לפני שנצלול לאירועי השעה, הודעה מערכתית: "9 בתשע" יוצא לחופשת חג והניוזלטר יחודש כרגיל החל מיום ראשון בעוד כעשרה ימים. כן, גם אנחנו זקוקים לחידוש כוחות אחרי שלושה חודשים מטורללים לחלוטין.

ממש במקרה, באופן לא מתוכנן, התחלנו לשלוח את "9 בתשע" בבוקר שלמחרת הכרזתו של שר המשפטים יריב לוין על מה שכינה בחמידות "רפורמה במערכת המשפט" – ולמעשה הפך לנגד עיננו למפלצת שמאיימת לחסל את המדינה.

עכשיו, כשהאקטואליה מורידה הילוך (וטוב שכך) וההפיכה המשטרית נמצאת בהשהייה (עם ה"א), אנחנו מרשים לעצמנו הפגוה שבה נוכל להתעורר בבקרים קצת יותר מאוחר.

בהזדמנות זו, כולנו בזמן ישראל מאחלים לכם חג חירות שמח. השנה, יותר מתמיד, חירות היא לא דבר מובן מאליו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט וסגן הרמטכ"ל אמיר ברעם בהרמת כוסית לפסח במתקן אדם, 3 באפריל 2023 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

המתח הביטחוני בצפון ממשיך לעלות, כשישראל נכנסת לשבוע הפסח בתוך משבר פנימי שלא זכור כמוהו, בחודש רמדאן, עם שר ביטחון שהוא ברווז צולע, ובעיות אמון קשות במערך המילואים, המודיעין וחיל האוויר.

הלילה דיווחה סוכנות הידיעות הסורית "סאנא" על שורה של תקיפות אוויריות במדינה. זו התקיפה הרביעית בסוריה שמיוחסת לישראל תוך פחות משבוע, והיא כללה הלילה – על פי הדיווחים בסוריה – לפחות ארבעה יעדים, בהם שדה התעופה הבינלאומי של דמשק.

לפי מקור צבאי סורי, שצוטט בטלוויזיה הסורית, ההתקפה הישראלית בוצעה קצת אחרי חצות באמצעות כמה טילים שנורו מכיוון רמת הגולן. במקביל, כלי תקשורת ערביים דיווחו על טיל סורי, שיורט באזור הכנרת או בדרום רמת הגולן.

תושבים בגולן ובאזור הכינרת דיווחו הלילה שהם שמעו פיצוצים חזקים. דובר צה"ל מסר כי לא ידוע על אירוע חריג בשטח המדינה.

אירוע חריג, שבלי ספק התרחש אתמול, היה התקפת ירי על בתים בקיבוץ מעלה הגלבוע, ככל הנראה על ידי מחבלים פלסטינים שהגיעו מאזור צפון השומרון, ירו על הקיבוץ ונמלטו. איש לא נפגע כתוצאה מהירי. פת"ח והג'יהאד האיסלמי לקחו אחריות על התקרית, ואף פרסמו סרטון שתיעד את האירוע מנקודת מבטם של היורים.

כל האירועים החריגים הללו קורים, כשעל משרד הביטחון ממונה שר שהודח על ידי ראש הממשלה, אך נותר בכל זאת בתפקיד. אתמול צולמו שר הביטחון יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו זה לצד זה בהרמת כוסית עם לוחמי עוקץ בבסיס חיל האוויר בתל נוף. ראש הממשלה לא לחץ את ידו של שר הביטחון. שייראה מה זה להביע דעה עצמאית.

בכל כלי התקשורת מצוטטים "מקורבים" של ראש הממשלה, שמתדרכים כי החליט לעת עתה לא לפטר את שר הביטחון "בגלל המצב הבטחוני" אבל רוצה להימנע מהודעה פומבית מפורשת על כך שחזר בו מהחלטתו הקודמת, שכן הוא חושש שהודעה כזו תתפרש על ידי חברי הקואליציה כאקט של חולשה מצידו.

אין ספק שזו בשורה מרגיעה, שמעידה על ניהול תקין, בוגר ואחראי של ענייניה הרגישים ביותר של המדינה בתקופה מתוחה.

שר המשפטים יריב לוין מתראיין לתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14, 20 במרץ 2023 (צילום: צילום מסך, ערוץ 14)

שר המשפטים, יריב לוין היה אחד מאלה שדחקו בראש הממשלה להוציא לפועל את פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט, כך כותב הבוקר יוסי ורטר ב"הארץ". ואתמול צף ברשתות החברתיות סרטון של ראיון מדהים שנתן לוין לערוץ 14 ב-20 במרץ, שעבר אז מתחת לרדאר התקשורתי.

באותו ראיון הודה שר המשפטים, כי הצעת "הרפורמה" הראשונה שאותה גיבש אכן הייתה גורמת לממשלה, שכבר שולטת למעשה בכנסת, לזכות בשליטה מלאה גם ברשות השופטת – ולכן הייתה פוגעת בדמוקרטיה.

כלומר, שר המשפטים מודה בקולו, למצלמה, שהמפגינים נגדו – כל אותם "אנרכיסטים" שרק מגינים על שליטתם ההגמונית במערכת המשפט – צדקו כשטענו כי משמעותה האמיתית של הרפורמה שהוא מוביל היא הפיכת ישראל לדיקטטורה.

לוין מנסה לטעון בראיון כי ההצעה החדשה – זו המכונה עכשיו "הצעת הפשרה" – לפיה הקואליציה תקבל זכות למנות רק שני שופטים לבית המשפט העליון (כולל הנשיא) תפתור את הבעיה שבה לא הודה בכלל, אחרי שההצעה נתקלה בביקורת קשה לא רק מצד "השמאל" או "המחנה הליברלי" אלא גם מצד תומכי הקואליציה, ותיקי הליכוד ועוד.

למעשה, גם ההצעה החדשה מסוכנת, כי אם היא תעבור היא תכניס למערכת המשפט שופטים מסומנים פוליטית, ותרסק את האמון במערכת.

לוין כמובן מכחיש את הטענות האלה גם עכשיו. יכול להיות שהוא יודה גם בזה בעתיד, בראיון לערוץ 14, שגם אז מראייניו לא ישימו לב לחשיבותו.

כנראה שזה מה שקורה כשעסוקים בתעמולה ולא בעיתונות: לא שמים לב לסקופ היסטורי, אפילו כשהוא מונח לך מתחת לאף.

הנשיא לשעבר דונלד טראמפ מגיע למגדלי טראמפ בניו יורק לקראת העמדתו לדין, 3 באפריל 2023 (צילום: AP Photo/Yuki Iwamura)

מהומה גדולה תתחולל היום בצהריים (שעון ניו יורק) מחוץ לבית המשפט בדאון טאון מנהטן. בפעם הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית יגיע למקום נשיא לשעבר, שיוגש נגדו כתב אישום פלילי.

דונלד טראמפ הגיע לניו יורק כבר אתמול בטיסה מאחוזת מאר א-לאגו בפלורידה, וישן במגדלי טראמפ במנהטן.

כשהוא ייכנס היום לבית המשפט, הוא צפוי לעבור את הפרוצדורה הרגילה שעובר כל אזרח אמריקאי שעומד מול אישום פלילי, כולל לקיחת טביעות אצבעות. לא ברור אם הוא גם יידרש להצטלם ב-mugshot המוכר. הוא לא צפוי להיכבל באזיקים.

• טל שניידר כותבת הבוקר על ההשלכות הפוליטיות של משפט טראמפ

כלי תקשורת אמריקאים שונים הגישו בקשה משותפת לבית המשפט להסיר את החיסיון מכתב האישום הכולל כ-30 סעיפי אישום שונים, ובהם תשלום דמי שתיקה לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס. כשיתחיל היום הדיון עצמו – יבוטל גם החיסיון על כתב האישום.

השופט שידון בעניינו של טראמפ, חואן מרשאן, היה השופט שגזר עונש מאסר על אלן וייסלברג, מקורבו של טראמפ. הוא גם ניהל את משפט הונאת המס של סטיב באנון.

טראמפ צפוי לחזור בהמשך היום למאר א-לאגו, ככל הנראה בלי שיצטרך לשלם ערבות (לא שתהיה לו בעיה לעשות את זה). הוא צפוי לשאת בערב (שעון ארה"ב) נאום שבו יפרוס את טענותיו כלפי מערכת המשפט.

מאיפה כל זה נשמע מוכר?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון (צילום: פלאש90)

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד, פרופ' אמיר ירון, הודיעה אתמול על העלאת ריבית נוספת של רבע אחוז, המעמידה את הריבית בישראל על 4.5%.

ההחלטה לוותה בביקורת רבה מצד תעשיינים, בעלי עסקים, נשיא לשכות המסחר ופוליטיקאים מהליכוד. שר התקשורת שלמה קרעי אמר אתמול: "עם אטימות כזו ערב חג הפסח, אולי אפשר לשים רובוט בתפקיד, שיקבל החלטות על העלאות הריבית על סמך אלגוריתם שנותק מהעם".

או בתרגום לעברית עכשווית מדוברת: מה שווה הנגיד אם אנחנו לא שולטים בו? ולמה שאנשים שלא מייצגים את הציבור יחליטו לנו על הריבית?

בנוסף להעלאת הריבית, פירסם אתמול הנגיד תחזית מעודכנת מבהילה על הקשר בין חוקי ההפיכה המשטרית לבין מה שצפוי למשק.

על פי התחזית של בנק ישראל, אם יעברו החוקים במלואם המשק הישראל יאבד 150 מיליארד שלקים עד סוף 2025. זה סכום ששווה לשנתיים של תקציב הביטחון וחמש שנים של תקציב הבריאות.

עד 2025. זה ממש מעבר לפינה.

קורקינטים חשמליים להשכרה בפריז, על רקע שער הניצחון. אילוסטרציה (צילום: iStock)

בסוף השנה ייערכו בישראל הבחירות לרשויות המקומיות. אחד הנושאים המרכזיים בבחירות האלו בערי גוש דן בכלל ובתל אביב בפרט, יהיה עתיד הקורקינטים החשמליים, ששינו לחלוטין את חיי הרחוב בערי ישראל, שיפרו את הניידות בהן, אבל גם נהפכו למפגע בטיחותי.

בפריז, אחת הערים הראשונות בעולם שהכניסה קורקינטים ואופניים חשמליים, פורסמו אתמול תוצאות משאל עם שנערך בנושא. התוצאות היו חד משמעיות: 89% מהמשתתפים במשאל מתנגדים להמשך הפעלת השירותים התחבורתיים הללו. רק 11% תומכים.

האם לשינוי המגמה הזו תהיה השפעה על ישראל? לא בטוח בכלל. התנאים בפריז שונים לחלוטין, התחבורה הציבורית שם מפותחת בהרבה, ולתושבים יש אופציות ניידות מגוונות הרבה יותר מאלו שעומדות בפני מי שנכנס לתל אביב הפקוקה, שעדיין אין בה מטרו.

"יש לנו כמעט 200 אלף רכיבות ביום ורק 30% מהן מתבצעות בכלים שיתופיים", הסבירה אתמול מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה בעיר, "כך שאם נוריד אותם הבעיה המקומית לא תיפתר. למעשה, רק נמנע ממי שאין בבעלותו כלי את האפשרות להתנייד בצורה יעילה, זולה ושוויונית בעיר.

"אנחנו דווקא רוצים לצמצם את הצורך בשימוש ברכב הפרטי והכלים הללו הם חלק מהפתרון, כי הם מהווים חולץ פקקים בעיר חפורה, שעדיין אין בה רכבת קלה ומטרו. כמובן שצריך יותר הדרכה, הסברה ואכיפה, כולל מה שאנחנו דורשים שוב ושוב ממשלת ישראל שזה לוחיות זיהוי ואכיפה אלקטרונית".

אלונה סער בסדרה "המפקדת" (צילום: תאגיד השידור הישראלי)

"אני מזכיר לכם שיש כאן קהל מגוון. אנחנו גם שמאלנים וגם ימני אחד, היי רועי עידן. פה לא תהיה צנזורה, פה לא סותמים פיות. אם מישהו אמר 'דיקטטורה' אתם תגידו 'פאשיזם', אם מישהו אמר 'מזרח אירופה', אתם תגידו 'איראן'", כך פתח אתמול יניב ביטון את טקס פרסי הטלוויזיה, שנדחה בשבוע בגלל הפגנות המחאה ההמוניות בשבוע שעבר.

המנצחת הגדולה של הערב הייתה "המפקדת" של תאגיד השידור כאן, שגרפה שמונה פרסים ובהם פרס הסדרה הקומית ופרס השחקנית הקומית (אלונה סער, שבירכה – משום מה – רק את אמה, ולא את אביה. אולי כמין אקט של מחאה פרטית).

בפרס סדרת הדרמה זכתה "שעת אפס" של כאן 11, ומיה לנדסמן זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בדרמה על תפקידה בסדרה.

"עובדה" של קשת 12 זכתה בפרס תוכנית התחקירים.

"פגישה עם רוני קובן" זכתה בתואר תוכנית הראיונות של השנה, לשמחתי הרבה (אני עורך את התוכנית).

האירוע המרגש ביותר בטקס הארוך, היה כשמירי נבו עלתה להגיש את פרס תוכנית הסאטירה והמערכונים הטובה ביותר (ל"היהודים באים" של כאן 11, שגבר הפעם על ארץ נהדרת של "קשת"), ובחרה להקדיש אותו למודי בר און, שהלך לעולמו בשנה שעברה.

"מודי יצר שפה חדשה, שחיברה בין פוליטיקה, תרבות וספורט", אמרה נבו, "הוא היה חד-קרן ועשה זאת תמיד מזווית שאף אחד לא חשב עליה קודם. אני מתגעגעת אליו בכל יום".

https://www.maariv.co.il/culture/tv/Article-993366