במיוחד כשמסתכלים על העברת שרביט אפשרית בבוא היום לבנו, יורש העצר חוסיין. האם יוכל למצב את ירדן כגורם מייצב אזורי, תוך שימור היציבות הפנימית?
סגן ראש התכנית הבינלאומית בממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומרצה בתכנית. עוסק בתהליכי קבלת החלטות, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וסוגיות מדיניות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור שלושה-עשר בארץ, חובב ספורט מושבע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו