המעגל הפוליטי הולך ומקצין. חברי הכנסת מחפשים התבטאויות פרובוקטיביות ומוגזמות בניסיון להתבלט במבזקי החדשות או באזכורים ברשת X. כלי התקשורת מתמקדים במקרי הקצה, והציבור, שנחשף להתבטאויות מופרכות, מגיב בתדהמה רגעית, "שמעת מה אמר חבר הכנסת הזה?" או "שמעת מה אמרה חברת הכנסת ההיא?"
אך שריר התדהמה הולך ונשחק. העלאת רף העלבונות אינה מספיקה עוד. הפוליטיקאים נדרשים להקצין עוד יותר – להיות חדים יותר, נוקבים יותר, ולעיתים גם מעליבים יותר – כדי לזכות בתשומת הלב הציבורית.
כבר לא די לשמוע אמירה קיצונית של חבר כנסת מן השורה. כדי שהדברים יזעזעו, הם צריכים לבוא מדמות בכירה. למשל, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה: "מסתבר שכשזה נוגע לצד מסוים של המפה הפוליטית, היועצת המשפטית לממשלה חרוצה, נמרצת וערנית מאוד. אך כשמדובר בצד הפוליטי שלה (יש עוד למישהו ספק מהו?), היא עצלה ולוקה בעיוורון, חירשות ואילמות גם יחד".
יו"ר הכנסת, הפוליטיקאי הבכיר ביותר ברשות המחוקקת, האשים את העומדת בראש התביעה הכללית והיועצת המשפטית לממשלה בעצלנות, עיוורון, חירשות ואילמות
יו"ר הכנסת, הפוליטיקאי הבכיר ביותר ברשות המחוקקת, האשים את העומדת בראש התביעה הכללית והיועצת המשפטית לממשלה בעצלנות, עיוורון, חירשות ואילמות. הוא אף הוסיף הערה צינית והציע לה "רפואה שלמה", כאילו ניתן לפתור עצלות או ליקויים כאלה באמצעות סירופ תרופתי.
ההתבטאות האלימה וחסרת ההיגיון של אוחנה הייתה כה קיצונית, שלא שרדה מעבר לכותרות המבזק. גם סרטון ההכפשות השבועי של בנימין נתניהו, שהועלה לרשת X ביום חמישי בצוהריים (בסביבות 14:30), לא הצליח לחדור למהדורות החדשות.
בערוץ 12, ערוץ תקשורת מרכזי, בחרו להתעלם מהסרטון, וכך גם בערוץ 13. ייתכן שהיו התייחסויות שוליות פה ושם – או שלא, מי בכלל עוקב. דבריו של נתניהו מתערבבים עם כל מיני קובלנות שלו מכאן ומשם, בהם הנאומים מבית המשפט.
בלילה שבו התבשרנו על מותם של שני מפקדי פלוגות, מותה של שורדת שבי, פטירת ניצול שואה שאיבד את נכדיו ברצח אכזרי, טילים ששוגרו מתימן ותקיפות חיל האוויר בצנעא – כל זה במסגרת יום חדשותי מופרע – מי בכלל יכול להתרכז בטענות של נתניהו נגד תוכנית טלוויזיה כזו או אחרת?
התחושה הרווחת היא שהיכולת לעורר רגש בקרב האזרח הישראלי נשחקה עד תום. עלבונות מילוליים המופנים כלפי עובדי ציבור בכירים כבר אינם מצליחים לטלטל אותו
התחושה הרווחת היא שהיכולת לעורר רגש בקרב האזרח הישראלי נשחקה עד תום. עלבונות מילוליים המופנים כלפי עובדי ציבור בכירים כבר אינם מצליחים לטלטל אותו. הפער בין הנושאים שבהם עוסקים הפוליטיקאים – לעיתים מתוך ניסיון לרצות את נתניהו או להרשים את הקהל הביתי שלהם – לבין המציאות היום־יומית של הציבור, הפך גדול מתמיד.
לפי נתוני חברת "סקופר", שהוצגו בפתח מהדורת "אולפן שישי" בערוץ 12, 43.4% מהציוצים של שרי הממשלה בחודש האחרון עסקו ביועצת המשפטית לממשלה. 12.6% מהציוצים עסקו בפרשת אלי פלדשטיין, מקורבו של נתניהו, והנגד אהרון רוזנפלד, חייל זוטר בצה"ל – שניהם חשודים בעבירות חמורות במיוחד.
מנגד, סוגיית החטופים הישראלים הוזכרה ב־36.6% מהציוצים, בעוד שרק 7.4% מהציוצים של השרים הוקדשו להרוגי המלחמה ולפצועים. אלו האחראים על שליחת החיילים הצעירים אל מותם, ואלו שמובילים להארכת המלחמה ללא גבול, אינם מפגינים עניין בקורבנות של החלטותיהם.
כלומר, ציוצי ההטרלה, ההשמצות וההשפלות נגד היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה הם חלק ממעגל פוליטי שוטה, שבו התקשורת עוסקת בזוטות רדודות, בזמן ששרים וחברי כנסת מתעלמים מהאופן שבו הציבור תופס אותם.
במצעד השרים שקיבלו את הציונים הגרועים ביותר על תפקודם מככבים שר האוצר סמוטריץ', שרת התחבורה רגב, שר הביטחון הלאומי בן גביר, שר השיכון גולדקנופף ושר המשפטים לוין. התחרות הייתה צמודה
מסקנה זו עולה בבירור מכל סקרי המנדטים בשנה האחרונה. הציבור זועם על הממשלה ומבקר את תפקודה. לפי סקר "אולפן שישי", 68% מהישראלים העניקו לממשלה ציון גרוע על תפקודה, ו־61% נתנו לנתניהו ציון גרוע על תפקודו כראש ממשלה.
במצעד השרים שקיבלו את הציונים הגרועים ביותר על תפקודם מככבים שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שרת התחבורה מירי רגב, שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר, שר השיכון יצחק גולדקנופף ושר המשפטים יריב לוין.
התחרות על הציון הנמוך הייתה צמודה, אך כל אחד מהשרים הללו זכה לנתוני אי שביעות רצון של מעל 61%. במקרה של סמוטריץ', הנתונים עשויים להסביר גם מדוע מפלגתו אינה מצליחה לחצות את אחוז החסימה בסקרים.
יתרה מזאת, סקרי המנדטים המתפרסמים באופן עקבי על ידי ערוצי הטלוויזיה ואתרי החדשות מצביעים על כך שלמעלה משנה הקואליציה הנוכחית אינה מצליחה לעבור את רף 45–49 המנדטים (כאשר נפתלי בנט מתמודד).
המחוג הפוליטי מתנדנד בין הליכוד לעוצמה יהודית, שהפכו כמעט לתאומות אידיאולוגיות. ומי אם לא חבר כנסת מהליכוד היטיב לנסח זאת השבוע? "כולנו באותה האידיאולוגיה"
אירועים משמעותיים כמו חיסול חסן נסראללה בספטמבר, חיסול יחיא סנוואר כשבועיים לאחר מכן, פיטורי יואב גלנט בתחילת נובמבר, הסכם הפסקת האש עם לבנון בסוף נובמבר, וקריסת משטר בשאר אל־אסד בדצמבר – אף אחד מהם לא הצליח לשנות את התמונה הפוליטית.
בקרב המפלגות בקואליציה, הליכוד אולי רשם עלייה קלה במנדטים, אך זו באה בעיקר על חשבון עוצמה יהודית. בסקרים, סמוטריץ' אינו עובר את אחוז החסימה, בעוד שיהדות התורה וש"ס שומרות על יציבות. המחוג הפוליטי מתנדנד בין הליכוד לעוצמה יהודית, שהפכו כמעט לתאומות אידיאולוגיות.
ומי אם לא חבר כנסת מהליכוד היטיב לנסח זאת השבוע? "כולנו באותה האידיאולוגיה", אמר, ובכך שיקף את המציאות שבה תומכי הימין מתלבטים בסקרים בין נתניהו לבין בן גביר.






















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו