JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הרגע שבו נשיאת העליון איבדה אחיזה בבית המשפט שלה | זמן ישראל
שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90

פרשנות הרגע שבו נשיאת העליון איבדה אחיזה בבית המשפט שלה

החלטת בית המשפט העליון לאפשר לחברת הכנסת היבא יזבק להתמודד בבחירות הקרובות מעידה לא רק על הליברליות של בית המשפט העליון, אלא גם על יחסי הכוחות המורכבים בתוכו ● הנשיאה אסתר חיות כשלה בשכנוע רוב עמיתיה, ופסקה נגד יזבק בדעת מיעוט ● והשופט עוזי פוגלמן, שהוביל את דעת הרוב, כבר הכניס רגל ראשונה ללשכתה

בשלהי שנת 2013 נתן בית המשפט העליון פסק דין חשוב בפרשת ראשי הערים (בג"ץ 4921/13 אומ"ץ נ' רוכברגר), שבו נקבע לראשונה כי ראש עיר העומד לדין בעבירה פלילית חמורה, מועצת הרשות המקומית חייבת להעבירו מכהונתו.

התיק נידון בהרכב מורחב, ופסק הדין ניתן ברוב של שישה נגד אחד. האחד היה נשיא בית המשפט העליון דאז, אשר גרוניס, ואת דעת ששת שופטי הרוב הובילה השופטת מרים נאור, שהייתה באותה עת המשנה לנשיא בית המשפט העליון.

מותר לשופט כמובן להישאר בדעת מיעוט, ויש שופטים, כמו השופט חיים כהן היחיד והמיוחד, שאף עשו קריירה מדעות המיעוט המהדהדות שלהם.

אבל עבור נשיא ביהמ"ש העליון, זה לא עניין של מה בכך להישאר במיעוט, בוודאי לא בנושא עקרוני, בפסק דין המעורר תגובות ציבוריות נרחבות. עבור גרוניס היה פסק הדין ההוא מהלומה של ממש: לא רק נאור, אלא גם חלק מהשופטים הנוספים שישבו בהרכב, מתחו ביקורת חריפה על עמדתו, מעל דפי פסק הדין.

שופטי בית המשפט העליון מרים נאור ואשר גרוניס
שופטי בית המשפט העליון מרים נאור ואשר גרוניס

במבט היסטורי, זה היה הרגע שבו עבר כתר ההנהגה של בית המשפט העליון, מראשו של גרוניס לראשה של נאור. הרגע שבו היא הפכה לנשיאה דה-פקטו, המובילה את הציר המרכזי של שופטי בית המשפט העליון, שהתייצבו בגלוי לצידה. 15 החודשים שנותרו לגרוניס בכהונתו היו במידה רבה לפרוטוקול בלבד.

אפשר כמובן להתווכח, מה מהות תפקידו של נשיא בית המשפט העליון בשיטה המשפטית והמשטרית שלנו. החוק אינו מעניק לנשיא שום מעמד שיפוטי מיוחד, על פני חבריו שופטי העליון. הוא בסך הכול ראשון בין שווים.

חיות היא שופטת מצוינת, שאיתרע מזלה לכהן כנשיאה בתקופה קשה ומאתגרת. המשימה להנהיג את המערכת כולה, ואת בית המשפט העליון בפרט, היא משימה מאתגרת גם בימים כתיקונם, והימים הללו אינם ימים כתיקונם

ואולם לאורך השנים, ובוודאי בחצי היובל שבו כיהנו הנשיאים מאיר שמגר ואהרן ברק, הקרינו נשיאי העליון את שיעור קומתם המקצועי על המערכת כולה. בפסקי הדין החשובים, הם ידעו איך לשכנע את חבריהם השופטים כך שיצטרפו לעמדתם. בנושאים של פוליטיקה ארגונית, הם שמרו על אחדות השורות. בנושאים מקצועיים, הם ידעו כיצד לנהל את כלל השופטים בערכאות הנמוכות.

חברי הכנסת היבא יזבק (מימין) ויוסף ג'בארין ליד בית משפט השלום בחיפה, שהרשיע את ראאד סלאח בהסתה לטרור, היום (צילום: פלאש 90)
חברי הכנסת היבא יזבק (צילום: פלאש 90)

הכרעה על חודו של קול

אסתר חיות היא משפטנית ושופטת מצוינת, שאיתרע מזלה לכהן כנשיאת בית המשפט העליון בתקופה קשה ומאתגרת במיוחד עבור מערכת המשפט. המשימה להנהיג את המערכת כולה, ואת בית המשפט העליון בפרט, היא משימה מאתגרת גם בימים כתיקונם, והימים הללו אינם ימים כתיקונם.

חיות מצויה כעת עמוק באמצע הקדנציה שלה, שהחלה באוקטובר 2017 ועתידה להסתיים כעבור שש שנים, באוקטובר 2023. מנקודת המבט של הסיפור האישי והמקצועי שלה כשופטת וכנשיאה, האתגרים העומדים לפתחה הם יומיומיים.

אפשר להעריך בזהירות, שפסק הדין בעניינה של ח"כ היבא יזבק שניתן שלשום (א"ב 852/20 אופיר כץ נ' היבא יזבק), הוא נקודת ציון משמעותית בקדנציה של חיות. אולי זהו הרגע שבו קרקע המנהיגות נשמטת תחת רגליה של חיות.

הכרעה על חודו של קול היא תמיד דרמטית, גם בנושאים שפחות מפלגים את הציבור מאשר סוגיית התמודדותה של יזבק בבחירות.

בפסק הדין הזה, שניתן בהרכב של תשעה שופטים, הכריע העליון הכרעה דרמטית ברוב של חמישה נגד ארבעה, כי יזבק תוכל להתמודד. את דעת המיעוט הובילה הנשיאה חיות, ואת דעת הרוב הוביל השופט עוזי פוגלמן.

שופטי בית המשפט העליון אסתר חיות ועוזי פוגלמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שופטי בית המשפט העליון אסתר חיות ועוזי פוגלמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

שופטי הרוב האחרים, מני מזוז, דפנה ברק-ארז, ענת ברון ויצחק עמית, התייצבו כולם מאחורי הנמקותיו ופסק דינו של פוגלמן. מבחינה אידאולוגית, פסק הדין בעניין יזבק משמש נייר לקמוס יעיל לשרטוט מידת הליברליות של שופטי העליון.

גם ברק-ארז, גם עמית וגם ברון, הדגישו כי השפיטה לא נעשית לפי עוצמת הרגשות או שאט-הנפש העולה מפרסומיה של יזבק.

מזוז הדגיש את הצורך לשפוט על פי העקרונות שהתקבעו בפסיקת העליון לאורך השנים בנוגע לזכות לבחור ולהיבחר, שהיא יסוד מיסודות הדמוקרטיה.

אי-הצלחתה של חיות לגרוף לצידה את רוב ההרכב, עשויה לסמן נקודת מפנה בדברי ימי העליון. פוגלמן הוא היום הרביעי בהיררכיה של ביהמ"ש, אותה רשימת "בכירות" סמויה מן העין, המשלבת את ותק הכהונה בעליון ואת גיל השופטים. מעליו חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר, והשופט ניל הנדל.

עוד קודם לפרישתה של חיות, יפרשו מלצר והנדל, וגם השופטים ג'ורג' קרא וענת ברון. אחרי פרישתה, פוגלמן, שימלאו לו 69 שנים, יהיה הוותיק בשופטי העליון, ועל-פי שיטת הסניוריטי הוא אמור לרשת את חיות בכהונת נשיא בית המשפט.

זאת, בין היתר הודות לתיקון לחוק בתי המשפט מינואר 2012, שביטל את המגבלה שלפיה מי שנותרו לו פחות משלוש שנות כהונה לא יוכל להתמנות לנשיא – מגבלה שהוסרה כדי לאפשר את נשיאות גרוניס, שביום פרישתה של דורית ביניש מכהונתה ב-2012, נותרו לו שנתיים ו-10 וחצי חודשים עד לפרישתו.

האם פסק דין יזבק הוא הרגע שבו שרביט ההנהגה נשמט מידיה של חיות, ועובר הלכה למעשה לפוגלמן? היכונו לבאות.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 687 מילים
כל הזמן // יום שישי, 10 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.