הפתעת המלחמה בעזה אינה ייחודית למודיעין הישראלי. מערכות מודיעין רבות נכשלו בחיזוי מלחמות ואירועים בהיסטוריה. ספרות ענפה נכתבה על כך במרוצת השנים והיא חושפת את החולשות האנושיות בניתוח מידע ובדרך עיצוב התפיסה המובילה לכשל ולהפתעה.

מספרים על חוקר שעבד במשרד החוץ הבריטי בין השנים 1904 עד 1948 והיה מוותיקי המקום. הוא עסק בעיצוב הערכות לאומיות שנועדו להרתיע מפני איומים על הממלכה. החוקר סיפר שבמשך שנים הגיעו אליו מומחים שהזהירו אותו מפני מלחמה שעומדת לפרוץ מיד באירופה. "תמיד דחיתי את הערכותיהם של הדאגנים ותמיד צדקתי", טען, "טעיתי רק פעמיים".

החוקר הבריטי, שעיצב הערכות לאומיות בשנים 1904-1948, סיפר שמומחים הזהירו אותו שנים ממלחמה שעומדת לפרוץ מיד באירופה. "תמיד דחיתי את הערכותיהם של הדאגנים וצדקתי", טען, "טעיתי רק פעמיים"

מסתבר שמערכות המודיעין בעולם היו טובות בחיזוי מצבי שגרה וטעו באירועים חריגים, היכן שמופיעים ברבורים שחורים בלתי צפויים (הברבור השחור, ספרו של ניסים טלאב).

טלאב הסיק, כתוצאה מניסויים שערך, שתיאוריות המתגבשות במחשבותיהם של בני אדם כתוצאה ממידע נוטות להתקבע גם אם מגיע מידע מעודכן הדורש הערכה מחדש של תפיסתם. הם נצמדים לתיאוריה ומסרבים להפריך אותה. לכן, ראוי להשהות את גיבוש התיאוריות כדי לקלוט מידע מורכב ועדכני ולא למהר ולנסח תפיסה המקבעת את החשיבה.

יוזף סטלין התעלם מהמודיעין שהזהיר אותו מפלישה גרמנית ב-1941 והאמריקאים הופתעו מהמתקפה של הצבא היפני באותה שנה. המודיעין המערבי לא חזה את פלישת ברה"מ לצ'כוסלובקיה, והסובייטולוגים (היה פעם מקצוע כזה) לא חזו את נפילת בריה"מ.

המודיעין הישראלי העריך ב-1973 שהסבירות למלחמה נמוכה, המומחים לא צפו את האביב הערבי, המודיעין האמריקאי שגה כשטען שלסדאם חוסיין יש נשק כימי (במודיעין הישראלי לא נשמעה דעה הפוכה, ובעת שיגור הטילים מעיראק למרכז הארץ במלחמת המפרץ הראשונה – הישראלים ישבו בחדרים אטומים עם מסכות אב"כ) והרשימה עוד ארוכה.

חוקרים מצאו שהכשל לא היה רק באיסוף המודיעין אלא גם באופן ניתוח המידע והסקת המסקנות.

טלאב הסיק מניסוייו, שתיאוריות המתגבשות במחשבות בני אדם כתוצאה ממידע נוטות להתקבע גם אם מגיע מידע מעודכן, הדורש הערכה מחדש של תפיסתם. הם נצמדים לתיאוריה ומסרבים להפריכה

מלחמה היא רמאות ותעתוע של צד אחד כלפי האויב מנגד וחלק מהחומרים המופצים הם זיוף והטעיה. המוח המודיעיני צריך להיכנס לראשו של הצד השני ולהכיר את צורת החשיבה המתעלת את פעילותו.

מאפייני תרבות ואמונה מסבירים את התנהגותם של עמים במזרח התיכון.  ברור לגמרי שהייתה כאן תרמית מאורגנת שנבנתה במשך חודשים, וכאשר מדובר בכוחות בלתי סדירים של גרילה וטרור זה קשה יותר לפיצוח.

כל תוכנית מלחמה אינה מתממשת כי הצד השני אינו עושה את מה שאתה חושב. תמיד צריך להניח שהאויב חכם לא פחות מאתנו. אין סיכוי להבין את האויב ללא העמקה בבסיסים הדתיים, הפסיכולוגיים, החברתיים, הגזעניים והכלכליים שלו.

הפרגמטיזם הפשטני שמאפיין רבות את תרבות החשיבה הישראלית חדר למערכות רבות ולא פסח על עיצוב הערכת המודיעין. המודיעין זקוק לבניית פרופיל אידיאלי הנדרש מאיש מודיעין. להכיר לעומק את המחשבה האסלאמית לגווניה, את הרדיקליזם האסלאמי, את השפה הערבית, את הלהג העממי ואת התרבות.

מעצבי ההערכה במודיעין צריכים להיות החכמים ביותר ובעלי יכולת חשיבה וניתוח של מצבים מורכבים כמו בניתוח כירורגי ומדויק. יצחק אורון מבכירי אמ"ן והמוסד הדגיש מאפיין חיוני (הוצאת מערכות, 1988) העומד ביסוד עבודתו של איש המודיעין – "להיות אחוז חרדה, חרדה קדושה" לכל פיסת מידע המגיעה ולגלות זהירות שקולה.

מלחמה היא רמאות ותעתוע של צד אחד כלפי האויב מנגד וחלק מהחומרים המופצים הם זיוף והטעיה. המוח המודיעיני צריך להיכנס לראשו של הצד השני ולהכיר את צורת החשיבה המתעלת את פעילותו

ועדת אגרנט, שחקרה את מחדל מלחמת יום הכיפורים המליצה לטפח חשיבה הפוכה ביחידות צה"ל – "איפכא מסתברא". במזרח התיכון היכולת הזאת חיונית, משום שרבים מאנשי המודיעין הם בעלי חשיבה מערבית נאורה, וטיפוח חשיבה פרועה נוספת וחדה החודרת למוח מתרבות ערבית – הכרחית לפענוח כוונות.

הקבינט הביטחוני צריך לשמוע דעה הפוכה של חטיבת המחקר כנוהג קבוע ולוודא שדעתם נשמעת ללא מורא ממפקדם במערכת. ראוי להישען על דברים שאמר כבר לפני מאות שנים וינצ'נצ'ו גליליי כי "מי שנשענים אך ורק על משקלה של הסמכות ואינם מביאים ראיה תומכת, פועלים באופן אבסורדי".

ב-1884 פרסם אדווין אבוט את ספרו הידוע "ארץ שטוחה", הטוען שאנשים החושבים בממד או בשני ממדים אינם מסוגלים לרדת לעומק דינמיקה רב-ממדית. היעדר ראש אסטרטגי של סגלי הפיקוד הבכיר בצה"ל היו נתונים לביקורת רבה בעשור האחרון.

מחקרים רבים מעלים את הסברה כי למידה, חינוך וניסיון מגבירים את השחצנות. ככל שאנו עולים בסולם הדרגות המקצועי יש לנו, כיצורים אנושיים, נטייה ליהירות. חינוך נכון נועד לרסן דחפים אלה ולנהוג בצניעות. ניסיון החיים מלמד אותנו לפקפק בדעת מומחה ולבקש חוות דעת נוספת.

מחדל אוקטובר מעצים את קביעתו של החוקר הגרמני איוון אולסון כי "אין תועלת בהחלטות טובות קטנות לנוכח תנע שלילי ועקומה יורדת". בנסיבות שנוצרו – המודיעין זקוק לטלטלה עזה ולשינוי התרבות הארגונית מן היסוד.

מחקרים רבים מעלים את הסברה כי למידה, חינוך וניסיון מגבירים את השחצנות. ככל שאנו עולים בסולם הדרגות המקצועי יש לנו, כיצורים אנושיים, נטייה ליהירות. חינוך נכון נועד לרסן דחפים אלה ולנהוג בצניעות

המודיעין ייכנס בשנים הקרובות למצב פוסט טראומטי וכל תזוזה בגדר או בניית מחרטה אזרחית עשויה להתפרש על ידו כקזוס בלי (עילה למלחמה). מזכיר את הרתעת המודיעין ערב ביקור סאדאת ב-1977, שם קבע המודיעין שהביקור הוא אחיזת עיניים והרמטכ"ל מוטה גור הצהיר "שאם כוונת המצרים למלחמה, אנחנו מוכנים".

מעבר לבדיקת ועדת החקירה, ראוי למצוא דרך נאותה ונפרדת לבדוק את כישלונות המודיעין בוועדות פנימיות של ארגוני המודיעין ולהפוך את הפקת הלקחים לכלי למידה יסודי בהכשרת המודיעין לדורות הבאים.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.