בדיון שנערך בחודש שעבר בערעור על פסילת בל"ד, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הציבה תמרור אזהרה בוהק למפלגה ולקו האידאולוגי שלאורו היא פועלת. הנשיאה התייחסה להצעת חוק יסוד: מדינת כל אזרחיה, שהמפלגה הגישה לפני ארבע שנים, ואמרה:

אותה הצעת חוק מאוד מאוד בעייתית, היא יציאה מהכוח אל הפועל של תנאים שחותרים תחת היסודות הגרעיניים המינימליים של קיומנו כמדינה יהודית.

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אני ראיתי בחומרה רבה את הצעת החוק הזו ואמרתי שאילו הם לא היו רצים ביחד עם רשימות אחרות שחסמו אותם מלהמשיך באותו קו, כי אז היה מקום לשקול האם היא לא חצתה את הגבול, כי היא כל הזמן על הגבול […] והיא משחקת על הגבול.

בסופו של דבר, למרות "החומרה הרבה" של הצעת החוק שנמצאת בליבת המצע של בל"ד, ההרכב המורחב אפשר למפלגה להתמודד בבחירות האחרונות משום שלא הצטברה מסה קריטית של ראיות המצדיקות את פסילת המפלגה.

עצם פסילת המפלגה בוועדת הבחירות המרכזית והדיון שהתפתח בערעור של בל"ד בבית המשפט העליון, חשפו את החשש העמוק בישראל מדרישה שלכאורה אמורה להיות מובנת מאליה: שוויון מלא

ראשי בל"ד בבית המשפט העליון, 6 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

חשש מהדרישה לשוויון

בל"ד רצה לבחירות לבד לאחר שביום הגשת הרשימות התפצלה מחד"ש–תע"ל. אף שצברה מומנטום בישורת האחרונה ביחס לסקרים – המפלגה פספסה את אחוז החסימה מלמטה וסיימה עם 2.91% מהקולות הכשרים.

אולם, עצם פסילת המפלגה בוועדת הבחירות המרכזית והדיון שהתפתח בערעור של בל"ד בבית המשפט העליון, חשפו את החשש העמוק בישראל מדרישה שלכאורה אמורה להיות מובנת מאליה בכל מדינה דמוקרטית: שוויון מלא.

עו"ד חסן ג'בארין, מי שייצג את בל"ד בדיון בעליון, חושב שכשבית המשפט שוקל למנוע מהמיעוט הערבי את הדבר הבסיסי הזה – הוא מוכיח שהמדינה לא באמת דמוקרטית כפי שהיא מתיימרת להיות.

"הגישה של העליון היא שאפשר לדרוש שוויון – אבל לא מלא אלא חלקי, וכאן המחלוקת" הוא אמר השבוע בריאיון לזמן ישראל. "לדעתי זו המדינה היחידה בעולם שמגבילה את אזרחיה מלדרוש שוויון מלא, כמו כל קבוצת מיעוט אחרת בעולם, לאומית, אתנית או תרבותית.

"זה בית המשפט העליון היחיד בעולם שכמעט בכל מערכת בחירות דן בשאלה הבסיסית האם זה לגיטימי לדרוש שהמדינה תהיה נורמלית, במובן זה שתהיה מדינת כל אזרחיה. בדבריה, אסתר חיות רואה שדרישת השוויון המלא מקעקעת את העליונות היהודית בתחום של 'הגרעין המינימלי' להגדרתה ככזו, וזה דבר שאנחנו לא מסכימים עליו".

"זה בית המשפט העליון היחיד בעולם שכמעט בכל מערכת בחירות דן בשאלה הבסיסית האם זה לגיטימי לדרוש שהמדינה תהיה נורמלית, במובן זה שתהיה מדינת כל אזרחיה"

ח"כ סמי אבו שחאדה וחברי מפלגתו בבית המשפט העליון, 6 באוקטובר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אולי מבחינה משפטית היא צדקה?
"נכון, מדינה יהודית ודמוקרטית היא שוות ערך למדינה לא דמוקרטית. אנחנו חלוקים במישור הערכי, ולכן מה שנותר כבסיס לשיחה ביני לבית המשפט היא שאלת המסה הקריטית של הראיות. בלי זה אין שיח, אני רואה את היהודית־דמוקרטית כשוות ערך ללא דמוקרטית ושופטי העליון רואים שזו מדינה דמוקרטית.

"מה שנשאר זה ההיבטים הפרודצדורליים, זה תמיד ככה. כל המפלגות הערביות הן לא ציוניות, אז איך מתאפשר להן לרוץ במדינה ציונית? רק מבחינה פרוצדורלית, לא ערכית.

"בית המשפט מגן על הגדרת המדינה כיהודית והמפלגות הערביות רוצות לשנות את אופי המשטר לשוויוני – וכאן יש התנגשות בין דרישת השוויון להגדרה האתנית של המדינה. כשאני עומד מול העליון ומייצג מפלגה לא ציונית אני מופיע מול שופטים ציונים ומה שנשאר זה לדבר משפט וההיבט הראייתי. על זה אנחנו מתווכחים".

"בית המשפט מגן על הגדרת המדינה כיהודית והמפלגות הערביות רוצות לשנות את אופי המשטר לשוויוני וכאן יש התנגשות בין דרישת השוויון להגדרה האתנית של המדינה"

שופטי העליון בדיון בערעור על פסילת בל"ד. 6 באוקטובר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"הרוב משתלט על המיעוט"

גם משקיפים חיצוניים חושבים שהדיון על פסילת בל"ד חשף מצב משפטי וחקיקתי אנטי־ליברלי.

"נשיאת העליון צודקת מבחינה משפטית, מבחינת התיאוריה הדמוקרטית והליברלית – בוודאי שלא. הבעיה היא לא שלה אלא של עצם קיום סעיף 7א' לחוק יסוד הכנסת, שקובע כי מפלגה שמתנגדת להגדרה היהודית של המדינה תהיה פסולה מלרוץ לכנסת", אומר פרופסור (אמריטוס) חיים גנז מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

"סעיף 7א' מנוגד לדמוקרטיה והדרך היחידה שבה ניתן להכיל סעיף כזה בחוק היא דרך הסכמה בין שתי הקבוצות – היהודית והערבית – אחרת הרוב האתני משתלט על המיעוט האתני, משעבד אותו. כל העניין מתחיל משם. באופן שבו אני רואה את הדברים, זה קשור בפירוש האידיאולוגיה הבסיסית של המדינה.

"אני ציוני אבל חושב שהפירוש שנותנים כאן לציונות הורס אותה ואת היהדות ואת ישראל. סעיף 7א' היה עובר שהתפתח לחוק הלאום. הסעיף הזה לא לבד בדברי החקיקה הישראליים, שביטאו פירוש של הלאומיות היהודית שהוביל לחוק הלאום ואל מה שכבר קורה וצפוי להתגבר. גם חוק ההסתדרות הציוניות וחוק קרן קיימת הם כאלה", הוסיף.

"אני ציוני אבל חושב שהפירוש שנותנים כאן לציונות הורס אותה ואת היהדות ואת ישראל. סעיף 7א' הוא עובר שהתפתח לחוק הלאום. הוא מנוגד לדמוקרטיה"

הפגנה נגד חוק מדינת הלאום היהודי בתל אביב. אוגוסט 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

פרופסור גנז מדגיש כי הדרישה לשוויון לבדה לא מצדיקה פסילת מפלגה, ובכל מקרה נדרשת הסכמה רחבה יותר על אופי ותחולת החוק: "גם אני מתנגד לחלק מהדרישות שבית המשפט ציטט מפי אנשי בל"ד, אבל ההתנגדות שלי מובילה אותי למסקנה שצריך להגיע להסכמה עם הערבים על מה שמותר בהסדר כולל ולא בהחלטה שרירותית חד צדדית.

"מדינת כל אזרחיה היא לדעתי דרישה שלא צריך לפסול לפיה מפלגות ואנשים כמועמדים לכנסת, זה מנוגד לזכות הבסיסית להשתתפות פוליטית. מפלגה הפוסלת ביטוי כלשהו של זכות שבות יהודית, למשל, של יהודים הנרדפים על יהדותם ולא זוכים להגנת ממשלתם, היא מפלגה פסולה, אבל כול הנקודות האלה מחייבות הסדרה הסכמית בין יהודים לערבים כאן".

יהודית או דמוקרטית?

הגישה שנחשפה בבית המשפט העליון תואמת את הזרם המרכזי בישראל. מדינת כל אזרחיה, יאמרו רבים, יכולה להיות רכיב בתוך המדינה היהודית הדמוקרטית, אך לא להחליף אותה.

מבחינת ישראלים רבים, אפשר לקיים איזון בין שני הערכים האלה ולא צריכה להיות בעיה, עד שבאה מפלגה שדורשת להחליף את המכלול בשוויון מלא. מבחינת המיינסטרים הישראלי, מדובר בהפרת איזון בלתי נסבלת מצד הקצה השמאלי אך באותה מידה היא יכולה לבוא גם מצד ימין.

סמי אבו־שחאדה בכנס בל"ד ביפו. 29 באוקטובר 2022 (צילום: עומר שרביט)

מבחינת ישראלים רבים, אפשר לאזן בין יהודית לדמוקרטית, עד שבאה מפלגה שדורשת להחליף את המכלול בשוויון מלא. זו הפרת איזון שבמקרה הזה באה מהקצה השמאלי

באותו קצה שמאלי של הפרת המאזן בין יהודית לדמוקרטית ממוקמת בל"ד, ראשי תיבות של ברית לאומית דמוקרטית. המפלגה הוקמה באמצע שנות ה־90 על ידי פורשי חד"ש, "ברית שוויון", "בני הכפר" וחלקים מהתנועה הפמיניסטית הערבית, שכולם התנגדו להסכמי אוסלו ושאפו לחזון שבבסיסו מדינת כל אזרחיה יחד עם דרישה להכרה בזכויות הלאומיות של המיעוט הפלסטיני בישראל.

כפועל יוצא מכך הגיעו הדרישות לשינוי הסמלים הלאומיים של ישראל היהודית, בהם ההמנון והדגל "על סמך יסודות חוקתיים דמוקרטיים", וכן הדרישה לביטול האפליה המבנית לטובת קבוצת הרוב. חוק השבות הוא דוגמה בולטת אחת מני רבות. אפשר למצוא עשרות חוקים מפלים לכאורה, כפי שנאספו על ידי ארגון עדאלה.

ציון דרך משמעותי בתנועה היה בקריאה להחרמת הבחירות הישירות ב־2001, בעקבות היעדר הענישה נגד המעורבים בירי באזרחים הערבים באירועי אוקטובר. ואכן, באותן בחירות המצביעים הערבים נשארו בבית וסללו את הדרך של אריק שרון לראשות הממשלה על חשבון אהוד ברק.

מי שהוביל את בל"ד באותן שנים והיה אחד האנשים הדומיננטיים ב, היה עזמי בשארה. הוא נכנס לכנסת ב־1996, וכיהן כח"כ עד שיצא מהארץ באפריל 2007 – ומאז לא שב, בצל חשדות למגע עם סוכן זר. תומכיו טענו אז כי מדובר בחשדות ערטילאיים שניתן לתפור למידותיו של כל אדם שידבר עם גורם כלשהו במדינות ערב, כך שלבשארה לא היה סיכוי להתמודד איתם אם היה חוזר לארץ.

עזמי בשארה בדיון בעניינו בבית המשפט העליון, פברואר 2006 (צילום: פלאש90)

בראיון לארי שביט ב"הארץ" ב־1998, בשארה אמר שהפלסטינים עושים "ויתור גדול" בהסכמה לגבולות '67 ומוכנים לקבל אותם למען הפשרה. הדברים האלה קשים לעיכול לאוזניים ישראליות, שלא רגילות לכך שפלסטיני 'מואיל בטובו' להכיר בזכותם הלאומית בארץ – ועוד "מוותר" להם.

מכל מקום, אפשר לטעון שבשארה הרחיק ראות באשר לתהליכים שיעברו על החברה הישראלית בעשורים הבאים ויגיעו לאחד משיאיהם בתוצאות הבחירות האחרונות, כשאמר באותו ראיון ש"אם החילוניות הישראלית לא תשחרר מהציונות, היא תפסיד בקרב עם הגוש החרדי לאומי. הדתיים ישתלטו על הציונות, אין לי ספק בזה, ואתם תאבדו את המודרניות שלכם".

לכן, הוא קרא "להחליף את מגרש המשחקים היהודי במגרש חדש, אזרחי־ליברלי". זה לא קרה, והתוצאה מתממשת לנגד עינינו בימים אלה.

ב־1998 אמר בשארה: "אם החילוניות הישראלית לא תשחרר מהציונות, היא תפסיד בקרב עם הגוש החרדי לאומי. הדתיים ישתלטו על הציונות, אין לי ספק בזה"

"קשה להסביר דרישה בנאלית"

בשארה כבר לא כאן אך קריאתו לסדר יום אזרחי עדיין מהדהדת בחלל. מי שמוביל את התנועה כיום, סמי אבו־שחאדה, אמר בעצרת שהתקיימה ביפו ערב הבחירות האחרונות, שכשהוא מנסה להסביר את המצע של בל"ד לקהל זר – הם מתקשים להבין אותו, שכן איך מדינה יכולה להיות דמוקרטית בלי שוויון אזרחי מלא לכולם?

הפגנה נגד חוק הלאום, תל אביב, 11 באוגוסט 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

תחושה דומה מביעה יעל לרר, מו"ל הוצאת אנדלוס, שהייתה בגרעין המייסד של בל"ד וכיום מתגוררת בצרפת. "כשאתה בא להסביר את הפוליטיקה שלך לצרפתים, הם לא מצליחים להבין במה מדובר כי בעיניהם לא עולה על הדעת שמדינה יכולה להיות לא של כל אזרחיה. מדינה זו רפובליקה, לא רעיון שמדבר על שטח ובטח לא על אתוס קדום.

"לפעמים נתניהו מדבר כאילו הוא מייצג את העם היהודי לדורותיו ואנשים מתים בשביל זה, אלא שהרעיון של שוויון מלא בין האזרחים אמור להיות בנאלי. בתפיסה המקודשת של שתי מדינות לשני עמים שגם חד"ש דגלה בה שנים ועדיין קיימת בשמאל הציוני יש דבר כזה מדינה יהודית, שלא יכולה לא להפלות את האזרחים הלא יהודים שלה".

ישראל מייצרת גזענות ואפליה שיטתית, היא אומרת, גם ביחס למי שהגיעו לכאן מתוקף נישואים ליהודים וגם ביחס לכאלה ששירתו בצבא אך אינם יהודים והפכו לאזרחים מדרגה שנייה. היא מציינת גם את פיקוח השב"כ על מינוי בכירים בחינוך הערבי, שמפגר מאחור והפך לכאורה לכלי דיכוי במקום לעידוד מחשבה ויצירתיות.

התוצאה היא שבחברה הערבית התפתחה מערכת חינוך פרטית שהותירה מאחור את רוב התלמידים במערכת הציבורית, שקרוב ל־40% מהם חסרי מעש: "יש כל כך הרבה אנשים מנוחשלים, וזה יוצר אלימות ופשע. צמחה פה מפלצת שקשורה לאפליה שיטתית.

"לא יכול להיות שאם אני אתחתן עם צרפתי הוא יקבל תושבות ופלסטיני שירצה להתחתן עם אדם מהשטחים או מהעולם הערבי לא יוכל לעשות את זה אלא יצטרך לעזוב את הארץ.

"הרעיון של מדינת כל אזרחיה הוא מאוד פשוט: רוצים שוויון, והדרך לשם היא שהמדינה לא תהיה יהודית. בישראל יש טיפוח של עליונות יהודית. מי שתומך במדינה יהודית חובת ההוכחה עליו. אתם באמת חושבים שאפשר לקיים גם מדינה דמוקרטית? אל תצביעו בעד איסור איחוד משפחות, תפעלו להקמת ערים ערביות.

"הרעיון של מדינת כל אזרחיה הוא מאוד פשוט: רוצים שוויון, והדרך לשם היא שהמדינה לא תהיה יהודית. בישראל מטפחים עליונות יהודית. מי שתומך בזה חובת ההוכחה עליו"

מפגינים ליד הכנסת בדרישה לאפשר לפלסטינים להתאחד עם משפחותיהם, 1 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"כשבשארה אמר שהוא מכיר בכך שנוצר כאן לאום יהודי־ישראלי והוא מוכן לתת להם שוויון, האינטלקטואלים בישראל לא יכלו לסבול את זה, בבחינת מיהו בכלל? הרעיון של כל אזרחיה הוא גם זה: מציעים חיים שוויוניים בין שני הלאומים, לא אומרים שאם נהיה רוב נכריח את את הילדים ללמוד בערבית ובתי הספר יהיו בפיקוח שב"כ.

"כבר עכשיו היהודים הם כבר לא הרוב בין הירדן לים. בל"ד מייצגת את מחשבת הנאורות הדמוקרטית־ליברלית (לא כלכלית), וזו עמדה שנתפסת כקיצונית. קשה לי להבין את זה".

את חושבת שהרעיון הזה יכול לאיים פחות ולקנות אחיזה בציבור היהודי?
"המצע של בל"ד קיים בעברית אבל לא נעשה מאמץ גדול להגיע לציבור היהודי ואני לא מצרה על כך. עם זאת, הרבה אנשים שנתקלתי בהם והיו בגבול השמאל הציוני פשוט תמכו בבל"ד והזדהו כמצביעיה.

"אינטלקטואלים ואומנים הלכו לכיוון הזה והציבור הכללי הלך למקומות חשוכים, יש ממש מגפה כזו, של עליונות יהודית. אני לא אופטימית. הדבר היחיד שיכול לשנות משהו הוא לחץ בינלאומי".

"הרבה אנשים שנתקלתי בהם והיו בגבול השמאל הציוני פשוט תמכו בבל"ד והזדהו כמצביעיה. אינטלקטואלים ואומנים הלכו לכיוון הזה והציבור הכללי הלך למקומות חשוכים"

ראשי בל"ד מגישים את רשימתם לכנסת ה־25, 15 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"התזה הזו מפחידה אותנו"

בהנחה שהדרישה לשוויון מלא אמורה להיות בנאלית במדינה דמוקרטית, מדוע החברה הישראלית כל כך מאוימת מהחזון הזה? למה הרוב היהודי לא יכול להכיל דרישה כזו מצד קבוצת המיעוט, גם אם לא לקבל אותה בזרועות פתוחות?

"זה בצק של אלף עלים אבל בל"ד כתנועה אידאולוגית מבית המדרש של בשארה, איימה על ישראל מרגע שהוא התחיל להגות את התזה הזו – והיא מפחידה אותנו", אומר אברום בורג, יו"ר הכנסת לשעבר, ומי שבקיץ האחרון רשם יחד עם חברים יהודים וערבים מפלגה תחת השם "כל אזרחיה".

הוא מדגיש שהמפלגה לא נפסלה על ידי הרשם ומבטיח לדבוק במצע ולאתגר את המערכת בהמשך הדרך. אין לו הערכה יתרה לשופטי העליון שטענו שבל"ד מפלרטטת עם הגבול שאסור לחצותו.

"אני חושב שחיות, והיא לא היחידה, היא חלק מעדה של קרנפים. מי שמתנגדים לדרישה למדינת כל אזרחיה אלה אנשים שאין להם יכולת או אומץ להיכנס לתהום הפעורה בין יהודית לדמוקרטית.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"דמוקרטיה פירושה שמקור הסמכות של הארגון הדמוקרטי זה החברים הפוליטיים שלו, העם והבוחרים. המדינה היהודית הפקירה את סמכות הפיענוח למה זה 'יהודית' ומי יכול להיות שייך לקולקטיב לידיים של יחידים ומוסדות שמקור הסמכות שלהם תיאוקרטי.

"ככל שמברברים את הנוסחה הלא מבוררת של 'יהודית ודמוקרטית' מנציחים שני מקורות סמכות שיש ביניהם מלחמה שלא יכולה לתפקד. לבית המשפט אין יכולת אינטלקטואלית או אומץ לב משפטי נדרש להיכנס פנימה ולהגיד מה הוא מה ואיפה הגבולות. לתוך הטשטוש הזה נולדים מי האפסיים שבאים לידי ביטוי בציטוטים מדיוני בית המשפט".

מהרשות השופטת נמסר בתגובה לדברים לעיל: "האמירות הפוגעניות שמר בורג בוחר להטיח בשופטי בית המשפט העליון ובנשיאה אינן מתכתבות עם המציאות וכל מי שרוצה ללמוד על התרומה הממשית של פסיקת בית המשפט לצביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – מוזמן לקרוא את פסקי הדין".

"ככל שמברברים את הנוסחה 'יהודית ודמוקרטית' מנציחים משהו שלא יכול לתפקד. לביהמ"ש אין יכולת אינטלקטואלית או אומץ לב משפטי להיכנס פנימה ולהגיד איפה הגבולות"

אברהם בורג, 22 ביוני 2008 (צילום: Michal Fattal/Flash90)

מפתח אזרחי ולא אתני

בורג טוען למעשה כי הנוסחה השגורה בפי כל – יהודית ודמוקרטית – מעורפלת מדי, ולחלל הזה נכנסת תפיסת העליונות היהודית. "יש ביטוי של דוסים, 'צא וראה מה רגיל בפי העם', שמע מה אומרים היהודים בישראל, לא שופטי העליון ולא אינטלקטואלים.

"יהודי, מסתבר, הוא מי ששייך לקולקטיב הנבחר, זה כמעט גנטי, אלוהים בחר בנו ויש לנו תכונות טובות יותר (כביכול). זו תפיסה שמבחינה בין דם לדם. יכול להיות שעם נבחר יחיה בדמוקרטיה שבה כל הבוחרים אמורים להיות שווים? כשמחברים את הדברים רואים שמה שמפחיד את הישראלים זה לא התוכן של מדינת כל אזרחיה אלא חוסר היכולת לברר את הנוסחה של יהודית ודמוקרטית.

"'עם נבחר' יחיה בדמוקרטיה שבה כולם שווים? מה שמפחיד את הישראלים זה לא התוכן של 'מדינת כל אזרחיה' אלא חוסר היכולת לברר את משמעות הנוסחה 'יהודית ודמוקרטית'"

בשארה צדק כשקרא לחילוניות הישראלית להתנתק מהציונות?
"כל הדיבור על ציוני או לא הוא אנכרוניסטי. יש פה התארגנות על סמך מפתח אתני בלבד ואין ברירה ומנוס מלארגן את הפוליטיקה סביב מפתח אזרחי. תהיה יהודי או מוסלמי בבית או בחוצותיך, תהיה מה שאתה רוצה, הפוליטיקה תהיה אזרחית וחוקתית ושווה לכולם, והרעיון המארגן שלה יהיה לא אתני־לאומני ודתי אלא אזרחי.

"אנחנו קבוצה של יהודים וערבים, נרשמנו כמפלגה ברשם המפלגות. גייסנו כסף ומתחילים לעבוד עד שהזמן יהיה בשל. שופטי העליון יצטרכו להתמודד איתי כאשר אני אתמודד.

הפגנה נגד חוק הלאום בכיכר רבין בתל אביב, 11 באוגוסט 2018 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"לוקח הרבה שנים לשרש תופעות ותודעות בנות 80 שנה או למעלה מזה. קודם צריך לפתח עולם מושגים פוליטי חדש ורק מרגע שזה יקרה נוכל להחליף את הנוסחה של 'יהודית ודמוקרטית'. רבים מאלה שנוקטים ברוממות היהדות הם לפחות, לפי כל הגדרה שאני מכיר, עובדי עבודה זרה: לעבוד את אורגן המדינה כמושא של ביטוי לזהות דתית ורוחנית זה פסל ומסיכה".

הנוסחה 'יהודית ודמוקרטית' היא אכן סוג של דת שרובנו התחנכנו עליה.
"נעביר אתכם טיפולי המרה".

"תהיה יהודי או מוסלמי בבית או בחוצותיך, תהיה מה שאתה רוצה, הפוליטיקה תהיה אזרחית וחוקתית ושווה לכולם, והרעיון המארגן שלה יהיה לא דתי/לאומני אלא אזרחי"

הפגנת מחאה משותפת בת"א של יהודים וערבים, 15 במאי 2021 (צילום: עומדים ביחד)