"הגיע הזמן שנתעורר"

בכיכר חאג' כחיל ביפו עומד טל סיאק ומחלק עלונים עם הכיתוב: "הקול שלנו חשוב", בעברית ובערבית. "תצליחו", אומר לו אחד התושבים, שעוצר את רכבו בכיכר ומקבל עלון. "כולנו נצליח, אנחנו ביחד לגמרי", משיב לו סיאק. הוא הגיע מדרום תל אביב כדי לעודד הצבעה בבחירות. לא חשוב למי, העיקר שיהיה שינוי.

"חייבים ללכת להצביע וההצבעה בחברה הערבית היא אחד המפתחות המשמעותיים בבחירות האלה", הוא מסביר את הסיבה להגעתו ליפו. "הם סבלו קשות בארבע השנים האחרונות ועם הזמן חלק התנתקו מהמדינה כי מרגישים שלא דואגים להם. אני יודע שזה חיוני בשבילם ובשבילנו, שישתמשו בכוח שלהם ואני מניח שכולם מצביעים לגוש הערבי, ליברלי דמוקרטי".

בכיכר ניצב קיר ילדי עזה, שעליו מופיעות תמונותיהם של קורבנות המלחמה. סיאק מספר שהוא חבר בקבוצת מתנדבים הפועלת לעידוד הצבעה גם בערים ערביות אחרות. הוא אינו מודע לכך שבאותו ערב, בהמשך רחוב יפת, עומד להתקיים כנס של תנועת "עומדים ביחד" לעידוד הצבעה.

"חייבים ללכת להצביע וההצבעה בחברה הערבית היא אחד המפתחות המשמעותיים בבחירות האלה. הם סבלו קשות בארבע השנים האחרונות ועם הזמן חלק התנתקו מהמדינה כי מרגישים שלא דואגים להם"

בכניסה למרכז העירוני רוססה כתובת גרפיטי בערבית: "הקיר שלנו והקול שלנו". פעילים חברתיים תלו את השלטים לפני כמה ימים, יחד עם צעירים מהעיר, כדי לדרבן אותם להצביע לראשונה. "הם מנותקים ואנחנו מנסים להעיר אותם", אמרו בתשובה לשאלה מדוע בכלל צריך להסביר שהבחירות האלה חשובות.

בכניסה לכנס עומד זיאד סמוני, שלפני שנה איבד את בנו, חוסיין בן ה־32. "הלכנו לברך אותו לאחר שנולד לו בן ושעה אחרי שיצאנו מהבית ירו בו", הוא אומר. כשהתקשרו אליו מבית החולים וולפסון, שאל מייד אם בנו בחיים, כאילו ידע שקרה משהו. חוסיין עבד בפרויקטים של שיפוצים והותיר אחריו תאומות בנות עשר, ילדה בת ארבע ותינוק שכיום הוא בן שנה.

טל סיאק מעודד הצבעה בבחירות בכיכר חאג' כחיל ביפו, 20 באוקטובר 2026 (צילום: עומר שרביט)

"הגענו לזמנים שלא צריכה להיות סיבה לרצח, וגם אם יש כזו, היא לא מצדיקה רצח. מאז שקרה המקרה, שום גורם משטרתי לא יצר איתי קשר, חוץ מלהחתים אותי על הנתיחה של הבן. כלום. הרוצחים מסתובבים חופשי. יש לנו קבוצה של משפחות שכולות שנפגשת כאן. כדי לעשות שינוי חייבים לצאת לרחוב ולהצביע.

"הרשלנות של המוסדות היא כזו שברגע שמבוצע רצח והמשטרה לא מצליחה לפענח את התיק, הרוצח מרגיש שלא יתפסו אותו והוא יעשה את זה שוב. אני בטוח שהממשלה התרשלה בתפקיד הזה של להגן על התושבים הערבים ולמגר את האלימות. הממשלה והשר הזה, בן גביר, שמעודד הגירה והוא אלוף בלהרוס בתים ולעשות נזק. קשה לעכל שבזה הוא מתגאה, בהריסות בתים.

"גם אם הבנייה לא חוקית, צריך להיות אנושיים. יש שם מבוגרים וילדים שחזרו מבית הספר. יש דרכים לעשות את זה ולתת פתרון חלופי. גם השר הורשע בעבירות, אבל הוא מתביית על המגזר הערבי"

"במקום שייתן יד לחברה הערבית ויגיד: 'אני רוצה לשקם ולבנות'. מאות משפחות נשארו ללא קורת גג, יש ביניהן צעירים. מה נשאר להם? להידרדר לפשיעה. גם אם הבנייה לא חוקית, צריך להיות אנושיים. יש שם מבוגרים וילדים שחזרו מבית הספר. יש דרכים לעשות את זה ולתת פתרון חלופי. גם השר הורשע בעבירות, אבל הוא מתביית על המגזר הערבי".

בעקבות רצח בנו יצא סמוני לחופשה ללא תשלום מעבודתו בעיריית תל אביב, אך הוא אינו מוכן להתייאש והגיע לכאן כדי לפעול לשינוי. "הלך הבן שלי, יכולתי להתנתק מהעולם, אבל אני לא עושה את זה כי אם הייתי מאבד תקווה ואמון, אז גמרתי עם הקריירה שלי".

זיאד סמוני בכנס לעידוד הצבעה ביפו, 20 באוקטובר 2026 (צילום: עומר שרביט)

גם עבד שאקרה הגיע לכנס. הוא איבד את בנו, אחמד, לפני חודש וחצי, ואף ששני הרוצחים נתפסו בתוך שעות, הוא עצמו איבד את האמון במערכת. בנו בן ה־29 חזר בלילה מעבודתו בוולט ונורה למוות. "הייתה טעות בזיהוי בגלל הקסדה שלו, אבל הם חיפשו מישהו אחר. לא חשבתי שזה יגיע אליי וזה נהיה מוגזם, כל הצעירים האלה שנרצחים.

"ביום של הרצח של בני נרצח פה עוד מישהו. זה יותר ממטורף. אני נגר ואשתי עמילת מכס, ויש לי עוד שלוש בנות. הבחירות כבר לא מעניינות אותי וגם לא העבודה. מאז הרצח אנחנו לא משתתפים בכלום. גם אם תשאל את אשתי היא תגיד: 'מה זה מעניין אותי?' היא בעיקר הולכת לבית הקברות וחוזרת. לפי דעתי צריך להוציא את משפחות הרוצחים מיפו. לא להשאיר אותן פה".

המשטרה אינה מצליחה לעצור את הרציחות, אבל לכנס הזה דווקא הגיעו שוטרים, לאחר שגם לקראת אירועים דומים שהתקיימו כאן לאחרונה התקבל מידע מודיעיני על כוונות של פעילי ימין לפגוע במשתתפים

אבל אין חוק שמאפשר דבר כזה.
"לפי דעתי זה מה שצריך לעשות באמת. שכל רוצח יחשוב מה יקרה להורים שלו אם הוא עושה את זה. לא יכול להיות שהם יסתובבו חופשי ויחגגו פה ואנחנו נהיה בצער".

המשטרה אינה מצליחה לעצור את הרציחות, אבל לכנס הזה דווקא הגיעו שוטרים, לאחר שגם לקראת אירועים דומים שהתקיימו כאן לאחרונה התקבל מידע מודיעיני על כוונות של פעילי ימין לפגוע במשתתפים.

עבד שאקרה וליזה קומע בכנס לעידוד הצבעה ביפו, 20 באוקטובר 2026 (צילום: עומר שרביט)

"הבחירות כבר לא מעניינות אותי"

זיאד סמוני הוא הדובר הראשון. הוא מציג תמונה של בנו מפגין נגד ההרג בעזה במהלך המלחמה האחרונה, תמונה שלו עם בנו כשהיה תינוק, לאחר מכן תמונה של בנו עם התינוק שלו, ולבסוף גם תמונה שלו עצמו עם התינוק שאיבד את אביו. הוא מזכיר את חברו, שאיבד את בנו לאחרונה, אך בניגוד אליו, סמוני מבקש להשפיע על תוצאות הבחירות הקרובות.

"כשעבד בא לנחם אותי לפני שנה הוא אמר לי: 'תהיה חזק', וכשבאתי לנחם אותו עכשיו הוא הבין מה עובר עליי. מה יהיה הסוף? למה יש כל כך הרבה משפחות שכולות? גם כל מה שקורה בגדה. לאן בן גביר מוביל אותנו? זה אסון להרגיש חוסר ביטחון בבית, אנחנו רוצים לגדל ילדים. נישאר עם הממשלה הזו? חייבים שינוי".

"לאן בן גביר מוביל אותנו? זה אסון להרגיש חוסר ביטחון בבית, אנחנו רוצים לגדל ילדים. נישאר עם הממשלה הזו? חייבים שינוי"

משתתפת נוספת בכנס היא ליזה קומע, שביום־יום עוסקת בסיוע הומניטרי ביפו, ובתקופה האחרונה בולטת מאוד בפעילות לעידוד הצבעה. בבוקר 7 באוקטובר היא נכנסה לחדר הלידה, שם ילדה בהצלחה את בתה השביעית, אך לאחר מכן שקעה בדיכאון. "הכאפה והכאב שקיבלתי לאחר שבעה באוקטובר קרעו אותי", היא אומרת ומתארת את השנים הקשות שעברו עליה.

קומע הייתה בפיגוע ברכבת הקלה. בנה של שכנתה נרצח סמוך לביתה, וגם בן משפחתה ועשרות מבני משפחתו של בעלה נהרגו בעזה. לזכרם תלתה את תמונות הילדים בכיכר שבהמשך הרחוב.

בתשובה לשאלה אם חלה התעוררות במודעות לחשיבות ההצבעה, היא אומרת: "יש חלק שרדומים ואותם אנחנו דואגים להעיר. הם התייאשו אחרי שראו כמה מערכות בחירות שבהן הצביעו וכלום לא התקדם.

זיאד סמוני בכנס לעידוד הצבעה ביפו, 20 באוקטובר 2026 (צילום: עומר שרביט)

"הממשלה של ארבע השנים האחרונות פירקה את כולנו, יהודים וערבים כאחד. צעירים מעדיפים לעזוב את הארץ בגלל חוסר ביטחון ויוקר המחיה. עכשיו הרצון להצביע מתעורר בגדול, גם בזכות עבודה של המפלגות הערביות. כולם עובדים על זה בפול טיים. תאר לך שכל האוכלוסייה הערבית תנהר לקלפיות, כמו שביבי פעם קרא לזה? יש סיכוי שנעמוד במצב כזה שלא יוכלו להרכיב ממשלה בלי ערבים".

אבל רוב גוש השינוי לא מכריז על שיתוף פעולה איתם.
"אני מבינה את איזנקוט. הוא עבר שלוש שנים קשות, איבד את בנו ואת האחיינים שלו, אבל הם נזהרים כי בן גביר וביבי יעשו הכול כדי להישאר בשלטון. אני לא מתרגשת מההפחדה של ביבי מהערבים. שאלוהים יסלח לו על מה שקרה מתחת לפרצוף שלו. חמאס אשם, אבל הוא זה שחיזק אותו והעביר את הכסף. למה היינו צריכים לעבור את הטראומה הזו? גם יהודים וגם ערבים שמפחדים ללכת ברחוב?"

"אני לא מתרגשת מההפחדה של ביבי מהערבים. שאלוהים יסלח לו על מה שקרה מתחת לפרצוף שלו. חמאס אשם, אבל הוא זה שחיזק אותו והעביר את הכסף"

קומע מזדהה דווקא כתומכת במפלגת הדמוקרטים, ובכל מקרה מטילה על הממשלה הנוכחית את האחריות לכל מה שקרה. בכנס עצמו דיברה בהתרגשות, על סף דמעות: "אני בטראומה אחרי טראומה ומתמודדת עם זה בפעילות שטח, ורוצה שזה ייפסק. לתת חיים נורמליים לילדיי ולאלה שבפלסטין, גם לישראלים ולילדי עזה. נמאס לי מגלגל המוות.

"אם נצא להצביע, זה אומנם לא ייפתר ביום אחד, אבל נתחיל בלהחליף את הממשלה. נטפל בחינוך, ברווחה ובפשע. ברגע שילד לא מקבל חינוך נורמלי, הוא מידרדר לפשיעה והופך לסוחר סמים ורוצח, והחברים שלי מאבדים את הבנים שלהם. יש פה שלושה מפורום המשפחות השכולות. אני לא אמורה להקים פורום כזה, אלא להקים ועד הורים לחינוך.

פעילות לעידוד הצבעה ביפו, אוקטובר 2026 (צילום: עומר שרביט)

"זה לא הגיוני. תשתפו את הסיפור של החברים שלי שאיבדו את ילדיהם. בשבילם צריך לצאת להצביע ולבנות מציאות אחרת. יש לי ילד אחד בן 15, שאני לא אמורה לשגע אותו בשאלות איפה ועם מי הוא מסתובב. אני מתמודדת גם עם עוני ורוצה ביטחון ורווחה, כי מגיע לי".

שיעור ההצבעה בחברה הערבית בבחירות האחרונות עמד על כ־53%, עלייה לעומת השפל של 44% בבחירות 2021. ככל ששיעור ההצבעה בחברה הערבית יהיה גבוה יותר, כך יגדל מספר הקולות הדרוש כדי לעבור את אחוז החסימה, והדבר עשוי להקשות על מפלגות המתנדנדות סביבו בגוש נתניהו. המפתח נמצא בידי הצעירים והנשים, ששיעורי ההצבעה בקרבם נמוכים באופן מסורתי.

ככל ששיעור ההצבעה בחברה הערבית יהיה גבוה יותר, כך יגדל מספר הקולות הדרוש כדי לעבור את אחוז החסימה, והדבר עשוי להקשות על מפלגות המתנדנדות סביבו בגוש נתניהו

"בדקנו ומצאנו שבבחירות הקודמות שיעור ההצבעה של הצעירים היה אחד מארבעה, והיום, לפי הסקרים, השיעור הזה יעמוד על 50%", אמר לי חבר הכנסת אחמד טיבי בשבוע שעבר, בתום כנס של הרשימה המשותפת שהתקיים באותו מרכז עירוני ביפו.

"זה לא מספיק, אבל יש שינוי. זה פלח חשוב מאוד ואליו אנחנו מפנים מאמצים אדירים, ולכן, למשל, הצבנו מועמד צעיר, בן 36, עו"ד אחמד דראושה, במקום השמיני. הוא מדבר לצעירים ויש לו קהל ואהדה", הוסיף.

"נמאס מגלגל המוות"

כמה ארגונים פועלים לעידוד ההצבעה בחברה הערבית באמצעות קמפיינים ועבודת שטח. בארגון "יוזמות אברהם" נערכו לבחירות באמצעות מחקר ואיסוף נתונים, במטרה להבין מה עשוי לדרבן את המצביעים בחברה הערבית להגיע לקלפיות, ולהעביר את הממצאים לרשויות המקומיות, למפלגות הערביות ולאנשי הקמפיינים שלהן.

"זיהינו שאחוז גדול מאוד, מעל 80%, רוצים שהמפלגות הערביות ייקחו חלק בקואליציה עתידית, בין אם בתמיכה מבחוץ ובין אם בשותפות בקואליציה, כי נמאס להם מהעמדה הזו של לשבת באופוזיציה. הם רוצים השפעה", אומרת שהירה שלבי, מנכ"לית שותפה בארגון "יוזמות אברהם".

לדבריה, כמעט כל הנשאלים תמכו בשיתוף פעולה בין המפלגות הערביות, שהתממש באופן חלקי בלבד. גורם נוסף שהנשאלים ציינו ככזה שעשוי לעודד אותם לצאת להצביע הוא הבטחה לטיפול בפשיעה ובאלימות.

במחקרים מתקדמים יותר זיהו בארגון שתי קבוצות נוספות שנוטות פחות להצביע – נשים וצעירים. "רק 37% מהנשים רוצות להצביע ו־37% מהצעירים. זו האוכלוסייה שהכי פחות שותפה למשחק הדמוקרטי"

במחקרים מתקדמים יותר זיהו בארגון שתי קבוצות נוספות שנוטות פחות להצביע – נשים וצעירים. "רק 37% מהנשים רוצות להצביע ו־37% מהצעירים. זו האוכלוסייה שהכי פחות שותפה למשחק הדמוקרטי, ובדקנו את העמדות שלהם בשני סקרים שונים.

"צעירים אמרו שהם יושפעו מחברים ומשפחה, ובעיקר אם יראו מועמדים צעירים ומפלגות שידברו בתוכניות שממוקדות בהם. הם מרגישים שמדברים מעל הראש שלהם, וגם הקמפיינרים הם בדרך כלל כאלה שלא מכירים את השפה של הצעירים, אז לוקחים אותם כמובנים מאליהם.

ח"כ אחמד טיבי בכנס של הרשימה המשותפת ביפו, 13 באוקטובר 2026 (צילום: עומר שרביט)

"נשים מדברות על כך שסביבת הקלפי מאוד גברית, והן לא מרגישות בטוחות להגיע לשם. יש גם כאלה שקשה להן להגיע פיזית, וביישובים הלא מוכרים יש חסמים של היעדר קלפיות. אז יש התארגנות של 'זזים' שייקחו נשים מהיישובים הבדואיים להצביע. גם אנחנו מארגנות נשים להגביר נוכחות בקלפי, ובאחד היישובים קבעו באופן וולונטרי, ובהסדר פנימי, שעות הצבעה רק לנשים.

"אנחנו כארגון מביאים נשים משפיעות מהאקדמיה, מהעסקים ומהחברה האזרחית להקליט סרטונים שמעודדים נשים להצביע, ומפיצים אותם ברשתות. כמו כן, מפרסמים סרטים קצרים של 'גורל משותף', שבהם יש יהודים וערבים שמשתפים פעולה, כדי לתת לגיטימציה לשותפות ושיבינו שהקול שלהם שווה. אם ימשיכו לשמוע שלא יהיו בממשלה, זה יכול לדכא הצבעה בחברה הערבית".

"גם אנחנו מארגנות נשים להגביר נוכחות בקלפי, ובאחד היישובים קבעו באופן וולונטרי, ובהסדר פנימי, שעות הצבעה רק לנשים"

"הדבר האחרון שעשינו הוא עבודה מאוד אינטנסיבית עם ראשי רשויות שיודעים לגייס את הציבור לבחירות המקומיות. בנינו להם אסטרטגיה לעידוד הצבעה, מעין מדריך כזה. זו עבודה שיטתית שעשינו בשנתיים האחרונות, אבל אנחנו לא עושים עבודת שטח. לזה יש אחרים, עם אלפי פעילים שיסתובבו מדלת לדלת להוציא אנשים להצביע".

במהלך הכנס נשא דברים גם חבר מועצת העיר איתמר אבנרי. הוא התייחס להריסת הבתים וציין כי באבו קרינאת היה אפשר להסדיר את המתחם, אך באופן לא מקרי חסרה חתימה אחת של מנהל התכנון. הוא דיבר גם על מסיק שבוטל בימים האחרונים משום שהזיתים כבר נגנבו, ולקראת יום הבחירות הציע להתקשר לכל מי שאפשר עד השעה 22:00 כדי לוודא שהצביע.

שוטרים מחוץ לכנס לעידוד הצבעה ביפו, 20 באוקטובר 2026 (צילום: עומר שרביט)

התשמע קולי

מנכ"לית תנועת "עומדים ביחד", רולא דאוד, סיפרה כי צעירים שפגשה בצפון הארץ דווקא רוצים להצביע, אף שטרם הגיעו לגיל ההצבעה. "הבנתי שבבחירות האלה בחברה הערבית יש הבנה עמוקה שאם לא כולנו מתגייסים, מה שיכול לקרות יהיה הרבה יותר גרוע. אני מבקשת לעשות טלפונים למי שלא רוצים להצביע, זה הרגע לשכנע", אמרה.

אחד הצעירים הפעילים במטה לעידוד הצבעה הוא נאורס קוואסמה (27), שעובד כמארגן קהילתי של "עומדים ביחד" ביפו והנחה את הכנס להשקת המטה הטלפוני של הארגון בעיר.

לדבריו, הוא עצמו קיים יותר מ-600 שיחות פנים אל פנים ובטלפון, ביפו ומחוצה לה, ובמטות הארגון ברחבי הארץ כבר חצו את רף 5,000 השיחות.

"בניגוד לפעמים קודמות, הפעם נראה שיש תקווה באוויר, ואני מזכיר שרק 53% הצביעו בפעם שעברה, אז הגיע הזמן שנתעורר ונשמיע את הקול שלנו"

רגע לפני שעלה להנחות את הכנס, אמר: "בניגוד לפעמים קודמות, הפעם נראה שיש תקווה באוויר, ואני מזכיר שרק 53% הצביעו בפעם שעברה, אז הגיע הזמן שנתעורר ונשמיע את הקול שלנו.

כרזה לעידוד הצבעה ביפו, אוקטובר 2026 (צילום: עומר שרביט)

"יש תחושה חזקה של שינוי, דווקא ממקומות שלא ציפינו להם, בין אם זה מקומות במצב סוציו־אקונומי מוחלש או דתיים שמצהירים שהם רוצים להצביע, אומנם לא בפומבי כדי לא לסבך אף אחד, וגם מהנגב בגלל נושא הריסות הבתים, וזה מעורר השראה".