נושא
בית המשפט העליון

קריסת בית המשפט לחוקה בפולין - צעד אחר צעד

בין סוף 2015 לסוף 2016 אירוע רדף אירוע במתקפה של הממשלה הפולנית על בית המשפט לחוקה ● המערכה התנהלה בשני קווים מקבילים: מאבק על מינוי שופטי בית המשפט, ומאבק על אופני פעילותו ● עד לנצחון הממשלה

הפגנות בפולין (צילום: AP Photo/Alik Keplicz)
AP Photo/Alik Keplicz
אלפי אנשים בוורשה ובערים נוספות בפולין מפגינים נגד המהלכים האחרונים של מפלגת הימין השלטת, שמטרתם להשתלט על בית המשפט העליון, יולי 2018

8 באוקטובר 2015. שבועיים וחצי לפני זכיית מפלגת החוק והצדק בבחירות בפולין נורתה יריית הפתיחה. הבית התחתון של הפרלמנט, שנשלט אז על ידי מפלגת "המצע האזרחי", העביר החלטות על מינוי חמישה שופטים חדשים ל"טריבונל החוקתי", כינויו של בית המשפט לחוקה.

השופטים היו אמורים להחליף שלושה שופטים שכהונתם עמדה להסתיים בתחילת נובמבר, ושני שופטים שכהונתם נועדה להסתיים בדצמבר. אלא שנשיא המדינה אנדז'יי דודה, איש מפלגת החוק והצדק, סירב להשביע את השופטים החדשים כנדרש בחוקה, בטענה שהמינויים אינם חוקיים.

25 באוקטובר 2015. מפלגת החוק והצדק זכתה בבחירות ב-235 מושבים בפרלמנט, שהקנו לה רוב ללא תלות במפלגות אחרות. ב-12 בנובמבר החלה כהונת הפרלמנט החדש.

13 בנובמבר 2015. בישיבתו הראשונה של הפרלמנט, הגישה מפלגת השלטון החדשה תיקון לחוקה, המאפשר לבטל את המינויים שביצעה מפלגת "המצע האזרחי", ולקצר את כהונת נשיא בית המשפט לחוקה.

בתוך שישה ימים בלבד, ב-19 בנובמבר, אישר הפרלמנט את התיקון, אף שלא התקיימו ההתייעצויות והדיונים הנדרשים לאישור תיקון חוקתי. הנשיא דודה חתם בו ביום על התיקון והוא פורסם מיד ברשומות.

25 בנובמבר 2015. שבוע לאחר אישור התיקון לחוקה החליט הפרלמנט על ביטול המינויים הקודמים, וחולל סערה ציבורית. בתוך יממה נפתחה בפייסבוק קבוצת מחאה בשם "הוועדה להגנת הדמוקרטיה", שאליה הצטרפו עשרות אלפי אזרחים. נכון להיום חברים בקבוצה 252 אלף איש.

2 בדצמבר 2015. הפרלמנט מינה חמישה שופטים חדשים, כולם מתומכי מפלגת החוק והצדק. ההחלטה התקבלה למרות שתיקון החוקה שעבר ב-19 בנובמבר עדיין לא נכנס לתוקף.

אנדריי דודה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)
אנדז'יי דודה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

כבר בחצות השביע נשיא פולין, אנדז'יי דודה ארבעה מחמישה השופטים החדשים. בשונה מטקסים דומים בעבר, התקשורת לא הוזמנה לסקר את האירוע. שבוע לאחר מכן הושבע השופט החמישי.

3 בדצמבר 2015. בית המשפט לחוקה, שבגלל המשבר מנה עשרה שופטים ולא 15, דן בעתירות שהגישו חברי פרלמנט נגד מינוי השופטים בפרלמנט הקודם. השופטים אישרו את שלושת המינויים שנועדו להחליף את השופטים שפרשו בנובמבר, אך פסל את שני המינויים הנוספים.

משמעות ההחלטה הייתה אישור למפלגת החוק והצדק למנות שני שופטים בלבד. במפלגה לא אהבו את ההחלטה, ולכן סירבה ראשת הממשלה ביאטה שידלו
להכיר בה ולפרסם אותה, בהתאם להוראות החוקה.

ביאטה שידלו
ביאטה שידלו

9 בדצמבר 2015. בית המשפט החוקתי דן בעתירות נגד התיקון שהעבירה מפלגת החוק והצדק, וקבע כי רוב מרכיבי התיקון אינם חוקתיים. גם הפעם סירבה לשכת ראשת הממשלה לפרסם את הפסיקה ברשומות.

שידלו הודיעה לנשיא בית המשפט אנדריי ז'פלינסקי (Andrzej Rzepliński)
כי הפרסום מושהה, משום שההחלטות ניתנו בהרכבים של חמישה שופטים בלבד. ז'פלינסקי ציין בתגובה כי אי הפרסום מנוגד לחוקה, ולאחר שגורם במפלגה הודיע שהפסיקות יפורסמו, התערב יו"ר מפלגת החוק והצדק ירוסלב קצ'ינסקי אישית, והורה להימנע מכך.

12 בדצמבר 2015. עשרות אלפי אנשים יצאו להפגין נגד הפרלמנט והממשלה ברחובות ורשה וערים נוספות במדינה. בתגובה, דאגה מפלגת החוק והצדק להוציא עשרות אלפים מתומכיה לרחובות ורשה יום לאחר מכן.

14 בדצמבר 2015. התובע המחוזי של ורשה הודיע על פתיחת חקירה בעניין אי פרסום פסק הדין של בית המשפט החוקתי מה-3 בדצמבר. בעקבות ההודעה פרסמה ראשת הממשלה את הפסיקה יומיים לאחר מכן. ב-19 בדצמבר שוב יצאו ההמונים להפגין ברחבי המדינה נגד הממשלה.

24 בדצמבר 2015. בניסיון לשתק את בית המשפט החוקתי, אישרה מפלגת החוק והצדק תיקון חוקתי העוסק בדרכי פעילותו של בית המשפט. התיקון קבע כי בית המשפט יקיים דיונים בהרכבים של 13 שופטים בלבד, וידון בעתירות המוגשות אליו לפי סדר כרונולוגי. בתוך ארבעה ימים חתם הנשיא דודה על התיקון והחוק פורסם מיד ברשומות.

הפגנות בפולין (צילום: (AP Photo/Alik Keplicz))
הפגנות בפולין (צילום: (AP Photo/Alik Keplicz))

9 בינואר 2016. ההמונים שוב יצאו להפגנות נגד הממשלה. יומיים לאחר מכן סירב בית הדין החוקתי לדון בעתירות של גורמי אופוזיציה נגד החלטות הפרלמנט על ביטול המינויים של הפרלמנט הקודם ומינוי השופטים החדשים, בנימוק שהוא מוסמך לדון בחוקים ולא בהחלטות.

9 במארס 2016. בית המשפט החוקתי פסק כי תיקוני החוקה של סוף דצמבר, שעסקו בדרכי התנהלותו, אינם חוקתיים, בין השאר משום שההליך היה חפוז ולא עמד בכללי ההגשה וההתייעצות בפרלמנט.

גם הפעם הודיעו ראשת הממשלה וחבריה למפלגה כי פסק הדין לא יפורסם ברשומות, בטענה שהוא ניתן שלא על פי הכללים שנקבעו בתיקון.

"הפרלמנט מינה אנשים ברמה נמוכה במיוחד, העיקר שיהיה נאמנים. המיעוט, שכולל את השופטים הוותיקים, איבד את כוחו"

11 במארס 2016. ועדת ונציה של מועצת אירופה, העוסקת במשפט חוקתי, פרסמה גילוי דעת על התיקון העוסק בדרכי פעילותו של בית המשפט החוקתי, וקבעה כי הוא מסכן את שלטון החוק, וגם את המערכת הדמוקרטית כולה בפולין.

"במקום להאיץ את עבודת הטריבונל החוקתי", נכתב בגילוי הדעת, "התיקונים האלה, בייחוד כשהם מצורפים אלה אל אלה, יכולים להוביל להאטה בפעילות הטריבונל ולמנוע ממנו להגן ביעילות על החוקה".

30 ביולי 2016. נשיא פולין חתם על פרק חדש לחוקה העוסק בבית המשפט החוקתי, המעניק בידיו סמכויות נרחבות בתחום מינוי השופטים לבית המשפט. התיקון גם העניק סמכויות לשר המשפטים, לראשת הממשלה ולחלק משופטי בית המשפט – נאמני השלטון – לעכב ולחסום לגמרי פסיקות של בית המשפט.

11 באוגוסט 2016. שופטי בית המשפט לחוקה קבעו בישיבה סגורה שקיימו כי רוב סעיפי החוקה החדשים אינם חוקתיים.

18 באוגוסט 2016. התובע האזורי בקרקוב, הכפוף לשר המשפטים, פרסם הודעה לציבור ולפיה הוא פותח בחקירה פלילית נגד נשיא בית המשפט לחוקה ז'פלינסקי, בשל סירובו לחתום על המינויים שאישר הפרלמנט בדצמבר 2015.

כהונתו של נשיא בית המשפט העליון הופסקה

אנדז'יי רוזפלינסקי (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)
אנדז'יי רוזפלינסקי (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)

ארבעה חודשים לאחר מכן הסתיימה כהונתו של ז'פלינסקי, והוא הוחלף על ידי נציגת מפלגת החירות והצדק יוליה פשואנסקה (Julia Przyłębska).

ווייצ'ץ' סדורסקי (Wojciech Sadurski), פרופ' למשפטים באוניברסיטת סידני ובאוניברסיטת ורשה, שחיבר ספר על התמוטטות החוקה בפולין (Poland's Constitutional Breakdown) אומר כי החל בדצמבר 2016, בית המשפט, שבמצב הרגיל אמור לרסן את החלטות הממשלה והפרלמנט, הפך למאפשר ולעוזר שלהם. "רוב השופטים בבית המשפט, כולל הנשיאה, הם משרתים נרצעים של השלטון. הפרלמנט מינה אנשים ברמה נמוכה במיוחד, העיקר שיהיה נאמנים. המיעוט, שכולל את השופטים הוותיקים, איבד את כוחו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 852 מילים

הדמוקרטיה הליברלית תחת מתקפת ה"דמוקרטיה"

רומניה, 1990 (צילום: דן פרי)
דן פרי
רומניה, 1990

ערב אחד השבוע פגשתי זוג תיירים מתורבתים. יהודים אירופיים בגיל העמידה, הם היו מקושרים מאד וחוו פגישות רמות-דרג כאן, אבל לא עשו מזה עניין. היה לנו נעים מאוד על הבר המצוחצח, עד שהשיחה עברה  לפוליטיקה.

ציינתי שבמסגרת תפקידי הקודם כעיתונאי זר הכרתי מקרוב את דיכוי הפלסטינים בגדה המערבית. הם נראו מופתעים. "זה לא רמאללה? "שאלה האשה. "כן", אישר האיש. "היינו שם. כל כך נחמד! הם מדוכאים? "

ניסיתי להסביר להם מה באמת קורה שם.

נראה היה שהאישה הבינה, אבל זה גם לא ממש היה אכפת לה, והיא לפתע נעשתה עוינת. "אם הם לא אוהבים את זה, יש להם הרבה מדינות לעבור אליהם ועדיף שיסתלקו". האיש נראה מהסס, אבל נצר את לשונו בחוכמה.

"כולם צריכים ללכת?" שאלתי. "לעזוב את הבית היחיד שהכירו? מיליונים?" היא היססה לרגע ואז אמרה: "כן!" היא אמרה זאת בפסקנות פתאומית ששידרה סיפוק מסויים.

שתינו את השאבלי. אכלנו עוגת גבינה. המוסיקה הצרפתית הייתה בווליום מתורבת, המאפשר שיחה.

מוקדם יותר באותו ערב חוויתי תחושה דומה בעת ראיון הטלוויזיה עם שר המשפטים הנכנס אמיר אוחנה, שהכריז כי אין צורך לציית לכל פסקי הדין של בית המשפט העליון. (מאז הבהיר את דבריו בצורה לא ברורה, וראש הממשלה, שאותו אוחנה משרת במסירות, מלמל משהו גם כן).

אבל למחרת היום גם שר אחר, יואב גלנט, תקף את מערכת המשפט. אין מנוס מהמסקנה: זאת עמדה מרכזית של הימין הישראלי. זה קשור בוודאות לתיקי ראש הממשלה, אבל זה עניין עמוק יותר גם כן.

טיעונו של הליכוד, בדומה לימין הפופוליסטי ברחבי העולם, הוא שבניגוד לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת, מערכת המשפט אינה נבחרת על ידי הציבור; לכן אין לתת לה עליונות כלשהי על אלה שמייצגים ישירות יותר את רצון העם. הם גם אומרים שבית המשפט העליון בישראל שתלטן ומפריע; אנשים רבים זוכרים שאהרן ברק אמר פעם ש"הכל שפיט", וזה אכן נשמע יהיר. יש גם יותר מרמז שבית המשפט הוא שמאלן, אכן רוב השופטים אנשים משכילים, וההנחה, במצב והנוכחי, לא מופרכת מיסודה.

אבל ישנן גם עובדות.

ראשית, בית המשפט העליון ב-30 השנים האחרונות פסל פחות מ-20 חוקים, הרבה פחות מאשר בארה"ב ובבריטניה; הוא לא כזה אקטיביסטי. שנית, הוא לא כל-כך ליברלי: בית המשפט אכן מתערב כאשר אפשר להוכיח בוודאות דיכוי מרושע, אבל בדרך כלל הוא נתן לגיטימציה לכיבוש. שלישית, בית המשפט הוא הערובה העיקרית לקדמה בארץ: אוחנה, הומו עם בעל וילד, חייב את זכויותיו השוות לעובדה זו. אבל הוא חייב את התפקיד לפריץ החשוד בפלילים. אם הוא מרגיש בושה, הוא מסתיר את זה במיומנות רבה.

ההתקפה על בתי המשפט היא רק חלק ממסע המכוון גם לעמודי תווך אחרים של דמוקרטיה ליברלית: עמותות התומכות בזכויות מיעוטים, התקשורת החופשית, הקולנוע, התיאטרון והאמנויות, ואפילו המשטרה. כל מי שלא הולך בתלם, בקיצור.

למי אכפת? בעיקר לאליטה אינטלקטואלית קטנה למדי, העוסקת כיום בהעמדת פנים שהיא אינה אליטה, משום שאופנתי להלחם באליטות. התיירים ואוחנה, כל אחד בדרכו, הביעו עמדות שפעם היו נחשבות שערורייתיות, אבל כיום נהנות מתמיכה לא מבוטלת וגוברת.

יש להם תמיכה לא מבוטלת וגוברת, כי המוני אנשים כועסים מדי וחדלו מלשתף פעולה עם רצון האליטות בקידמה. הם כועסים על המינוס בבנק, על העדר קביעות ופנסיה, ועל המאיון העליון. במקומות מסוימים הם כועסים על הגירה המטשטשת את השפות והחברות שלהם. הם כועסים כי הם מעולם לא רצו את הליברליזם כל כך. הפרויקט הליברלי אכן הונדס על ידי האליטות כשיכלו לעשות את זה, בתקופת השפל הגדול שנות ה-20 של המאה שעברה ולאחר ההלם הטוטאלי של מלחמת העולם השנייה. תקשורת מודרנית ומדיה חברתית היו מקשים על זה כיום.

עד לא מזמן, בישראל ובמקומות רבים בעולם, היו כללים של חברה מנומסת, שהונהגו כאמור על-ידי האליטות ונתמכו במידה מסויימת על-ידי החברה השמרנית והדת. אבל בימינו מנהיגים רבים משקרים בתדירות כזאת שזה נהיה שגרתי ומשפיע על הכל. הדת לרוב הפכה לכוח ריאקציוני. תעמולה דיגיטאלית משכנעת את ההמונים ש"כולם משקרים ", כאילו אין בעולם שאלה של מידה.

בשלב מסוים השקרים והטירוף הופכים למקובלים ונורמליים. ומה שנורמלי עכשיו הוא מלחמה נגד הדמוקרטיה הליברלית, בישראל ובמקומות אחרים. אנחנו חייבים להתרגל להשתמש בשתי המילים האלה, לא רק במושג הפשוט יותר של "דמוקרטיה". המושג הזה נחטף, ונהיה משהו אחר: עריצות הרוב.

הדמוקרטיה הליברלית שנהנו ממנה ברוב המערב במשך רוב המאה האחרונה היא משהו אחר: דמוקרטיה אמיתית היא גם זכויות המיעוט. זוהי מערכת של בלימות ואיזונים שבהם עקרונות פרוגרסיביים המוגנים מפני דעת הרוב. חייבים להיות כנים: דמוקרטיה ליברלית עשויה להזדקק לעיתים לדיכוי עמדה של הרוב. הרוב, למשל, עשוי  לא להסכים לממן חינוך לילדים, או לרצות לסקול אישה נואפת.

הדמוקרטיה הליברלית אינה גזרת שמים ואין בטחון שהיא תשרוד. בישראל לא היתה סיבה שהיא תקום בקרב ציבור אנשים שבאו בעיקר ממזרח אירופה ומהעולם הערבי, עם מיעוט ערבי גדול ואוכלוסייה חרדית הנראית כלא דמוקרטית בעליל. זה סוג של נס, שביר, מופלא, כמעט נשגב מהבינה.

תומכי הדמוקרטיה הליברלית יכולים לוותר, ולאפשר לעולם להיראות כמו הליכוד, פוטין, טראמפ, ארדואן ודומיהם. או שהם יכולים להילחם, גם אם זה נראה כמלחמה נגד האינסטינקט של הרוב. זהו פרדוקס, אבל לא הפרדוקס היחיד בעולם. הליברלים באירופה מתמודדים עם הצורך להיות לא ליברליים כלפי אלה – מהגרים שמרנים מצד אחד, שונאי זרים מצד שני – שיהרסו את הליברליזם האירופי.

המחבר מדבר עם בונו על מושג הפרדוקס (צילום: דן פרי)
המחבר מדבר עם בונו על מושג הפרדוקס (צילום: דן פרי)

לפני שנים ראיינתי את בונו, סולן להקת U2. אמרתי לו שהבחנתי באהבת הפרדוקס שמשתקפת ברבים משיריו, דוגמת RUNNING TO STAND STILL. זה נשמע אולי כליקוק המזכיר את אוחנה, אבל זה היה גם נכון. בונו אישר את זה וגם אמר לי שאני ZEN. הייתי ללעג בקרב עמיתי, לתקופה.

אני באמת טיפוס רגוע למדי. אבל זה לא הזמן לזה. זה הזמן לזהות את מה שקורה, ולהלחם על העיקר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 841 מילים

חיות נגד אוחנה: "השקפתו חסרת-אחריות, קרובה לאנארכיה"

נשיאת בית המשפט העליון במתקפה יוצאת דופן על שר המשפטים הנכנס: "רואה בחומרה את דבריו"

אסתר חיות (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יונתן סינדל, פלאש 90
אסתר חיות

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, התבטאה הבוקר (ה') באופן חריג בחריפותו נגד שר המשפטים הנכנס, אמיר אוחנה.

"בעקבות ראיון ששודר אתמול עם שר המשפטים, חשוב לי לומר לכם כי בעיניי יש לראות בחומרה את העובדה ששר משפטים במדינת ישראל, ביום השבעתו לתפקיד, בוחר לשתף אותנו בהשקפת עולם משפטית חסרת-תקדים וחסרת-אחריות", אמרה חיות בהשתלמות לנשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט במעלה החמישה.

"לפי השקפתו (של אוחנה) לא חייבים לכבד את כל פסקי-הדין הניתנים על ידי בית-משפט", אמרה חיות, "במלים אחרות, כל בעל דין יוכל מעתה בברכת שר המשפטים לבחור איזה פסק דין צריך לקיים ואיזה לא. ואני רוצה לומר על כך רק דבר אחד – בין תפיסת העולם הזו ובין אנרכיה של 'איש הישר בעיניו יעשה' – הדרך קצרה".

אוחנה בראיון אתמול: "התנהלו עם נתניהו באופן לא הוגן"

אוחנה אמר אתמול בריאיון לערוץ 12: "אני נערך לאפשרות שבפרקליטות 'יתפרו לי תיק'. קיבלי אזהרות בנושא מאנשים ומקורבים. אני מאמין שזה לא סביר (אבל) לוקח את זה כאפשרות. לא תמיד צריך לצאת מנקודת הנחה שבמערכת יושבים מלאכים צחורים שמקבלים החלטות משיקולים מקצועיים בלבד". עם זאת, אוחנה הדגיש שאינו מדבר על בעלי תפקידים בהווה בפרקליטות.

אוחנה התייחס בראיון לטענות שנשמעו לפיהן קיבל את התפקיד כדי לחלץ את רה"מ נתניהו ממצבו המשפטי, וענה "אני תומך נלהב של פסקת ההתגברות, הרבה לפני חקירות נתניהו. את דעותיי באשר לחקירות נתניהו והאופן שבו התנהלו עם כל ההדלפות אמרתי בצורה ברורה". כשנשאל אם הוא עומד מאחורי עמדתו לפיה היועץ המשפטי לממשלה ניהל את תיקי נתניהו בדרך לא הוגנת השיב בחיוב.

אוחנה נשאל בראיון על אמירתו השנויה במחלוקת, לפיה לא כל פסיקה של בית המשפט ובג"צ צריך לקיים, והשיב "השיקול העליון צריך להיות שמירת חיי האזרחים, כן. טלי חתואל גרה בגוש קטיף ונורתה על ידי מחבלים שהגיעו לציר כיסופים. מסתבר שהמחבלים הגיעו לשם בחסות מבנים שהצבא כסכנה ביטחונית, אבל בג"צ למרות שאין לו מומחיות החליט למנוע את ההריסה".

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 293 מילים

העליון: הממשלה תצטרך לשלם 10 מיליון דולר למוצאי עצמות מג'די חלבי

בית המשפט העליון קיבל את הערעור של בני משפחת קוזלי שמצאו את עצמותיו של החייל המנוח מג'די חלבי על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לפטור את המדינה מלשלם לבני המשפחה את הפרס שהובטח למי שימצא מידע על החייל ● המדינה תשלם במקום עמותת "לחופש נולד" שהבטיחה את הכסף אך נסגרה

אביבה שליט ופהמי חלבי, אמו של מג'די חלבי ז"ל (צילום: קובי גדעון פלאש 90)
קובי גדעון פלאש 90
אביבה שליט ופהמי חלבי, אמו של מג'די חלבי ז"ל

בית המשפט העליון קבע היום (ב'), בדעת הרוב של השופט ניל הנדל והשופט ג'ורג' קרא, כי בני משפחת קוזלי, שמצאו את עצמותיו של החייל המנוח מג'די חלבי ז"ל, זכאים לקבל מממשלת ישראל את הפרס שהציע עמותת "לחופש נולד" למי שימסור פרטים על גורלו של החייל בסך 10 מיליון דולר.

בית המשפט קבע: "הפרס הובטח תמורת מסירת המידע, גם אם השיג את המידע מבלי שיצא לחפש אחריו במכוון וגם אם לא ידע בוודאות שמדובר בגופת המנוח מג'די חלבי אלא חשבו כי יש אפשרות שמדובר בגופתו".

עוד נקבע כי "המדינה (הממשלה) לא חזרה בה מהצעת הפרס קודם למציאת הגופה. עמותת 'לחופש נולד' הפסיקה אמנם את פעילותה כמה חודשים לפני מציאת העצמות, אך ההצעה הייתה מטעם המדינה ומומנה מתקציבה. העמותה הייתה רק שלוחה של המדינה לשם פרסום הפרס ואיסוף המידע. הפסקת פעילות העמותה לא פורסם באופן שתואם לפרסום הנרחב שבו הוצע הפרס".

בית המשפט דחה גם את טענת הממשלה לפיה יש לפטור אותה מתשלום ולשחרר אותה ממחויבותה, לנוכח שיקולים תקציביים ומכיוון שהמערערים לא השקיעו משאבים בחיפוש אחר המנוח. "המדינה חייבת לקיים את הבטחותיה", נכתב בפסיקה.

השופט יצחק עמית סבר בדעת מיעוט כי בני משפחת קוזלי אינם זכאים לקבל את הפרס משום שהפרס הוצע על ידי עמותת "לחופש נולד" שהיא ישות משפטית נפרדת ולן לא נכרת בינם ובין המדינה חוזה. עמית סבר שהמוצאים פנו למשטרה ולא ל"לחופש נולד" ובכך התנהגו באופן שאינו מלמד על כוונה לזכות בפרס או לדרוש אותו ולכן קשה לקבוע כי נכרת חוזה בינם ובין המדינה.

מצאו את העצמות במקרה

החייל מג'די חלבי נעדר מאז שנת 2005. עמותת "לחופש נולד" פרסמה פרס של 10 מיליון דולר. ב-2012 מצאו בני משפחת קוזלי את עצמות המנוח, הודיעו על כך למשטרה, ודרשו את הפרס ממשרד הבטחון.

בית המשפט המחוזי קבע כי המוצאים אינם זכאים לפרס, שכן מצאו את העצמות במקרה ולא ידעו בוודאות שמדובר בעצמותיו של חלבי, ובני משפחת קוזלי ערערו לבית המשפט העליון.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 293 מילים

נשיאת העליון: השיח נגד מערכת המשפט "בוטה, עולב ומשולח רסן"

בנאום בכנס עורכי הדין באילת, הזכירה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי רק לפני שנה וחצי, ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש את הצורך בבית משפט חזק ● ״ואני מבקשת לשאול מה נשתנה במהלך תקופה זו?״

אסתר חיות (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יונתן סינדל, פלאש 90
אסתר חיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

אהרון ברק: "לו הייתי שופט היום הייתי שוקל להתפטר"

נשיאי ביהמ"ש העליון לשעבר דורית בייניש ואהרון ברק אומרים דברים קשים על יוזמות החקיקה בכנסת החדשה. בייניש הצהירה הבוקר: "קמפיין אדיר של הבל ושקר נגד מערכת המשפט... שינויים רחבים במערכת המשפט רק בשל הצורך להימלט מהדין"" ● ברק אמר הערב: "לביהמ"ש סמכות לפסול תיקונים לחוקה שאינם חוקתיים"

אהרון ברק

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, תקף הערב בחריפות בראיון לערוץ 13 את יוזמות החקיקה של הכנסת הנכנסת והממשלה הנכנסת. "אם הייתי כיום שופט או נשיא בבית המשפט העליון הייתי שוקל להתפטר", אמר ברק בראיון.

"תפקידו העיקרי של בית המשפט העליון הוא להגן על הדמוקרטיה ועל החוקה, אבל הוא לא יכול לעשות את זה כשאין לו כלים", אמר ברק, "פסקת ההתגברות ושאר החוקים המתוכננים הם שינוי דרמטי. הפסקה אומרת שאפשר לפגוע בבית המשפט, גם אם זה לא מידתי. אבל מי שנפגע לא יהיה בית המשפט, בית המשפט הוא לא מה שחשוב. הנפגע יהיה האדם".

מוקדם יותר אמר ברק בנאום בכנס בינלאומי במרכז הבינתחומי הרצליה: "הסמכות של בית-המשפט העליון לפסול תיקונים לחוקה שאינם חוקתיים טבועה בשיטתנו המשפטית. כך, למשל, מובן מאליו שהכנסת לא יכולה להעביר חוק שישראל הופכת למונרכיה. מגילת העצמאות שלנו, שהיא המסמך החוקתי הראשוני והבסיסי של ישראל, לא תאפשר זאת. זה מנוגד ל-DNA שלנו".

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש, שנאמרה גם היא הערב בכנס במרכז הבינתחומי, אמרה: "הגבלות על שינויים חוקתיים נדרשות כדי למנוע את עריצות הרוב. אני רוצה להיות זהירה, אבל אני מוכרחה להודות שהדיבורים על השינויים החוקתיים בעת האחרונה מפחידים מאוד".

הבוקר התראיינה בייניש ל"כאן ב'", ואמרה: "היזהרו לפני שאתם מנסים להרוס. לא עושים רפורמות בלי שיקול ובדיקה ענייניים. מקרה של הימלטות מהדין, או הצורך להימלט מהדין לא יכול לגרום לרפורמה רחבה כזאת, זה לא מתקבל על הדעת."

לדברי בייניש "אני שומעת דברים שהם בעיניי מזעזעים. לומר שמערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל מסמנת מטרות מטעמים פוליטיים ולכן חברי הכנסת, ראש ממשלה, צריכים להתגונן מפני המערכת? אני שומעת על קמפיין אדיר שמטרתו לפגוע במערכת ולהנמיך את קומתה, ובאמת זה השיא השיאים של דברים שמטעים את הציבור, אני לא יודעת אפילו אם יש לציבור דרכים לבדוק כמה דברי הבל ושקר מופצים כנגד המערכת"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 283 מילים

פס"ד העליון מאשר הסתרת מידע על חפירות ארכיאולוגיות בגדה המערבית

השופטים סולברג ואלרון נימקו את ההחלטה בחשש מחרם אקדמי ופגיעה ביחסי החוץ ● השופטת ברון קיבלה את העתירה של "יש דין" ו"עמק שווה": "הסתרת מידע תפגע בחופש אקדמי, לא תגן עליו"

חפירה ארכיאולוגית ב"עיר דוד" במזרח ירושלים (צילום: אורי לנץ / פלאש 90)
אורי לנץ / פלאש 90
חפירה ארכיאולוגית ב"עיר דוד" במזרח ירושלים

בית המשפט העליון פסק היום כי לא יימסרו פרטים אודות ממצאי חפירות ארכיאולוגיות בגדה המערבית. בית המשפט דחה את העתירה של הארגונים "יש דין" ו"עמק שווה" בנימוק שחשיפת הפרטים עלולה להזיק ליחסי החוץ של ישראל בחו"ל ולגרור חרם אקדמי על החוקרים.

פסק הדין התקבל ברוב של שניים נגד אחת, כאשר השופטים נעם סולברג ויוסף אלרון צידדו במניעת חשיפת המידע ואילו השופטת ענת ברון קיבלה את העתירה לפיה צריך לחשוף אותו. לפי חוק, רשות העתיקות מוסרת מידע מלא על ממצאי חפירות ארכיאולוגיות בתוך מדינת ישראל, לרבות בירושלים.

לעומת זאת, בגדה המערבית החפירות נעשות תחת קצין מטה במינהל האזרחי והוא שומר את המידע לעצמו, כאשר חלק מהממצאים מגיעים למוזיאונים בישראל ואף בעולם. דחיית הערעור לעליון מסיים לפי שעה את הפרשה שהחלה ב-2013, אז הגישו הארגונים בקשת חופש מידע, לקבל נתונים, פרוטוקולים ונקודות ציון של אתרים שהוכרזו כאתרי עתיקות ושהתבצעו בהם חפירות ביהודה ושומרון. בנוסף, הם ביקשו לדעת היכן מאוחסנים הממצאים ומי החוקרים שהשתתפו בחפירות.

מאוחר יותר עתרו שני הארגונים לבית המשפט, וב-2016 העתירה נדחתה בבית המשפט לעניינים מנהליים. הנימוק לדחייה היה כי קיים "חשש ברור ואמיתי" לפגיעה בחופרים ובמוסדות האקדמיים שאליהם הם משתייכים כתוצאה מחרם אקדמי. זאת, למרות שבית המשפט הכיר בכך שהחופרים מחויבים לפרסם את הממצאים לפי חוק. כאמור, הנימוק הנוסף היה חשש לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל.

השופטת ברון ציינה בהחלטתה, כי יש 2,300 אתרים ארכיאולוגיים ברחבי הגדה, שחלקם בעלי חשיבות בינלאומית. לדבריה, יש הטוענים שממצאים אלה שייכים למדינת ישראל ואחרים גורסים שזו ביזה ארכיאולוגית. בהחלטתה, מציינת ברון שנסיבות המקרה לא מצדיקות אי גילוי מידע על ממצאים מחשש לחרם אקדמי. היא מסבירה כי למעשה מחקר אנונימי כתירוץ לחרם מהווה סתירה, שכן הסתרת המידע כשלעצמה פוגעת בחופש אקדמי וחוסמת דיון ציבורי במקום להגן עליו.

"השתקת הדיון הציבורי עשויה אולי למנוע חרם בטווח הקצר, ואולם בטווח הארוך השתקה מעין זו לבטח פוגעת ביכולת של ישראל להתמודד עם הביקורת שברצונה להפריך", כתבה השופטת.

את ארגוני העותרים, "יש דין" ו"עמק שווה", ייצג עו"ד ישי שנידור ואת המדינה ייצג עו"ד רן רוזנברג.

העותרים מסרו בתגובה, "החלטת בית המשפט היא גרסה של חוק ההסדרה לאקדמיה ועתיקות, במקום להחיל את אמות המידה המקובלות באקדמיה. כפי שאמרה השופטת ברון בדעת מיעוט, אי אפשר להחיל חוק אחד בתוך ישראל, שבה המחקר הארכיאולוגי והממצאים חשופים ולהתייחס לאותם ממצאים בגדה המערבית כאל סוד מדינה".

לטענתם, "זו פגיעה בדמוקרטיה, שמתקיימת על ידי שימוש מופרך של המדינה באיום החרם. בסופו של דבר קובעת ההחלטה שבמצב הנוכחי גם אמות מידה אקדמאיות בסיסיות הן מותרות והמשך השליטה הישראלית בגדה המערבית מחייבת לקיים שתי מערכות משפט שונות תחת אותו שלטון, אפילו באקדמי״.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 398 מילים
עו"ד מיכאל ספרד (צילום: דן בלילטי / AP)
דן בלילטי / AP
סירוס בג"צ יפעל כבומרנג?

מיכאל ספרד: "ישראל לא תוכל לטעון לדמוקרטיה, זה כבר עולם אחר"

העו"ד המתמחה בדין הבינלאומי, אומר שפסקת ההתגברות עלולה להפוך את ישראל ל"רודנות של ממש" ● פרופ' קנטורוביץ', פורום קוהלת: "אין קשר בין הגבלת בג"ץ לחסינות מהעמדה לדין בחו"ל - זה טיעון מאפיונרי" ● אל"מ במיל' פנינה שרביט-ברוך: "ההתגברות המורחבת היא צעד מרחיק לכת"

"האפשרות שהחוק ימנע מבג"ץ לפסול החלטות של שרים, זה כבר עולם אחר. זה מאפיין שבלעדיו אי אפשר אפילו לטעון לדמוקרטיה", כך אומר "לזמן ישראל" עו"ד מיכאל ספרד, מומחה לזכויות אדם ודין בינלאומי. ספרד מתייחס לפרסומים מאתמול, שלפיהם הממשלה תנסה לחוקק פסקת התגברות, שתמנע מבג"ץ את האפשרות להתערב בהחלטות הרשות המבצעת. זאת, בנוסף להתגברות שעליה דובר עד כה, לפיה הכנסת תוכל לחוקק חוקים שנפסלו בבג"צ.

"אי אפשר לטעון למדינת שלטון חוק, כי אם אין את זה, זה אומר שהשרים והפקידים יכולים לפעול בניגוד לחוק ואין מי שיפסול אותם", הוא מוסיף.

שאלה: באיזו מידה יוזמות החקיקה החדשות, עשויות להסיר את השכפ"צ המשפטי של חיילי צה"ל ובכירי הממשל?

עו"ד ספרד: "באופן מאוד צר, המשפט הפלילי הבינלאומי, מבטא את עקרון המשלימות, שלפיו לא יחקרו ולא יעמידו לדין בטריבונלים בינלאומיים, אם המדינה שבה בוצע לפי החשד הפשע, מסוגלת לחקור ובפועל גם להעמיד לדין במוסדות אכיפת חוק שהם עצמאיים ומקצועיים ואין לחשוד בהם כפארסה. אם וכאשר יוזמות החקיקה האלה ישתכללו לחוק ולא תהיה לבג"ץ את הסמכות לבצע ביקורת שיפוטית על החלטות של הפרקליטות, אז הטענה של ישראל בעולם, שיש לנו מערכת שמסוגלת באופן עצמאי ומקצועי לבחון את הדברים, תאבד באופן משמעותי מתוקפה והדבר הזה יחזק את הדרישה שטריבונלים ומוסדות בינלאומיים יבצעו חקירות והעמדות לדין."

לתת סעד לפלסטינים היה אחד מנקודות ההסברה כי גדולות של ישראל מאז ומעולם: שאמנם הכיבוש לא דמוקרטי, אבל הוא נאור

שאלה: כל זה על אף שיש מוסדות אכיפה כמו הפרקליטות והתביעה צבאית?

עו"ד ספרד: "הפרקליטות והתביעה הצבאית הם מוסדות שיש בהם פגם חמור של עצמאות, הם לא נתפסים כגופים עצמאיים שחוקרים את עצמם, ולא יכולים לחקור מפקדים בכירים. המשטרה הצבאית לא יכולה לחקור את הרמטכ"ל, זה לא עניין של חוק אבל זו מערכת היררכית, כמו שטראמפ אמר, 'אני יכול לתת חנינה לעצמי'. הרמטכ"ל יכול לתת פקודות לכולם, אבל ישראל תמיד אומרת שמעל הרמטכ"ל והפרקליטות יש את בג"ץ, שהם לא כפופים לרמטכ"ל ולשר הבטחון. ברגע שאתה מוריד את הדבר הזה, זה לא מספיק."

בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות (צילום: הדס פרוש)
בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות. ימשיך לפקח על הממשלה? (צילום: הדס פרוש)

שאלה: מה חדש ביוזמות שדווח עליהן אתמול?

עו"ד ספרד: "התגברות של הכנסת על פסילת חוקים בבג"ץ זה דבר אחד, אבל אם נניח תעבור היוזמה הרחבה שעליה דווח אתמול, של התגברות על פסילת פעולות מנהליות – זה דבר אחר לחלוטין שלא דובר עליו עד אתמול. כמעט בכל מדינות העולם הדמוקרטי בית המשפט יכול לפסול חוקים שמנוגדים לחוקה. פסילה של החלטות של הרשות המבצעת, בין אם זה שר ובין אם זה מפכ"ל ובין אם זה פרקליט של משרד הפנים, היא דבר בסיסי בכל דמוקרטיה".

פרופ' יוג'ין קנטורוביץ': זה טיעון מאפיונרי: אם לא תתן לי מה שאני רוצה, זה בסדר. אבל אתה לא תאהב את החברים שלי בחו"ל

שאלה: מה יהיו ההשלכות ביחס לשליטה הישראלית בגדה המערבית למשל?

עו"ד ספרד: "מה שסביר שיקרה הוא הגבלת כוחו של בית המשפט – כל בתי המשפט – לתת סעד לפלסטינים, וזה היה אחד מנקודות ההסברה כי גדולות של ישראל מאז ומעולם: שאמנם הכיבוש איננו שלטון דמוקרטי אבל הוא נאור מאחר שיש בקרה וביקורת על הפעולות של השליט שהוא הצבא והממשלה. ברגע שמורידים את זה, מכריזים קבל עם ועולם שהשליטה בפלסטינים היא רודנות, לא סתם מדינה לא דמוקרטית אלא רודנות של ממש – יש פה שליט שהוא הצבא ובגלל המבנה החוקתי שלנו זו בעצם הממשלה, והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה."

שאלה: וזה יפעל כבומרנג?

עו"ד ספרד: "ללא ספק נשלם על זה מחיר, אבל קשה לומר מה המחיר עד נובמבר 2020, שבו טראמפ והממשל שלו שולטים בארה"ב ואירופה עסוקה בברקזיט ובמשבר הפליטים. כמובן שהדברים האלה עשויים להשתנות ואז הממשלה לא תעיז לעשות את זה. בעולם של לפני שנתיים שלוש לא העיזו לחוקק את חוק ההסדרה למשל, עד שטראמפ נבחר".

אל"מ במיל' ועו"ד פנינה שרביט-ברוך (צילום: יח"צ)
אל"מ במיל' ועו"ד פנינה שרביט-ברוך (צילום: יח"צ)

לדעתו של ספרד שותפה גם אל"מ במילואים ועו"ד פנינה שרביט-ברוך, ששרתה בעבר במחלקה הבינלאומית בפרקליטות הצבאית. לדבריה, "המקצועיות והעצמאות של בית המשפט בישראל, היא בהחלט אחד הדברים שבודקים כדי לראות אם מדינה יכולה לקיים עקרון משלימות ולבצע חקירות כנות, genuine. אם המערכת השיפוטית במדינה מסוימת היא לגמרי פוליטית, או מושחתת, אז זה מאוד יחליש את העיקרון הזה. מההיבט הזה, כל צעד שיחליש את המעמד של בית המשפט עלול להשפיע."

שרביט ברוך אומרת שהיא מתקשה להתייחס לחקיקה שדווח עליה אתמול, לפיה תימנע מבית המשפט האפשרות לפקח על הממשלה: "אני עדיין לא לגמרי מבינה את הרעיון הזה, שהוא לא רק פסקת התגברות, כי צריך סעיף שמגביל את בית משפט לבחון פעולות של ממשלה. אם באמת ינסו בחקיקה לשלול מבג"צ את היכולת לפקח על הממשלה זה צעד מרחיק לכת. אני מתקשה להאמין שהולכים לכיוון כזה שאפילו משפטנים מהצד הימני של המפה הפוליטית מתנגדים לו. אם כן, זה יחליש את המעמד של בית המשפט."

אין קשר בין הגבלת בג"ץ לחסינות מטריבונל בינ"ל

דעה אחרת מביע ראש תחום המשפט בפורום קוהלת, פרופ' יוג'ין קנטורוביץ', שטוען שאין קשר בין הגבלת התחום שבו בג"צ יכול לעסוק לבין העצמאות של מוסדות האכיפה בישראל: "אף אחד לא יודע מה ההצעה כרגע, לא מדובר על להיפטר מבג"צ, אלא להגביל את היכולת של בגצ להתערב בהחלטות מנהליות."

לדבריו, החששות מוגזמים, ואין מקום לחשוב ש"אם לא ניתן לבג"צ את מקסימום הכוח שהוא שואף אליו, העולם יתנפל עלינו. אין מקום לתת לתפיסה של מוסדות שעוינים אותנו לקבוע את המבנה החוקתי שלנו. מדוע כשבג"צ לא יוכל לקבוע כמה פלסטינים נכנסים מעזה לאירועי יום הזיכרון בישראל, למה זה אומר שבתי המשפט פחות עצמאיים ואפשר להעמיד לדין חיילים בבית דין בינלאומי על פשעי מלחמה?"

קנטורוביץ' טוען עוד, שהטיעונים נגד הגבלת בג"ץ, מאפשרים למוסדות זרים לקבוע את המבנה החוקתי של ישראל: "ממילא גם עכשיו בתי הדין הבינלאומיים בוחנים כל מני חקירות בשלבים מקדמיים, למרות בג"צ. זה נראה לי כמו טיעון מאפיונרי: אם לא תתן לי מה שאני רוצה, זה בסדר. אבל אתה לא תאהב את החברים שלי – בהם אני לא יכול לשלוט. למה שנשנה או שנתפור את המבנה החוקתי שלנו לפי העדפות של שחקנים מחוץ לריבונות הישראלית שממילא אין להם עניין לגיטימי להתערב בענייננו? במובן מסויים הגופים הזרים האלה מקבלים זכות לכתוב את החוקה שלנו."

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 912 מילים

אסתר חיות: "ביקורת שיפוטית על חוקים שומרת על זכויות הפרט"

נשיאת בית המשפט העליון נאמה בכנס משפטנים בגרמניה והגיבה לניסיונות להגבלת סמכות בתי המשפט בישראל: "האירועים ההיסטוריים מלמדים את חשיבותה של העצמאות השיפוטית" ● "עצמאות מערכת המשפט - אבן יסוד בדמוקרטיה" ● "היטלר מינה את עצמו לשופט העליון של העם הגרמני"

אסתר חיות (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יונתן סינדל, פלאש 90
אסתר חיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

חיות נגד רגב, ולהיפך

שרת החינוך היוצאת מירי רגב התראיינה הערב לחדשות 12 וטענה, בין השאר, כי פנו אליה אח״מים רבים בבקשה לכרטיסים לטקס המשואות בשנה שעברה ● כשנשאלה אם נשיאת העליון אסתר חיות היתה בין הפונים, השיבה רגב: ״גם״ ● דוברות בתי המשפט: ״דברי רגב - שקר גס״

מירי רגב ואסתר חיות (עיבוד מחשב) (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90

שרת החינוך היוצאת מירי רגב התראיינה הערב לחדשות 12 וטענה, בין השאר, כי פנו אליה אח״מים רבים בבקשה לכרטיסים לטקס המשואות בשנה שעברה ● כשנשאלה אם נשיאת העליון אסתר חיות היתה בין הפונים, השיבה רגב: ״גם״ ● דוברות בתי המשפט: ״דברי רגב - שקר גס״

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
סגירה