לאחר השלמת הליך הזיהוי על ידי המרכז הלאומי לרפואה משפטית, בשיתוף משטרת ישראל והרבנות הצבאית, נציגי צה"ל יחד עם משרד החוץ הודיעו למשפחתו של החטוף סודתיסאק רינתלאק כי יקירם הושב לקבורה.

חיילי צה"ל מצדיעים לארונו של סודתיסאק רינתלאק, 3 בדצמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

ככל הידוע, סודתיסאק רינתלאק, בעל אזרחות תאילנדית, נרצח ב־7 באוקטובר 2023 וגופתו נחטפה לרצועת עזה והוחזקה בידי הג'יהאד האסלאמי. רינתלאק, בן 42 במותו, עבד בחקלאות ונחטף ממטעי קיבוץ בארי.

ב־16 במאי 2024 נקבע מותו. הוא הותיר אחריו זוג הורים ואח.

צה"ל מסר כי הוא משתתף בצער המשפחות, ממשיך להשקיע את כלל המאמצים בהשבת החטוף החלל ונערך להמשך מימושו של ההסכם.

סודתיסאק רינתלאק

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אומר שהשלב השני בתוכנית השלום שלו לעזה "יקרה די בקרוב".

כשנשאל על ידי כתבים בחדר הסגלגל מתי יחל השלב השני, טראמפ נמנע מלתת מענה ישיר ואמר שהתהליך "מתקדם היטב".

"הייתה להם היום בעיה עם פצצה שהתפוצצה – פגעה בכמה אנשים בצורה קשה, כנראה הרגה כמה אנשים", אמר טראמפ, בהתייחסו לתקיפת חיילי צה"ל בעזה. "אבל זה מתקדם מצוין. יש לנו שלום במזרח התיכון. אנשים לא מבינים את זה".

אלא שכבר ב־14 באוקטובר הכריז טראמפ כי השלב השני כבר החל.

ישראל וחמאס חתמו עד כה רק על השלב הראשון של תוכנית השלום, שכלל את הפסקת האש הראשונית, נסיגת צה"ל בעזה, חילופי החטופים והאסירים הביטחוניים הפלסטינים והסדרת הסיוע ההומניטרי.

לא הושג שום הסכם לגבי השלב השני, העוסק בניהול עזה לאחר המלחמה. אף שהאמריקאים הצליחו להעביר בחודש שעבר החלטה במועצת הביטחון של האו"ם כדי להקים חלק מהמנגנונים הנדרשים, התהליך נתקע בשל שאלות כגון פירוק חמאס מנשקו, הרכבו של "כוח הייצוב הבינלאומי" שאמור לאבטח את עזה ומיקום האתרים ברצועה שבהם יחלו מיזמי השיקום הראשונים.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בארוחת ערב עם מנהיגי מדינות ממרכז אסיה בחדר המזרחי של הבית הלבן, 6 בנובמבר 2025 (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)

ישראל מקדמת תוכנית להקים בשטחה בית חולים לטיפול בחולים ירדנים, כחלק מפארק תעשייה ישראלי-ירדני משותף לאורך הגבול בין שתי המדינות, כך גילה לזמן ישראל אתמול ראש מועצת עמק המעיינות.

בכירים מהמשרד לשיתוף פעולה אזור, משרד החוץ ומשרד האוצר מבקרים באתר גשר "שער הירדן" ביוני 2024 (צילום: דוברות מועצת עמק המעיינות)

פארק התעשייה, שזכה לכינוי "שער הירדן", יאפשר לישראלים ולירדנים לחצות את הגבול כדי לעבוד על פרויקטים משותפים.

גשר נהר הירדן, הממוקם ליד העיר בית שאן, כבר מחבר בין שני צידי מתחם שער הירדן המוצע.

איתמר מטיאש, העומד בראש המועצה שאמורה לאכלס את הצד הישראלי של פארק התעשייה, אמר לזמן ישראל ביום שלישי שאחד הרעיונות לבית החולים הוא שהוא יתפקד כ"מרכז לטיפול בסרטן, כך שאנשים מירדן או ממקומות רחוקים יותר יוכלו לבוא ולקבל טיפול".

לדבריו, פארק התעשייה יחזק הן את כלכלת ישראל והן יקל על שיעורי האבטלה הגבוהים בירדן, העומדים על כ־18 אחוזים, לעומת כ־3 אחוזים בישראל.

"הצד הירדני סובל מאבטלה גבוהה", הסביר מטיאש, "ועובדים ירדנים יוכלו לחצות ולעבוד בשני הצדדים. וישראלים יוכלו להקים מפעלים בצד הירדני".

התוכנית הוצעה לראשונה במהלך שיחות השלום בין ישראל לירדן ב־1994 ואושרה על ידי הממשלה ב־2022, אולם התקדמותה נעצרה בשנים האחרונות בשל תביעות הדדיות בין המדינה, הקבלן שבונה את הגשר והמועצה האזורית, אמר מטיאש.

עם זאת, בשנה האחרונה הובילה המועצה האזורית תהליך גישור יחד עם המדינה והקבלן, שבמהלכו "המחלוקות הגיעו לסופן, והפרויקט כעת מתקדם קדימה", אמר.

ראש מועצת עמק המעיינות איתמר מטיאש משוחח על פרויקט "שער הירדן" עם שר הכלכלה ניר ברקת, מרץ 2025 (צילום: דוברות מועצת עמק המעיינות)

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ונשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בבית לחם, 23 במאי 2017 (צילום: Evan Vucci, AP)

ארה"ב איימה בחודש שעבר להטיל סנקציות אישיות על נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ועל בכירים נוספים בשל תשלומים בלתי חוקיים לאסירים ביטחוניים פלסטינים, אך לבסוף נמנעה מצעד זה לאחר שעבאס פיטר את שר האוצר שאישר את התשלומים – כך אמרו לזמן ישראל גורם אמריקאי, גורם פלסטיני ועוד שלושה מקורות נוספים המעורים בנושא.

ממשלו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תכנן להגדיר את עבאס, את סגנו חוסיין א־שייח', את ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד מוסטפא, את שר האוצר דאז עומאר ביטאר ואת הבכיר באש"ף אחמד מג'דלני כ"מטרות טרור עולמי", לאחר שנודע לו על התשלומים שהועברו למשפחות אסירים באמצעות מנגנון ישן שהעניק להן כסף בהתאם לאורך תקופת המאסר, אמרו המקורות.

נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס נואם בפתיחת ועידת צעירי פתח ברמאללה, 27 בנובמבר 2025 (צילום: Jaafar ASHTIYEH / AFP)

הסנקציות על מימון טרור היו מצמצמות באופן משמעותי את יכולתה של הרשות הפלסטינית להמשיך לפעול, שכן ממשלות זרות היו מסתכנות בחשיפה לסנקציות משניות מצד ארצות הברית אילו המשיכו להעניק סיוע לרמאללה – סיוע שהרשות, הנתונה במצוקה כספית, זקוקה לו מאוד.

אולם ימים אחדים לאחר שהאיום בסנקציות הועבר לרמאללה בתחילת נובמבר, וושינגטון החליטה להימנע מהמהלך רחב ההיקף הזה – וברמאללה הבינו שפיטוריו של ביטאר הספיקו כדי לשכנע את ממשל טראמפ שהרשות הפלסטינית רצינית בכוונתה להבטיח שהתשלומים הבלתי חוקיים לאסירים ביטחוניים לא יימשכו.

עבאס חתם בפברואר על צו שביטל את מערכת הרווחה השנויה במחלוקת, שכללה קצבאות חודשיות לאסירים ביטחוניים פלסטינים – בהם מחבלים מורשעים – בהתאם לאורך העונש שנגזר עליהם, וכן למשפחות מחבלים שנהרגו.

הרפורמה נדרשה זה זמן רב על ידי ארצות הברית, ישראל ורבים מתומכי הרשות הערבים והאירופים, שחלקם טענו כי רמאללה מתמרצת בכך פיגועים נגד ישראלים, וכינו את המדיניות הישנה "תשלום תמורת רצח".

הצו מחודש פברואר, שעליו חתם עבאס, קבע מערכת חדשה שלפיה קצבאות הרווחה מחולקות אך ורק על בסיס צורך כלכלי.

עם זאת, בדיקה פנימית שנערכה בתחילת נובמבר גילתה שעל אף שהמערכת החדשה אכן הופעלה, חלק מהאסירים – בכללם כאלה שנאסרו לאחרונה – הצליחו לקבל קצבאות באמצעות המנגנון הישן.

גורם פלסטיני אמר אז לזמן ישראל שההנהגה הפלסטינית לא הייתה מודעת לתשלומים הבלתי חוקיים, וטען כי הרשות היא זו שהזמינה משלחת אמריקאית להגיע לגדה המערבית ולאשר שהמערכת החדשה פועלת – ולא הייתה עושה זאת אלמלא הייתה בטוחה שתעבור את הבדיקה.

לדברי הגורם הפלסטיני, פיטוריו המהירים של ביטאר – שאישר את התשלומים הבלתי חוקיים – הוכיחו את נחישותו של עבאס לקדם את הרפורמה עד תום.

גורם אמריקאי אמר שבעוד שבמשרד החוץ של ארה"ב עדיין היו גורמים שדחפו לממש את הסנקציות נגד בכירי הרשות הפלסטינית, הבית הלבן בלם זאת. בבית הלבן חששו כי מהלך אגרסיבי כזה יעורר עוינות ברמאללה, שישראל וארצות הברית נזקקו לתמיכתה כדי להעביר במועצת הביטחון של האו"ם החלטה חיונית לקידום תוכנית השלום של טראמפ ברצועת עזה.

מקור נוסף המעורה בנושא חשף כי זו אפילו לא הפעם הראשונה שוושינגטון איימה להטיל סנקציות מסוג זה על הרשות הפלסטינית, בשל תסכול מכך שהרפורמה בנושא "תשלום תמורת רצח" מתקדמת לאט מדי ברמאללה. עם זאת, המקור הטיל ספק ברצינות האיום, בפרט לנוכח העובדה שהטלת סנקציות מסוג זה דורשת חודשים של הכנה.

משרד החוץ האמריקאי כן ביצע צעדי ענישה חריפים פחות נגד עבאס, בהם מניעת אשרות כניסה ממנו ומבכירים פלסטינים אחרים הנדרשות להשתתפות בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר בניו יורק. צעד זה הגיע בתגובה להחלטותיהן של כמה ממדינות אירופה להכיר חד־צדדית במדינה פלסטינית, בעידודה של רמאללה.

מאז, ממשל טראמפ ריכך במעט את גישתו כלפי הרשות, הזמין את עבאס לפסגת שלום בנושא עזה בשארם א־שייח' באוקטובר ונעזר ברשות כדי להשיג את התמיכה הנדרשת במועצת הביטחון ולמסור ל"מועצת השלום" של טראמפ את המנדט לנהל את עזה בשנתיים הקרובות.

חשיפת התשלומים הבלתי חוקיים קטעה את המגמה הזו, ולמרות שעבאס הצליח "לעצור את הדימום" באמצעות פיטורי שר האוצר, ייתכן שסנקציות אישיות יישקלו שוב נגד בכירי הרשות הפלסטינית אם הרפורמה בתוכנית הרווחה לא תיושם במלואה, הזהיר הגורם האמריקאי.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, התראיין לעיתון החרדי "משפחה" ומרגיע: החוק שלו לא יכריח אף חרדי להתגייס. 

בועז ביסמוט על שער העיתון "משפחה", 3 בדצמבר 2025