נושא
קיבוצים

התנועה הקיבוצית יוצאת לבחור מזכ"ל ברגע הגורלי בתולדותיה

הבחירות לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית נערכות באחת התקופות הקשות ביותר עבור חברי הקיבוצים אי פעם ● האתגר של שני המועמדים – הדס דניאלי ילין וליאור שמחה – הוא לגרום לאנשים להצביע לתנועה הנתפסת כלא רלוונטית ● בצל האפתיה של הממשלה, הבחירות גם יקבעו האם הקיבוצים יובלו על ידי מועמדת תנועות המחאה או על ידי מועמד הארגונים החקלאיים ● פרשנות

עוד 1,391 מילים

חלק מהעקורים עוברים למגורים חלופיים

בדיקת זמן ישראל בין העקורים, יש כאלה שלא רוצים להישאר בבתי המלון עד סוף המלחמה – וכאלה שלא רוצים לחזור לבתיהם בכלל ● קיבוצים במרכז ובנגב מזמינים קיבוצים מפונים להצטרף אליהם ● חברות בנייה תורמות לעקורים בניינים שלמים ● אלפי ישראלים מעמידים לרשותם דירות ריקות ● אבל מדובר בפתרונות פרטיים ● המדינה דואגת לדיור חלופי רק למיעוט מקרב העקורים ● הרוב יצטרכו לדאוג לעצמם

עוד 1,763 מילים

התנועה הקיבוצית פעילה באופן מאורגן במחאה על הדמוקרטיה ● הקיבוצניקים מגיעים להפגנות בהמוניהם ומשתתפים גם בהכנות הלוגיסטיות ● לראשונה מזה כעשור, גם הקיבוצניקים הצעירים מפגינים בהתלהבות ● בקיבוצים מצהירים על כוונה להשבית מפעלים ולהשתתף במרד מיסים – אבל מחכים שמישהו אחר יפתח במהלכים: "אנחנו משתתפים, לא יוזמים. לא נתאבד בשביל המאבק"

עוד 2,452 מילים ו-1 תגובות

חיימסון, היועץ של כו–לם, הודיע על התפטרותו

בעקבות תחקיר זמן ישראל, עורך הדין חי חיימסון התפטר מתפקידו כיועמ"ש המועצה האזורית אשכול והשתלח בחברי המליאה: "הכול פה אישי והכל פה פוליטי. מותר לי להתפרנס" ● גם ראש המועצה גדי ירקוני תקף את חברי המליאה ● אולם, לידי זמן ישראל הגיעו מסמכים הממחישים כי חיימסון ייצג בפרויקטים של בנייה אינטרסים מנוגדים

עוד 1,306 מילים

סמוך על חיימסון, היועץ של כו–לם

עו"ד חיימסון משמש כיועמ"ש המועצה האזורית אשכול יותר מעשור ● במקביל, משרדו מייצג גם ועדים ואגודות בתחום המועצה, בניגוד להתחייבות חתומה ולכללי ניגוד העניינים ● חיימסון גם שותף בחברות בנייה הפועלות בתחום המועצה – ומולה ● חברי מליאה: "זה אפילו כבר לא מהמקפצה" ● חיימסון בתגובה: "אני לא פועל בניגוד עניינים" ● משרד הפנים: הנושא בבדיקה ● תחקיר זמן ישראל

עוד 4,074 מילים

בן-גביר והחרדים הסכימו על הפסקת אש ביניהם

אחרי שהחרדים ראו בעיניים כלות כיצד בן-גביר מושך אליו מצביעים חרדים, ואחרי ההתקפות שחטף מהרב הספרדי הראשי ומראשי המפלגות החרדיות, הסכימו הצדדים על אי-לוחמה ● "זה מה שטוב לשני הצדדים", אומרים בסביבת בן-גביר ● "יש מנדט שזז בין יהדות התורה לבן-גביר, ויש שני מנדטים חרדיים נטו שלנו שיושבים בבית. עדיף לנו להשקיע בהם", מסביר בכיר ביהדות התורה

עוד 686 מילים

קיבוץ חצרים ומשרד הרווחה מממנים שנת הסתגלות ליוצאים בשאלה

בחודשיים האחרונים הגיעו לקיבוץ חצרים שישה צעירות וצעירים שיצאו בשאלה ● הם מקבלים דיור ואוכל חינם בזמן שהם מנסים לבנות חיים חדשים ● הפרויקט הראשון מסוגו הוא טיפה בים לעומת תופעה שמתרחבת, עם צפי ל-40 אלף צעירים שיעזבו את החברה החרדית בעשור הקרוב ● מרכז הפרויקט: "הכוונה לתת להם להתנסות בחיים רגילים. קיבוצים אחרים אולי ירצו להשתתף"

עוד 1,768 מילים ו-6 תגובות

השיבה ליטבתה

את חייבת ללמוד עברית. את חייבת להיפטר מהמבטא. את חייבת לעבוד בתקשורת הישראלית. להעלב כששואלים אותך אם נשלחת מערוץ 9 ● אירה טולצ׳ין אימרגליק עלתה לבדה מרוסיה בגיל 15, ונשלחה לקיבוץ יטבתה ● עכשיו היא חוזרת לשם, לפגוש את בני הקיבוץ שלא ידעו איך להתמודד עם העולים, ולהודות לאלה שתמכו בה ושינו את חייה

עוד 2,369 מילים ו-6 תגובות

במחשבים ובקופסאות הנעליים המאובקות, המונחים בערבוביה בחדר אחד בצפון ישראל, ישנם גברים צעירים, מחייכים ומסתוריים בג'יפים צבאיים, רקדניות שחורות שיער, נפחים, דייגים, כובסות ● תמונות ממדינה אבודה בשחור-לבן, היסטוריה ייחודית ונוגעת ללב

במחשבים ובקופסאות הנעליים המאובקות, המונחים בערבוביה בחדר אחד בצפון ישראל, ישנם גברים צעירים, מחייכים ומסתוריים בג'יפים צבאיים, רקדניות שחורות שיער, נפחים, דייגים, כובסות – תמונות ממדינה אבודה בשחור-לבן, היסטוריה ייחודית ונוגעת ללב המסופרת דרך רגעים שנצרבו על הפילם.

נדב מן, תושב קיבוץ מרחביה בן 65, בילה את העשור האחרון בהתרוצצות ברחבי ישראל ובסריקת אוספים פרטיים של תמונות.

מן נבר בקופסאות ובארונות, לרוב לבדו, ללא מימון חיצוני או גיבוי ממסדי, ומצא יותר מ-100 אלף תמונות, רובן מהעשורים שהובילו להקמתה של מדינת ישראל ב-1948. התוצאה היא אוצר של היסטוריה חזותית שהייתה אובדת בלעדיו. אין אוסף דומה בשום מקום אחר בישראל.

ילדה בקיבוץ שער הנגב (צילום: באדיבות נדב מן)
ילדה בשער הנגב (באדיבות נדב מן)

"אני מבלה את זמני בריצות ממקום למקום, בניסיון לתפוס את הדברים לפני שהם נעלמים", אומר מן.

חלק מהצלמים שמאחורי התמונות באוסף של מן היו אנשי מקצוע שתיעדו במודע את החיים בפלשתינה היהודית ואת שנותיה המוקדמות של המדינה. אחרים היו חובבנים שצילמו תמונות של משפחותיהם וחבריהם.

חלק מהתצלומים מבוימים ונראים כאילו היו יכולים למצוא את מקומם בחוברות המנסות לגייס כסף למגבית היהודית המאוחדת.

אחרים צולמו ללא ידיעת המצולמים, ולכן גם נוגעים ללב הרבה יותר.

בחלק מהמקרים אנחנו יודעים מי מופיע בתצלומים ומתי הם צולמו. במקרים אחרים המידע הזה כבר אבד. ישראל של התמונות האלו היא צרובת שמש, אופטימית, מאופיינת בעבודה קשה, רובה כפרית, ומעל לכול – צעירה.

מן, לשעבר מורה בתיכון, נולד ב-1947 במרחביה וגדל לצד ילדים אחרים בבית הילדים, תקופה שאותה הוא זוכר כתקופה מאושרת. חייו התקדמו במקביל לעלייתו ולירידתו של הסוציאליזם הקיבוצי והוא ראה כיצד הקהילה שלו עוברת מקומוניזם להפרטה.

 (צילום: Courtesy)
(צילום: Courtesy)
מקימי קיבוץ מלכיה (צילום: Courtesy)
מקימי קיבוץ מלכיה (צילום: Courtesy)

מרחביה אוכלסה לראשונה ב-1911, ננטשה לאחר מכן ואוכלסה שוב. אחד מהבניינים המקוריים משמש כעת כסטודיו של מן. הוא מעולם לא היה צלם בעצמו אך ניגש למשימה כחובב היסטוריה וכמורה.

"כדי לעורר עניין, במיוחד בקרב צעירים, אתה זקוק לאמצעים חזותיים", הוא אומר. "בתצלומים האלו, החומרים ההיסטוריים קמים לתחייה".

"ישראל של התמונות האלו היא צרובת שמש, אופטימית, מאופיינת בעבודה קשה, רובה כפרית ומעל לכל – צעירה"

הספרייה הלאומית בירושלים, שמבצעת כעת דיגיטציה של אוספי התצלומים, המסמכים ו-5 מיליון הספרים שלה, הכירה בחשיבות המקור ההיסטורי שגיבש מן, וכעת היא פועלת יחד איתו לארגון התצלומים שלו – אשר רובם מאוחסנים בכוננים קשיחים בסטודיו שלו בקיבוץ וחלק קטן בלבד זמין ברשת – והפיכתם נגישים לציבור.

"אנחנו רוצים להיות המקום שמחזיק כל מה שנדב סרק ואנחנו רוצים לעבוד איתו כשהוא ממשיך לאסוף עוד תצלומים", אומר חזי עמיאור, אחד מאוצרי הספרייה.

בכינרת, נערים ונערות מקיבוץ אפיקים (צילום: Courtesy)
בכינרת, נערים ונערות מקיבוץ אפיקים (צילום: Courtesy)
פרנק פלג מנגן בשבת בבוקר בקיבוץ עין גב, שנות ה-40 (צילום: Courtesy)
פרנק פלג מנגן בשבת בבוקר בקיבוץ עין גב, שנות ה-40 (צילום: Courtesy)

אחד מהאוספים האחרונים שסרק מן היה שייך לאדי הירשביין, צלם ירושלמי. הירשביין, שהגיע לישראל בצעירותו, לאחר שחי עם הפרטיזנים ביוגוסלביה במהלך מלחמת העולם השנייה, עבד בהמשך עבור העיתון הצבאי "במחנה" וכצלם עצמאי עבור גופים בינלאומיים כמו מגזין "Time".

הירשביין נפטר ב-2006, והותיר אחריו עשרות אלפי נגטיבים. בתו מיינה אותם ויצרה קשר עם מן. הוא צילם אישים כמו דוד בן גוריון וגולדה מאיר.

חוץ מגדולי האומה, גם "אנשים רגילים בירושלים, מצחצחי נעליים, מחנות עולים, את המשפחה שלנו", אומרת בתו, תמי לוי.

חגיגות 1 במאי בעמק הירדן בשנות ה-40, אוסף נפתלי אופנהיים (צילום: Courtesy Bitmuna)
חגיגות 1 במאי בעמק הירדן בשנות ה-40, אוסף נפתלי אופנהיים (צילום: Courtesy Bitmuna)

"אלו פריטים בעלי ערך היסטורי – הם מראים איך התלבשנו, מה עשינו", היא אומרת. על ידי שימור התצלומים, מן "משמר את ההיסטוריה שלנו".

הכתבה התפרסמה לראשונה ב-Times of Israel ב-27.2.2012

עוד 471 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה