בקומה ה-23 של מגדל המשרדים בלב תל אביב זוכים למבט פנורמי מרהיב על גוש דן במלוא עוצמתו. הראות נפלאה, הים כחול וקו החוף נמתח מצפון לדרום, אל עבר רצועת עזה החרבה, הנמצאת לא רחוק, אבל מעבר לאופק.

משמאל מגדל הממשלה, מימין מגדל משרד הביטחון והקריה, מסביב מגדלי ההייטק, הבנקים, המשפט, השגרירויות הזרות, הביטוח והעסקים. למטה ברחוב מתגודדים מפגינים בשערי בית המשפט המחוזי, שם מתייצב ראש הממשלה בנימין נתניהו למסור את עדותו.

כמה עשרות מטרים משם, בין מוזיאון תל אביב, בית האופרה והתיאטרון הקאמרי, מציצה כיכר החטופים ומזכירה את מה שאי אפשר לשכוח.

האנשים קטנים כנמלים ומתרוצצים מכאן לשם.

באמצע הקומה ה-23, במשרדי "המכון לרפורמות מבניות" יושב מייסד המכון, עו"ד שרגא בירן, מתבונן אל מעבר לאופק וחוזה עתיד מלהיב למזרח תיכון חדש. לא זה הפנטסטי, הבלתי מציאותי, שהציע פעם שמעון פרס. אלא מזרח תיכון חדש באמת, שיכול לקום במהרה בימינו על חורבות המזרח התיכון הישן שקורס כעת לנגד עינינו.

שרגא בירן חוזה עתיד מלהיב למזרח תיכון חדש. לא זה הפנטסטי, הבלתי מציאותי, שהציע פעם שמעון פרס. אלא מזרח תיכון חדש באמת, שיכול לקום במהרה בימינו על חורבות המזרח התיכון הישן שקורס כעת לנגד עינינו.

את החזון הזה, בטוח בירן, אפשר לממש רק באמצעות שיתוף פעולה היסטורי בין שתי המעצמות ששולטות עכשיו בעולם – ארצות הברית וסין.

המודל שבירן רואה לנגד עיניו הוא מעין גרסה משודרגת ומעודכנת לצרכי המאה ה-21 של "תוכנית מרשל", הפרויקט ההיסטורי שבאמצעותו שיקמה ארצות הברית את גרמניה ההרוסה אחרי מלחמת העולם השנייה, ניקתה אותה מנאציזם והחזירה אותה למשפחת העמים.

שרגא בירן במשרדו בתל אביב על רקע הנוף הנשקף ממנו, דצמבר 2024 (צילום: אמיר בן-דוד)

עכשיו הגיע הזמן לשקם בעזרת תוכנית דומה את המזרח התיכון ולנקות אותו מטרור.

בירן לא רק מפנטז על תוכנית כזו; הוא גם מתאר אותה באריכות בספר חדש בשם "לשחרר את עזה – לשבור את מעגל העוני, הפונדמנטליזם והטרור" שכתב (בשיתוף החוקר טל סער, שעובד איתו). הספר אמנם נכתב ופורסם עוד לפני קריסת המשטר בסוריה, אבל ההצעה הזו תקפה גם לשכנתנו מצפון.

"הרי מה קרה בסוריה?" בירן אומר, "ארגון טרור סילק משטר טרור. אם אנחנו לא רוצים שתקום שם מדינת טרור חדשה – אסור לעשות את מה שדונלד טראמפ אמר, ולהניח להם לנפשם"

"הרי מה קרה בסוריה?" בירן אומר, "ארגון טרור סילק משטר טרור. אם אנחנו לא רוצים שתקום שם מדינת טרור חדשה – אסור לעשות את מה שדונלד טראמפ אמר, ולהניח להם לנפשם".

במוקד ההצעה: הקמת כוח משימה בינלאומי משותף לארה"ב ולסין. בירן מסביר על הכריכה האחורית של הספר (שיצא בהוצאת "ידיעות אחרונות – ספרי חמד"):

"סין היא מתחרה צמודה של ארצות הברית. כך או כך, שתיהן שולטות יחד בסדר העולמי הבי-פולרי. ועידת פסגה של נשיאי שתי המעצמות מסוגלת להנחית מכת מוות על שלטון הטרור באמצעות כוח משימה בינלאומי בהנהגתן, שיוקדש לשיקומה של רצועת עזה ולפיתוחה תוך חיסול חמאס במאורותיו וניתוקו מתשתיות המימון, התקשורת והאספקה – עד כניעה מוחלטת.

"כוח משימה זה לא יעסוק בפילנתרופיה, אלא יגייס חברות כלכליות ויזרים השקעות לפרויקטים עסקיים מניבים ברצועה בתחום הגז, החשמל, המים, התשתיות, הפיננסים, הדיור, הבריאות, החינוך, התעסוקה, מרכזי סחר ונמל ימי. מחויבות מוחלטת של המעצמות ושל החברות הפרטיות לפרויקט כאן ועכשיו – תעביר את התמיכה של תושבי עזה, המעורערת בלאו הכי, מארגוני הטרור לכוח המשימה של המעצמות שישלוט בעזה במהלך תקופה ביניים, עד להשלמת התחדשותה".

עטיפת ספרו של שרגא בירן "לשחרר את עזה – לשבור את מעגל העוני, הפונדמנטליזם והטרור" (צילום: ידיעות אחרונות – ספרי חמד)

זו יכולה להישמע כמו עוד פנטזיה, אחת מיני רבות שנשמעות לאחרונה בנוגע ל"יום שאחרי". אבל שרגא בירן הוא לא עוד פנטזיונר: הוא מצויד בהון אישי עצום (יותר ממיליארד שקלים, אם לסמוך על הדיווחים בעניינו בעיתונים הכלכליים) וקשרים מכאן ועד הודעה חדשה, בארץ ובעולם.

בשבוע שעבר, למשל, הוא נפגש עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, כדי לשדל אותו לנקוט יוזמה נשיאותית ולחבר בין האמריקאים לסינים (בירן הזכיר לנשיא שהוא הכיר היטב את אביו, הנשיא לשעבר חיים הרצוג, שפעל רבות לחיזוק הקשרים של ישראל וסין).

הספר כבר תורגם במימון בירן לאנגלית, צרפתית וערבית ובקרוב ייראה אור בתרגום לסינית. בירן כבר נפגש עם גורמים רשמיים שונים מסין, שלדבריו מביעים עניין רב ברעיון הזה. עכשיו נותר רק לחכות שדונלד טראמפ ייכנס לתפקיד ב-20 בינואר ויבין איזה פוטנציאל עצום יש כאן לעשות עסקים.

בירן כבר נפגש עם גורמים רשמיים שונים מסין, שלדבריו מביעים עניין רב ברעיון הזה. עכשיו נותר רק לחכות שדונלד טראמפ ייכנס לתפקיד ב-20 בינואר ויבין איזה פוטנציאל עצום יש כאן לעשות עסקים

את כל הפעילות הנמרצת הזו, קצת קשה להאמין, שרגא בירן עושה כשהוא בן 92.

למגר את העוני

ההצעה לתת לסין דריסת רגל בפוליטיקה האזורית המסובכת של המזרח התיכון נתקלת כמעט תמיד בתגובות שנמצאות על הספקטרום של התקף חרדה. סין נתפסת כמעצמה אפלה, חשאית, בלתי דמוקרטית, רודנית, אלימה, שיש לשמור ממנה מרחק בטוח.

לבירן אין הרבה סבלנות לתגובות האוטומטיות האלה. בכלל, אין לו הרבה סבלנות. כדרכם של בעלי מוח חריף שרגילים שדרישותיהם ייענו במהירות, הוא מתבל את דבריו בהרבה "אתה מבין אותי?" ו"אתה שומע מה אני אומר לך?" וחוזר שוב ושוב לפרקטיקה. לריאליזם. למבחן התוצאה.

לכן, כשהוא מסתכל על סין הוא לא רואה דיקטטורה מסוגרת ומסוכנת, אלא ענק גלובלי שמוכיח את יכולותיו, ושהצליח להגיע להישגים היסטוריים שאין להם אח ורע במיגור העוני.

שרגא בירן (במרכז) מארח משלחת מסין בביתו (צילום: המכון לרפורמות מבניות)

"התוצר השנתי לנפש בסין בשנות החמישים היה 300 ומשהו דולר. הסינים העלו אותו ליותר מ-21 אלף דולר. סין ביצעה את אחת הרפורמות החברתיות הכי גדולות שנעשו בתולדות העולם. היא מיגרה את העוני. והיא עשתה את זה באמצעות הפרטה. העברת כל הנדל"ן למגורים שהיה בבעלות המדינה – נדל"ן בשווי 500 מיליארד דולר – לידי העובדים.

"הם העבירו מאות מיליוני בני אדם מחיים של עוני נורא בכפרים ובשכונות מצוקה בערים, עם זנות ופשע, לחיים נוחים במדינה מודרנית. זה הדבר היחיד שחשוב. לכן בעיניי סין היא דגם – לא משוכלל, לא טהור, לא הכי יפה שאפשר לעלות על הדעת, אבל נפלא. משום שהיא הוציאה מיליארד וחצי בני אדם מעוני, זנות וסמים ושירותים זורמים ברחובות, לחיים של עושר יחסי. זה הישג עצום".

"בעיניי סין היא דגם – לא משוכלל, לא טהור, לא הכי יפה שאפשר לעלות על הדעת, אבל נפלא. משום שהיא הוציאה מיליארד וחצי בני אדם מעוני, זנות וסמים ושירותים זורמים ברחובות, לחיים של עושר יחסי"

אחת הבעיות שלנו עם סין היא שאנחנו לא יכולים לקבל מידע אמין על מה שמתרחש שם, וזה מעורר באופן טבעי חרדות וזהירות.
"אני מציע לך, כשאנחנו מדברים על 'אינפורמציה אמינה', לא להתלהב מילקוט הכזבים שמייצרים אחרים ברחבי העולם כולו. הסינים לא מתנגדים לפיתוח והם לא מתנגדים לשיתוף פעולה. להפך. צריך לקרוא מה הם עצמם כותבים. וזה לא רק בדיבורים.

"סין כבר השקיעה יותר מטריליון דולר במימון של יותר מאלף פרויקטים בקרוב ל-150 מדינות, הרבה מהן במזרח התיכון. במצרים, בסעודיה, בישראל. הם מפתחים תשתיות ומשתפים פעולה עם גופים מקומיים.

"אתה חייב להבין ששיתוף הפעולה בין המעצמות שאני מדבר עליו כבר קורה דה פקטו! בפועל! הסינים כבר נמצאים כאן. מזמן. והם כבר מושקעים כאן. במיליארדים. בטריליונים.

יחידות דיור שממשלת סין בנתה במחוז סצ'ואן במסגרת מלחמתה בעוני, ספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Sam McNeil)

"אתה מוכרח לתפוס נקודה אחת – ארצות הברית שולטת במזרח התיכון שלטון מ-ו-ח-לט. יש לה 30 בסיסים של חיל האוויר האמריקאי. שדות תעופה. יש לה בסיסים של הקומנדו הטוב ביותר בעולם. יש להם פיקוד מקומי בקנה מידה עצום. בסוריה, בסעודיה, פה ושם.

"מצד שני – יושבת פה סין ומושקעת בטריליונים. היא בונה את קהיר החדשה. היא בונה את העיר החדשה ניאום בסעודיה בהשקעה של 1.5 טריליון דולר. היא בונה את המערכת המסובכת ביותר להובלת אנרגיה במזרח התיכון, של דלק ושל גז.

"סין בונה במדינת ישראל את נמל אשדוד, את כל המנהרות של התחבורה. היא מושקעת בקנה מידה עצום בהיי-טק הישראלי, אנחנו לא יכולים לדעת עד כמה. ולא יודעים איך. אבל כולם יודעים שזה קיים בקנה מידה עצום"

"היא בונה במדינת ישראל את נמל אשדוד, את כל המנהרות של התחבורה. היא מושקעת בקנה מידה עצום בהיי-טק הישראלי, אנחנו לא יכולים לדעת עד כמה. ולא יודעים איך. אבל כולם יודעים שזה קיים בקנה מידה עצום. היא גם הבעלים של יצרנית המזון הגדולה בישראל, תנובה.

"וכל זה קורה כשהשליטה בפועל הצבאית היא אצל האמריקאים. את כל מה שאני אומר עכשיו כולם הרי יודעים. אלה עובדות שקל לבדוק אותן. אז אם זה המצב – לא ברור שהצעד המתבקש הבא הוא שיתוף פעולה של כולם לטובת כולם?"

אם ככה, למה סין לא נוכחת פה כמעט בכלל בשנה האחרונה?
"משום שלא נותנים לה ומשום שהיא לא רוצה להתפרץ. לסין יש את הדרך שלה לפעול. המדיניות הסינית נשענת על שלושה מסמכים רשמיים: מסמך אחד זה ה'גלובל סקיוריטי', כל הנושא הבטחוני הגלובלי. יש מסמך שני שמדבר על הנושא הכלכלי-חברתי העולמי, דרך המשי החדשה. ויש מסמך שלישי, בניין העל המרקסיסטי, שזו התרבות החדשה.

מחאה נגד מכירת תנובה לתאגיד הסיני אפקס ב-2014 (צילום: רוני שוצר/פלאש90)

"אלה שלושת מסמכי המדיניות של נשיא סין שי ג'נפינג, שיש לו יכולת למשול עד סוף חייו. זה האני מאמין שלו. ואחד הדברים המרכזיים במסמכים האלה זו החלטה להילחם בטרור.

"הסינים עצמם מצהירים שהמלחמה בטרור צריכה להיות מלחמה כוללת, והם מבינים את מה שאנחנו מתארים בספר, שהבסיס של הטרור הוא עוני ופונדמנטליזם. הם קוראים לזה 'הקצנה דתית' ומסכימים שצריך לעקור את שני אלה. את העוני ואת הפונדמנטליזם.

"הסינים עצמם מצהירים שהמלחמה בטרור צריכה להיות מלחמה כוללת, והם מבינים שהבסיס של הטרור הוא עוני ופונדמנטליזם. הם קוראים לזה 'הקצנה דתית' ומסכימים שצריך לעקור את שני אלה"

"לסינים יש עניין במלחמה בטרור משום שיש להם אוכלוסייה מוסלמית גדולה, של 25 מיליון אויגורים, שחיים על הגבול המערבי והצפוני הארוך של סין, על פני בערך 5,000 קילומטר. הם מהווים איום גם לגבי סין, כי הם מקיימים קשרים עם הג'יהאד העולמי ורוצים להקים שם מדינה מוסלמית נוסח אפגניסטן".

אם סין כל כך מתנגדת לטרור, למה היא המשיכה לתמוך כל השנים באיראן?
"אני לא מנסה להצדיק כל מהלך של הסינים. יש להם את הדרך שלהם לעשות דברים. מה זה הדרך של סין? הדרך שלה אומרת שהם צריכים לפתור את הבעיה של העוני ושל ההשכלה בדיוק כמו שהם עשו בסין עצמה.

"הם טוענים – ואני מסכים איתם בעניין הזה – שכל המערכת של הגלובליזציה של העולם, הייתה בעצם העברת תעשיות ועבודות למדינות אחרות עם שכר נמוך. על זה חי המערב. על זה צמחה הכלכלה האמריקאית והכלכלה באירופה.

אויגורים בשוק בקשקר, דצמבר 2006 (צילום: CC BY SA-2.0 Todenhoff/Flickr)

"הגלובליזציה הזו גרמה לכך ששכבה שלמה של אנשים בארצות העניות ירדה מנכסיה. העושר החדש הזה במדינות המערב גרם לכך שהפערים התרחבו. את זה הסינים החליטו לשנות.

"גם בעניין של איראן יש דרך סינית. הם אומרים בגלוי שאיראן לא לטעמם. הם גם הצטרפו לכל הבריתות בעניין הנשק הגרעיני באיראן. ויחד עם זה הם מחזיקים את איראן בגרוגרת, על ידי כך שהם קונים את הנפט מאיראן ומוכרים אותו בניגוד לכל ההסכמים בעולם.

"גם בעניין של איראן יש דרך סינית. הם אומרים בגלוי שאיראן לא לטעמם. הם גם הצטרפו לכל הבריתות בעניין הנשק הגרעיני. ויחד עם זה הם מחזיקים את איראן בגרוגרת, על ידי כך שהם קונים את הנפט מאיראן"

"מכיוון שהיואן הוא כסף שלא ניתן להמרה משום שאין לו מערכת המרה מסודרת, אז כל המסחר הזה עובר בעצם דרך המערכת הבנקאית הדולרית, שנמצאת בפיקוח של ארצות הברית.

"ככה יוצא שאיראן מממנת את הרוצחים של חמאס ושל חזבאללה מכסף שסין מאפשרת לה להשיג, וגם ארצות הברית לא הפסיקה את זרימת הכסף הזו בניגוד לכל ההצהרות שלה. שיתוף פעולה בין שתי המעצמות יעצור גם את זה".

אבל ארצות הברית בחרה עכשיו בדונלד טראמפ, שמתחייב להילחם בסין על תעריפי יבוא וכו'. זה מרכיב מרכזי במדיניות המוצהרת שלו.
"בולשיט. זה לא יקרה. אני לא נביא, אבל את האינטרס העסקי אני מבין. ושיתוף פעולה עם סין זה האינטרס העסקי של ארה"ב ושל האנשים שתמכו בטראמפ. בעשרות ובמאות מיליוני דולרים.

חנות להחלפת כסף בטהרן, איראן, יוני 2020 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

"או אדון אילון מאסק ש-50% מהמכוניות החשמליות שלו הולכות לסין. או אדון סטיבן שוורצמן, המיליארדר מקבוצת בלאקסטון, שתרם גם לטראמפ וגם משקיע מיליארדים בפרויקטים בסין ומממן את האוניברסיטה בבייג'ינג".

והמעגל הזה לדעתך רוצה לחזק את הקשרים עם סין ולא להיאבק בה?
"מה שקורה עד עכשיו זה שארה"ב לא מעוניינת לתת לסין את המעמד שמגיע לה כמעצמה שווה בעולם. זו המלחמה האמיתית. ובגלל זה יש טרור בעולם.

"הסינים מחזיקים את איראן כדי להשתלט עליה אחרי שהשלטון הנוכחי שם ייפול. הם רוצים שיכירו בהם כמעצמה מספר שתיים בעולם. שזה אומר – אל תפריעו לנו לפעול במקומות שחשובים לנו".

"הסינים מחזיקים את איראן כדי להשתלט עליה אחרי שהשלטון הנוכחי שם ייפול. הם רוצים שיכירו בהם כמעצמה מספר שתיים בעולם. שזה אומר – אל תפריעו לנו לפעול במקומות שחשובים לנו"

ובואו נעשה עסקים ביחד?
"כן".

מזרח תיכון באמת חדש

בירן משוכנע שהתוכנית שהוא מפרט בספרו תהפוך למציאותית רגע אחרי שכל הצדדים יבינו שהיא משרתת את האינטרסים של כולם. "כתנאי לשיתוף פעולה בין ארצות הברית לסין, סין תתחייב להפעיל את כל הלחץ שהיא יכולה על איראן.

"והיא יכולה. עד כדי הפסקת העברת הכספים והמסחר והנפט. אלא אם כן איראן מפסיקה מייד לתמוך בקבוצות הטרור. וזה כבר כמעט קורה גם ככה. איראן כבר כמעט ויתרה בפועל על חמאס ועל חזבאללה".

דגלי סין וארצות הברית באולם כנסים שבו התקיימו שיחות הסחר בין שתי המעצמות בבייג'ינג, פברואר 2019 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

איך ייראה "כוח המשימה" הזה שאתה מדבר עליו?
"זה כוח. חיילים. אמריקאים וסינים. זו בפועל מערכת שמנהלת את עזה, ושמשימתה אחת – לבנות את עזה מחדש, למממש פרויקטים לפיתוח ולהוציא את האוכלוסיה מהעוני. המערכת תפעל בניהול ובהובלת שתי המעצמות גם יחד, תוך הקמת מערכת שלטונית חדשה, שאיננה כפופה עוד לחמאס או ממשיכה את דרכו".

אתה באמת רואה אפשרות לשיתוף פעולה כזה במזרח התיכון?
"ברור. אחרי מלחמת העולם השנייה רוזוולט לא שיתף פעולה עם סטלין? סטלין – שתואר בעיתונות האמריקאית כמפלצת. הם שיתפו פעולה כי רק ככה אפשר היה לשקם את אירופה".

"אחרי מלחה"ע השנייה רוזוולט לא שיתף פעולה עם סטלין? סטלין – שתואר בעיתונות האמריקאית כמפלצת. הם שיתפו פעולה כי רק ככה אפשר היה לשקם את אירופה"

אם כבר הזכרת את סטלין, איפה רוסיה במערך העולמי הזה שאתה מדבר עליו?
"היא בחוץ. רוסיה בפשיטת רגל מוחלטת. אין לה כסף. היא לא גורם משמעותי. בשום פנים ואופן".

ובכל זאת מדברים הרבה על הציר הסיני, איראני רוסי שמשתף פעולה.
"בולשיט. סין מחוברת לכל האומות שחתמו על ההסכם למניעת נשק גרעיני באיראן. מצד שני היא מחזיקה אותה, בציפייה שהחבר'ה האלה (באיראן) ייפלו בסוף ותהיה שם רפורמה שתאפשר להחזיר את איראן להיות מדינה בין האומות. הלוא איראן היא ארץ עצומה, עם תרבות והיסטוריה".

מה שאתה בעצם מציע זה משהו שדומה לתקופת המנדט? רק שבמקום מנדט בריטי יהיה ברצועת עזה מנדט אמריקאי-סיני מוגבל בזמן?
"כן. תקופה של שמונה-עשר שנים. משהו כזה. כאשר יוצאים משם רק כשיש מערכת בריאות חדשה, מערכת חינוך חדשה".

שרגא בירן במשרדו בתל אביב – מאחוריו תלויים ציורים פרי יצירתו, דצמבר 2024 (צילום: אמיר בן-דוד)

ובקצה של כל זה הגזר הגדול הוא עצמאות פלסטינית?
"כן".

אבל את זה לא נראה שאפשר להעביר אצלנו. והנה אנחנו שוב נתקעים.
"על זה אני אומר, בואו לא נדבר עכשיו אם תקום בסוף מדינה או לא תקום בסוף מדינה. בואו נתחיל. כי פשוט אין פתרון אחר. אין. אם לא נלך לכיוון הזה, המצב שאנחנו מכירים ימשיך.

"בואו לא נדבר עכשיו אם תקום בסוף מדינה או לא תקום בסוף מדינה. בואו נתחיל. כי פשוט אין פתרון אחר. אין. אם לא נלך לכיוון הזה, המצב שאנחנו מכירים ימשיך"

"צריך להבין דבר פשוט, שאנחנו מתארים אותו בספר בצורה מפורטת: בכל מקום שהעוני מתפשט בו, מתפשטת בו גם האלימות. זה מתחיל באלימות ביתית, ממשיך בעלייה בפשיעה, לכנופיות פשע, לפשע מאורגן, ולבסוף גם למופעים הקיצוניים ביותר של אלימות – הטרור והמלחמה בטרור.

"זה לא אומר שלא יהיו בכלל מופעים שונים של אלימות גם במקומות מבוססים ואפילו עשירים – אבל כעיקרון, יש קשר הדוק בין אלימות לבין עוני ובין אלימות לבין פונדמנטליזם דתי. ואת זה גם הסינים מבינים מצוין".

זו תיאוריה יפה, שלא תמיד עובדת במציאות. בני ברק עיר ענייה ולא קמו בה ארגוני טרור. טיבט, שבה ביקרתי, היא ארץ ענייה ומאוד מאוד דתית, שנכבשה על ידי סין לפני יותר משבעים שנה, ומאז נמצאת תחת כיבוש צבאי, ולא קמו בה ארגוני טרור.
"אתה לא יכול ללמוד ממקום למקום. אנחנו עשינו מחקר מעמיק, יסודי, במשך הרבה שנים, כדי להוכיח שטרור הוא לא הפרעה נפשית, ושאין כזה דבר גנטיקה של טרוריסט או ילדות של טרוריסט. אנחנו מראים שטרור נוצר כשיש קבוצה של אנשים שרוצה להגיע לשלטון ולכסף. או שיש להם שלטון ואין להם כסף, או שיש להם כסף ואין להם שלטון. והם רוצים להגיע לשניהם.

משטרת סין בתרגיל הכנה לאירוע טרור, 25 באוגוסט 2017 (צילום: AP Photo/Vincent Yu)

"הדרך הרגילה לעשות כסף בחברה קפיטליסטית לא הולכת להם. ואז באמצעות דת קנאית הם מצליחים לטשטש את הראש של אנשים שנמצאים בעוני ובייאוש. הפונדמנטליזם הדתי הוא רק האמצעי מבחינתם להכניס אנשים לתוך העולם של הדברים חסרי השחר ביותר שעולים על הדעת. הבטחות על גן עדן. הבטחות על העולם הבא שבו תקבל פיצוי על הסבל שלך בעולם הזה וכן הלאה".

הרעיונות האלה הרי לא חדשים. אנחנו זוכרים את שמעון פרס מבטיח "מזרח תיכון חדש" שבו אם רק המצב הכלכלי של כולם ישתפר פלאים הטרור ייעלם. זה לא קרה, כידוע.
"מה היה המזרח התיכון החדש הזה? הרי לא קרה שום דבר. כל הפרובלמטיקה של המזרח התיכון נוצרה כתוצאה מזה שהמערכות הקולוניאליות עזבו פה והשאירו אחריהן כאוס.

"מה היה המזרח התיכון החדש הזה של פרס? הרי לא קרה שום דבר. כל הפרובלמטיקה של המזרח התיכון נוצרה כתוצאה מזה שהמערכות הקולוניאליות עזבו פה והשאירו אחריהן כאוס"

"קח לדוגמה את מצרים – יצא לי להיות שם עשרות פעמים, כי בתקופת החתימה על הסכמי השלום עם מצרים מוניתי אז על ידי ראש הממשלה דאז יצחק שמיר לנהל משא ומתן בשם המדינה ובשם אלי פפושדו, בין היתר בשאלת מלון סונסטה שהיה החלק העיקרי בשטח שבמחלוקת.

"הכרתי אז את ראש הממשלה במצרים ואת בכירי השלטון שם. הייתי בקהיר המון פעמים. היה שם עוני שאי אפשר לתאר בכלל. ראית בכל בוקר מיליוני אנשים צועדים לכיוון קהיר בתקווה לקבל איזו עבודת ניקיון או משהו כזה. מקבלים צלחת מפלסטיק עם קצת חומוס ופיתה. וזהו.

"ומצד שני, האליטה של קהיר, יושבים במסעדות פאר ובמלונות היוקרה, עם היינות הכי טובים, ורקדניות הבטן הכי יפות בעולם. פערים שלא יתוארו בכלל. אז האחים המוסלמים השתלטו. ואז בא הצבא המצרי, ובעזרת האמריקאים חיסל אותם".

שכונת בולאק בקהיר, הנחשבת שכונה של מעמד הפועלים, בינואר 2011 (צילום: AP Photo/Victoria Hazou)

הסינים מושקעים מאוד במצרים.
"מושקעים במיליארדים. אבל השליטה ממשיכה להיות של האמריקאים, כמו בסעודיה. אתה חייב להבין את זה, אתה לא קולט את זה – זה העיקר! אתה יכול להאמין או לא להאמין לסינים, זה לא משנה. אני שופט רק על פי העובדות.

"סין משקיעה עכשיו במצרים, בישראל, בתימן ובסעודיה מיליארדים רבים. טריליונים. ובזמן הזה יש כאן באזור עשרות בסיסים אמריקאיים עם עשרות אלפי חיילים הטובים ביותר בעולם. סין לא מסכנת את ארה"ב מבחינה צבאית. שני הכוחות כבר כאן ממילא. הם רק צריכים לשתף פעולה, לטובת כולם.

"בעזה יש בערך עשרה פרויקטים שניתן כבר עכשיו להתחיל לפתח אותם. יש שם גז ששווה מיליארדים. הכנסה אדירה לעזה. אנרון הקימה שם מערכת חשמל ענקית שנזנחה. יש שם נמל שנמצא בדיוק במוקד אזורי"

"הרי רק בעזה יש בערך עשרה פרויקטים שניתן כבר עכשיו להתחיל לפתח אותם על בסיס עסקי. יש שם גז ששווה מיליארדים. הכנסה אדירה לעזה. אנרון הקימה שם מערכת חשמל ענקית שנזנחה. יש שם נמל שנמצא בדיוק במוקד אזורי. זה גובל בקצא"א שעושה מיליארדים. הכנסות אדירות. פוטנציאל ענק. זה נכון שעזה הרוסה, אבל אפשר לבנות אותה במהירות. הסינים יודעים לעשות בדיוק את זה".

נגד חלוקת העושר

משרד עורכי הדין שהקים שרגא בירן ב-1959, שעדיין נושא את שמו, התמחה בהתחדשות עירונית, בהפשרת קרקעות חקלאיות ובהשגת זכויות בנייה בשטחים גדולים.

בשנות התשעים הוא נחשב ל"מפשיר הקרקעות" הגדול בארץ, ויזם עסקאות ענק שהפכו אותו לאדם עשיר מאוד. הוא בין היתר יזם את הפשרת הקרקע של מושב ברקת ליד נתב"ג שעליה הוקם פרויקט "איירפורט סיטי". ואת הפשרת הקרקע של גליל ים, ליד הרצליה.

עו"ד שרגא בירן במשרדו, אוגוסט 1987 (צילום: גל יחיעם, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

עסקאות הענק האלה העמידו מולו קואליציה זועמת של ארגונים חברתיים כמו "הקשת המזרחית", שהאשימו אותו בהגדלת הפערים החברתיים. האשמות שבירן מתייחס אליהן בזלזול מוחלט.

בהמשך נכנס יחד בניו וקרוב משפחתו, איש העסקים דודי ויסמן, לשותפות בקבוצת אלון. את המכון לרפורמות מבניות הוא ייסד ב-2010. במסגרת המכון הוא ממשיך לעסוק באינטנסיביות בנושא הקרוב לליבו: סגירת הפערים הכלכליים בישראל באמצעות דיור.

"אחד השקרים הגדולים שהצליחו להכניס לראשם של כל האנשים הנבונים, הרציונליים, עם המצח הגבוה, זה שמחירי הדירות בישראל גבוהים כל כך כי אין קרקע. אין קרקע!"

"אחד השקרים הגדולים שהצליחו להכניס לראשם של כל האנשים הנבונים, הרציונליים, עם המצח הגבוה, זה שמחירי הדירות בישראל גבוהים כל כך כי אין קרקע במדינת ישראל. אין קרקע! אבל העובדה היא שיש 11 מיליון דונם – בלי הנגב! – בעוד שהשטח הבנוי במדינת ישראל הוא בסדר גודל של 1.2 מיליון דונם.

"יש בישראל שטחים עצומים שאפשר לבנות בהם. אנחנו הגשנו לא מזמן תוכנית לממשלה, למנהל התכנון. קיימנו כנס גדול בנושא.

"גודלו של הנגב המערבי מיליון ו-350 אלף דונם. שזה בערך השטח הבנוי במדינת ישראל כולה. ושם גרים בסך הכול 150 אלף איש – בערך 50 אלף איש בקיבוצים ובמושבים, ועוד 100 אלף בשדרות, אופקים ונתיבות. אלה סדרי הגודל.

שדות פתוחים בנגב המערבי (צילום: דורון הורוביץ/פלאש90)

"אנחנו כבר טוענים שנים שבעוטף עזה יכלו לגור מזמן מיליון בני אדם, וזו בדיחה להכניס שם מיליון בני אדם על מיליון ו-350 אלף דונם. אם זה היה המצב, האסון של שבעה באוקטובר לא היה מתרחש".

מה הקשר? ממתי אזרחים הם אלה שבולמים התקפות טרור?
"זה לא היה קורה. ברגע שיש מיליון איש, יש לך כוח השפעה פוליטי אחר לגמרי, וכשיש לך כוח השפעה פוליטי יש לך יותר ביטחון, לא פחות ביטחון. ככה זה בכל העולם לרבות מדינת ישראל".

"השבעה באוקטובר לא היה קורה. ברגע שיש מיליון איש, יש לך כוח השפעה פוליטי אחר לגמרי, וכשיש לך כוח השפעה פוליטי יש לך יותר ביטחון, לא פחות ביטחון. ככה זה בכל העולם לרבות מדינת ישראל"

זה תמיד מוזר לשמוע אדם עשיר כמוך מדבר ככה על אי-שוויון וצמצום פערים.
"העניין הוא לא אי-שוויון. גם לא חלוקת העושר. אני נגד חלוקת העושר ואני גם לא בעד שוויון. משום שאין שוויון בין בלתי שווים.

"כל העניין הזה של תפיסות מרקסיסטיות היו טובות אולי לתקופת הפרולטריון. אבל מרקס לא חשב שאת הפרולטריון יחליפו רובוטים ובינה מלאכותית. אני לא מתנצל על מה שיש לי. לא קיבלתי שום דבר שלא הגיע לי בזכות ההישגים שלי".

לאורך השנים – כמקובל בטריטוריות שבהן הוא פעל – בירן התרחק מתקשורת ומיעט להתראיין. והוא מעולם לא דיבר על ילדותו. גם הפעם הוא הדף את השאלות שלי בנושא ואמר שוב ושוב שהוא לא מבין למה זה בכלל מעניין. העבר לא משנה והסיפורים האלה לא חשובים. צריך להתמקד בעתיד ובמה שאפשר לשנות.

עו"ד שרגא בירן נואם באוניברסיטת תל אביב (צילום: יח"צ)

רק אחרי שהשתכנע שכדי שהמסר שלו יגיע לאנשים חשוב שהם יבינו שהוא לא עוד אשכנזי עשיר עם הרבה זמן פנוי שמדבר גבוהה-גבוהה על הסבל בעולם ועל צמצום פערים, הוא התרצה וסיפר בחוסר חשק מופגן ובקיצור נמרץ – אבל גם עם דמעות בעיניים, שהעידו שהטראומה עדיין חיה בתוכו – את סיפור ילדותו.

"נולדתי ב-1932. עברתי בגיל שבע בנס את מלחמת 1939-1941 בפולין. עברתי דרך החלק האוקראיני. ביליתי עשרה ימים בבונקר מתחת לפני האדמה. זה היה ב-1940. בסתיו 1942 יצאתי לעצמאות. ככה אני קורא לזה. הייתי בן עשר ונשארתי לבד בעולם. ההורים שלי נרצחו. כל המשפחה שלי מתה. רק אני נשארתי.

"נכנסתי לבד ליערות. ילד. בחורף. מסתובב ביערות העד של אוקראינה המערבית, על גבול בלרוס. אזור של ביצות ואגמים, שהיה כולו תחת כיבוש נאצי. כילד הצטרפתי לפרטיזנים שהיו שם. הפרטיזנים ששחררו את רובנו.

"נכנסתי לבד ליערות. ילד. בחורף. מסתובב ביערות העד של אוקראינה המערבית, על גבול בלרוס. אזור של ביצות ואגמים, שהיה כולו תחת כיבוש נאצי. כילד הצטרפתי לפרטיזנים שהיו שם. הפרטיזנים ששחררו את רובנו"

"מפקד הפרטיזנים ביחידה שבה הייתי ילד קיבל תואר של גיבור ברית המועצות כפול. הוא התמנה להיות מנהל המחוז ואני הייתי שם לידו. והרי לא למדתי כלום. כל הילדות שלי. הייתי בור. לא יצא לי להיות בבית ספר. בקושי ידעתי קרוא וכתוב".

המלחמה הסתיימה ב-1945 ואתה יתום בן 13 שכמעט לא יודע קרוא וכתוב וככה אתה בעצם מתחיל את החיים?
"כן. שנה אחר כך הגעתי לארץ והלכתי לקיבוץ. היה שם מישהו שהכרתי שעזר לי. תשמע, אני לא אוהב לדבר על הדברים האלה. זה מייד מעורר רחמים ואני לא מעוניין בזה. בגלל זה, כל החיים, כששאלו אותי מאיפה אני הייתי אומר 'מירושלים' ובזה הייתה נגמרת השיחה.

פרטיזנים במלחמת העולם השנייה בחלק הכבוש של ברית המועצות, ינואר 1941 (צילום: Sueddeutsche Zeitung Photo / Alamy)

"אבל אם כבר הזכרנו את זה, אני רק אגיד לך שכל הנושא הזה של קורבנות שווא ושל הפקרה ושל זוועות ששלטונות למיניהם יכולים לעשות, והיעדר מוחלט של מצפון ושיקול דעת, זה מוכר לי מאוד".

בירושלים אתה הולך ללמוד משפטים ומכל התיקים הגדולים של התקופה אתה מתחיל את הקריירה המשפטית שלך ליד עו"ד שמואל תמיר, במשפט קסטנר. הילד שרק עשור קודם הסתובב עם הפרטיזנים ביערות, באחד ממשפטי השואה הכי גדולים בישראל.
"עבדתי צמוד מאוד עם שמואל תמיר. אפילו לא גמרתי אז את התואר במשפטים. התנדבתי לעבוד לצדו. עבדתי על זה למעלה משנתיים, יומם ולילה. יצרתי את כל הקשרים האפשריים להגיע לאנשים שיעידו.

"ישראל קסטנר הרי נתן במשפטי נירנברג תצהיר לטובתו של קורט בכר. ולעוד שלושה-ארבעה. אנחנו אלה שגילינו את זה. היה לי חלק בגילוי הזה. זה מה ששבר אז את הסיפור שלו".

"קסטנר בעיניי אחד המקרים המזעזעים ביותר למה שבוגד מסוגל לעשות לעמו. אני חשבתי שזו נבזות שרצחו אותו. היה צריך להעמיד אותו לדין. לדעתי רצחו אותו כדי להעלים את הקיום שלו כדי שכל העניין ייסגר"

לך אין ספק שהוא מכר את נשמתו לשטן, כמו שאמר עליו בזמנו השופט בנימין הלוי?
"לא רק שאין לי שום ספק – זה בעיניי אחד המקרים המזעזעים ביותר למה שבוגד מסוגל לעשות לעמו. לצערי הוא נרצח. אני חשבתי שזו נבזות שרצחו אותו. היה צריך להעמיד אותו לדין. לדעתי רצחו אותו כדי להעלים את הקיום שלו כדי שכל העניין ייסגר".

עו"ד שמואל תמיר במשפט קסטנר (צילום: נדב מן, ביתמונה. מאוסף אדגר הירשביין, הספרייה הלאומית)

אני חייב לשאול אותך לסיום את השאלה שנדמה לי שתעניין את הקוראים יותר מכל – איך אתה מצליח להיות חד ופעיל כל כך בגיל 92? תן טיפ.

בירן צוחק. "בן כמה אתה?", הוא שואל.

בן 59 בסוף החודש.
"אנשים בגילך יוכלו לחיות בקלות עד גיל 140. צריך לפעול. לעשות. לשנות".

אתה מזכיר לי בדיחה של מוזיקאים: הרופא קורא לנגן ג'ז ואומר לו "אני מצטער לבשר לך שנותרו לך רק חמישה חודשים לחיות". בסדר, אומר המוזיקאי, אבל ממה אני אחיה בזמן הזה?

בירן צוחק שוב, אבל ברור שזו סוגיה שכבר לא מטרידה אותו.