לפני כמה שנים הגיע עו"ד גדעון פישר לבית עלמין כדי להשתתף באזכרה לקצין צה"ל שנפל בעזה, הרבה לפני המלחמה הנוכחית. "זה אומנם היה רק חודש מאי", הוא נזכר, "אבל היה חם נורא, השמש קפחה ואני הגעתי ישר מבית המשפט עם ז'קט ועניבה.

"גם אחרי שהורדתי את העניבה והחזקתי את הז'קט ביד המשכתי לנטוף זיעה ושמתי לב שכולם, כולל הרב, נוטפים מים. חשבתי לעצמי, 'אם הייתה פה הצללה, איזו הצלה זו הייתה'".

ישראלים רבים שמשתתפים בהלוויות ואזכרות סובלים מהשמש חסרת הרחמים שמכה בבאי בתי העלמין, אבל עד שמגיעים הביתה שוכחים מהעניין. פישר לא שכח. בעקבות מרחץ הזיעה הוא החליט לצלול ראש לפרויקט שעשוי להניב תועלת כפולה ואפילו משולשת: גם צל, גם אנרגיה נקייה וגם הכנסה כלכלית. ובקיצור: קירוי של פאנלים סולאריים על בתי הקברות.

ישראלים רבים שמשתתפים בהלוויות ואזכרות סובלים מהשמש חסרת הרחמים שמכה בבאי בתי העלמין, אבל עד שמגיעים הביתה שוכחים מהעניין. פישר לא שכח

בארבע השנים האחרונות פישר מסתובב ומנסה לקדם את הרעיון הזה, ונראה שעכשיו סוף־סוף הגיעה שעת חסד שבה היוזמה שלו מתלכדת עם התוכניות והשאיפות של משרד האנרגיה.

חטיבת האנרגיה המקיימת במשרד מחפשת כל דרך להגשים את היעד שהממשלה הציבה – 30% אנרגיות מתחדשות עד 2030 – ואחד האמצעים הוא דו־שימוש: קירוי של פאנלים סולאריים על שטחים נרחבים שאינם מנוצלים ומשוועים לצל, כגון חניונים, מחלפים, מגרשי ספורט וגם בתי עלמין.

בית הקברות בבני ברק ב־2018 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

במשרד האנרגיה חישבו ומצאו שפוטנציאל ייצור החשמל מקירוי סולארי של בתי הקברות הוא 300–400 מגהוואט, שווה ערך לתחנת כוח. בבית העלמין חולון (שלמעשה שייך לעיריית בת ים), אחד הגדולים בארץ, יש פוטנציאל של 23 מגהוואט לפי החישוב של משרד האנרגיה.

מדובר בהערכה זהירה שבה רק כ־30% משטחם של בתי העלמין יכוסה בפאנלים. "יש הרבה מאוד תכונה בשוק סביב הדבר הזה", אומר גורם במשרד האנרגיה, "זה תחום מאוד מבוזר, יש המון בעלויות על בתי העלמין וזה תלוי עם איזה חברה קדישא אתה מדבר ועל איזה רב אתה נופל.

באופן רשמי, מהלכים במשרד האנרגיה על קליפות ביצים. מנסים ללכת עם השמש, אבל בלי להרגיז את הממסד הדתי והרבני שבלעדיו, כידוע, שום דבר בישראל לא יכול לקרות

"יש כאלה שממש בעד ויש כאלה שנגד, ולכל אחד יש את ההנמקות ההלכתיות שלו. יש כאלה שטוענים שזה טוב כי התקרה עם הפאנלים תיצור חיץ בין כהנים שטסים מעל בית העלמין לבין הקברים".

באופן רשמי, מהלכים במשרד האנרגיה על קליפות ביצים. מנסים ללכת עם השמש, אבל בלי להרגיז את הממסד הדתי והרבני שבלעדיו, כידוע, שום דבר בישראל לא יכול לקרות.

בית העלמין קריית שאול (צילום: <em>רוני שוצר/פלאש90</em>)

ממשרד האנרגיה נמסר: "המשרד תומך בהקמת קירויים סולאריים בבתי עלמין שמהווים רווח כפול לציבור, ופעל במספר דרכים להקל על הקמתם. יחד עם זאת, קירוי בתי עלמין כרוך בשאלות הלכתיות מורכבות, ונכון לעת הזו נדרש משרד הדתות למצוא את הפתרונות לשאלות אלו".

גם במשרד הדתות זהירים מאוד, כפי שניתן ללמוד מהתכתבות מחודש פברואר האחרון, שהגיעה לידי זמן ישראל, בין ראש המטה של מנכ"ל המשרד לשירותי דת לבין הממונה על המועצה הדתית ביישוב בית דגן.

"אנחנו בתהליך של גיבוש מתווה ואני מאמין שפיצחנו את זה. אנחנו מתקדמים כמו דורבנים שעושים אהבה, לאט ובזהירות. הגישה היא איך לאפשר, לא איך להגיד למה אי אפשר"

בתשובה לפנייה של נציג המועצה הדתית באשר להתקנת פאנלים סולאריים בבית העלמין המקומי, כתב ראש המטה: "הנושא שבנדון כרוך בשאלות הלכתיות רבות. משכך, עד שלא תצא הנחייה מפורטת בנושא, חל איסור מוחלט להתקשר עם כל גוף ו/או לבצע כל פעולה בנושא זה".

התשובה הזו לא בהכרח משקפת את עמדת כל משרדי הממשלה ובוודאות לא את עמדת כל הרבנים. "העלו בפנינו כל מיני סייגים", אומר עו"ד ד"ר פישר, "למשל השאלה אם בביאת המשיח הפאנלים הסולאריים לא יחסמו חס וחלילה את הדרך למתים שיחזרו לחיים.

"יש כאלה שאומרים שמבחינה הלכתית, למעט ירושה לא יעלה על הדעת שאדם ייהנה ממותו של אדם אחר. אדם מת ואתה לוקח את השטח שמעליו ומייצר כסף?

בית העלמין הצבאי בגבעת שאול בערב יום הזיכרון, 13 באפריל 2021 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"אלה חלק מהסוגיות שהתמודדנו איתן, וזה רק ביהדות. לך לאסלאם, לך לנצרות, לכל אחד יש את ההלכות שלו. למדנו את הנושא לעומק. ישבנו עם משרד הפנים, יש שם יועצים לכל הדתות, ישבנו עם עורכי דין  נוצריים בחיפה שמייצגים את בתי העלמין הנוצריים באזור, ישבנו עם ראשי הפורום של בתי העלמין בישראל מכל הדתות.

"אנחנו בתהליך של גיבוש מתווה ואני מאמין שפיצחנו את זה. אנחנו מתקדמים כמו דורבנים שעושים אהבה, לאט ובזהירות. הגישה היא איך לאפשר, לא איך להגיד למה אי אפשר".

כדי לקרות מקום רחב ידיים כמו בית עלמין צריך להציב את הפאנלים הסולאריים על גבי קונסטרוקציות ברזל שעלותן גבוהה. להניח פאנלים על גג של מבנה קיים זה הרבה יותר זול

עוד לפני האתגר ההלכתי, בישראל אי אפשר לקדם פרויקט ראשוני בלי לבוסס בביצת הבירוקרטיה. יש מקומות שבהם הקרקע של בית העלמין שייכת למועצה הדתית, יש מקומות שלרשות מקרקעי ישראל, לחברה הכלכלית או לרשות המקומית. יש צורך באישורים ממוסדות התכנון, צריך להתחבר לתשתיות מתאימות של חברת החשמל – כל זה מסתכם בהרבה חתימות של הרבה פקידים.

"זו אדמה שלעולם אי אפשר יהיה לבנות עליה שום דבר חוץ מבית עלמין", אומר עו"ד פישר, "אז למה לא לנצל אותה למשהו מועיל? באתי עם הרעיון לארבעה שרי ממשלה – שר הפנים, שר האנרגיה, השרה להגנת הסביבה, שר הדתות.

בית העלמין מנוחת עולם בנתניה. 28 בפברואר 2025 (צילום: משה שי/פלאש90)

"הם שאלו אותי, 'אנחנו מונעים ממישהו לעשות משהו? האם צריך מאיתנו איזשהו רישיון? האם יש איזה תקן שאנחנו צריכים להקים? כי אם לא, על מה הישיבה?' אחרי 35 שנה בביזנס הזה, ומכיוון שאנחנו עורכי דין שעובדים עם עשרות עיריות ומשרדי ממשלה, אני יודע לשאול את השרים האם חלילה אני מפריע באיזה מתווה שאני לא מכיר.

"לשמחתי, אף אחד לא ביקש שלא אגע בדבר הזה, כולם הבינו שכדאי להפוך את הלימון ללימונדה".

חסם אחר מגיע מהכיוון הכלכלי. הכדאיות של פרויקטים כאלה אינה מובנת מאליה: כדי לקרות מקום רחב ידיים כמו בית עלמין צריך להציב את הפאנלים הסולאריים על גבי קונסטרוקציות ברזל שעלותן גבוהה. להניח פאנלים על גג של מבנה קיים זה הרבה יותר זול.

על אף כל הסייגים, בימים אלה מקודמים הליכי התכנון והרישוי של הקמת קירוי סולארי בכמה בתי עלמין בארץ. לפי עו"ד פישר, המתקדם ביותר הוא בית העלמין באילת

"מחירי הקונסטרוקציות מאוד עלו בשנים האחרונות בגלל עליית מחירי הפלדה", אומר גורם בתחום, "זה אף פעם לא יהיה בוננזה כמו לשים פאנלים על גג של בית ספר, אבל אם עושים את זה חכם, זה עדיין יכול להיות רווחי".

על אף כל הסייגים, בימים אלה מקודמים הליכי התכנון והרישוי של הקמת קירוי סולארי בכמה בתי עלמין בארץ. לפי עו"ד פישר, המתקדם ביותר הוא בית העלמין באילת, גם רעננה וכפר סבא בצנרת. בשלב ראשון מדברים על הקמת קירוי בשטחים ההיקפיים של בתי העלמין – החניון, המבואה, שטחי ההתכנסות. המצבות עצמן יגיעו רק בהמשך.

הדמיה של גג סולארי בחניון בבית עלמין (צילום: משרד עו"ד ד"ר פישר ושות')

חיים עמר, יו"ר המועצה הדתית של אילת, לא מסתיר את התלהבותו: "גודלו של בית העלמין שלנו כ־41 דונם, ניתן לקרות חלק ניכר ממנו. זה טוב לסביבה, טוב לתקציב, טוב לעולם, טוב לכולנו. אנחנו עובדים על המפות, מכינים הכול, אנחנו ממש בדרך".

עמר מדבר לא רק על פאנלים סולאריים, אלא גם על הדבר החם – תרתי משמע – בשוק האנרגיה: מתקן אגירה. הרעיון: לאגור את אנרגיית השמש ביום, ולהזרים אותה לרשת בשעות הערב, שבהן הביקושים גבוהים ואפשר לקבל תמורת החשמל מחיר טוב.

"זה פרויקט של עשרות מיליונים", הוא אומר, "הוא יניב רווחים גם לדורות הבאים. אנחנו עיר של שמש, אני לא יודע איך לא ניצלנו את זה לפני 20 ו־30 שנה"

"זה פרויקט של עשרות מיליונים. הוא יניב רווחים גם לדורות הבאים. אנחנו (אילת) עיר של שמש, אני לא יודע איך לא ניצלנו את זה לפני 20 ו־30 שנה"

אתה מתכנן להקים את המתקנים גם מעל המצבות עצמן?
"כן. להערכתי לפחות חצי מהם. קיבלתי היתר מהרב בהסדר מיוחד. כל רב יכול להחליט על המקום שלו. אולי בהתחלה תהיה התנגדות של תושבים, כמו לכל דבר חדש, אבל אני מאמין שיהיה בסדר. מה ההבדל בין תקרה סולארית לבין הבנייה בקומות בבתי העלמין שנבנו בשנים האחרונות? הרי כל קומה היא התקרה של מי שקבור מתחתיה".

יש לך הערכה לגבי לוחות הזמנים?
"אני דוחף לזרז את זה כמה שיותר. רוצה להאמין שבשנה וחצי הקרובות נראה כבר את הפאנלים בבית העלמין. אנחנו רוצים להיות החלוצים".

הדמיה של הצללה על גדר היקפית של בית עלמין (צילום: משרד עו"ד ד"ר פישר ושות')

גם עו"ד פישר מדבר על 2026 כיעד אפשרי: "אני מאמין שהקשה מאחורינו. אחרי שנתקדם עם זה בארץ, אנחנו רוצים לקחת את הקונספט הזה לחו"ל. בכובע אחר שלי אני מכהן כנשיא לשכת התעשייה ישראל–רומניה, ובוחן את האפשרות להביא את זה לבתי העלמין ברומניה ולעולם בכלל".