ברגע אחד מזוקק של כנות במהלך הצגת תחקירי הליבה של צה"ל לאירועי השבעה באוקטובר בפני הכתבים הצבאיים, סיפר ראש אגף המבצעים במטכ"ל, אלוף עודד בסיוק, כי בחצי השעה הראשונה של המלחמה בשבעה באוקטובר הוא איבד את הביטחון בתמונת המודיעין האסטרטגית. "בשלוש שעות קרסה תפיסה של שנים", אמר.
הדברים הללו חוזרים כחוט השני לכל אורך התחקירים של צה"ל בהקשר לזירה העזתית, אשר מתפרסמים היום לציבור. התחקירים הללו לא שופכים אור חדש על מה שקרה בלילה של השבעה באוקטובר – הרוב כבר ידוע. אבל הם מחדדים עד כמה ישראל נתפסה לא מוכנה, מדושנת, בטוחה בעצמה ובעיקר שבויה בתפיסות שלא אותגרו במשך שנים.
בנוסף התבררה ההתבססות הכמעט אבסולוטית על מודיעין טכנולוגי כמרכיב שלאו דווקא שיקף את כוונותיו האמיתיות של חמאס. מכאן נבעה גם אי היכולת לספק התרעה למלחמה בטווח זמן מיידי.
בנוסף התבררה ההתבססות הכמעט אבסולוטית על מודיעין טכנולוגי כמרכיב שלאו דווקא שיקף את כוונותיו האמיתיות של חמאס. מכאן נבעה גם אי היכולת לספק התרעה למלחמה בטווח זמן מיידי
נדגיש, התחקירים עליהם מתבססת כתבה זו הם של צה"ל בלבד, אין כאן נתונים מתחקיר שב"כ שעדיין נמצא בעבודה, וגם לא של המל"ל שטרם התחיל לחקור (וספק אם יעשה זאת).
באופן קטגורי ניתן לומר כי החל משנת 2021, רצועת עזה הפכה להיות בור מודיעיני עבור ישראל. בפועל לא ידענו כלום. חמאס הוציא לפועל את אחד ממבצעי ההונאה המרשימים אי פעם, כזה שיילמד לעומק בארגוני מודיעין רבים בעולם. ישראל ראתה משהו אחד, עזה הכינה משהו אחר.
בפועל זה נראה כך: ישראל השתכנעה שחמאס פרגמטי בשל האחריות שלו לאוכלוסייה המקומית, בעוד שארגון הטרור שקד במשך זמן רב על מתקפת הפתע להכרעת ישראל, בסיוע הציר השיעי.
מי שחשד או ערער על תפיסת המודיעין של צה"ל הושתק, למרות שהרבה מאוד סימנים הגיעו לשולחנו של אגף המודיעין שאמור היה לבנות את תמונת האויב בהיבטי היעד האסטרטגי שלו, תהליך קבלת ההחלטות וניהול המדיניות.
מי שחשד או ערער על תפיסת המודיעין הושתק, למרות שהרבה מאוד סימנים הגיעו לשולחנו של אמ"ן, שאמור היה לבנות את תמונת האויב בהיבטי היעד האסטרטגי שלו, תהליך קבלת ההחלטות וניהול המדיניות
את התחקיר על השבעה באוקטובר אפשר לתקוף מכמה כיוונים בכדי להבין איך הגענו לעיוורון אסטרטגי. לכן נראה שהמתאים ביותר לכך הוא תחקיר התפתחות תפיסת הביטחון מול עזה. רק כך ניתן להבין את הקונספציה שהתפתחה.
התחקיר הזה מעלה מספר נקודות מהותיות, שכל אחת מהן הייתה צריכה לאורך השנים להדליק נורה אדומה, אך כולן פורשו לקולה. רצף של נורות אדומות היה ללא ספק מסיט את תמונת המודיעין מהנתיב שנבחר והיה מאפשר להבין לפחות חלק מהכוונות האמיתיות של חמאס.
עליית סנוואר בבחירות 2017 ומעבר מרכז הכובד של חמאס לרצועת עזה
יחיא סנוואר ומוחמד דף הם המחנה הקיצוני בחמאס. הם הצד הג'יהאדיסטי, זה שרואה בשחרור פלסטין משימה שיכולה להתרחש בדור שלו. בישראל, לעומת זאת, ראו בסנוואר מנהיג פרגמטי שאפשר לעבוד איתו, ורק לעיתים צריך "ליישר אותו" בסבב לחימה מוגבל.
יחיא סנוואר ומוחמד דף הם המחנה הקיצוני בחמאס. הם הצד הג'יהאדיסטי, זה שרואה בשחרור פלסטין משימה שיכולה להתרחש בדור שלו. בישראל, לעומת זאת, ראו בסנוואר מנהיג פרגמטי שאפשר לעבוד איתו
ההסדרה – הכנסת פועלים, כסף קטארי והשקט על הגדר – התפרשה בישראל כהרתעה שמייצרת מנופי לחץ כלכליים. אלא שמבחינת סנוואר זה היה כלי זמני ומתוחם לקראת מימוש מהלך צבאי גדול ומשמעותי בטווח הזמן המיידי.
מבצע שומר חומות במאי 2021
שוב, ההבנה כאן הייתה הפוכה למציאות. ישראל דיברה על פגיעה משמעותית בחמאס, בפרויקט המנהרות שלו (מטרו) ובפלוגות הנוח'בה. חמאס בבקרת הנזקים שלו לא רק שלא חש זאת, אלא ראה תמונה אחרת: פרויקט המטרו כמעט שלא נפגע וכך גם הכוח הלוחם.
התחקיר מצביע על הנקודה הזו כקו פרשת המים בתפיסה מול עזה. מכאן נפתח הפער בין מה שישראל חשבה שהיא מבינה לבין מה שחמאס הכין. בנייר הסיכום של חטיבת המחקר בסוף המבצע נכתב: "חמאס הופתע מעוצמת התגובה הישראלית לירי לירושלים וספג פגיעה מערכתית".
בפועל המציאות הייתה הפוכה לחלוטין: חמאס קיבל תחושת מסוגלות לכך שהוא יכול לעמוד מול מכונת המלחמה הצה"לית וחשוב מכך, הבין כי ישראל קוראת אותו לא נכון
בפועל המציאות הייתה הפוכה לחלוטין: חמאס קיבל תחושת מסוגלות לכך שהוא יכול לעמוד מול מכונת המלחמה הצה"לית וחשוב מכך, הבין כי ישראל קוראת אותו לא נכון. במילים אחרות, ישראל סיפרה לעצמה סיפור רחוק מהמציאות וזה התאים לחמאס בתוכנית המלחמה הגדולה.
הימנעות חמאס מהשתתפות בסבבי הלחימה עם הג'יהאד האסלאמי
בישראל פירשו את זה כהרתעה ישראלית כלפי חמאס והוכחת תאוריית תג המחיר, בעוד שבפועל חמאס לא רצה מצד אחד לשחוק את הכוח שלו בעיתוי שלא מתאים לו, ומצד שני למד עוד את אופן הפעולה הישראלי.
ידיעה ראשונית שהגיעה לישראל ב-2018 על תוכנית של חמאס ל"שבירת אוגדת עזה"
התוכנית כללה שישה גדודים עם 3,000 לוחמים שיחדרו מעל הקרקע לעוטף עזה תחת מעטפת אש ארטילרית – בדיוק התרחיש שהתממש בשבעה באוקטובר. זו לא פורשה כתוכנית עבודה של בניית כוח אלא כרעיון עתידי בלבד וכך גם קוטלגה. במסמך שנכתב בפיקוד דרום ביוני 2019 ועסק ביכולות חמאס, היא מופיעה כהערת שוליים בעמוד 63 עם הגדרה "חזון עתידי".
במאי 2022 הגיעה תוכנית הפשיטה בהפתעה תחת השם "חומות יריחו" לישראל. היא עלתה בדיונים באוגדת עזה, בפיקוד דרום ובאמ"ן. בכל הדיונים הללו היא נמצאה תחת הגדרה של תוכנית עתידית. מה שלא ידעו בשלב הזה בחטיבת המחקר הוא שמדובר בתוכנית ממשית, כמעט בשלה להפעלה.
במהלך המלחמה נתפסו מסמכים שהעידו כי חמאס רצה להוציא את התוכנית לפועל כבר בסתיו 2022, אבל לבסוף דחה אותה בשנה. בשום שלב התוכנית לא הוצגה לרמטכ"ל הרצי הלוי. הוא העיד כי שמע עליה רק במהלך דיונים תוך כדי המלחמה.
אי הבנת מוכנות הציר השיעי
במהלך 2021 ו-2022 החלו להגיע סימנים ברורים לתיאום מהלך התקפי מאוחד בין חמאס וחזבאללה. בדיעבד, התברר ששיחות התיאום הללו נגעו למלחמת השמדת ישראל מכמה חזיתות. התחקיר מגדיר את זה כך: "הייתה כאן החמצה של התפתחות תודעת הציר והשלכות שלה על כוונות חמאס".
פרדיגמת העליונות הישראלית
התפיסה השלטת הייתה שצה"ל חזק מאוד מול חמאס בכל פרמטר צבאי ואי אפשר יהיה להפתיע אותו. זה הוביל לתפיסה שניתן להחזיק כוחות קטנים יחסית מול עזה, שכן תמיד תהיה התרעה מוקדמת בשל העליונות המודיעינית.
התפיסה השלטת הייתה שצה"ל חזק מאוד מול חמאס ואי אפשר יהיה להפתיע אותו. זה הוביל לתפיסה שניתן להחזיק כוחות קטנים יחסית מול עזה, שכן תמיד תהיה התרעה מוקדמת בשל העליונות המודיעינית
בפועל, צה"ל מצא עצמו בשבעה באוקטובר מופתע לחלוטין ובעמדת נחיתות מספרית אדירה – פחות מ-800 לוחמים מול כ-6,000 מחבלים. הנחיתות הזו הביאה לכך שהכוחות נלחמו כדי לשרוד ולא הצליחו להגיע לישובים.
זה למעשה הרקע לפער המודיעיני שנפתח החל מ-2021 והסתיים בבוקר השבעה באוקטובר. התחקיר מנתח את הסיבות לכך ומצביע על תופעת ה"אנחנו יודעים הכול" שדיכאה את המחשבה הספקנית ואתגור התפיסות המודיעיניות.
בפועל, ידוע שהיו לא מעט אזהרות, ביניהן התצפיתניות שדיווחו על פעילות חריגה של בכירי חמאס לאורך הגדר עם סיורים ותצפיות; והמסמך של נגדת ו' מיחידה 8200 על תרחיש הפשיטה של חמאס לעומק ישראל והבשלות המבצעית שלו.
אחת המסקנות שהציג הרמטכ"ל בסיכום התחקירים בהקשר הזה היה יצירת תפקיד חדש: קצין בינה רשתית (קב"ר) חוזי – מי שירכז את כל המודיעין הגלוי (תקשורת, רשתות חברתיות) לתמונת מודיעין חזותית
אחת המסקנות שהציג הרמטכ"ל בסיכום התחקירים בהקשר הזה היה יצירת תפקיד חדש: קצין בינה רשתית (קב"ר) חוזי – מי שירכז את כל המודיעין הגלוי (תקשורת, רשתות חברתיות) לתמונת מודיעין חזותית. זהו תפקיד מקביל לבניית המודיעין הסיגינטי ב-8200, שם הקב"ר בונה את תמונת המודיעין על פי האזנות וחדירה למוקדי מידע של האויב.
בשורה התחתונה, ברור שצה"ל התבסס כאן יתר על המידה על המודיעין הטכנולוגי והתעלם מתמונת השטח. חמאס זיהה את הפער הזה היטב והצליח בעזרת מידור קפדני ומיסוך יעיל להשאיר את המודיעין הישראלי מוסח מהעיקר.
לא בכדי אחת המסקנות המיידיות הייתה הגדלה של יחידה 504 באמ"ן להפעלת סוכנים. ב-15 השנים האחרונות לא הפעילה היחידה אף סוכן ברצועה ולשב"כ היו בודדים, אם בכלל.
לא בכדי אחת המסקנות המיידיות הייתה הגדלה של יחידה 504 באמ"ן להפעלת סוכנים. ב-15 השנים האחרונות לא הפעילה היחידה אף סוכן ברצועה ולשב"כ היו בודדים, אם בכלל
מכאן עלה בתחקיר כי יש צורך מיידי בהגדלת הכס"ב – כיסוי מודיעיני בסיסי, זה שמביא את הבנת השטח מהעיניים האנושיות של המקור. אם היו כמה כאלה בשבעה באוקטובר, סביר להניח שהמידע על ריכוז כוחות נוח'בה ודריכת מערכים מסוימים בחמאס הייתה מגיעה לישראל. זה, כאמור, לא קרה.
התחקיר של צה"ל מקיף עשרות מוקדים אחרים. כך, למשל, ליל השבעה באוקטובר והסימנים המחשידים שפורשו לא נכון. כל הגורמים שחקרו את הלילה הזה קבעו כי לא ניתן היה להסיק שפני חמאס למתקפת פתע. הדלקת כרטיסי ה-SIM פורשה כתרגיל שנתי, שכן שנה קודם זה קרה באותו מועד (בדיעבד התברר שחמאס רצה לפעול כבר אז אבל ביטל).
ארבעה גורמי מודיעין שונים – קמ"ן אוגדת עזה, קמ"ן פיקוד דרום ושני גורמי שב"כ שונים – שעלו לשיחת ועידה עם אלוף פיקוד דרום אחרי חצות בשבעה באוקטובר שללו פעולה של חמאס בטווח הזמן המיידי.
וזה המסר שעבר לרמטכ"ל בשיחה שהוא מנהל עם אלוף הפיקוד אחר כך: אין איום מיידי, ניתן לחכות לבוקר.











































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהירידה מהקפדה על כוח צבאי מספיק ומבצע 'כוננות עם שחר', הינו ביטוי לירידת מתח לנוכח האוייב
תפיסת צהל כצבא יהודי, סופ"ש ארוך ירידת מתח בקרב כוחות הכוננות ובחגים ! הדממה !!? כי צריך לשמור על אופי יהודי שכחו לשמור על גבולות המדינה היהודית.
עברו לסמוך על 'בעזרת השם' והפעם הוכיח למאמיניו, שאינו לוקח את תפקיד ואחריות האדם.
כרגיל מתמקדים בכישלון המודיעיני ומתעלמים מהכישלון האג"מי הכביר של דורות של קצינים בכירים כולל כל הרמטכ"לים מאז ההתנתקות. בלי שטח השמדה, בלי מוצבים, בלי ארטילריה, בלי הגנה ישובית. הקצונה הבכירה של צה"ל נחשפה כלא מקצועית בעליל. את המחיר שילמה עוטף עזה.
על שאלה אחת לא עונים. איפוא היתה אוגדת עזה ?
חטיבה א' – גדוד 1 בחופשה. גדוד 2 באימונים. גדוד 3 בתעסוקה בצפון.
חטיבה ב' – גדוד 4 בקטיף מלפפונים …. וכן אלאה
משום אין תשובה לשאלה פשוטה זו. א האוגדה היתה בשטח תוצאות ה- 7 באוקטובר היו שונות.
50 שנה קודם גם הייתה קונספציה שקרסה, כי לא הבינו נכון את המודיעין. אז הקימו את המל"ל שיתכלל את כל המודיעין, ויציג את כל התסריטים למקבלי ההחלטות. עברו 50 שנה, והסתבר שמקבל ההחלטות העיקרי ממנה לתפקיד ראש המל"ל סדרה של יס-מנים שמשרתים אותו ואומרים מה שהוא רוצה. היהירות של צה"ל והזנחת היומינט הם לא כל הסיפור, ולתקן אותם לא יכול להיות כל הפתרון.
היא עדיין שולטת! החלום הכי מפחיד שלי היא שבזמן שאתם כמו אימפוטנטים לא עושים כלום חמאס ממשיך לבנות מנהרות שיגיעו עד לקריה או בסיס צבאי אחר ויצאו מהמנהרה וישתלטו על הבסיס. אז באמת תבינו מה זה יהירות. כל חטוף שמקופף מדינה שלמה הוא הוכחה לכך שאתם עדיין בקונספציה. לגרש את עזה ללבנון ולהתיישב בה עכשיו.
ניתן לסכם את כלל התחקירים במשפט אחד. למעשה צה"ל היה צבא למראית עין בלבד. אוגדונר ללא אוגדה מל"ט ללא חטיבה.. בהתאם ניתן לשפוט בציניות את המסקנות. עורכי התחקיר הגיעו למסקנות על פיהם חיילים וטנקים צריכים לשמור על הגבול. יש לשמור בכוננות יחידות מטכליו"ת בכוננות להתערבות.. מח"ט מפקד 365 ימים על חטיבה..ולא טוב שהצבא היה למראית עין. נו טוף..