"מבצע הביפרים" הדהים את חזבאללה. מה עכשיו?

כמו בסרטי ביון עתידניים, יד נעלמה פגעה לפתע במקביל באלפי סוכנים ופעילי חזבאללה ברחבי לבנון, סוריה ועיראק. שגריר איראן בביירות, מוג'תבא אמיני – שמשום מה נשא הוא את הזימונית המדוברת על גופו – איבד עין.

כמו כן, אנשי חזבאללה בכירים איבדו בנים ועוזרים קרובים – ומשפחות רבות גילו שהבן, האבא או האח עובדים עם חזבאללה לאחר שפיצוצים הרעידו את ביתם. עתה אלפי אנשי חזבאללה תוהים האם עליהם להשתמש ביוני דואר כדי להעביר מסרים ביניהם בשביל להימנע מפגיעה עתידית של ארגוני הביון.

בעוד שברשתות הערביות היו כאלה שהתלוננו על "מתקפה זדונית של ישראל, שפגעה ללא אבחנה באזרחים בסופר", רבים עוד יותר הביעו התפעלות מהיכולות שעל פי דיווחים שונים מיוחסות לשירותי הביטחון הישראליים.

ההזדהות עם חזבאללה נצפתה בראש ובראשונה במחנה הרדיקלי. חמאס, החות'ים ובשאר אל־אסד באופן אישי הביעו הזדהות עם אנשי הארגון והאשימו את ישראל בטרור. יחד עם זאת, האופוזיציה הסורית הזכירה לעולם את פשעי חזבאללה בסוריה – הרעבה המונית ופגיעה ללא אבחנה בחסרי ישע רבים, לרבות בפלסטינים במחנה הפליטים אל־ירמוכ במהלך מלחמת האזרחים.

אדם פצוע בשוק ירקות בביירות לאחר שהזימונית שלו התפוצצה, 17 בספטמבר 2024

גם במדינות המפרץ לא גילו אמפתיה רבה לאנשי חזבאללה המדממים: הארגון מוגדר כארגון טרור על ידי ארגון המדינות המפרציות – והוא אף וצא מחוץ לחוק בכמה מהן.

החרדה בקרב אנשי הארגון הקיצוני לא השאירה ספק: האירוע הצליח להחזיר לפחות חלק מההרתעה הישראלית – לה מיוחסת הפעולה – שאבדה ב־7 באוקטובר. השאלה היא האם מדובר במבצע מבריק אך חד־פעמי או חלק מאסטרטגיה ביחס למה שקורה בגבול הצפון.

החרדה בקרב אנשי הארגון הקיצוני לא השאירה ספק: האירוע הצליח להחזיר לפחות חלק מההרתעה הישראלית – לה מיוחסת הפעולה – שאבדה ב־7 באוקטובר

האם הפעולה הזאת קירבה את תושבי הצפון חזרה לבתיהם והגבירה את ביטחון ילדיהם? נאמר זאת כך, אם בעוד כמה חודשים ישראל עדיין תתקשה להחזיר את החיים לצפון, האפקט ההרתעתי שהושג ירד לטמיון.

בסוריה ואיראן מודאגים מ"מבצע הביפרים"

אחרי הגל השני של מתקפת מכשירי הקשר בלבנון, משמרות המהפכה באיראן הטילו עוצר באזור העיר אל־בוכמאל וכן ברצועת הגבול עם עיראק מחצות בלילה (חמישי) ועד חמש בבוקר.

מכשיר קשר שחזבאללה מתכוון להשמיד בפיצוץ מבוקר בדרום לבנון, 19 בספטמבר 2024 (צילום: Rabih DAHER / AFP)

גם באזור זה אנשי חזבאללה ומיליציות אחרות נפגעו במסגרת המתקפה הגדולה המיוחסת לישראל, גם אם לא במספרים גדולים כמו בלבנון הסמוכה. הכוחות הפרו־איראנים קיימו סיורי ביטחון אינטנסיביים באזור זה וגם באזורים הסמוכים למעברי הגבול היבשתיים עם עיראק.

אל־בוכמאל משמשת זה שנים רבות כעיר מעבר של שיירות נשק המגיעות לסוריה מאיראן דרך עיראק. ככל הנראה במיליציות השיעיות בסוריה ובעיראק חוששים מהמשך הפעילות הצבאית המיוחסת לישראל לפגיעה בהזרמת הנשק לסוריה ומשם ללבנון.

על פי דיווחים שונים, אנשי המיליציות כיבו את מכשירי הקשר והמכ"מים באזור דיר א־זור, אל־מיאדין ואל־בוכמאל – ואף נפטרו מהטלפונים הניידים שלהם וממכשירים אלקטרוניים נוספים

גורמים מקומיים מדווחים על "פחד וחרדה" בקרב חברי הארגון, שכמו כולם צפו בתדהמה באלפי הפיצוצים שפגעו בפעילי חזבאללה.

על פי דיווחים שונים, אנשי המיליציות כיבו את מכשירי הקשר והמכ"מים באזור דיר א־זור, אל־מיאדין ואל־בוכמאל – ואף נפטרו מהטלפונים הניידים שלהם וממכשירים אלקטרוניים נוספים מחשש לפריצה ופיצוץ.

לאחרונה האיראנים הגבירו את נוכחותם באזור דיר א־זור, שם גם נמצא הבסיס הצבאי האמריקאי המותקף בשבועות האחרונים בעקבות חיסול אסמאעיל הנייה באיראן, במסגרת הניסיון הכולל של טהרן לגרום לארה"ב לעזוב את האזור.

מכשיר קשר שהתפוצץ ב<span dir="rtl">בעלבכ, </span>לבנון, 18 בספטמבר 2024 (צילום: AP)

מדובר במהלך אסטרטגי מבחינת איראן ובעלות בריתה בסוריה, ולכן גם אם כרגע בקרב שורות הארגונים הפרו־איראנים שוררת מבוכה וחרדה, קשה להאמין שזה מה שיחליש בסופו של דבר את נוכחותם ויגרום להם לעזוב את סוריה ולהפסיק להבריח נשק דרך אזור אל־בוכמאל.

ערב הסעודית מתכוונת להשקיע מיליארדים במצרים

הכלכלה המצרית ממשיכה לקרטע למרות ההלוואות מקרן המטבע הבינלאומית והמענקים ממדינות המפרץ. המשקיעים הזרים עדיין חוששים מהריכוזיות הגבוהה של הכלכלה המצרית, השחיתות והשפעת הגופים הלא מבוקרים, כמו כוחות הביטחון המצריים.

השבוע הקבינט המצרי מסר כי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן הורה לקרן ההשקעות הציבורית הסעודית (PIF) להזרים השקעות בשווי חמישה מיליארד דולר למצרים

בהתחשב בדברים האמורים לעיל, הידיעה על השקעה סעודית משמעותית עתידית נתפסת בתור אירוע משנה מציאות. השבוע הקבינט המצרי מסר כי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן הורה לקרן ההשקעות הציבורית הסעודית (PIF) להזרים השקעות בשווי חמישה מיליארד דולר למצרים כ"שלב ראשון", לדבריו.

ההודעה הזאת באה לאחר שראש הממשלה המצרי מוסטפא מדבולי נפגש עם יורש העצר הסעודי בריאד ודן בחיזוק היחסים הדו־צדדיים. ההודעה לא כללה פרטים נוספים לגבי מועד ההשקעה, אופייה או בכמה שלבים מתכננת הממשלה הסעודית לבצע את השקעותיה.

תמונתו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן במכה, ערב הסעודית (צילום: AP Photo/Amr Nabil)

במצרים מחכים להשקעה הזאת בקוצר רוח לאחר שבשנה שעברה המשא ומתן על רכישת בנק מצרי ממשלתי על ידי הקרן הסעודית נכשל בצל התרסקות הפאונד המצרי. אין ספק שבמפרץ רוצים לא רק להשקיע כדי לסייע למצרים אלא גם כדי להרוויח.

מבחינת המומחים המצרים העוקבים אחר ההשקעות האדירות של מדינות המפרץ והרכישות המדוברות של שטחי נדל"ן גדולים בים האדום, מדובר בעסקאות שאינן שקופות ורחוקות מאוד מהעין הציבורית.

ברשתות החברתיות במצרים ניתן למצוא לא מעט התמרמרות על כך שמדינה שאינה מסוגלת לשפר את כלכלתה בעצם מלווה על חשבון הדורות הבאים – פרקטיקה מוכרת במדינות מזרח תיכוניות רבות

באקלים הנוכחי במצרים קשה לומר את הדברים הללו בקול רם, לכן הם מוצאים מענה בדברי ביקורת המתפרסמים בעיקר במערב. אך גם ברשתות החברתיות במצרים ניתן למצוא לא מעט התמרמרות על כך שמדינה שאינה מסוגלת לשפר את כלכלתה בעצם מלווה על חשבון הדורות הבאים – פרקטיקה מוכרת במדינות מזרח תיכוניות רבות.

קפריסין בעד חיבור אירופה למזרח התיכון

קפריסין תתמוך בפרויקט כבל התמסורת החשמלי בשווי מיליארד האירו המחבר את רשתות החשמל של אירופה למזרח התיכון. עם השלמתו זה יהיה הכבל הארוך ביותר בעולם – באורך של 1,240 קילומטרים – וגם העמוק ביותר, בעומק של 3,000 מטר – ובעל זרם ישיר במתח גבוה.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן נואם בניקוסיה בטקס לציון 50 שנה לכיבוש צפון קפריסין, 20 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Petros Karadjias)

התוכנית מבקשת לחבר את רשתות התמסורת של יוון דרך כרתים, קפריסין ובסופו של דבר ישראל, בפרויקט בעלות של כ־2.5 מיליארד אירו. הכבל אמור להקל על הבידוד האנרגטי של קפריסין ולחזק את הביטחון האנרגטי באי, כך לפי שר האנרגיה ג'ורג' פפנסטסיו. לדברי המומחים הקפריסאים, הפרויקט אמור לעבור במים בינלאומיים, וכל מדינה רשאית להניח שם צינורות, כבלים וכו'.

אולם, מבחינתה של טורקיה לא ניתן לקיים מיזם כה שאפתני בלי להיוועץ בה ולקבל קודם את הסכמתה. אנקרה טוענת כבר שנים כי הכבל המדובר יעבור באזורים מסוימים השייכים לה ומתנגדת לכך נחרצות.

ארדואן מזכיר שכל פרויקט משמעותי המתקיים באזור קפריסין חייב קודם כל לקבל את אישורו (וגם לאפשר לו לגזור קופון) – ושהסכסוך בין טורקיה וקפריסין בצורה כזו או אחרת עדיין חי וקיים

ביוני טורקיה כבר שיגרה אמצעי מעקב אחר אונייה שביצעה עבודות סקר הקשורה לכבל בקרבת איי יוון, ואף חסמה אוניות שהוטל עליהן לבצע סקרי גז מול חופי קפריסין. כך רג'פ טאיפ ארדואן מזכיר שכל פרויקט משמעותי המתקיים באזור קפריסין חייב קודם כל לקבל את אישורו (וגם לאפשר לו לגזור קופון) – ושהסכסוך בין טורקיה וקפריסין בצורה כזו או אחרת עדיין חי וקיים.

השבוע במזה"ת: הסכמי קמפ דיוויד

ב־17 בספטמבר 1978 ארה"ב, ישראל ומצרים חתמו על הסכמי קמפ דיוויד – הסכמי מסגרת לשלום במזרח התיכון. על ההסכם חתמו נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר, נשיא מצרים אנואר סאדאת וראש ממשלת ישראל מנחם בגין. ההסכם סלל את הדרך לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים במרץ 1979.

לאחר ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל בנובמבר 1977, החלו שיחות שלום ישירות בין ישראל למצרים. אך בחלוף הזמן השיחות נקלעו לקשיים – וארה"ב החלה להיות מעורבת יותר ויותר. כאשר השיחות הגיעו למבוי סתום, קרטר הזמין את בגין וסאדאת לוועידת פסגה בקמפ דיוויד.

המשא ומתן החל ב־4 בספטמבר – וב־17 בספטמבר, לאחר יותר מעשרה ימים של שיחות, נערך טקס חגיגי בבית הלבן, שם חתמו בגין וסאדאת על שני הסכמים, בנוכחות הנשיא קרטר.

ההסכם השני – "מסגרת לכריתת חוזה שלום בין מצרים וישראל" – כלל הסכמה לנסיגה מלאה של ישראל מסיני, שאחריה ייכונו יחסים נורמליים בין המדינות

ההסכם הראשון, "מסגרת לשלום במזרח התיכון", שהצהיר שהחלטות מועצת הביטחון 242 ו־338 הן הבסיס לשלום, נחלק לשני חלקים: אחד, העוסק בגדה המערבית ורצועת עזה, קרא להפעלת תוכנית אוטונומיה, שלאחר חמש שנים תוחלף בהסדר קבע.

השני, "יחסי ישראל–מצרים", עסק בתהליך הנורמליזציה ביחסים בין שתי המדינות, שאחריו יבואו הסכמים דומים בין ישראל לירדן, סוריה ולבנון.

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין לצד נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארה"ב ג'ימי קרטר לפני החתימה על הסכם השלום עם מצרים, 26 במרץ 1979 (צילום: CONSOLIDATED NEWS / AFP)

ההסכם השני – "מסגרת לכריתת חוזה שלום בין מצרים וישראל" – כלל הסכמה לנסיגה מלאה של ישראל מסיני "עד לגבול הבינלאומי המוכר בין מצרים ובין ארץ ישראל המנדטורית", שאחריה ייכונו יחסים נורמליים בין המדינות הכוללים הכרה ויחסים דיפלומטיים, כלכליים ותרבותיים.

עוד סוכם על "שימת קץ לחרמות כלכליים ולמחסומים [המונעים] תנועה חופשית של טובין ובני אדם – והגנה הדדית על אזרחים באמצעות הליכי משפט הוגנים". לישראל הובטח שהיא תמשיך לקבל אספקת נפט מהשדות בסיני.

ההסכמים היו תקדימיים בשני היבטים: הם קבעו מסגרת להסכם השלום הראשון בין ישראל ומדינה ערבית וגם כללו מחויבות ישראלית לפתרון קבע של הסוגיה הפלסטינית

ההסכמים הללו היו תקדימיים בשני היבטים: הם קבעו מסגרת להסכם השלום הראשון בין ישראל ומדינה ערבית, שכלל נסיגה מלאה מהשטח שישראל כבשה מידי אותה מדינה, והם כללו הכרה ישראלית ב"זכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני" ומחויבות ישראלית לפתרון קבע של הסוגיה הפלסטינית.