על אף שורה של חסרונות מובהקים, רוב הישראלים עדיין מעדיפים לבשל על כיריים שפועלות באמצעות גז בישול.
מעבודה שנעשתה לאחרונה במשרד האנרגיה, שנתוניה הגיעו לידי זמן ישראל, עולה שבין השנים 2015 ל־2021 נרשמה עלייה חדה במספר הישראלים שהעדיפו לרכוש כיריים אינדוקציה – מ־19% מכלל הרכישות ל־33%. עם זאת, מאז נרשמה סטגנציה, ובשנת 2024 רק 35% מהכיריים החדשות שנמכרו היו כיריים אינדוקציה.
על פי תחשיב שנעשה במסגרת אותה עבודה, עלות הבישול בגפ"מ (גז פחמימני מעובה) גבוהה ב־37% מהעלות בכיריים אינדוקציה, ומגיעה ל־780 שקלים בשנה למשק בית ממוצע. גם כשמשקללים את עלות הרכישה של כיריים אינדוקציה, לאורך זמן, הבישול בהן יותר משתלם. למרות זאת, הישראלים, כאמור, שומרים אמונים לגז הישן והמוכר.
רוב משרדי הממשלה סבורים כבר כמה שנים שהבישול הישראלי צריך לעבור תהליך של חשמול, בדומה לתחומים אחרים כמו עולם הרכב. "מכל הבחינות הבישול בכיריים חשמליות עדיף"
רוב משרדי הממשלה סבורים כבר כמה שנים שהבישול הישראלי צריך לעבור תהליך של חשמול, בדומה לתחומים אחרים כמו עולם הרכב. "מכל הבחינות הבישול בכיריים חשמליות עדיף על הבישול בגפ"מ", אומר רון אייפר, מנהל חטיבת האנרגיה המקיימת במשרד האנרגיה.
"גז הבישול הרבה פחות בטיחותי כי יש סכנה של פיצוץ או דליפה, הוא פחות סביבתי בגלל הפליטות של גזי חממה, פחות בריאותי כי יש פליטות של מזהמים בתוך הבית ופחות כלכלי".
התוכניות לסיים את עידן הבישול בגז החלו להתרקם עוד בתקופת כהונתו של יובל שטייניץ במשרד האנרגיה, אבל לא הצליחו להבשיל למהלכי חקיקה. המשק הישראלי (יחד עם הרשות הפלסטינית) צורך כ־650 אלף טון גפ"מ בשנה, ומשקי הבית אחראיים לכ־31% מהכמות הזו, כששני שלישים מהגז שמגיע לבתים משמש לבישול. השוק הזה מגלגל קרוב למיליארד שקל בשנה.
אם לשפוט לפי התנהלותן של חברות הגז, שרמת השירות שהן נותנות לציבור הלקוחות נמוכה ובהתאם כמות התלונות הולכת ועולה, הן כנראה לא מרגישות מאוימות.
בכל הנוגע למערכת השיקולים של הישראלים מהשורה, נראה שהחסם העיקרי הוא התשתית הביתית. כדי להתקין כיריים אינדוקציה יש צורך בחיבור תלת־פאזי, וחיבור כזה יש רק בכמחצית ממשקי הבית בישראל
לפני כשלושה חודשים פורסם דוח של צוות בין־משרדי שבחן את צמצום השימוש בגפ"מ. הצוות, שבראשו עמד מנכ"ל משרד האנרגיה ונכללו בו נציגים ממשרדי ראש הממשלה, האוצר, הכלכלה והגנת הסביבה, הוקם בעקבות החלטת הממשלה לפנות את התעשייה הכבדה ממפרץ חיפה ובתוכה בז"ן, שמספקת 44% מהגפ"מ למשק. אם סוגרים את בז"ן, צריך להיערך.
הצוות – שפרסם את מסקנותיו באיחור של כמעט שנה לעומת הלו"ז המקורי – ניסח שורה של המלצות שהכיוון שלהן ברור: לחתור לסוף עידן גז הבישול.
אבל המלצות לחוד ומציאות לחוד. בכל הנוגע למערכת השיקולים של הישראלים מהשורה, נראה שהחסם העיקרי בפני המעבר לכיריים חשמליות או אינדוקציה הוא התשתית הביתית. כדי להתקין כיריים אינדוקציה יש צורך בחיבור תלת־פאזי, וחיבור כזה יש רק בכמחצית ממשקי הבית בישראל.
בבניינים חדשים זה הסטנדרט המחויב בחוק, אבל בבניינים ישנים המעבר עלול לעלות כמה אלפי שקלים. הוועדה המליצה לבחון את הוזלת השדרוג לתלת פאזי על ידי חברת החשמל, אבל לא נקבה בסכום, ובינתיים זה לא קרה.
ישנו גם המחיר של הכיריים עצמם, אם כי בשנים האחרונות הפערים הולכים ומצטמצמים. לפי נתוני משרד האנרגיה, אם ב־2016 כיריים אינדוקציה עלו פי שלושה מכיריים שפועלות על גז – 3,654 שקל לעומת 1,238 – ב־2023 הפער הצטמצם למעט יותר מפי שניים – 2,601 שקל מול 1,139.
העמדה הרשמית של משרד האנרגיה, כמו של הצוות הבין־משרדי, היא שיש לעודד את הציבור הישראלי לעבור לבישול על חשמל. עם זאת, במקביל, גורמים רשמיים מהססים לנקוט בצעדים שיזרזו את המעבר
כלומר, המחיר של כיריים אינדוקציה ירד במהלך שבע שנים ב־27% בעוד העלות של כיריים גז נותרה יציבה. כיריים חשמליות, אגב, עלו ב־2023 פחות מכיריים גז – רק 9,62 שקל. אל עלות הרכישה צריך כמובן להוסיף את הפער בשימוש השוטף, שבו החשמל זול משמעותית מהגז.
כדי להתגבר על חסמים ניתן להשתמש בכלים רגולטוריים ותמריצים, אבל כאן המצב מורכב. העמדה הרשמית של משרד האנרגיה, כמו של הצוות הבין־משרדי, היא שיש לעודד את הציבור הישראלי לעבור לבישול על חשמל. עם זאת, במקביל, גורמים רשמיים מהססים לנקוט בצעדים שיזרזו את המעבר.
בישראל חובה להתקין צנרת ותשתית לחיבור גז בכל בניין חדש כתנאי לקבלת טופס איכלוס. גורמים בתחום טוענים שיש לבטל את החובה הזו ולהשאיר את הבחירה בידי הקבלן, ויש המרחיקים לכת ואף מצדדים באיסור על התקנת תשתיות גז.
בהולנד, למשל, אסור להתקין תשתית של דלקים פוסיליים כמו גז בבניינים חדשים, ובשנים האחרונות אף ניתקו יותר מ־150 אלף משקי בית מהחיבור לגז בישול. גם חלק ממדינות סקנדינביה עוקרות תשתיות גפ"מ. בין מדינות ארה"ב, קליפורניה, כצפוי, מובילה את החקיקה והמהלכים בנושא. בישראל, בינתיים, ממליצים לעבור לחשמל אבל מחייבים להתקין תשתית של בישול בגז.
החשש הוא כי אם בדירות חדשות לא תותקן תשתית גז, ייווצר שוק פיראטי שבו ישראלים המתעקשים לבשל בגז יתקינו בלוני גז בעצמם, תוך שימוש בצנרת מאולתרת וללא כל פיקוח
בתנועה הסביבתית יש מי שחושד שהמצב הזה הוא תוצאה של לחצים מאחורי הקלעים מצד התעשייה בכלל ובז"ן בפרט, אבל גורמים ממשלתיים מבהירים שהסיבה העיקרית נעוצה בבטיחות.
החשש הוא כי אם בדירות חדשות לא תותקן תשתית גז, ייווצר שוק פיראטי שבו ישראלים המתעקשים לבשל בגז – בין אם בשל הרגלים ישנים או מתוך אמונה שהבישול בגז איכותי יותר – יתקינו בלוני גז בתוך הבית, תוך שימוש בצנרת מאולתרת וללא כל פיקוח, מה שעלול להוביל לסיכון בטיחותי חמור אף יותר מהמצב הקיים.
"אם אנשים יביאו באוטו בלוני גז, יעלו איתם במעלית ויחברו בעצמם במטבח, זה מתכון לאסון", אומר גורם בתחום האנרגיה.
בשורה התחתונה, ממשלת ישראל סבורה שיש להיפרד מהבישול בגז, אבל חוששת לגבות את העמדה הזו בחקיקה ובצעדים רגולטוריים משום שהיא לא מאמינה ביכולתה שלה לבצע אכיפה ולהפגין משילות. וכך הפך גז הבישול למייצג הולם של רוח התקופה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכדאי מאד בשוק חשמל כושל ותשתיות שנות הארבעים ,יהיה אפשרות להכין מרק חם או חימום הדירה בהפסקת חשמל.
אם סוגרים היום את שוק הגז כאמור 650000 טון
בחישוב לקילוואט צריך פי 5 תחנות כח לייצור חשמל שחלקן עובדות על גז טבעי ממילא ולא בטוח מזהם פחות או זול יותר.
רוב המקרים ואסונות בכלל ממכשירי חשמל .
מחממי מים בגז ברמה גבוהה בטיחותי מאד ויעיל.
מייבש כביסה על גז אותו דבר וחצי זמן מחשמל.
ההיפך הוא הנכון ,להתקדם לתשתית גז טבעי ולנצל משאבים קיימים למאה השנה הקרובים לפחות.
זה לפי הקומבינות של הכנסת והגנבים למעלה מה שווה להם יותר לא מה טוב לאזרח בכל דבר במדינה היום שחיתות וקומבינות בכנסת משרד הביטחון כולם גם בג"ץ לשם הדמוקרטיה בכאילו שומר על האליטה שלו