מדור
מצב הרוח

שיחות על המצב עם אנשי רוח

מצב הרוח
שיחה עם הסופרת והציירת אלונה פרנקל

"הזקנה היא הדבר הכי צעיר בחיי"

"בלילות, יאיר ואני יוצאים לסיבוב. לפעמים אנחנו מתיישבים לנוח על ספסל וכל מי שסביבנו יכולים להיות הנכדים שלנו ותמיד מישהו אומר, אוי כמה שאתם חמודים. כאילו זה הישג שאנחנו עוד חיים" ● הסופרת והציירת אלונה פרנקל כבר בת 87, אבל יושבת על הכורסה בישיבה מזרחית, מגלגלת סיגריות ונינוחה וכנועה כלפי המוות ● יש לה רק בקשה אחת: "בהיותי גוועת, אני רוצה שיחזיקו לי את היד כל הזמן"

עוד 2,303 מילים ו-1 תגובות
מצב הרוח
שיחה עם המוזיקאית והצ'לנית מאיה בלזיצמן

"בכל פעם שאני מאבדת את התקווה, אני פונה לצ'לו, ליצירה"

"אנשים זקוקים לכוח המסוים של המוזיקה, ואני מרגישה שיש לי זכות להיות הצינור הזה אל הנפש, כי מוזיקה היא דבק מיידי" ● הצ'לנית והמוזיקאית מאיה בלזיצמן מצאה את עצמה אחרי השבעה באוקטובר בהיריון מתקדם, מופיעה מול מפונים וחיילים, באזכרות ובהלוויות ● "ואז הבנתי משהו שהתחדד אצלי בשנה הזאת: מוזיקה היא מקור של כוח ויש לה תפקיד בעולם. לנגן זו הצלה, כמו טיפול"

עוד 1,952 מילים ו-2 תגובות
מצב הרוח
שיחה עם היוצרת והעיתונאית שרון קנטור

"אני חווה לאחרונה כניעה מסוימת. תחושה שאולי כל זה גדול עליי"

"כל יום מעסיקה אותי אותה שאלה: האם אני עוצרת הכול ושובתת רעב - או ממשיכה לשדר, לדבר על מדע ותרבות, לנגן, לקרוא ספרים ולכתוב. מה הבחירה המוסרית בין שני הקצוות האלה? האם אני מחויבת להדממה למען הקורבנות גם כאן וגם בעזה? או מחויבת לחיים, לאנשים שצריכים את התרבות ואת המוזיקה?" ● המוזיקאית, הסופרת, היוצרת והעיתונאית שרון קנטור בשיחה על החיים במצב של שאלות

עוד 1,361 מילים
מצב הרוח
שיחה עם הסופרת מרסל מוסרי

"אני חושבת שהתמכרנו לשנאה. ושנאה היא כמו סם"

"זה מתחיל בקבוצת הווטסאפ של הבניין - איך לעלוב, להתלונן, להציק; ומתרחב לקבוצות, עדות ותאגידים. אנחנו חולים בשנאה. לקינו בשנאה שעלולה להיות סופנית והזאב הריח את הדם והגיע" ● הסופרת, בעלת הטור והשדרנית מרסל מוסרי מדברת על הגירושים שעברה, הסרטן שגילתה ארבעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, ולמה סרבה להצעות לרוץ לכנסת: "בי לא משתמשים ולא אמכור את נשמתי לפוליטיקה"

עוד 2,015 מילים
מצב הרוח
שיחה עם המשורר, העורך, המתרגם והמו"ל דורי מנור

"יותר ויותר כותבי עברית לא חיים בישראל ומספרם הולך וגדל"

"התקווה שלי הייתה שישראל תהיה מדינה משגשגת. מדינה שחיה בשלום ובאחווה. אני בכוונה משתמש במילים גדולות. אני חושב שהפרויקט הציוני לא עלה יפה. נכשל כשלון מהדהד" ● איש הספרות דורי מנור היגר לברלין עם בן זוגו לפני כחמש שנים, אבל ממשיך ליצור בעברית ולחיות את השבר בישראל: "ישראל לא יכולה לעזוב בן אדם שנולד בה. היא דבקה במי שעזבו אותה כמו מסטיק בסוליה של נעל"

עוד 2,059 מילים ו-1 תגובות
מצב הרוח
שיחה עם עם הקומיקסאית והסופרת רותו מודן

"בשבעה באוקטובר הרגשתי בלי כלים. בלי ציור. בלי הומור"

"מאז שבעה באוקטובר אני לא מצליחה להבין מה הולך להיות בעתיד. כל תסריט נראה הגיוני. תמיד הייתי אלופה בלדמיין עתיד, לטובה כמובן. אבל העתיד מאוד לא ברור וזה נובע מכך שההווה לא ברור" ● אומנית הקומיקס והסופרת רותו מודן מספרת על הקושי ליצור מאז השבעה באוקטובר: "ההומור נעלם. פחדתי שלא יחזור. לא הצלחתי לראות שום דבר משעשע בשום דבר. אני עדיין לא עליזה כמו שהייתי, אבל ההומור קצת חזר"

עוד 1,977 מילים ו-2 תגובות
מצב הרוח
שיחה עם המנהל האומנותי איתי מאוטנר

"ישראל היא עכשיו כמו אהובה חולה. זאת אהובתי, ואני צריך לעזור לה"

"קשה לראות את אהובתך שוקעת ואני מניח שכמו לפני מוות, יש רגע שבו מגיעה ההכרה שהעסק אבוד. אבל אנחנו לא שם בעיניי", אומר איתי מאוטנר, מנהל אומנותי משותף של פסטיבל ישראל ● בשיחה עם תמר מור סלע הוא מספר על ההתלבטויות איך מעלים פסטיבל בתקופה כל כך לא פסטיבלית, ולמה דווקא עכשיו, אומנות כל כך חשובה: "האומנות היא חדר הכושר של החשיבה המורכבת"

עוד 1,994 מילים
מצב הרוח
שיחה לרגל יום כיפור עם הסופר חיים באר

"הנושא הוא לא ימין ושמאל, דתי וחילוני, אלא: האם אנחנו מבינים את מגבלת הכוח? היהודים אף פעם לא הבינו את מגבלת הכוח"

"שבעה באוקטובר היה ועודנו הלם נוראי. אבל אם הצלחנו לקום אחרי שטבחו שישה מיליון מבני ובנות עמנו, למרות המופרעות והצרות, אולי יש סיכוי לכוחות החיים" ● הסופר חיים באר מתיישב לחשבון נפש - על מלחמת יום הכיפורים שהפכה אותו לסופר, על השנאה למשה דיין המתגמדת אל מול ההנהגה הנוכחית, על השפה העברית של הקודש והחול - ועל השינוי שעוד יבוא, אבל לא בחייו

עוד 3,801 מילים ו-8 תגובות
מצב הרוח
שיחה על שכול וכתיבה עם ליאת שדה סעדון

"מה זה לא שופטים הורים שכולים? אולי צריך להגיד לי דברים ביתר עדינות אבל אני לא קדושה"

"שכול הוא דבר שהרבה אנשים לא יכולים לשאת. עוברים למדרכה ממול. לא יודעים מה להגיד כי אולי יגידו מילה לא במקום. שכול הוא מקום בודד. הוא בודד אפילו בין שכולים" ● ליאת שדה סעדון שכלה את בנה איתי שנפל בעזה ומאז היא לא מפסיקה לכתוב: "מוות הוא מעיין נובע של יצירה. מהרגע שאיתי נהרג, הנביעה היצירתית לא פוסקת"

עוד 1,992 מילים ו-1 תגובות
מצב הרוח
שיחה עם אשת האומנות ציפי מזרחי

"בא לי נס. משהו מעל הטבע, כי אני לא רואה מוצא בדרך הטבע"

"אני מרגישה שאנחנו כעם וכחברה, קשורים ועקודים ואין איל שבא ונאחז בסבך ומציל אותנו. ומי שאמור להציל אותנו - כשל בתפקידו כאב. אין הנהגה ובטח שלא אחדות" ● אחרי שנים של תנופה ויצירה, ציפי מזרחי, מנהלת "סטודיו משלך" - מרכז אומנות לנשים ולקידום שיח רב-תרבותי, חוששת שמשהו נשבר הפעם סופית: "המקום הזה הפך להיות שביר מכל בחינה. אני לא יודעת אם נצליח לשרוד"

עוד 2,165 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה