16 בדצמבר 1773. ערב חורפי וקריר בנמל בוסטון. קבוצה של גברים המכנים עצמם "בני החירות" מתאספת בחשאי ומתכננת פעולה נועזת. הם עולים על שלוש אוניות בריטיות העוגנות בנמל ופורקים את מטען התה היקר שעל סיפונן.

המחזה שנגלה לעיני ההמון שצפה מהחוף היה סוריאליסטי: במשך שלוש שעות, יותר מ־100 גברים, חלקם מחופשים לאינדיאנים, השליכו 342 תיבות תה למימי הנמל – מטען שערכו כיום היה נאמד בכמיליון דולר.

המעשה הנועז, שנודע כ"מסיבת התה של בוסטון", היה שיאו של עימות כלכלי בין המתיישבים הבריטים באמריקה לבין הפרלמנט הבריטי – סוג של מלחמת סחר, שבמרכזה עמד מוצר אחד: התה.

ספק אם הפרלמנט הבריטי היה משנה את חוקי המכס או מטיל מס על ייבוא התה, אילו ידע שהמהלך יהפוך לטריגר שיביא, בתוך שנה וחצי, לפרוץ המהפכה האמריקאית

באותה תקופה שינה הפרלמנט הבריטי את חוקי המכס, אך הותיר על כנו את המס שהוטל על ייבוא התה לקולוניות האמריקאיות. מטרת המהלך הייתה להציל כלכלית את חברת הודו המזרחית הבריטית, שהייתה אז גורם מרכזי בכלכלה הבריטית. המס עורר תסיסה בקרב המתיישבים, שמחו על כך שהם מחויבים בתשלומי מיסים אך אינם זוכים לייצוג בממשל הבריטי.

ספק אם הפרלמנט הבריטי היה משנה את חוקי המכס או מטיל מס על ייבוא התה, אילו ידע שהמהלך יהפוך לטריגר שיביא, בתוך שנה וחצי, לפרוץ המהפכה האמריקאית. המהפכה פרצה בעקבות שורת סנקציות שהטילה בריטניה על הקולוניות באמריקה, ובהן סגירת נמל בוסטון והפסקת הבחירות החופשיות במסצ'וסטס.

מבקרים במוזאון מסיבת התה של בוסטון משליכים העתקים של מכלי תה היסטוריים לנמל בוסטון מסיפונה של רפליקת האונייה ביוור, 11 בדצמבר 2017 (צילום: AP Photo/Steven Senne)

כ־150 שנה מאוחר יותר, בשנת 1930, חתם נשיא ארה"ב הרברט הובר על חוק המכסים סמוּט־האוּלי, שנועד להגן על חקלאים ותעשיינים אמריקאים, למרות התנגדות מרבית הכלכלנים.

החוק העלה מכסים על מוצרים חקלאיים ותעשייתיים רבים והוביל למכסי נגד מצד מדינות אחרות, מה שהחריף את השפל הגדול והביא לירידה של כ־61% בייצוא האמריקאי עד 1933. הובר הפסיד בבחירות של 1932 לפרנקלין רוזוולט, שביטל את המדיניות הזו עם חקיקת חוק הסכמי הסחר ההדדיים ב־1934, שאפשר הורדת מכסים במשא ומתן עם מדינות אחרות.

איינשטיין אמר כי אי־שפיות היא לחזור על אותה פעולה שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה. החלטתו האחרונה של טראמפ להטיל מכסים על ייבוא מקנדה, מקסיקו וסין, הופכת את האמירה לרלוונטית מתמיד

על אף שהנזק של מלחמות סחר היה ידוע, מנהיגים חזרו שוב ושוב על אותה מדיניות כושלת, והעולם נקלע למאבקים כלכליים חוזרים. כך קרה ב"מלחמת העופות" בין ארה"ב לאירופה בשנות ה־60, במלחמות הסחר עם יפן בשנות ה־80 שהתמקדו בטכנולוגיה וברכב, ובמלחמת הסחר על הפלדה ב־2002 בין ארה"ב לאירופה.

מחקר של המכון לכלכלה בינלאומית מצא כי מכסי הפלדה שהטיל ג'ורג' ווקר בוש הובילו לאובדן של כ־26 אלף משרות בתעשיות המשתמשות בפלדה, דוגמה להשפעה השלילית של פרוטקציוניזם על הכלכלה. גם במאה ה־21 נמשכות מלחמות הסחר, בעיקר בין ארה"ב לסין.

אילוסטרציה: דגלי סין וארה"ב באולם כנסים שבו התקיימו שיחות הסחר בין שתי המעצמות בבייג'ינג, פברואר 2019 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

אלברט איינשטיין אמר כי אי־שפיות היא לחזור על אותה פעולה שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה. החלטתו האחרונה של הנשיא דונלד טראמפ להטיל מכסים על ייבוא מקנדה, מקסיקו וסין, עם אפשרות להרחיבם גם לאירופה, הופכת את האמירה לרלוונטית מתמיד.

בעולם העסקי עדיין מנסים לפענח אם טראמפ אכן סובל במקרה זה מאי־שפיות, או שמא מדובר באסטרטגיה מחושבת – משחק תפקיד של בלתי צפוי, במטרה להרתיע מדינות אחרות ולהביאן להתיישר עם דרישותיו עוד לפני שיטיל מכס על מוצר אחד.

בעבר, מדיניות המכסים הובילה לתגובות נגד חריפות מצד מדינות אחרות, פגעה בתעשיות מקומיות שלא זכו להגנה תחת החוקים החדשים, ובעיקר גרמה לעליית מחירים שהכבידה על הצרכן האמריקאי

טראמפ, כמו קודמיו, נשען על הטיעון הפטריוטי של "הגנה על התעשייה המקומית". לטענתו, הפיכת הייבוא ליקר יותר תאלץ את הצרכנים האמריקאים לרכוש מוצרים מתוצרת מקומית, מה שיחזק את הכלכלה הלאומית.

אך ההיסטוריה מספרת סיפור אחר. בעבר, מדיניות המכסים הובילה לתגובות נגד חריפות מצד מדינות אחרות, פגעה בתעשיות מקומיות שלא זכו להגנה תחת החוקים החדשים, ובעיקר גרמה לעליית מחירים שהכבידה על הצרכן האמריקאי. מלחמות סחר מתחילות בהצהרות גדולות, אך לרוב מסתיימות בפשרות מאוחרות – לאחר שנגרם נזק שניתן היה למנוע מראש.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לוחץ את ידו של נשיא סין שי ג'ינפינג בפסגת G-20 באוסאקה, יפן (צילום: AP Photo/Susan Walsh, File)

השפעת המכסים אינה מוגבלת לגבולות ארה"ב. בכלכלה עולמית מחוברת כמו זו של ימינו, שינויים כאלה מורגשים במהירות, ועלולים להוביל להאטה בהשקעות ולהגברת חששות בקרב משקיעים בינלאומיים. רמז ראשון למה שעשוי להתרחש ניתן לראות במסחר התנודתי בבורסות ביום שני, שנע בין ייאוש מהחלטתו של טראמפ להטיל מכסים לבין תקווה עם ההודעה על דחייה זמנית של יישומם.

הבעיה המרכזית במהלך של טראמפ היא שהוא אינו פועל בוואקום. המדינות שנפגעות מהמכסים – מקנדה ומקסיקו ועד סין ואולי גם האיחוד האירופי – לא יישארו אדישות ולא יישבו בחיבוק ידיים.

גם באירופה שוקלים להטיל מכסים על מוצרים אמריקאיים ואף מאיימים במיסים חדשים על ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ומטא, אם טראמפ יממש את איומיו

קנדה כבר הגיבה להטלת המכסים החדשה בהכרזה על מכסים בשיעור של 25% על סחורות אמריקאיות בשווי 155 מיליארד דולר. בשלב הראשון יוטלו מכסים מיידיים על סחורות בשווי 30 מיליארד דולר, בעוד שהיתרה תיושם בהדרגה במהלך השבועות הקרובים.

עם זאת, בעקבות משא ומתן בין המדינות, הוסכם לדחות את יישום המכסים ב־30 ימים כדי לאפשר המשך דיונים. המהלך נועד לאפשר מציאת פתרון שימנע הסלמה נוספת במתיחות המסחרית בין הצדדים.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותם על צווים בבית הלבן, 29 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

גם באירופה שוקלים להטיל מכסים על מוצרים אמריקאיים ואף מאיימים במיסים חדשים על ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ומטא, אם טראמפ יממש את איומיו. בסין, שם מלחמת הסחר כבר החלה, הגיבו בהטלת מכסים על פחם, גז טבעי ומוצרי חקלאות אמריקאיים – והוסיפו גם בונוס: חקירת הגבלים עסקיים נגד גוגל.

במצב כזה, תעשיות אמריקאיות כמו החקלאות, הרכב והאלקטרוניקה עלולות לאבד גישה לשווקים שהיו זמינים להן עד כה, או להישאר ללא חומרי גלם זמינים או זולים לייצור מוצריהן.

אם ההסלמה תימשך, טראמפ עלול להיקלע למשבר שיערער לא רק את יחסי הסחר של ארה"ב, אלא גם את יציבות הכלכלה העולמית

אם ההסלמה תימשך, טראמפ עלול להיקלע למשבר כלכלי שיערער לא רק את יחסי הסחר של ארה"ב, אלא גם את יציבות הכלכלה העולמית.

סבבי מכסים חוזרים עלולים להוביל לתוצאה אחת ברורה – חוסר ודאות, שמשתק השקעות ומערער את יציבות המשק. במקום להביא לשגשוג, מדיניות כזו עלולה דווקא לגרום להאטה כלכלית משמעותית. נקווה שבניגוד למלחמות הסחר הקודמות בהיסטוריה, הפעם יגברו השפיות וההיגיון.