יותר משבעה חודשים לאחר טבח ה-7 באוקטובר וזה המצב: מחצית החטופים לא חזרו, שום אלטרנטיבה לחמאס לא הופשרה, מעמדה הבינלאומי של ישראל קרס, יחסיה עם ארה"ב במשבר, הכלכלה ספגה מכה, האנטישמיות מרקיעה שחקים, ורבים בציבור סבורים שבנימין נתניהו מאריך את המשבר כדי להישאר בשלטון (דבר שהיה מהווה, ובכן, בגידה).

נראה שהקברניט לא ניווט בהצלחה את הטיטניק, וכאמירתו של נתניהו בגרסת 2007, הצעד הראשון המתבקש הוא להחליף את ראש הממשלה שכשל. אבל גם ראש ממשלה שכשל יכול היה להפגין טיפת פטריוטיות טרם ירידתו מרצון מהבמה.

כעת דמיינו לעצמכם איך דבר כזה היה נראה – יקום מקביל שבו ישראל מובלת על ידי פטריוט בעל רמה מוסרית, שדואג למוניטין של המדינה ולגורלם של יהודים ברחבי העולם. אדם שמבין את כוחן של מילים לעשות טוב, ושל הדיפלומטיה הציבורית לשכנע אפילו את הרעים.

דמיינו לעצמכם איך היה נראה יקום מקביל שבו ישראל מובלת על ידי פטריוט בעל רמה מוסרית, שדואג למוניטין של המדינה ולגורלם של יהודים ברחבי העולם. אדם שמבין את כוחן של מילים לעשות טוב

ותארו לעצמכם – למה לא? – שזה אפילו נתניהו.

ראש ממשלה כזה יכול היה להפוך את כל הנרטיב באופן דרמטי בכל רגע על ידי קיום מסיבת עיתונאים באנגלית המכוונת לעולם, חפה מטריקים ושטיקים, ומכילה אמיתות כנות וקלות להבנה.

בתור התחלה, הוא היה מביע צער עמוק על אובדן החיים בעזה.

"אני יודע שהסבל נורא, למרות שאני לא נוטה להאמין למספרים של חמאס ממש. עשינו כמיטב יכולתנו במצב שבו חמאס משתמש באוכלוסייה בתור ביצור אנושי באופן שטרם נראה בהיסטוריה – ומייעד לעמו כמה שיותר 'מות קדושים'. חמאס הוא הרוע בהתגלמותו, וכואב לי על הפלסטינים שכאלה מנהיגיהם.

"עם זאת אני שואל כל פלסטיני: מה הייתם עושים אחרי הטבח? מחכים שיעשו את זה שוב? אני באמת סקרן. זה מה שהייתם עושים?".

דמיינו ראש ממשלה שהיה אומר את המילים האחרונות האלה בלי הציניות המתחסדת שהיא לחם חוקו של נתניהו, היה נשמע כמו מענטש, וגורם לכל מאזין להרגיש שהוא פונה אישית אליו. זאת כי ראש הממשלה אינו טיפש, והיטב הוא  יודע שאמפתיה מולידה אמפתיה ולפעמים אפילו אהדה.

ראש הממשלה המדובר יחרוג בשלב זה לא רק מהסגנון, אלא גם מהתוכן שאפיין את נתניהו עד כה. הוא יאמר שהוא מוכן לסיים את המלחמה כבר עכשיו בתמורה לכל החטופים.

רה"מ כזה יכול היה להפוך את הנרטיב באופן דרמטי ע"י קיום מסיבת עיתונאים באנגלית, חפה מטריקים ושטיקים, המכילה אמיתות כנות וקלות להבנה. בתור התחלה, הוא היה מביע צער עמוק על אובדן החיים בעזה

הוא היה מסתכל לתוך המצלמה ומוציא מפיו באיטיות מילים שיכו בהלם את העולם הערבי:

"פלסטינים יקרים, תושבי עזה היקרים: המלחמה יכולה להסתיים כבר עכשיו. בדקה הזו – בשנייה הזו ממש. לא עוד מוות והרס. חיים ושיקום במקום. זו בידי ה​​חמאס".

הוא היה מבהיר שישראל רוצה לערב את העולם, האזור והרשות הפלסטינית בתוכנית היום שאחרי חמאס. ומציע שתי אפשרויות – אחרי שהחטופים ישוחררו.

1

אפשרות אחת תהיה שישראל תצא מעזה ומה שיהיה יהיה. במקרה כזה, מה שכנראה יהיה זה שחמאס יישאר בשלטון למרות הנזק הצבאי שספג. אבל תתחייב גם הבהרה:

"כדי שנעשה את זה, על הארגון להתחייב לעולם לא ליזום יותר שום התקפה על ישראל מעזה – לא בטילים, לא בבלונים מתפוצצים, ובוודאי לא בפלישה של ברברים חמושים. על כך עליו להצהיר במסמכים שהוגשו לליגה הערבית. אנחנו מבינים שזה לא סביר, אבל אנחנו נותנים לו את הבחירה הזו. אם ייקח אותה, משהו טוב ייצא מהמלחמה הזו. אני אמכור את זה לעם הישראלי. בואו נראה אותם מסבירים את עצמם לתושבי עזה".

2

אם חמאס לא מוכן לעשות את זה – וכך כנראה יהיה – אז תהיה לו גם אפשרות שנייה. ראש הממשלה יסביר כי ישראל תאפשר לכל הנהגת הארגון ולכל מי שהשתתף ב-7 באוקטובר – אלפי קנאים וטיפשים ומרושעים צמאי דם – לצאת מהרצועה לגלות בשייטת, תחת אבטחה של חיל הים של ארצות הברית, לכל מדינה שתסכים לקחת אותם. טורקיה וקטאר הן מועמדות ראויות. ישראל תתחייב שלא לתקוף אותם גם שם בעתיד.

*  *  *

כאן היה מתייחס סוף סוף ראש הממשלה למה שישראל הייתה רוצה שיקרה ברצועה ביום שאחרי חמאס. הוא היה משליך לפח את החרם האידיוטי על הרשות הפלסטינית, ומאשר שתוזמן לחזור לעזה, ממנה גורשה על ידי חמאס ב-2007. הוא היה יוסיף שישראל מקווה שהרשות תשנה את תכניות הלימודים שבהן לא מחנכים לשלום – ותסכים לסיוע, מישראל או מכוח ערבי, בשמירת הביטחון.

כאן רה"מ היה מתייחס סוף סוף למה שישראל הייתה רוצה שיקרה ברצועה ביום שאחרי חמאס. הוא היה משליך לפח את החרם האידיוטי על הרשות הפלסטינית, ומאשר שתוזמן לחזור לעזה, ממנה גורשה ע"י חמאס

הוא היה גם מוסיף כי ישראל תציע, בתמורה לסעיפים הנ"ל, סיוע כלכלי  משמעותי ביותר לבניית הרצועה מחדש ולהעלאתה לדרגה סבירה של שגשוג.

ראש הממשלה היה מזכיר גם את הפיל שבחדר – רצונה של הקהילה העולמית לראות פתרון של שתי מדינות שבו גם סוגיית הגדה תיפתר. בחוזרו על דברי כל קודמיו מאז יצחק שמיר, היה מסביר שישראל לא רוצה לשלוט לנצח בפלסטינים כי היא שואפת להיות מדינה דמוקרטית עם רוב יהודי.

אבל הוא גם היה מודה שיש מלכוד:

"מה שקרה ב-7 באוקטובר לא מאפשר לנו להוציא את הצבא לחלוטין מהגדה המערבית, כי אם השטח הזה עלול ליפול לאותן הידיים שתקפו אותנו מעזה, הנזק יהיה גדול פי כמה. בחשש הזה יש רק את חמאס להאשים. כל אדם שתומך בחמאס תומך בהמשך רמת איום נגדנו שאינה מאפשרת התקדמות. לכן ההתייחסות לסכנה הביטחונית – שהיא סכנה ממשית עבורנו, ולא פרנויה – היא המפתח. אנחנו נעבוד על זה עם כל השותפים שלנו, אבל אנחנו צריכים קצת זמן. בואו נתמקד תחילה בפתרון אמיתי לעזה".

הוא היה מסיים במסר רחב יותר שיהדהד ברחבי העולם:

"חברים פלסטינים וערבים, וגם אויבים: אנחנו רוצים שלום, אבל לא נכנע. העם היהודי נמצא בישראל כדי להישאר. עבדו איתנו ותמצאו תומך וחבר. שבעת החודשים האחרונים הציעו הצצה לגיהינום שמחכה לנו אם הרדיקלים ינצחו. בוא נוודא שזה לעולם לא יקרה שוב".

בנאומו זה ראש הממשלה לא היה מתחייב לשום דבר שישראל לא צריכה בעצמה לחשוק בו – אבל הכיוון של הטיטניק היה מתוקן באחת. גם אם חמאס היה דוחה את כל האפשרויות, בקרב אנשים רציניים בעולם הייתה חוזרת ההבנה מי הטוב בסכסוך הזה, ואם צריך להמשיך להילחם. תהיה לגיטימציה בינלאומית.

אי אפשר גם לנצח לאכול חרב וגם בדד לשכון.

בנאומו זה רה"מ לא היה מתחייב לשום דבר שישראל לא צריכה בעצמה לחשוק בו – אבל כיוון הטיטניק היה מתוקן באחת. גם אם חמאס היה דוחה הכל, בעולם הייתה חוזרת ההבנה מי הטוב בסכסוך הזה

אני יודע – ראש הממשלה שעושה את זה לא יכול להיות נתניהו. באמת נראה שבעצם שום דבר לא מניע אותו מלבד תאוות הכוח והחישובים הפוליטיים הוולגריים ביותר. זו הסיבה שישראל צריכה לפזר את הכנסת הארורה בתולדותיה, פרי רצף איום של טעויות, וחוזרת לקלפי בדחיפות.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com