בצבא, כידוע, כל דבר מתחלק לשלושה חלקים. מתברר שכלל הברזל הזה לא פסח גם על הפרויקט לגידור ישראל.

אחרי המחלוקות הסוערות סביב הקמת המכשול בשולי מדבר יהודה והגדר בוואדי פוכין, עכשיו צבא הדחפורים מאיים להסתער על מקטע נוסף של הקו הירוק, שמשתרע עמוק בתוך מדבר יהודה ומסתיים בקו המצוקים שמעל ים המלח, סמוך לעין גדי.

"זה אחד הפרויקטים ההרסניים והרעים ביותר", אומר עמיחי נעם, סמנכ"ל בית ספר שדה הר עציון, כשהוא משקיף על המדבר היפהפה שנחצה על־ידי תוואי המכשול המיועד. הפרויקט להשלמת הגדר, כזכור, יצא לדרך בעקבות גל הפיגועים שהתרחש באביב 2022.

התקשורת חגגה אז על הפרצות בקו התפר, שר הביטחון בממשלת השינוי, בני גנץ, נלחץ, ויחד עם הרמטכ"ל אביב כוכבי הכריזו על מבצע להשלמת הגדר/מכשול על קו התפר. שומרי הטבע והסביבה רצו להאמין שהמיזם יסתיים בהר חצרון, לשם מגיע כרגע החפיר הגדול והמכוער שצה"ל כבר ביצע באורך של כ־10 קילומטר.

עבודות עפר במדבר יהודה במסגרת פרויקט "המכשול" של צה"ל בדרום הר חברון, ינואר 2022 (צילום: דובר צה"ל)

משם והלאה הטופוגרפיה המדברית הולכת ונהיית קשה, המרחק מריכוזי האוכלוסייה של ישראל גדול, ולמפגע פלסטיני החפץ לחצות את הקו הירוק יש שלל אפשרויות קורצות הרבה יותר. ובכל זאת, לאחרונה החלו להגיע מסרים מגורמים במערכת הביטחון שהפרויקט מתקדם וש"זה יכול לקרות בכל רגע".

זה אכן יכול לקרות בכל רגע, מפני שהתוכניות עצמן אושרו כבר ב־2007. אז הן לא יצאו לפועל בגלל מחאה ציבורית ועתירה של ארגוני הסביבה לבג"ץ, אבל הן נשארו בתוקף על הנייר ובכל רגע נתון אפשר לשלוף אותן ולהעלות כלים כבדים על אדמת המדבר.

התוכניות עצמן אושרו כבר ב־2007. אז הן לא יצאו לפועל בגלל מחאה ציבורית ועתירה של ארגוני הסביבה לבג"ץ, אבל הן נשארו בתוקף על הנייר ובכל רגע נתון אפשר לשלוף אותן

"אנחנו נאבקים נגד משהו שאין לנו מושג מתי הוא יקרה ואיך בדיוק הוא יקרה, אנחנו רק יודעים שהוא יכול לקרות בכל בוקר ושיש כוונה לממש אותו", אומרים פעילי סביבה בתסכול וממחישים את היעדר השקיפות באזור הדמדומים התכנוני/ביורוקרטי השורר מעבר לקו הירוק, שמתבטא גם בתגובה הלקונית של דובר צה"ל לכתבה הזו.

בין כל הנופים שמציעה הארץ המשתרעת בין הים לירדן, המראות בפינה הזו של מדבר יהודה הכי קרובים להגדרה "נוף בראשיתי". מצוקים וחמוקים, מדרונות וסלעים – מדבר של ממש.

.מבט על מדבר יהודה (צילום: Maor Kinsbursky/Flash90)

בדרך לקו התפר המדברי חולפים באזורים שנראים כאילו נשכחו מאחור בזמן: כפרים ומאהלים של בדואים פזורים בשטח, ילדות קטנות בתלבושת אחידה צועדות במדבר בדרך לבית הספר – מבנה בודד על גבעה צחיחה. הכול מאוד מינימלי, חשוף ומתנהל בקצב שונה לגמרי מהיום־יום הישראלי–פלסטיני הסואן, שרוחש במרחק כמה קילומטרים מכאן.

המכשול – אומרים הישראלים המתגוררים משני צדי הקו הירוק, כמו גם הבדואים תושבי האזור – ישנה הכול. הם משוכנעים שמה שבשלב ראשון אמור להיות "רק" תעלה ודרך רחבה יהפוך מהר מאוד גם לגדר.

"מי שירצה לעבור את הגדר – יעשה את זה. דווקא האנשים הטובים לא יוכלו לעבור ולהגיע ממקום למקום. המדבר הוא הבית שלנו, אני נולדתי וגדלתי במדבר – וזה כבר לא ירגיש אותו דבר"

"המדבר כבר לא יהיה מדבר", אומר תושב בדואי־פלסטיני שמעדיף להישאר אנונימי. הוא מרבה להדריך טיולים בשבילי המדבר ולשתף פעולה עם טיילים ושומרי טבע ישראלים, לארח במאהל שלו ולהקפיץ מים ואספקה למטיילים באזור.

"אם הגדר היא נגד אנשים שרוצים לעשות דברים רעים", הוא אומר, "היא לא תעשה את העבודה. תאמין לי שאני יודע על מה אני מדבר, מי שירצה לעבור את הגדר – יעשה את זה. דווקא האנשים הטובים לא יוכלו לעבור ולהגיע ממקום למקום. המדבר הוא הבית שלנו, אני נולדתי וגדלתי במדבר – וזה כבר לא ירגיש אותו דבר. נגמר המדבר".

מדבר יהודה. כאן אמור לעבור המכשול הצבאי (צילום: אביב לביא)

ההשפעות של המכשול לא יהיו רק על המרקם האנושי ויכולת התנועה של התושבים. מכשולים וגדרות חוסמים את התנועה החופשית של חיות הבר ועבודות חציבה וחפירה משבשות את זרימת השיטפונות, שמהווה את מקור החיים של הצמחים ובעלי החיים.

"הפכנו למדינת כל קבלניה", אומר גילי סופר, תושב ערד ופעיל בארגון "מדבר קיימא". "מכשול כזה לא יתרום לביטחון אבל יפגע בטבע ובכל הקהילות שגרות כאן. כולם יפסידו מזה, חוץ מהקבלנים".

בקרב פעילי הסביבה יש זעם על רשות הטבע והגנים, שלטענתם מועלת בתפקידה לשמור על הטבע ונותנת אור ירוק לצה"ל להקמת המכשול – ומסתפקת בניסיון למזער את הנזקים

בקרב פעילי הסביבה יש זעם על רשות הטבע והגנים, שלטענתם מועלת בתפקידה לשמור על הטבע ונותנת אור ירוק לצה"ל להקמת המכשול – ומסתפקת בניסיון למזער את הנזקים. לפי הטענה, ברשות מרוצים מכך שהמכשול יגן על שמורות הטבע הממוקמות בצד הישראלי של הקו הירוק, גם אם המחיר הוא הפקרות והזנחה מוחלטים של מה שיקרה מעבר למכשול.

מתוך הבנה שבמערכת הביטחון נחושים להקים מכשול, פעילי הסביבה מניחים על השולחן חלופה שלטעמם מזיקה הרבה פחות: הם מציעים להשתמש בציר המשטרות ההיסטורי, שמחבר בין שורה של תחנות משטרה נטושות כמו אום דראג' ומבנים עתיקים כמו רוג'ום א־נאקה – ששוכנות בנקודות גבוהות ושימשו את הלגיון הירדני – כדי לשלוט בדרכי המדבר.

"אם כבר, אז שיהיה הרע במיעוטו", אומר עמיחי נעם. "לא צריך להמציא את הגלגל מחדש, במשך אלפי שנים, עוד מתקופת הברזל ועד הירדנים, האנשים שהיו כאן ידעו מה הם עושים. במקום מכשול או גדר שיהרסו את השטח אפשר להרים מכל תחנת משטרה כזו תורן עם מצלמות וציוד אלקטרוני וקיבלת אוטוסטרדה של 10 קילומטרים לכל כיוון שאפשר לראות כל דמות שעוברת בה".

ואכן, כשאנחנו עולים לתצפית מאום דראג', נראה שהמדבר המרהיב פרוס כולו למרגלותינו. יחד עם זה, גורם בתחום שמירת הסביבה סבור שההצעה הזו דווקא תגרום לפגיעה קשה יותר בטבע ובמדבר: "מה שמכונה הגנה ניידת, זה הכי הרסני לטבע", אומר הגורם.

"אין תקציב לתחזק את הגדר בלי הפסקה ולכן יש פרצות. גם במקומות שכבר עשו חומה או גדר היא לא שווה הרבה. אז אני שואל – אם זה נכשל, בשביל מה לעשות את זה עוד פעם?"

"המתנחלים כל הזמן מנפנפים בזה שיש התנחלויות בלי גדרות, שם זה באמת עובד, אתה לוקח שטח קטן, מרשת אותו במצלמות – וכל מי שחוצה, רכז הביטחון מייד קופץ אליו. זה לא מתאים לשטח ענק כמו מדבר יהודה.

"נניח שנשים 10 אנטנות בנקודות גבוהות. כדי להגיב למה שקורה צריך מוצבים, כוחות יירוט. משום שאין מכשול, כוחות היירוט יהיו עסוקים כל הזמן במשחק של חתול ועכבר עם מבריחים וגורמים אחרים. כל האזור יהפוך לרשת של דרכים ותשתיות.

מבט על מדבר יהודה (צילום: אביב לביא)

"כבר עכשיו השטח הזה נשחק עם כל יום שעובר. האמת המצערת היא שבמציאות צריך לבחור לפעמים בין חלופות גרועות". את המתנגדים להקמת המכשול זה לא משכנע. עמיחי נעם: "הרי גם במקרה שיש מכשול, כמו בקילומטרים שכבר חפרו, עדיין מפעילים מערך הגנה ניידת עם מוצבים וכוחות צבא. זה ממילא גם וגם.

"אנחנו מציעים לוותר על המכשול הפיזי כי ממילא ממלאים את השטח בכוחות". באופן אירוני, אחרי סוכות נעם אמור לצאת למילואים כקצין חי"ר. המשימה: החזקת קו. "כל מי שעשה את זה פעם יודע שנקודת המוצא היא שגם איפה שיש גדר מלאה חוצים אותה כל הזמן.

"אין תקציב לתחזק את הגדר בלי הפסקה ולכן יש פרצות. גם במקומות שכבר עשו חומה או גדר היא לא שווה הרבה. אז אני שואל – אם זה נכשל שוב ושוב, בשביל מה לעשות את זה עוד פעם? ועוד במחיר של פגיעה כל כך גדולה בטבע?"

מבט על האזור שבו אמור לעבור תוואי המכשול של צה"ל במדבר יהודה (צילום: אביב לביא)

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "העבודות על הקמת המכשול הופסקו בשנת 2007 על־ידי משרד הביטחון. לאחרונה יש כוונה לחדשן. לאחר סיום לימוד הנושא והתייעצות עם כלל הגורמים הרלוונטיים תגבש רט"ג את עמדתה".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "טרם החלה עבודת מטה בנושא, לכשתתחיל ייבחנו כלל השיקולים".