1

המלחמה דרדרה את המצב בישראל בתחומי חיים רבים, ובכל הנוגע לבעלי חיים חזרנו עשורים לאחור. האקורד הצורם האחרון ל-2024 עומד להיחתם בימים הקרובים, בדמות צו ממשלתי שלפיו הפטור ממכס על ייבוא עגלים חיים לישראל יהפוך מזמני לקבוע.

קופת המדינה תפסיד עשרות מיליוני שקלים שאפשר היה לעשות איתם דבר מועיל או שניים, תאגידי הבשר הגדולים כמו "תנובה" ו"דבאח" ירוויחו, וכמו שקורה כמעט תמיד עם הורדת מכסים, היא לא תשורשר אל ציבור הצרכנים.

במקום לדאוג לביטחון המזון באמצעות הגדלת היקפי הייצור של מזון מקומי ובריא וסבסוד ירקות ופירות שמתייקרים מיום ליום, מעודדים תעשייה מזהמת ואכזרית שמשנעת לכאן בעלי חיים אומללים מהקצה השני של הכדור.

במקום לדאוג לביטחון המזון באמצעות הגדלת היקפי הייצור של מזון מקומי וסבסוד ירקות ופירות שמתייקרים מיום ליום, מעודדים תעשייה מזהמת ואכזרית שמשנעת לכאן בעלי חיים אומללים מהקצה השני של הכדור

"מדובר במהלך חלמאי ונלוז על חשבון משלמי המיסים ועל גבם השחוח של בעלי החיים", אומרים בעמותת "אנימלס".

כאמור, אלה לא ימים מזהירים לבעלי החיים בישראל. העיון בדוח "מצב בעלי החיים" של עמותת "תנו לחיות לחיות" שיצא לאחרונה זו השנה השלישית הוא חוויה שמזכירה את הקריאה בדוח העוני: הקורא יודע ששום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

משלוח של עגלים חיים שהגיעו לישראל מאוסטרליה (צילום: "ישראל נגד משלוחים חיים")

ובכל זאת, כמה מהנתונים בדוח מצליחים להפתיע גם את מי שבא סקפטי מהבית. או כמו שסיכם פעיל למען בעלי חיים, "בכל פעם שנדמה שהגענו לתחתית החבית, אנחנו שומעים קולות מלמטה".

למשל, העובדה שבכל 2023 ביצע משרד החקלאות רק 10 ביקורות ב-634 רפתות החלב שפועלות בארץ. המשמעות: כל רפתן יכול לצפות לביקורת פעם ב-63 שנה בממוצע. או העובדה שבמשך שנה שלמה הוטלו רק 21 קנסות מנהליים לפי חוק צער בעלי חיים, והוגש רק כתב אישום אחד.

בכל 2023 ביצע משרד החקלאות רק 10 ביקורות ב-634 רפתות החלב שפועלות בארץ. המשמעות: כל רפתן יכול לצפות לביקורת פעם ב-63 שנה בממוצע

בכל פעם שעמותה או תכנית תחקירים מחטטת באחורי הקלעים של תעשיית המזון נחשפות זוועות, אבל נציגי החוק פשוט לא שם. על הנייר יש חוק, אבל בשטח – בעולם האמיתי – אין אכיפה, אין משילות, אין ממשלה. נותר רק להמתין ולראות מתי יאשימו גם בזה את היועצת המשפטית לממשלה.

במצב מלחמה, החלשים חשופים ופגיעים יותר מכולם, ובעלי החיים הם הכי חלשים בסביבה. אבל הדוח עוסק ב-2023 שרק ברבעון האחרון שלה ישראל נכנסה למלחמה. אפשר רק לדמיין מה יהיו הממצאים בדוח של 2024.

אחת התופעות הבולטות עם פרוץ המלחמה הייתה נהירת הכלבים המשוטטים מרצועת עזה לישראל. רבים מהם חוסלו מאז, משרד החקלאות העני והמקוצץ מצא כסף לתקצב ולתמרץ את הכלביות המקומיות ללכוד ולהמית אותם. בכך הם הצטרפו לאלפי כלבים שמומתים בישראל מדי שנה אחרי שלא מצליחים למצוא להם בית מאמץ.

להקת כלבים משוטטים מעזה בסמוך לקיבוץ בארי (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בשיחה שקיימתי השבוע עם הווטרינר העירוני של תל אביב, ד"ר נוריאל שוב, הופתעתי לשמוע שבתל אביב לא ממיתים כלבים שממתינים לשווא לאימוץ בכלבייה העירונית.

"אנחנו מצופפים עוד ועוד וגם משלמים למקומות פרטיים כדי לשכן אצלם כלבים", אמר ד"ר שוב, "לפעמים אני מגיע למשרד ומגלה ששיכנו כלב בשירותים כי נגמר המקום. כשרציתי להמית כלב שמחכה לאימוץ כבר שש שנים וברור שזה כבר לא יקרה, הכלבנית הודיע לי שהיא הולכת. אז הכלב עדיין איתנו".

"לפעמים אני מגיע למשרד ומגלה ששיכנו כלב בשירותים כי נגמר המקום. כשרציתי להמית כלב שמחכה לאימוץ כבר שש שנים וברור שזה כבר לא יקרה, הכלבנית הודיע לי שהיא הולכת. אז הכלב עדיין איתנו"

לא לכל הרשויות יש את האמצעים ומרחב התמרון של תל אביב, והכלבים מומתים בהמוניהם. לנו, הציבור, יש בכך חלק נכבד: לפי נתוני "תנו לחיות לחיות", כ-75% מ-64 אלף הכלבים החדשים שנרשמו על ידי בעליהם ב-2023 הם כלבים גזעיים, תוצרים של תעשיית ההרבעה והסחר.

גם בעולם הכלבים יש קאסטות: בעוד הכלבים המעורבים, חסרי הייחוס, נמקים בכלביות ומשוועים לבית, רוב הישראלים מעדיפים לקנות בממון רב כלבים מיוחסים שמרביעים אותם במיוחד כדי להשיא רווח כלכלי.

מתברר שהישראלים אוהבים כלבים מיניאטוריים: הגזעים הפופולריים בארץ היו בשנה החולפת שי טסו (7,169) ופודל ננסי (4681). הצעת חוק של חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד), שנועדה להגביל ולצמצם את תעשיית הייבוא וסחר בכלבים, עברה בקריאה ראשונה – אבל מאז נתקעה אי שם במסדרונות הכנסת.

כלבת שי טסו (צילום: AP Photo/Jens Meyer)

המלחמה, כצפוי, הביאה איתה הרבה חדשות רעות לחיות: כנראה לעולם לא נדע כמה בעלי חיים נספו בשריפות בצפון; 16 אלף בני צאן ובקר שעשו את דרכם מאוסטרליה לישראל במסגרת פס המשלוחים החיים, נתקעו בים בגלל החות'ים ונאלצו להקיף את כל אפריקה כך שהמסע בתנאי גיהינום הוארך בשבועות ארוכים.

הרפורמה בלולים שאמורה הייתה להביא לקיצו את עידן לולי הסוללה האכזריים מתעכבת בגלל שהלולים בגבול הצפון היו תחת אש (לא ברור איך זה קשור ללולים בשאר חלקי הארץ), והיתרי דיג הורחבו בעונת הרבייה על אף התנגדות המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.

הרפורמה בלולים שאמורה הייתה להביא לקיצו את עידן לולי הסוללה האכזריים מתעכבת בגלל שהלולים בגבול הצפון היו תחת אש, והיתרי דיג הורחבו בעונת הרבייה על אף התנגדות המשרד להגנת הסביבה ורט"ג

ב"תנו לחיות לחיות" מזכירים שכבר שנים הם דורשים להפקיע את סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי חיים מידי משרד החקלאות, אבל אם פעם היה נדמה שהפקדת הסמכויות בידי המשרד להגנת הסביבה תשפר את המצב, לאור מצב כוח האדם וחולשת המשרד ספק אם זה הפתרון.

ואחרי כל הטוב הזה, מגיע הפטור הצפוי ממכס על המשלוחים החיים. אם ככה מתחילה שנת 2025, כבר ברור שגם מהדוח של השנה הבאה לא ייצא שום דבר טוב.

2

עמותת "חברים לרפואה" השיקה השבוע קמפיין שמטרתו לרתום את הציבור לפעילות המבורכת שלה: איסוף תרופות והעברתן למי שזקוקים להן. לפי מנכ"ל "חברים לרפואה" ברוך ליברמן, העמותה תיווכה השנה תרופות בשווי של יותר מ-106 מיליון שקל.

עובדי עמותת "חברים לרפואה" ותרופות שנאספו (צילום: אתר "חברים לרפואה")

הפוטנציאל, להערכת ליברמן, מגיע לתרופות בשווי מיליארד שקל – שחלק ניכר מהן מעלה אבק בארון התרופות הביתי שלנו. כל שצריך לעשות זה לשלוף את התרופות המיותרות ולהביא אותן לסניף הסופרפארם הקרוב לביתנו.

לצד הערך האנושי, החברתי והכלכלי של התהליך הזה, יש לו גם משמעות סביבתית רבה: שאריות תרופות שנזרקות לפח או לאסלה, ימצאו את עצמן במוקדם או במאוחר מחלחלות לקרקע או למי ההשקיה שעליהן גדלים הירקות שאנחנו אוכלים.

כמעט בכל דגימה שנעשתה בשנים האחרונות נמצאו בסביבה בישראל שאריות של תרופות. "מי שזורק היום אנטיביוטיקה, גורם לכך שהאנטיביוטיקה של מחר לא תעבוד", אומר ליברמן.

כמעט בכל דגימה שנעשתה בשנים האחרונות נמצאו בסביבה בישראל שאריות של תרופות. "מי שזורק היום אנטיביוטיקה, גורם לכך שהאנטיביוטיקה של מחר לא תעבוד"

מה אתם עושים עם התרופות?
"אנחנו ממיינים אותן. מה שטוב ואפשר להשתמש מעבירים למי שצריך, מה שלא טוב עושים הפרדה של קרטון ופלסטיק ואחר כך מעבירים להשמדה. השנה השמדנו יותר מ-70 טון תרופות. חברת 'טביב' מעבירה אותן על פי החוק לנאות חובב.

"פעם היו מסיעים שאריות תרופות מישראל לגרמניה, היום יש מתקן תרמי שמגיע לטמפרטורה של אלפי מעלות שמאיין אותן".

מתקן לאיסוף תרופות ב"סופר פארם" (צילום: סופר פארם)

למה בעצם אתם מבקשים שנביא גם את התרופות פגות התוקף? לפי החוק חלה על קופות החולים חובה לטפל בהן.
"זה נכון, אבל אם נגיד לאנשים קודם תמיינו ואז תביאו לנו את התרופות הטובות, אנחנו יודעים שהם לא ימיינו ולא יביאו. אז אנחנו מבקשים שתביאו לנו הכול ואנחנו נדאג לזה.

"עוד נקודה חשובה: אם יש לכם תרופה שאתם כבר לא צריכים והיא עדיין בתוקף, אל תחכו שהיא תהיה פגת תוקף, תביאו אלינו כל עוד אפשר להשתמש בה".

3

ראש קטן, קווים לדמותו. בדיון שנערך בכנסת בעקבות החלטת הממשלה שאמורה לסלול את דרכה של קצא"א להזרים כמויות נפט בלתי מוגבלות במפרץ אילת, הפנה ח"כ יוראי להב-הרצנו, ראש השדולה הסביבתית בכנסת, שאלה לשר הבריאות אוריאל בוסו.

להב-הרצנו ביקש לדעת איך ייתכן שמשרד הבריאות תמך בהחלטה, לאור ההשלכות הבריאותיות הקשות הצפויות על תושבי אילת והסביבה במקרה של דליפת נפט ממכלית במפרץ.

הצפייה בנאום התשובה המבולבל של בוסו היא חוויה מביכה, אבל כותרת הדברים הייתה מאוד ברורה: שר הבריאות טען ש"זה לא אירוע של משרד הבריאות"

הצפייה בנאום התשובה המבולבל של בוסו היא חוויה מביכה, אבל כותרת הדברים הייתה מאוד ברורה: שר הבריאות טען ש"זה לא אירוע של משרד הבריאות".

שר הבריאות אוריאל בוסו, בדרכו לישיבת ממשלה בירושלים, 10 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

לא צריך שלושה תארים ברפואה כדי להבין שדליפת נפט משמעותית היא אירוע עם השלכות בריאותיות מרחיקות לכת, בין אם בגלל האוויר שיתמלא בחומרים רעילים שיתנדפו מהנפט או מתקני ההתפלה המקומיים שיזדהמו (באילת לא שותים ממערכת המים הארצית).

איגוד רופאי בריאות הציבור שיגר את חוות דעתו בנושא לכל גורם אפשרי, אבל מי מקשיב לאנשי רפואה ומדע בימינו. ויותר קל לא להקשיב להם, כשהמשרד שאמור לייצג את האינטרס הבריאותי של הציבור מסרב להיכנס לאירוע.

איגוד רופאי בריאות הציבור שיגר את חוות דעתו בנושא, אבל מי מקשיב לאנשי רפואה ומדע בימינו. ויותר קל לא להקשיב להם, כשהמשרד שאמור לייצג את האינטרס הבריאותי של הציבור מסרב להיכנס לאירוע

גישת הבת יענה נראית תלושה במיוחד, לאור העובדה שהחות'ים כנראה בהחלט מתעניינים בפגיעה בתשתיות קצא"א: לפי כתב חדשות 12 ניר דבורי, הכטב"ם שחדר מתימן לאזור אשקלון ביום רביעי בערב תוכנן לפגוע במתקני קצא"א הסמוכים לעיר.

הוא יורט בהצלחה, אבל סיפק תזכורת למה להפוך את מפרץ אילת לתעלה שורצת מכליות נפט זה לא רעיון כל כך אחראי.

4

יוסי אשבול, צלם טבע בעל מגע ייחודי, ביקש השבוע לציין את פתיחתו המחודשת של אגמון החולה אחרי 14 חודשי השבתה מאונס.

אגמון החולה, 2022 (צילום: יוסי אשבול)

לרגל המאורע שלף אשבול מארכיונו הפרטי תמונה שצילם שם לפני כשנתיים, אבל ההתאמה שלה לעיתוי הזה מושלמת: מצד אחד – שחר של יום חדש; אבל באותה נשימה, העננים שממלאים את האופק – אז ערפילי בוקר תמימים – נראים כמו עשן הקרב של מלחמה שמסרבת להסתיים.

מצד אחד – שחר של יום חדש; אבל באותה נשימה, העננים שממלאים את האופק – אז ערפילי בוקר תמימים – נראים כמו עשן הקרב של מלחמה שמסרבת להסתיים