מושב הקיץ של הכנסת נפתח היום. בימים כתיקונם זו ידיעה שמשתרכת לה בשולי החדשות, בלי לעורר עניין רב בציבור, שעסוק בחיים עצמם. אבל הימים אינם תקינים, ומושב הקיץ של הכנסת נמצא כעת במוקד תשומת הלב, וסביר שיימצא שם גם בשבועות ובחודשים הבאים.

על הפרק נמצאים, כמובן, חוקי ההפיכה המשטרית, שמונחים על השולחן כאקדח טעון, אחרי שחלקם עברו את כל הליכי חקיקה במושב הכנסת הקודם.

על פי ההערכות כרגע, הקואליציה לא צפויה לקדם את החוקים מעוררי המחלוקת הללו כל זמן שעדיין מתנהל המשא ומתן סביבם בחסות בית הנשיא. בנסיבות הנוכחיות, כל ניסיון למחטף ילווה במחיר ציבורי גבוה. אבל ברור גם, שהנסיבות הנוכחיות שבריריות, ועלולות להשתנות בכל רגע.

מליאת הכנסת. התגעגעתם? (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

החודש הראשון של מושב הכנסת יעמוד בעיקר בצל המאמץ להעביר את תקציב המדינה, שחייב לעבור עד 29 במאי. לפי החוק, אם תקציב המדינה לא יאושר עד למועד זה – הכנסת תפוזר למחרת.

אמנם לאף אחת מסיעות הקואליציה אין אינטרס לפזר את הכנסת, בוודאי לא כשהן רואות את הסקרים שמתפרסמים בשבועות האחרונים, אבל ההנחה היא שהדיונים על התקציב יהיו מתוחים, ויימשכו עד הרגע האחרון ממש, כשכל מפלגה תנסה להציג למצביעיה כמה שיותר הישגים. המשמעות: מחטפי תקציב. או במילים עדינות פחות – ביזת הקופה הציבורית.

המתח סביב דיוני התקציב ילווה גם את הדיונים סביב חוק הגיוס, שבעיקר בגללו המפלגות החרדיות תמכו עד כה בחוקי ההפיכה המשטרית שהוביל שר המשפטים יריב לוין. המפלגות החרדיות זקוקות לפסקת התגברות שבאמצעותה הכנסת תוכל לחוקק את חוק הגיוס החדש, לאחר פסילתו הצפויה בבג"ץ.

בזמן שההשתלטות על הוועדה לבחירת שופטים נמצאת לעת עתה בהקפאה, בקואליציה מגלגלים צעד חסר תקדים חדש: חוק שיאפשר לכל ממשלה להחליף את היועץ המשפטי, כך שלמעשה המשרה תהפוך לפוליטית.

צילום מרחפן של מפגינים בקפלן נגד המהפכה המשפטית, 29 באפריל 2023 (צילום: מחאת קפלן)

הפגנות ענק נגד חוקי ההפיכה המשטרית נערכו בכל רחבי הארץ גם אתמול, בשבוע ה-17 למחאה הגדולה ביותר בתולדות המדינה. על פי ההערכות השתתפו כ-200 אלף איש בהפגנה המרכזית ברחוב קפלן בתל אביב, ועוד כ-200 אלף הפגינו במוקדי מחאה נוספים.

שופט בית המשפט העליון בדימוס יורם דנציגר היה הנואם המרכזי בהפגנה בתל אביב. הוא התייחס בדבריו להפגנת התמיכה הגדולה בממשלה שנערכה ביום חמישי בהשתתפות שר המשפטים יריב לוין – הפגנה שבה נראו המשתתפים דורכים על כרזה שעליה איורים של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

"אני לא בטוח שאנחנו צריכים להתייחס לאירוע המביש שאירע לפני ימים ספורים", אמר דנציגר, "בחודשים האחרונים הותר דמה של הנשיאה חיות ודברי הבלע, ההסתה והשנאה שנשמעו מפי נבחרי ציבור כלפיה, חצו כל גבול".

שר המשפטים האשים ביום חמישי את שופטי בג"ץ שהם מעדיפים את משפחות המחבלים על חיילי צה"ל. ב"ידיעות אחרונות" מצוטטים הבוקר "בכירים בליכוד" הטוענים כי לוין בוחר "להתאבד" על חוקי ההפיכה המשטרית, משום שהם מבצרים סביבו את הבייס הקשיח של בוחרי הליכוד, ומסייעים לו להכין עצמו להתמודדות ביום שאחרי נתניהו.

"כאשר ביבי מדבר איתנו על הסכמה רחבה, ליריב יש אג'נדה, והיא לא הרפורמה המשפטית אלא התוכנית שלו לכבוש את ראשות הליכוד ולרשת את נתניהו", מצוטט בכיר בעילום שם. ובכיר אחר אומר (בזעם!): "נתניהו נגרר אחרי לוין ולא מוביל אותו… נתניהו רוצה להרגיע – יריב לוין פועל להלהיט".

השיטות האלה, והטענות האלה, ישמעו מוכרות לכל מי שעוקב אחרי הנעשה מאחורי הקלעים של הליכוד בעשורים האחרונים. אם נשים לרגע את האינטרס של מדינת ישראל בצד – אפשר לומר שלוין עושה עכשיו נתניהו לנתניהו.

אם לשפוט על פי ההפגנות ההמוניות בעד ונגד חוקי ההפיכה המשטרית, הציבור הישראלי עסוק כרגע אך ורק בזה. אבל סקר "מעריב" שמתפרסם הבוקר ונערך במהלך השבוע האחרון לקראת פתיחת מושב הכנסת, מלמד כי הסוגיה הכי דחופה לרוב הציבור היא סוגיית יוקר המחייה, שנמצאת כרגע במקום נמוך מאוד על סדר היום של נבחרי הציבור.

על פי הסקר, 48% מהציבור מעמיד את יוקר המחיה בראש סדר העדיפויות שלו, ורק 22% מציינים את חוקי ההפיכה המשטרית כבעיה העיקרית שמטרידה אותם. 14% מעמידים בראש סדר הדאגות שלהם את הביטחון האישי ו-10% את האיום האיראני.

סקר "פאנלס פוליטיקס" עבור "מעריב", 30 באפריל 2023 (צילום: "מעריב")

מומלץ תמיד לקחת סקרים כאלה בעירבון מוגבל. אבל במקרה הזה, אפשר להבין למה אחוז כה גדול של הציבור מוטרד מאוד מיוקר המחיה.

ישראל יקרה בצורה בלתי נסבלת, והמחירים צפויים לעלות בקרוב. מחיר החלב ומוצריו צפוי להתייקר בקרוב בשיעור גבוה במיוחד של 16%. הממשלה, שלא פעלה בנושא כמעט בכלל מאז כינונה, נזכרה בו ממש ברגע האחרון.

במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה נערכו דיונים מרתוניים למחרת יום העצמאות, וביום שישי חתם שר האוצר על צו חדש שנועד לעכב חלק מהזינוק במחירי החלב שבפיקוח. כתוצאה מכך, יעלו המחירים מחר (שני, 1 במאי) ב-8.25%, והתוספת הנוספת למחיר מוצרי החלב של עוד כ-8% תידחה למועד מאוחר יותר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בכניסה לנמל התעופה בן-גוריון, 9 במרץ 2023 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

זוכרים שבתחילת כהונתה של הממשלה, היא הבטיחה לישראלים לחזק את המשילות ואת הביטחון האישי?

ובכן – בארבעת החודשים הראשונים של 2023 שבהם כיהן איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי, מספר הנרצחים בישראל יותר מהוכפל ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. זה זינוק יוצא דופן ומטלטל, שבימים כתיקונם אמור היה להסעיר את דעת הקהל. אבל הימים הרי לא כתיקונם, ודעת הקהל עסוקה – כפי שראינו קודם – בנושאים אחרים.

מספר הנרצחים מתחילת השנה הגיע ל-78, בהשוואה ל-34 נרצחים בתקופה המקבילה ב-2022. קפיצה של 129%.

גם בחברה הערבית וגם בחברה היהודית, מספר הנרצחים בארבעת החודשים הראשונים של השנה הוא הגבוה ביותר שנרשם בעשורים האחרונים בתקופה כזו. אם קצב מעשי האלימות יימשך כך, מספר הנרצחים צפוי להגיע עד סוף השנה לכ-230.

מתוך 60 מעשי רצח של ערבים שארעו בתקופה הזו – פוענחו עד כה רק שלושה מקרים.

שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדולחיאן (במרכז) עם בכירי חזבאללה מצטלמים על גבול ישראל-לבנון כהשהגליל ברקע, 28 באפריל 2023 (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)

תשומת הלב לאיום האיראני ירדה מעט, מאז שראש הממשלה בנימין נתניהו חדל מלהבליט אותו בכל נאום שהוא נושא. אבל הנושא לא נעלם באמת.

סוכנות הידיעות הסורית הרשמית "סאנא" דיווחה בסוף השבוע כי ישראל תקפה במחוז חומס בסוריה, והשמידה באמצעות טילים מחסן נשק של חזבאללה, שהוקם בחסות איראנית בנמל התעופה הצבאי של חומס.

התקיפה אירעה פחות מיממה אחרי ששר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדולחיאן סיים את ביקורו המתוקשר בביירות, שם נפגש עם מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה.

"לא ברור מה היתה הדחיפות לבצע את התקיפה דווקא אתמול, שהרי לא מדובר בשיירת נשק שעלולה להיעלם", כותב הבוקר עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ", "חוץ מהרצון להעביר מסר אלים לאיראן, יום אחד אחרי ששר החוץ שלה ביקר ליד הגבול עם ישראל".

אזור מגורים באומן, אוקראינה, אחרי התקפה רוסית, 28 באפריל 2023 (צילום: AP Photo/Bernat Armangue)

ובינתיים באוקראינה – המלחמה נמשכת ואזרחים חפים מפשע מתים.

23 בני אדם, בהם ארבעה ילדים, נהרגו בסוף השבוע במתקפת טילים וכטב"מים רוסיים על העיר האוקראינית אומן. אחד הטילים פגע פגיעה ישירה בבניין מגורים במרכז העיר, שהתמוטט על דייריו. בעיר דנייפרו פגע טיל פגיעה ישירה בבית מגורים וגרם למותן של אישה בת 31 ובתה בת השנתיים.

אתמול לפנות בוקר פרצה שריפת ענק במאגר הנפט סבסטופול בחצי האי קרים, כנראה כתוצאה מפגיעת כטב"ם אוקראיני, כתגובה על תקיפת הטילים. קייב לא לקחה אחריות על האירוע אך בירכה "זה עונש מאלוהים".