בלוח השנה היהודי יש שני חגים המוקדשים לתורה באופן ישיר: חג שמחת תורה וחג מתן תורה, הלא הוא חג השבועות.

השנה הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל התחילה בחג שהיה אמור להיות הכי שמח. יום ששוני הפך ליום אסוני: נרצחים, חטופים, קיבוצים שעלו באש והפכו לעיי חורבות, מלחמה מתמשכת בעזה, ושבר גדול בחברה הישראלית. השבר לא פסח גם על היחסים עם התורה; כיצד כל זה קרה דווקא ביום בו שמחנו את התורה?

הרבה מירה רגב, מנהלת את תחום התוכן והתרבות בתנועה הרפורמית, עורכת טקסי חיים, מלווה רגשית ורוחנית ומורה לספרות הקבלית

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.