בחודש שעבר התקיים בבית לחם טקס לרגל השבת כף שנהב מלפני 2,700 שנה. הפריט הארכאולוגי השדוד הוחרם מהאוסף של המיליארדר מייקל שטיינהרט על־ידי התובע הכללי בניו יורק – והוחזר לרשות הפלסטינית בגדה המערבית, משם ככל הנראה מקורו.

ההשבה היא אירוע תקדימי וחריג עבור הפלסטינים, שלראשונה מקבלים ביטוי ממשי להכרה אמריקאית בזכותם על נכסי מורשת. האירוע הדליק נורה אדומה בקרב הפלג הימני בקואליציה.

שר המורשת במשרד החדש עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) הורה לבחון את חוקיות המהלך ההיסטורי, לרבות ביחס להסכמי אוסלו, עליהם חתומה גם ארה"ב.

לא ברור מה תוצאות הבחינה ומלשכת השר לא השיבו לשאלה בנושא. אם אכן המשרד ינסה לתקוף את המהלך מבחינה משפטית, הוא עשוי לסבך את הצדדים בניסיון עתידי להחזיר פריטים כאלה.

ג'יהאד יאסין, מנהל חפירות ומוזיאונים במשרד התיירות והעתיקות הפלסטיני, מחזיק בכף שנהב בת 2,700 שנים. בית לחם, 19 בינואר 2023 (צילום: AP Photo/ Maya Alleruzzo)

שר המורשת גם בגדה המערבית

העמדה של אליהו הייתה צפויה. כשבועיים קודם לכן הוא תקף גם את האיחוד האירופי על הכוונה לחזק את הנוכחות הפלסטינית בשטחי C, לרבות במעקב וניטור אחר פעילות ארכאולוגית בשטח. אליהו טען: "האיחוד בחוצפתו מפר את ריבונותה של ישראל ופועל בניגוד לחוק, למוסר האנושי ולאמנות הבינלאומיות של ישראל בנושא שימור מורשת, שהוא עצמו הוביל לכתיבתם. זה הולך להיגמר".

השר מקדם מדיניות ומצהיר הצהרות שמשמעותן החלה של חוק ישראלי בגדה המערבית באופן קבוע, בניגוד לתקנות הזמניות המוארכות אחת לחמש שנים. במלים אחרות: סיפוח ארכאולוגי. אלא שלא ברור מה הכיסוי להצהרות האלה על "שימור המורשת משני צדי הקו הירוק", כדברי השר, שכן רק המנהל האזרחי יכול לפעול באזורים האלה, במה שנוגע לטיפול בנכסים ארכאולוגים.

אליהו מקדם מדיניות שמשמעותה החלה של חוק ישראלי בגדה המערבית באופן קבוע, בניגוד לתקנות הזמניות המוארכות אחת לחמש שנים. במלים אחרות: סיפוח ארכאולוגי

לפי אמנות בינלאומיות, העתיקות שייכות לאוכלוסייה הנכבשת כאשר המנהל פועל במישור הזה לפי חוק ירדני. יתרה מכך, המנהל ועובדיו לא אמורים להיות כפופים למשרד המורשת או לרשות העתיקות אלא לרמטכ"ל ומשרד הביטחון, שם מתנהל כרגע קרב סמכויות בין יואב גלנט לבצלאל סמוטריץ'.

בארה"ב "עוקבים בדאגה" אחר ההתפתחויות. הם הזהירו את ישראל כי יראו בהעברת סמכות המנהל לסמוטריץ' כסיפוח. העברת הסמכות על קמ"ט הארכאולוגיה לאליהו עשויה להיתקל ביחס דומה.

1/2 הערב התגלה כי האיחוד האירופי בחוצפתו מפר את ריבונותה של ישראל ופועל בניגוד לחוק ולמוסר האנושי, ולאמנות בינלאומיות של שימור מורשת שהוא עצמו הוביל לכתיבתם. זה הולך להגמר.

כשר המורשת בממשלת ישראל הבאה אפעל בכל כוחי כנגד כל מעורבות זרה וכל הרס מורשת. pic.twitter.com/Ibh0GdPzhS

— ????????עמיחי אליהו – Amichay Eliyahu (@Eliyahu_a) December 19, 2022

"הקמ"ט תחת אחריותי"

עם הקמת הממשלה ופיצול משרד המורשת ממשרד ירושלים, הוחלט על צעד נוסף: העברת שני התקנים של קמ"ט ארכאולוגיה ממשרד התרבות למשרד המורשת. מדובר בצעד סמלי אך השר אליהו לקח את זה צעד אחד קדימה כשניסה לאותת שהקמ"ט כפוף אליו:

בכוונתי לשים דגש מיוחד על הצלה ומניעת הרס באתרי המורשת ביהודה ושומרון – למען הדורות הבאים. קמ"ט ארכאולוגיה נמצאים כעת תחת אחריותי ואדאג שיגיעו ויפעלו בכל אחד ממאות אתרי המורשת היהודית ברחבי יהודה ושומרון.

עם זאת, בהחלטה הופיעה גם הבהרה מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה, לפיה "העברת התקנים אינה כוללת העברת סמכויות סטטוטוריות שמקורן בדין באזור יהודה והשומרון, בתחיקת הביטחון, נהלים של פיקוד המרכז או הנחיות ונהלים של המנהל האזרחי בכל הנוגע לפעילות קציני המטה, ובהם גם קצין מטה לענייני ארכאולוגיה באזור יהודה והשומרון".

הייעוץ המשפטי: "העברת התקנים אינה כוללת העברת סמכויות סטטוטוריות שמקורן בדין באזור יו"ש, בתחיקה ונהלים של פיקוד המרכז או הנחיות ונהלים של המנהל האזרחי"

במלים אחרות, הייעוץ המשפטי הבהיר כי התקן של הקמ"ט אולי משולם על־ידי המשרד – אך הסמכות עליו היא במנהל האזרחי. נוכח הצהרותיו, לא ברור האם השר מודע למבנה הסמכויות החוקי ומתעלם ממנו ביודעין.

שר המורשת עמיחי אליהו במשרד רה"מ בירושלים, 29 בינואר 2023 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

כמו כן, הוחלט כי מנכ"ל המשרד יערוך עבודת מטה בעניין הצלה, שימור ומניעת הרס אתרי מורשת במדבר יהודה, הגדה המערבית והבקעה ויביא אותה לאישור הממשלה בתוך חודשיים.

לפי ההחלטה, העניין של המשרד הוא רק בשימור אתרים בעלי חשיבות למורשת עם ישראל לאורך הדורות. אין התייחסות כלשהי לרצון לשימור ממצאים המקושרים לדתות או עמים אחרים.

זאת, בהתאם למדיניות משרד המורשת, שרואה בעצמו אחראי רק לעתיקות שיוכיחו את הזכות ההיסטורית של עם ישראל בארץ. בקרוב המדיניות הזו תעמוד שוב למבחן, במסגרת פרויקט הנגשת אתרי מורשת בתחום המוניציפאלי שעליו תופקד רשות העתיקות, שאמורה לפעול לשימור בהתאם לערכים אוניברסליים.

תיירים בכנסייה עתיקה שהתגלתה בחורבת מדרס בדרום מערב ירושלים. 2 בפברואר 2011 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

רשות העתיקות: "לא פועלים ביו"ש"

הקמ"ט עצמו והמנהל לא השיבו לשאלה האם הקמ"ט חבר בצוות ההיגוי של התוכנית לשימור עתיקות או פועל תחת השר. מי שכן כפופה לשר והמשרד החדש היא רשות העתיקות, שלפני שבוע וחצי מנהלה נפגש עם הקמ"ט וכן עם השר.

"אנחנו לא פועלים ביו"ש נכון להיום בכלום. נקודה", אמר בשיחה עם "זמן ישראל" מנכ"ל רשות העתיקות אלי אסקוזידו. בניגוד להצהרות השר, הוא מכחיש שיש להם כוונה למעורבות כלשהי בתחום הארכאולוגיה בשטחי הגדה בכלל או בשטחי C בפרט, לרבות בתחום של מניעת שוד עתיקות:

"האם בעתיד נפעל בשטחים אלה בתחום השוד או בתחום השימור? לא יודע, אבל נכון להיום לא. יכול מחר בבוקר השר להחליט, בהסכמתי, שקמ"ט ארכאולוגיה יהיה כפוף אליי כעוד מנהל מרחב, אני לא רוצה את זה ואף הסברתי את זה לשר בראיון היכרות. אמרתי את עמדתי וזה לא עומד על הפרק. אני בטוח שהשר לא יעשה דברים בניגוד לדעתי".

"האם בעתיד נפעל במניעת שוד או שימור ביו"ש? לא יודע, אבל נכון להיום לא. השר יכול להחליט, בהסכמתי, שקמ"ט ארכאולוגיה יהיה כפוף אליי כמנהל מרחב. אני לא רוצה את זה"

עובדי רשות העתיקות בעיר העתיקה בירושלים. 22 בנובמבר 2010 (צילום: AP Photo/Bernat Armangue)

השר הצהיר שיבחן את החזרת הכף.
"מה יש לבחון? האמריקאים החזירו – הפלסטינים קיבלו. זה שלפלסטינים אין מה לעשות עם זה, ואין להם מוזיאון ארכאולוגיה, והם לא בדיוק שומרים עליה זה דבר אחד – אבל מה יש לבחון? מה השר רוצה ויכול לעשות? אני לא יודע, זו החלטה שלו.

"הכף נתפסה על ידי היחידה העוסקת בסחר לא חוקי בעתיקות בניו יורק, לפי הממצאים הכתובים בספר שנמצא אצל מי שהחזיק בפריט, כתוב שזה הגיע מיו"ש, משטח A.

קמ"ט ארכאולוגיה חנניה היזמי בהרמת כוסית במשרד המורשת. פברואר 2023 (צילום: טלגרם)

"לפי הארכאולוגים שלנו אין לזה הוכחות והאמריקאים מסתמכים בעניין הזה רק על הניירות שמצאו בתפיסה.

"הם לא התכוונו להחזיר את הפריט, זה היה אמור להישאר אצלם. דיברתי עם מי שמטפל בתחום הזה בארה"ב, מסיבות כאלה ואחרות זה התגלגל אחרת ולכן החזירו.

יש לכם כוונה ליזום איסור סחר בעתיקות כדי לצמצם את תופעת השוד?
"לא רואה צורך לשנות, יש פקודה בריטית שעליה נשען החוק הישראלי – צריך לאכוף אותו. מספר הסוחרים גם ככה יורד, היו 300 ועכשיו יש כ־50, הם נעלמים מעצמם".

"זה שלפלסטינים אין מה לעשות עם זה ואין להם מוזיאון ארכאולוגיה, והם לא בדיוק שומרים על הכף זה דבר אחד – אבל מה יש לבחון? מה השר יכול לעשות? אני לא יודע"

פגישת עבודה בין אנשי רשות העתיקות לקמ"ט ארכאולוגיה. פברואר 2023 (צילום: עמוד הטלגרם של אלי אסקוזידו)

מארגון הארכאולוגים "עמק שווה" נמסר בתגובה: "אסור להתייחס להצהרותיו חסרות הכיסוי של השר כקוריוז בלבד. המסרים שמפיץ השר בשבועות האחרונים ברורים ומסמנים שינוי דרמטי ביחס של ישראל לאתרי המורשת בגדה המערבית.

"העברת האחריות לניהול העתיקות בגדה לרשות העתיקות מהווה סיפוח והחלה של החוק הישראלי על הגדה באופן קבוע. גם תוכנית החירום הלאומית שעליה הצהירה הממשלה מסתמנת כתוכנית לייהוד הגדה המערבית.

"אם וכאשר הצהרות השר יקבלו ביטוי מעשי, השימוש הציני בארכאולוגיה ובאתרי המורשת יפגעו בראש ובראשונה באתרים עצמם – אך גם במדינת ישראל".

"אם וכאשר הצהרות השר יקבלו ביטוי מעשי, השימוש הציני בארכאולוגיה ובאתרי המורשת יפגעו בראש ובראשונה באתרים עצמם – אך גם במדינת ישראל"