ביבי נמצא בפוליטיקה שנים רבות. צורת העבודה שלו תמיד שמה דגש על הכפשת היריב ולא על האדרת עצמו. כלומר, היו זמנים שניסה גם להציג את עצמו כליגה אחרת וכולי, אבל בסוף תמיד השקיע את מירב מאמציו בהכפשת יריביו. זו הטקטיקה שלו במשך כל השנים, ועד עכשיו היא עבדה לו היטב.
בעצם אפשר לומר שביבי לא מבקש מתומכיו להצביע לו; הוא מבקש מהם לסתום את האף ולהצביע לו. לא כי הוא כזה טוב, אלא כי "ההם" יותר גרועים. מי שמכיר לעומק את גוש ביבי יודע שקיים כלפיו מיאוס אדיר – בפרט אצל בוחרי סמוטריץ ובוחרי המפלגות החרדיות – אבל הם תומכים בו בלית ברירה. כי הם השתכנעו ש"ההם" יותר גרועים.
לשיטה זו יש יתרונות וחסרונות. היתרונות ברורים – אתה נשאר בשלטון, בעודך רוכב על הכעס וחוזר האמון כלפי "ההם". החיסרון הגדול ביותר הוא, וביבי עוד ילמד זאת על בשרו, שאפילו הציבור שלך לא באמת אוהב אותך. אם ביבי יודח, גם בקרב בוחריו שלו תישמע אנחת רווחה גדולה. ואני אישית מכיר כמה וכמה כאלו.
מכל מקום, אחת מתופעות הלוואי היא, שבוחרי ביבי מתקשים מאוד לעבור לגוש השני. לגוש של "ההם". ואם הם באמת מקבלים בחילה, הם פשוט לא יצביעו לאף אחד. זו הסיבה שביבי משקיע את כולו בקמפיין להעלאת אחוזי הצבעה. הוא יודע שזה הסיכוי היחיד שלו. האם יצליח? זאת נגלה מחרתיים.
