גובר המתח לקראת אירועי יום הזיכרון שייפתחו מחר בערב.

בהפגנות המחאה ההמוניות שנערכו אתמול בכל רחבי הארץ – בשבת ה-16 ברציפות – השתתפו כ-350 אלף איש. ההפגנה המרכזית ברחוב קפלן בתל אביב עמדה בסימן ההכנות לקראת יום הזיכרון המתקרב וכללה מחוות רבות ליהונתן גפן, שנקבר ביום שישי בנהלל.

ההפגנה נגד ההפיכה המשטרית בקפלן, 22 באפריל 2023 (צילום: איתי ארבל)

ביום שישי הופץ מכתב שעליו חתמו ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שר הביטחון יואב גלנט ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ובו הם קוראים יחד "להשאיר את המחלוקות ביום הזיכרון מחוץ לבתי העלמין הצבאיים". קריאה שנראית מנותקת מהנעשה ברחוב וברשתות החברתיות.

הפנייה המשותפת לציבור נעשתה ביוזמת יו"ר ארגון "יד לבנים", אלי בן שם, ונראה כי אף אחד מהמנהיגים לא יכול היה להרשות לעצמו לסרב לחתום עליה, כדי לא להצטייר כמי שאינו מכבד את קדושת היום.

אבל ברור לגמרי כי יום הזיכרון לא יישאר השנה מחוץ לוויכוח שקורע את ישראל. משפחות שכולות מהעדה הדרוזית כבר פנו לממשלה וביקשו לא לשלוח נציגים לבתי העלמין של העדה ביום הזיכרון.

במסיבת עיתונאים שכינסו בעוספיא, אמרו נציגי המשפחות השכולות הדרוזיות, כי הפגיעה בזכויותיהם, שהתבטאה בחוק קמיניץ ובחוק הלאום, תחמיר עוד יותר עם השלמת ההפיכה המשטרית, ולכן הם אינם מעוניינים שנציגי השלטון יגיעו לחלוק כבוד לבניהם.

מיצג הנרות "שביל הזיכרון" בהפגנה בתל אביב נגד המהפכה המשפטית, 22 באפריל 2023 (צילום: אריק מרמור, פלאש 90)

אירוע סמלי, שמשקף את האווירה המתוחה סביב יום הזיכרון: דידי נחשון, אחותו של יוסי גרסיאני ז"ל שנפל במלחמת יום כיפור וקיבל צל"ש על אומץ ליבו, הניחה עם בני משפחתה דיגלון על קברו ושעליו נכתב: "סליחה יוסי שהשנה אנחנו לא כאן, כמוך יצאנו להילחם על הזכות לחופש ודמוקרטיה".

בתגובה הודיע ארגון הנקרא "מטה 64" התומך בהפיכה המשטרית (64 הוא מספר המנדטים של הקואליציה) כי אנשי הארגון יפקדו את קברו של גרציאני "כדי שלא יהיה לבד".

דידי נחשון מצוטטת הבוקר ב"הארץ" : "זה גרם לי לזעזוע עמוק. זה היה אלים ונכנס למקום הכי אישי ופרטי שלי". "מטה 64" הודיע בתגובה כי יכבד את רצון המשפחה.

נראה כי הימים הקרובים יכללו לא מעט אירועים כאלה, שיגרמו לזעזוע עמוק, וייכנסו למקום הכי אישי ופרטי של כל אחד מאיתנו.

יואב גלנט בעת כניסתו לתפקיד שר הביטחון, 1 בינואר 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

גם בשנים רגועות יותר, טקס הזיכרון האלטרנטיבי – המשותף למשפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות – מעורר רגשות עזים. לישראלים רבים קשה לקבל את החיבור הזה, שנתפס בעיניהם כחיבור מופרך בין רוצחים לנרצחים.

השנה המחלוקת סביב האירוע מתעצמת ומחדדת את הוויכוח הרחב יותר סביב יום הזיכרון. שר הביטחון יואב גלנט הורה בשבוע שעבר לאסור על כניסת נציגי המשפחות השכולות הפלסטיניות שהתכוונו להשתתף בטקס.

ביום שישי הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כי היא מתנגדת להחלטתו של השר, והזכירה כי שופטי בג"ץ דנו כבר פעמיים בסוגיה הזו וקבעו כי "לא ניתן למנוע באופן גורף את כניסתם, אלא יש לאפשר זאת בכפוף לבדיקה פרטנית".

האירוע הזה יככב, כך נראה, בדיונים שיתלהטו מאוד ביומיים הקרובים. הוא יתפקד כקפסולה מרוכזת של כל מה שנמצא במוקד המחלוקת: פגיעה ברגשות, סמכויות בג"ץ, החלטה מיניסטריאלית מול המלצת יועצת משפטית, זכויות מיעוט מול כוח הרוב.

תומכי ההפיכה המשטרית, שממילא מכוונים את הזעם לעבר בית המשפט העליון, יטענו שהוא מנותק מרגשות הציבור ו"משרת אג'נדות הזויות של השמאל הקיצוני". הם יחברו בין החלטות בג"ץ ל"תומכי טרור" ובין המלצת היועמ"שית ל"הכרעת הבוחרים" ו"גניבת בחירות".

מתנגדי ההפיכה המשטרית יזכירו, שעל זה בדיוק הם יוצאים להגן: על כך שיהיה בישראל בית משפט שיוכל למנוע מהשלטון לפגוע בזכויות המיעוט בלי לנמק את הפגיעה בנימוקים מתקבלים על הדעת. ולא – "פגיעה ברגשות" זה לא נימוק מתקבל על הדעת.

לכולם יש רגשות ורגשות תמיד יכולים להיפגע ממעשה זה או אחר. כדי ששלטון הרוב יפגע בזכויות המיעוט, הוא צריך להציג נימוקים כבדי משקל, כמו פגיעה בביטחון המדינה. ואת זה – הזכירו שופטי בג"ץ בשנים הקודמות ומזכירה היועצת המשפטית השנה – שר הביטחון לא הצליח להראות.

מאי גולן במליאת הכנסת, 16 בינואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

רוב שרי הממשלה מתכוונים להגיע לטקסי הזיכרון בבתי העלמין, למרות הבקשות הרבות מצד משפחות שכולות. יוצאת דופן היא השרה מאי גולן, ששובצה להשתתף בטקס הזיכרון בבית הקברות בראשון לציון והודיעה כי לא תוכל לעשות זאת "מאילוצי לו"ז".

יכול להיות שההכנות לקראת מינויה לתפקיד קונסולית ישראל בניו יורק אכן לא מאפשרות לה להתפנות ביום הזיכרון לטקסים. אבל יכול להיות שהיא גם מביאה בחשבון שהיא עלולה למצוא עצמה במרכזה של סערה שתפגע בסיכוייה להתמנות לתפקיד הנחשק.

נראה כי המינוי הזה נמצא ממילא בסכנה. הוא התקבל בארצות הברית בתגובות צוננות מאוד, גם מצד הממשל האמריקאי וגם מצד הקהילה היהודית.

ביום שישי אמר דובר של משרד החוץ האמריקאי כי התבטאויות של גולן בעבר, ובהם המשפט "אני גאה להיות גזענית", הן התבטאויות מזיקות. "אנחנו מגנים רטוריקה כזו", אמר, "ומאמינים שסוג כזה של שפה הוא מזיק, ובמיוחד כשהוא מקבל עוצמה נוספת בעמדת מנהיגות".

יריב לוין במליאת הכנסת, 20 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ספק אם יש מישהו שעדיין נושא עיניים לבית הנשיא, בתקווה שתצא משם בשורה משמחת משיחות "ההידברות" שנערכות שם.

השיחות הללו – בין נציגי הקואליציה לאופוזיציה – צפויות להתחדש היום, אבל נראה כי את שר המשפטים יריב לוין, האיש שהתניע את המהומה שקורעת את ישראל, הן לא ממש מעניינות.

אתמול פנה שר המשפטים לתומכיו בטלגרם וקרא להם לעלות ביום חמישי להפגנת התמיכה המכונה "הפגנת המיליון" שמתוכננת להתקיים בין משכן הכנסת לבית המשפט העליון:

וב"ישראל היום", עיתון שלא מזוהה עם השמאל, מפרסמים הבוקר תחת הכותרת הראשית המשונה "שר המשפטים מסרב לחתום", תחקיר המראה כי שר המשפטים חתם עד כה על תקנה אחת בלבד שהונחה על שולחנו, וכי מאז תחילת הקדנציה ממתינות לחתימתו כ-30 תקנות חשובות, הנוגעות – בין היתר – להגנה על קטינים ועזרה לנפגעי עבירות.

הכתב המשפטי של העיתון, נטעאל בנדל, כותב:

בן כספית (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

בשעות אלה החל הדיון בבית משפט השלום בתל אביב בתביעת לשון הרע שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד הפרשן הפוליטי של "מעריב" בן כספית.

התביעה, בגובה 200 אלף שקלים, הוגשה לפני למעלה מארבע שנים (את הסחבת הזו הרפורמה של לוין לא מתקנת) ועניינה ידיעה שפרסם כספית בעיתונו, בה הצביע על קשר בין ההטבות שקידם הליכוד עבור אז-יועמ"ש הכנסת איל ינון ולבין העובדה כי בת זוגתו של ינון, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד עמית מררי, צורפה באותם ימים לצוות התביעה במשפטו של נתניהו.

לנתניהו וכספית היסטוריה ארוכה. העיתונאי כתב על ראש הממשלה מספר ספרים, וסיפר לא אחת כי נתניהו נהג לפגוש אותו בסתר בניגוד להוראת רעייתו שרה.

הבוקר הצדדים ייפגשו בבית המשפט ויחל שלב העדויות. הקרקס הגיע (שוב) לעיר.

גאווה בבודפשט: מצעד הגאווה ב-2021 (צילום: AP Photo/Anna Szilagyi)

במוקד הוויכוח בישראל סביב ההפיכה המשטרית, עומדת הטענה שישראל עולה על הנתיב שיוביל אותה לבסוף להיות כמו הונגריה.

נשיאת הונגריה קטלין נובאק הטילה בסוף השבוע וטו על חקיקה שהייתה מאפשרת לאזרחים לדווח באופן אנונימי על משפחות חד-מיניות שמגדלות ילדים.

נובאק נחשבת לבעלת בריתו של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, והטלת הוטו הזו נחשבת לצעד חריג מאוד מצידה.

החוק שאותו פסלה נובאק – ושרבים בישראל חוששים שדומים לו יחוקקו בעתיד גם כאן – קובע כי יש לדווח על מי ש"חותרים תחת תפקיד הנישואין והמשפחה כפי שהוא מוכר בחוקה ההונגרית". החוקה ההונגרית מגדירה את מוסד הנישואין כמתקיים "בין גבר אחד לאישה אחת".

אחד הטרוריסטים שחטפו ורצחו את 11 הספורטאים באולימפיאדת מינכן 1972 (צילום: ויקיפדיה)

יותר מחמישים שנה אחרי הטבח בספורטאים הישראלים במינכן, החליטה ממשלת גרמניה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור מחדש את האירועים הטראגיים, שהסתיימו ברצח 11 הספורטאים הישראלים.

שרת הפנים של גרמניה ננסי פזר אמרה ביום שישי: "במשך יותר מדי זמן היו חסרים הסברים, בירורים, שקיפות וקבלת אחריות. זה מביש ששאלות מטרידות נותרו ללא מענה".