ליו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), אצה הדרך. שותפו הפרלמנטרי הבכיר של שר המשפטים יריב לוין לחקיקת חוקי ההפיכה המשטרית, אינו מעוניין בדיון ציבורי ראוי וסדור.

כאחוז אמוק, רוטמן מבקש לקדם במהירות האפשרית את שלל החוקים להחלשת מערכת המשפט וערעור יסודות שלטון החוק, כאילו עוד רגע ייסגרו שערי ההפיכה המשטרית ולא ניתן יהיה עוד לחוקק חוקים המשנים סדרי עולם.

מי שתצטרך לתפקד כשומרת-סף מטעם הדמוקרטיה עצמה, היא היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק. שלשום (רביעי) שיגרה אפיק לרוטמן מכתב, שממנו עולה כי אם ועדת החוקה לא תקיים דיונים מהותיים ויסודיים מספיק בהצעות החוק המשטריות שהקואליציה מתכננת להביא – הוועדה בראשותו עלולה למצוא את עצמה מול חוות דעת משפטית, שלפיה לא קוימו בהצעות הליכי חקיקה ראויים.

זה אינו עניין של מה בכך. בשלהי שנת 2016, כשאפיק שימשה עדיין היועצת המשפטית של ועדת הכספים, היא הייתה זו שגרמה ליועץ המשפטי לכנסת באותה עת, עו"ד איל ינון, לשלוח ליו"ר הכנסת אז, ח"כ יולי אדלשטיין, חוות דעת משפטית בנוגע להצעת החוק שביקשה למסות את בעליהן של שלוש דירות ומעלה. זאת, לאחר שוועדת הכספים לא קיימה דיון נאות בהצעת החוק.

הח"כים התעלמו מחוות הדעת, אך זו שימשה מאוחר יותר את העותרים לבג"ץ – ובית המשפט פסל לראשונה הוראת חוק שלא על בסיס תוכנה, אלא בשל פגם יסודי בהליך החקיקה.

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

כעת, אל מול ריצת האמוק של לוין ורוטמן, בלשכה המשפטית של הכנסת נכנסים למצב של דריכות. על הפרק: הצעת חוק יסוד השפיטה (תיקון – חיזוק הפרדת רשויות) שרוטמן מבקש לחוקק כהצעת חוק מטעם ועדת החוקה. מדובר בנוסח של רוטמן, שהוא קיצוני עוד יותר – עד כמה שקשה להאמין שהדבר אפשרי – מהנוסח שפרסם שר המשפטים.

הסיבה שבגללה רוטמן מבקש לקדם את הליך החקיקה כהצעת חוק מטעם ועדה, היא שכך ההצעה פטורה מכל השלבים המקדימים והמייגעים שעניינם שיתוף הציבור, הליך תקין, הקפדה ותשומת לב לתהליך גיבוש ההצעה.

הסיבה שבגללה רוטמן מבקש לקדם את הליך החקיקה כהצעת חוק מטעם ועדה, היא שכך ההצעה פטורה מכל השלבים המקדימים והמייגעים שעניינם שיתוף הציבור, הליך תקין, הקפדה ותשומת לב לתהליך גיבוש ההצעה

אם הייתה זו הצעת חוק פרטית, היא הייתה צריכה לעבור קריאה טרומית במליאת הכנסת עוד בטרם שלוש הקריאות המחויבות, ולאחר מכן הייתה מגיעה לוועדה לדיון מקדים, שרק לאחריו הייתה מועברת למליאה לקריאה ראשונה ואז שוב לוועדה, בטרם הצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית.

לעומת זאת, הצעת חוק ממשלתית אמנם פטורה משלבי הקריאה הטרומית, אך יש לפרסמה קודם כל כתזכיר חוק למשך כמה שבועות לשם קבלת הערות הציבור, ואחר כך לקבלת חוות דעת ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אישור הממשלה או ועדת שרים לחקיקה – ורק אז עליה להיות מונחת על שולחן הכנסת.

ההפיכה המשטרית מבית היוצר של נתניהו-לוין-רוטמן אינה יכולה להמתין. הכול צריך לקרות עכשיו, הרגע, בלי אפילו מראית עין של התחשבות בעמדות נוגדות מקרב הציבור.

שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בדיון בוועדה, 11 בינואר 2023

יו"ר ועדת החוקה ביקש, אפוא, לקדם שתי הצעות חוק מטעמו, כהצעות חוק מטעם הוועדה שבראשותו:

• הצעת החוק שעניינה ביטול הסבירות, צמצום הביקורת השיפוטית על חקיקה, פסקת התגברות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים;
• והצעת חוק שעניינה הפיכת הייעוץ המשפטי לרשויות השלטון לבלתי מחייב ומתן היתר לכל שר לשכור ייצוג משפטי פרטי.

אפיק הבהירה לרוטמן כי אמנם אין מניעה לקדם את הצעת החוק שלו בעניין סמכויות העליון והרכב הוועדה לבחירת שופטים במתכונת של הצעת חוק מטעם הוועדה, אבל הייעוץ המשפטי מתכוון לפקח בשבע עיניים על המתכונת שבה הוועדה תקיים דיונים בהצעה. וכך בלשונה:

"מכיוון שבהצעת חוק היסוד מוצע לתקן הסדרים רבי שנים, ומכיוון שעסקינן בנושא אשר מעורר מחלוקת ציבורית עזה, הרי שהדבר מחייב ביתר שאת שהליך הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה ייעשה תוך שמיעת ושקילת כל העמדות, כך שיתקיים דיון משמעותי על כלל הסוגיות והשלכותיהן כפי שעלו על ידי כלל המשתתפים בדיונים. כל זאת באופן שיאפשר לחברי הכנסת לשקול את נושאי ההצעה בכובד ראש, לדייק את נוסחיה ואת תוכנה ולקבל את התמונה העובדתית והמשפטית ביחס אליה. יהא עליך להקפיד על שימוש נאות בדרך זו, תוך קיום דיוני עומק ביחס לכלל הסוגיות שייכללו בנוסח לקריאה הראשונה".

במשפטים הללו מטעם היועצת המשפטית לכנסת, מקופלת הערת אזהרה המכוונת ליו"ר ועדת החוקה – המוציא לפועל הפרלמנטרי של יוזמות החקיקה במסגרת ההפיכה המשטרית. קיום דיונים במתכונת שרוטמן קיים בשבועות האחרונים, תחת הכותרת האורווליאנית "ציון במשפט תיפדה", עלול שלא לענות על התנאים שמציבה אפיק לדיוני חקיקה בנושאים משטריים כה בסיסיים.

דיון בוועדת החוקה של הכנסת על הצעות החקיקה של שר המשפטים יריב לוין. מימין: היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק, היועץ המשפטי של הוועדה עו"ד גור בליי, ויו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן. 16 בינואר 2023 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

בפרשת מס דירה שלישית, חוות הדעת המשפטית מטעם יועמ"ש הכנסת הייתה "ראיית הזהב" שעליה הסתמכו הן העותרים והן בג"ץ, כדי להמחיש שזה המקרה הקיצוני שבו יש לפסול חקיקה בשל פגם היורד לשורש הליכי החקיקה.

לפני שבועות אחדים, בעת שהרכב 11 שופטים דן בעתירות בעניין פסילתו של אריה דרעי מכהונה כשר בממשלה, היה זה השופט עופר גרוסקופף שהעלה במהלך הדיון אפשרות שפסק הדין בעניין מס דירה שלישית עשוי לחול גם לעניין פסילת חוק יסוד, ולא רק חוק רגיל.

אפיק המשיכה משם – והיא רומזת שעל אף שהיוזמות על שולחן ועדת החוקה הן יוזמות לתיקון חוקי יסוד, גם הן אינן פטורות מהצורך לעמוד בהליכי חקיקה מינימליים נדרשים.

אפיק רומזת שעל אף שהיוזמות על שולחן ועדת החוקה הן יוזמות לתיקון חוקי יסוד, גם הן אינן פטורות מהצורך לעמוד בהליכי חקיקה מינימליים נדרשים

בד בבד, פסלה אפיק את כוונתו של רוטמן לקדם גם את "חוק היועמ"שים" במתכונת של הצעת חוק מטעם הוועדה. היא קבעה שהדבר אינו מצוי בסמכות הוועדה, מאחר שלמרות שרוטמן הוסיף את המילה "יסוד" לכותרת הצעת החוק, בפועל מדובר בתכנים שאינם ראויים להיכלל בחוק יסוד הממשלה, אלא בחוק רגיל.

הסיבה לכך היא שהתכנים עוסקים בהסדרת נושא פנימי בתוככי הרשות המבצעת עצמה – היחסים בין הדרג הפוליטי לבין הייעוץ המשפטי – ולא ביחסים שבין רשויות השלטון כפי שמקובל בחוקי יסוד.

ישיבה של ועדת החוקה בכנסת, 16 בינואר 2023 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

רוטמן נאלץ להסכים, והסיר לעת הזו את "חוק היועמ"שים" שלו מסדר יומה של ועדת החוקה. אך בדיונים שבכל זאת הספיק לקיים בהצעה עד עתה, הוא לקה בדיוק באותם ליקויים שאפיק הזהירה כעת מפניהם במכתבה.

רוטמן הסיר לעת הזו את "חוק היועמ"שים" שלו מסדר יומה של ועדת החוקה. אך בדיונים שבכל זאת הספיק לקיים בהצעה עד עתה, הוא לקה בדיוק באותם ליקויים שאפיק הזהירה כעת מפניהם במכתבה

מומחים למשפט חוקתי ומרצים מן האקדמיה הגיעו לדיונים על מנת לתרום ממומחיותם, אך חלקם שבו כלעומת שבאו. רוטמן, שחוכמת המשפט כולה מצויה בידו, כנראה לא צריך לשמוע אף אחד. הוא יודע טוב מכולם.