הממשלה, בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, שינתה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בממשלה מציגים את השינוי כ"פשרה מאוזנת שנועדה לרסן בית משפט פעלתן", כביכול. אבל בדיקת הנתונים סותרת את שתי ההצדקות המרכזיות למתווה השינוי.

מאז 1995 פסל בית המשפט 24 חוקים בלבד, כ-0.8 פסילות בשנה – שיעור נמוך מזה של בתי משפט מקבילים בעולם. סקר מרכז ויטרבי של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה ש-42% מהציבור מעדיפים את ההרכב הקיים על פני המתווה (29.5%). ה"פשרה"? היא הסכמה בין שני שרים מאותה מפלגה, לא בין מחנות יריבים.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

מקדמי המהפכה המשפטית, ובראשם שר המשפטים יריב לוין, מציגים בפני הציבור תמונה של "שלטון שופטים", כביכול. לפי לוין ותומכיו, "קבוצת משפטנים לא-נבחרת שחוסמת את רצון הרוב ומבטלת חוקים של נציגי הציבור".

מכאן, לטענתם, נבע הצורך ב"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), בפסקת התגברות שתאפשר לכנסת לגבור על פסילות בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת, בשינוי שיטת בחירת השופטים, בביטול עילת הסבירות ובמהלכים נוספים, שחלקם הצליחו וחלקם לא, להחליש את מערכת המשפט.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

הטענה שמניעה חלק מרכזי ברפורמה פשוטה לכאורה: העם ריבון, הכנסת היא הגוף הנבחר, ולכן לבית משפט שלא נבחר אין סמכות לבטל את רצון הרוב. הכשל טמון בהגדרה.

"דמוקרטיה" אינה רק פרוצדורה של ספירת קולות, אלא גם מערכת ערכים המגבילה את כוח הרוב ומגינה על המיעוט. במבנה הישראלי הייחודי – בית מחוקקים אחד, בלי חוקה נוקשה, וממשלה השולטת בכנסת – הביקורת השיפוטית היא כמעט הבלם היחיד על כוח השלטון. שלילתה אינה "החזרת הכוח לעם"; היא הסרת המעצור.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

פוליטיקאים ואנשי תקשורת רבים משמיעים את הטיעון הבא, שעשוי להישמע משכנע: "בישראל, בתי המשפט לקחו לעצמם סמכויות נרחבות והם מרשים לעצמם לבטל החלטות רבות של הממשלה והכנסת. זאת, בין השאר, בעזרת שימוש בכלי 'עילת הסבירות'".

הטיעון ממשיך ואומר: "ואילו במדינות מערביות, בתי המשפט מוגבלים בביקורת שהם יכולים להטיל על נבחרי ציבור. בארה"ב אין 'עילת סבירות'; בבריטניה יש, אבל היכולת של בתי המשפט להשתמש בה מוגבלת; בקנדה יש עילת סבירות, אבל יש פסקה שמאפשרת לפרלמנט להתגבר על בית המשפט. לכן", מסכם הטיעון – "ביטול עילת הסבירות בישראל ישווה אותה למדינות מערביות".

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

הוויכוח על ביטול עילת הסבירות הפך לאחד הצירים המרכזיים במחלוקת על עתיד הדמוקרטיה הישראלית.

ביולי 2023 קודמה חקיקה שנועדה לצמצם באופן משמעותי את יכולת הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה והשרים, צעד שעורר התנגדות ציבורית רחבה והוביל להתראות מצד בכירי מערכת הביטחון על פגיעה אפשרית בלכידות החברתית ובביטחון המדינה.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.