תארו לכם שיום בהיר אחד תצא החלטה מהאו"ם, והודעה מהאוניברסיטאות וממכוני מחקר שונים, שהאנושות איבדה את מידת ה"מטר", ואין לדעת מהו המטר המדויק. יש החושבים שהוא משהו כמו 99 ס"מ של פעם, ויש האומדים אותו בכ-95 ס"מ של העבר עד לנקודה זו.

רק דמיינו איזה בלגן וטירוף היה קורה בעולם. ה-WAZE היה לגמרי מתבלבל והפעם סופית לא רק ליד חיפה/ביירות, הקבלנים היו מוכרים דירות עוד יותר קטנות עם מטראז' מנופח, ובסופרים היינו מקבלים אריזות קטנות עוד יותר עבור אותו המחיר.

דמיינו את הבלגן אם נאבד את מידת ה"מטר". ה-WAZE היה לגמרי מתבלבל, הקבלנים היו מוכרים דירות קטנות יותר עם מטראז' מנופח, ובסופרים היינו מקבלים אריזות קטנות יותר עבור אותו המחיר

ובכן, במידה רבה הודעה כזו יצאה באוגוסט 2023 על ידי סוכנות הדירוג FITCH, הודעה של הורדת הדירוג מ-AAA ל-AA+. הודעה האומרת בפשטות שאנחנו כבר לא בטוחים ב-100% שארה"ב תחזיר את חובותיה. שיש סיכוי, אומנם קטן מאוד, שיכול להתפתח כאן אירוע של פשיטת רגל. גם סוכנות S&P כבר לא מדרגת את ארה"ב ברמה המקסימלית, והסוכנות השלישית Moody's אף היא כבר נותנת אופק שלילי לארה"ב.

על איזו אמריקה מדברים כאן בדיוק? על ארצות הברית שכל העולם משתמש במטבע שלה? על ארצות הברית שמעניקה/מממנת מהותית של נאט"ו, אוקראינה, האו"ם עצמו, וגם מדינה קטנה במזרח התיכון הדוברת עברית? על ארצות הברית שבטוחה שהיא מנהיגת העולם, ועל פי החלטותיה יישק דבר בכל העולם? הרי זה לא הגיוני – ארצות הברית היא אמת המידה שאל מולה אנו בודקים את עצמנו. היא ה"מטר" המושלם.

כל מה שנאמר בפסקה לעיל נראה נכון כשמש הזורחת מדי יום, אולם כלכלני חברות הדירוג, קטנוניים שכמותם, מסתכלים על גרף התפתחות החובות של מעצמת העל, וחשים שבטנם מתהפכת.

גרף התפתחות החוב האמריקאי ב-100 השנים האחרונות

אתם לא חייבים להאמין לפרשנות שלי או להסכים עימי – אבל אני בטוח שמי שמביט על תרשים זה מבין שאמריקה הגדולה בבעיה קשה. פשיטת רגל היא כבר מושג שאפשר לדבר עליו. האם אתם הייתם מלווים כסף לאדם (או לחברה) שב-50 השנה האחרונות רק הולך וטובע בחובות גדולים יותר, וקצב הגידול בחובותיו רק הולך וגדל?

אינני יודע אם הבנק המרכזי יודיע על שאינו יכול לשלם כבר השנה, בעוד 10 שנים או אפילו בעוד 50 שנה. אבל קצב הצמיחה של החוב דומה למכונית שנוסעת אל התהום, ואפילו לא מנסה להאט אלא מאיצה עוד ועוד, ואפילו מפעילה מנועי טורבו על מנת להגיע יותר מהר על התהום הוודאית.

לפי התרשים אמריקה בבעיה קשה. פשיטת רגל היא מושג שאפשר לדבר עליו. האם הייתם מלווים כסף לאדם (או חברה) ש-50 שנה טובע בחובות גדולים יותר, וקצב הגידול בחובותיו רק הולך וגדל?

אז מה – חלקכם יגידו, אמריקה מחזיקה את מדפסת הדולרים – היא יכולה להדפיס דולרים ככל שהיא מעוניינת, והמדפסת תוציא ניירות עם ציורי נשיאי עבר ותשלם לכל מי שיחפוץ (אגב, זה מה שקרה בשנים האחרונות).

אבל שום דבר לא כל כך פשוט, הבעיה בהדפסה כזו היא שכמות הכסף שנזרק לשוק הופכת להיות אינפלציה, שמכריחה את הנגיד להעלות את הריבית והמצב מחמיר. ואז ארה"ב משלמת יותר על חובותיה.

זו אכן עובדה מעניינת שארה"ב היא זו שקובעת בסופו של דבר כמה ריבית היא תשלם על חובותיה. הואיל וכמנהיגת העולם, במידה רבה, היא זו שקובעת את הריבית העולמית.

נו, חלקכם עדיין לא השתכנע, אז ישלמו ריבית מנייר שהם מדפיסים. אז אזכיר עובדה נוספת, חלק הריבית מתוך סך התקציב האמריקאי כרגע הוא כ-3.5 אחוז, עד לפני עשור היה אחוז אחד בלבד. כאשר החובות גדלים בקצב משוגע וגם הריבית גדלה, אז ברור שחלק תשלום הריבית מתוך סך ההוצאות הולך וגדל. הוצאה זו על הריבית בשנה הקרובה הולכת לעבור את ההוצאה האמריקאית על הביטחון.

אהה. בנובמבר יהיו בחירות בארה"ב, האם הדמוקרטים הם אלו שהגדילו החובות והרפובליקאים ניסו לעצור? או הפוך? דונלד טראמפ והרפובליקאים הגדילו החובות בזמן תחילת הקורונה והדמוקרטים התנגדו לכך?

האמת היא הרבה יותר משעממת. זה לא משנה – כל הנשיאים הגדילו את הגרעון. זהותו של הנשיא או המפלגתיות של הנשיא בכלל לא משנה, בפועל ג'ו ביידן, טראמפ, ברק אובמה, ביל קלינטון, ג'ורג' בוש האב וגם הבן, כולם הגדילו.

כאשר החובות גדלים בקצב משוגע וגם הריבית גדלה, אז ברור שחלק תשלום הריבית מתוך סך ההוצאות הולך וגדל. הוצאה זו על הריבית בשנה הקרובה הולכת לעבור את ההוצאה האמריקאית על הביטחון

אוסיף ואומר שבפעם האחרונה שהחוב ירד משנה לשנה הייתה ב-1957! כלומר כבר כמעט 70 שנה שהחובות עולים וקצב הגידול עולה ומרקיע שחקים. תירוצים טובים היו להם למכביר, קורונה, מלחמות בנשק ומלחמות בסחר, אינפלציות ומיתונים.

גרף התפתחות החוב האמריקאי לפי מפלגות ונשיאים

אז אולי מסקנת ביניים היא שבמידה רבה אין הבדל בין הפוליטיקאים – בארה"ב ואולי גם בארץ. כולם מבטיחים שינוי כשהם באופוזיציה, ומרגע שנבחרים ממשיכים באותו הקו.

נו, ימשיכו המצקצקים, זה החוב, אבל כלכלתם היא הכי גדולה ואין בעיה מיוחדת. לא בדיוק, חובה של ארה"ב הוא כ-120% מתל"ג השנתי שלהם, זה ממקם אותם קרוב ל-10 המדינות עם החוב לתוצר הכי גדול בעולם (ליד לבנון, ונצואלה ויוון לשם הדוגמה). ולהזכירכם יוון נכנסה למשבר הגדול שלה ב-2009 כאשר החוב שלה לתוצר היה "רק" 129%, וחובותיה העצומים היו אחת הסיבות העיקריות למשבר ההוא.

אז מה יהיה? וואלה, קשה לדעת. הנבואה ניתנה לשוטים. אני יכול רק לציין מגמות. ומי שמסתכל על הגרפים שצירפתי חייב לקבל שיש סיכון מסוים באמונה שארה"ב היא הזהב/ה"מטר" המוחלט והמושלם.

אם נניח שבנקודה כלשהי בזמן, ארה"ב תפשוט רגל ותודיע לכל אלו שהיא חייבת להם שיוותרו על חובם או על חלק גדול ממנו – יהיה משבר ענק, אם כל המשברים.

הרי למי הם חייבים את הכסף? למדינות בכל העולם, לקרנות פנסיה מכל העולם. ואז יכול להיות שאולי חשבת שמגיע לך קצבה בגובה 7,000 ₪ ומעתה תצטרך להסתפק ב5,000 ₪ בלבד. לכל מי שהיה בטוח שהשקעה באגרות חוב של ארצות הברית היא ההשקעה הבטוחה ביותר האפשרית, שהיא הזהב המושלם. כלומר כולנו נהיה עניים יותר.

אז מה יהיה? וואלה, קשה לדעת. הנבואה ניתנה לשוטים. אני יכול רק לציין מגמות. ומי שמסתכל על הגרפים שצירפתי חייב לקבל שיש סיכון מסוים באמונה שארה"ב היא הזהב/ה"מטר" המוחלט והמושלם

במידה מסוימת טור זה יכול להוות משקל נגד קטן אל מול "הריצה אל הזהב" המודרנית – ההשקעה ב-S&P. זוהי השקעה טובה, אבל גלומים בה סיכונים חבויים וסמויים די מפחידים. אז מה המסקנה – לטעמי, לפזר השקעות.

יהודה אריה מודעי הוא סמנכ"ל כספים בחברה.