מהלכו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את נאמנו, אלוף דוד זיני, לתפקיד ראש שב"כ, נכנס כעת לישורת האחרונה.

אתמול (חמישי), בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בבג"ץ לפני חודשיים, פנה נתניהו ליו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים, נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, בבקשה שהוועדה תדון ותאשר את מועמדותו של זיני, כך שניתן יהיה לאשר את מינויו סופית בישיבת הממשלה בעוד כעשרה ימים.

אלא שעשרת הימים האלה יהיו דרמטיים ומלאי מהמורות – הן מבחינתם של זיני ונתניהו, והן מבחינתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ועמה כל מי שעתיד להתנגד למינוי.

אמש (חמישי) פרסם העיתונאי ברוך קרא בחדשות 13 כי היועצת עתידה להתנגד למינויו של זיני. ניתן להניח כי עמדתה תונח בפני ועדת גרוניס לקראת התכנסותה לדיון בשבוע הבא, לאחר שיסתיימו חמשת הימים שהוקצו להגשת הסתייגויות למינוי מקרב הציבור.

אתמול דווח כי היועצת עתידה להתנגד למינויו של זיני. ניתן להניח כי עמדתה תונח בפני ועדת גרוניס לקראת התכנסותה לדיון בשבוע הבא, לאחר שיסתיימו חמשת הימים שהוקצו להגשת הסתייגויות למינוי מקרב הציבור

נתניהו לא חיכה יום אחד מיותר, ופנה לגרוניס ברגע הראשון שהותר לו בהתאם להוראות שנקבעו בבג"ץ: "לאחר שבחנתי מספר מועמדים מהשירות ומארגונים ביטחוניים נוספים", הוא כתב בפנייתו, "החלטתי למנות ראש שירות חדש שמגיע מחוץ לשורות הארגון".

הסיבה שאסור למנות את זיני לראש השב"כ.
ערוץ 13 pic.twitter.com/bzq8uavTfT

— צביקה גרינבאום (@laki1946) September 11, 2025

מבחינה משפטית נוצר כאן מצב מורכב ביותר, ויש להניח שלא יהיה מנוס אלא לפתור אותו במסגרת עתירות נוספות שיוגשו לבג"ץ – על ידי ארגונים ציבוריים שיתנגדו למינוי או יתמכו בו, או על ידי זיני עצמו, ובתווך יצטרכו גם נתניהו ובהרב-מיארה להשמיע את עמדתם בפני בית המשפט.

מבחינה משפטית נוצר כאן מצב מורכב ביותר, ויש להניח שלא יהיה מנוס אלא לפתור אותו במסגרת עתירות נוספות שיוגשו לבג"ץ – ובתווך יצטרכו גם נתניהו ובהרב-מיארה להשמיע את עמדתם בפני בית המשפט

המורכבות נובעת הן מהדינים הכלליים החולשים על פעולתה של ועדת גרוניס בעניין מועמדים לתפקיד כמו ראש שב"כ; הן מעצם התמשכות החקירה בפרשת "קטאר-גייט" המחייבת התייחסות לנושא ביחס לתחילת כהונתו של מי שימונה; והן לנסיבות פיטוריו של ראש שב"כ הקודם, רונן בר, פסיקת בג"ץ בעקבותיהם וההסדר שנרקם בבג"ץ ביחס להליכי מינוי ראש השירות הבא.

לוועדה המייעצת למינויים בכירים מסור מנדט לדון בהיבטים של טוהר מידות וניגוד עניינים, ולא בהיבטים של כשירות או התאמה לתפקיד. בהחלטת ממשלה משנת 2006 ביחס לסמכות הוועדה נקבע כי "מטרת עבודתה של הוועדה בנושא המינויים היא להבטיח את טוהר המידות, ובין השאר כי לא ייעשו מינויים לא ראויים מסיבות כגון זיקה אישית, זיקה עסקית או זיקה פוליטית לגורמים בממשלה".

השופטת אילה פרוקצ'יה, בפסק דין בשנת 2007, נתנה פירוש מרחיב להגדרת המנדט של הוועדה. לדבריה, על הוועדה לבדוק את המינוי המוצע "מבחינת טוהר המידות במובנו הרחב של מושג זה, הן מבחינת האדם המוצע לתפקיד, הן מבחינת הגורם הממנה, והן מכל היבט אפשרי אחר שעשויה להיות לו נגיעה לשאלת טוהר המידות הכרוך במינוי".

לוועדה אין כלי חקירה משלה, והיא נסמכת על שאלון מפורט שהמועמד אמור למלא ולהגיש, על פגישות שהיא רשאית לקיים עם השר המציע את המועמדות ועל חומרים מן הציבור – בדרך כלל מגורמים המבקשים למנוע את המינוי.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, בטקס השבעתו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון בבית הנשיא, 13 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ליועצת המשפטית לממשלה שמור תפקיד כפול בעבודת הוועדה: מצד אחד, מוסד היועץ המשפטי לממשלה משמש כזרועה הארוכה של הוועדה לעניין בירור תשתית עובדתית, והוועדה רשאית לפנות אל היועצת בבקשה לקבל פירוט עובדתי בנושאים הדורשים בירור ביחס למועמד. מצד שני, היועצת היא זו המוסמכת להעניק ייעוץ משפטי לוועדה – וכמו ביחס ליתר גופי השלטון, לייעוץ זה יש מעמד מחייב.

עו"ד שחר בן מאיר הניח כבר פנייה ציבורית ראשונה על שולחן הוועדה, בדרישה שזו תבחן את התהליך שביצע נתניהו בטרם בחר בזיני. הוא קרא לוועדה "לבקש מראש הממשלה את כל העובדות, הפרמטרים והבחינות שערך ביחס לכל אחד מהמועמדים שבחן, את פרטיו של כל מועמד, ואת הדרך שבה הוחלט, לאור כל העובדות האמורות, כי מר זיני הוא המועמד המתאים ביותר".

עו"ד שחר בן מאיר קרא לוועדה "לבקש מראש הממשלה את כל העובדות, הפרמטרים והבחינות שערך ביחס לכל אחד מהמועמדים שבחן, את פרטיו של כל מועמד, ואת הדרך שבה הוחלט כי מר זיני הוא המועמד המתאים"

תזכורת: נתניהו הציע את התפקיד לאלוף זיני בשיחה במושב האחורי של רכב צבאי, בעת שביקר בבסיס צאלים בחודש מאי השנה. בעקבות זאת, זימן הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, את זיני לשיחת בירור ובסיומה הודיע לזיני כי הוא יפרוש מיידית משירות צבאי.

התנגדותה של היועצת תונח ככל הנראה במסמך מנומק מטעמה על שולחנה של ועדת גרוניס, אך נותר עוד לגלות האם יהיה מדובר בחוות דעת משפטית מטעמה, או בסוג אחר של הבעת עמדה.

על פי הדיווח אמש בערוץ 13, התנגדותה של היועצת נובעת מהעובדה שזיני נתן את הסכמתו להצעת נתניהו למנותו לתפקיד, על אף שבאותה שעה היה ראש הממשלה מנוע כליל – לשיטתה של היועצת – מלעסוק בנושא מינוי ראש שב"כ הבא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואלוף דוד זיני בעת ביקורו של ראש הממשלה בבסיס צאלים, 8 במאי 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)

כזכור, ביום שבו בג"ץ נתן את פסק דינו בעניין פיטוריו של רונן בר, לפני כשלושה חודשים וחצי, הודיעה היועצת לראש הממשלה כי עד לגיבוש חוות דעת משפטית מפורטת בנוגע למגבלות החלות עליו, על נתניהו להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ הבא. זאת, נוכח היותו מצוי בניגוד עניינים בשל קרבתו לחשודים בפרשת "קטאר-גייט" ובפרשת הדלפת המסמכים ל"בילד".

נתניהו התעלם מהודעת היועמ"שית והודיע כי החליט למנות את זיני, וימים אחדים אחר כך פרסמה היועצת חוות דעת מפורטת, הפוסלת כליל את מעורבותו של נתניהו במינוי ראש שב"כ הבא, ומותירה סיכוי קלוש בלבד לאפשרות שזיני עצמו ימונה, אף אם סמכות המינוי תועבר לשר אחר.

בהמשך הוגשה לבג"ץ עתירה בדרישה לפסול את חוות הדעת של היועצת, ואז אירע טוויסט בעלילה: בלחצם של השופטים – הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ – גובש "מתווה פשרה" להליך מינויו של ראש השירות הבא.

בהתאם למתווה זה, נתניהו הסכים להמתין 60 יום בטרם ינקוב בשמו של המועמד שיועבר לבחינת ועדת גרוניס, וזאת מתוך הערכה שבפרק הזמן הזה תסתיים חקירת "קטאר-גייט" בשב"כ.

בחוות דעתה היועצת הטילה דופי בזיני, שהתנהלותו מלמדת על התעלמות מסוגיית ניגוד העניינים של מי שמינה אותו. עניין זה לבדו עשוי להוות נתון כבד משקל בשיקוליה של ועדת גרוניס

אך חשוב מכך: בחוות דעתה היועצת הטילה דופי בזיני, שהתנהלותו מלמדת על התעלמות מסוגיית ניגוד העניינים של מי שמינה אותו. עניין זה לבדו עשוי להוות נתון כבד משקל בשיקוליה של ועדת גרוניס, שכלי בחינתה הם מנהליים ולא משפטיים, ולפיכך רחבים יותר.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בכנסת, 27 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בשורה התחתונה, התנגדותה הצפויה של היועצת למינויו של זיני – בין בטיעון שיונח על שולחן ועדת גרוניס ובין בהמשך בבג"ץ – תציף את הסוגיה שהושארה ללא הכרעה בסבבים הקודמים:

האם מתווה הפשרה שגובש מאיין את חוות דעתה המשפטית של היועצת, או שבהתאם להוראות הדין, היא ממשיכה לאחוז בסמכותה הטבועה למנוע פעולות שלטוניות הנגועות בניגוד עניינים או בפגמים אחרים, שלא ניתן יהיה להגן עליהם בבג"ץ.