הבוקר בשעה 10:00 תישמע ברחבי ישראל צפירה, ובתום דקת דומיה ייפתחו ב"יד ושם", במשכן הכנסת, בבתי הספר ובמקומות רבים נוספים טקסי הזיכרון לשואה.
מדי שנה עוצרת הצפירה הזו ולו לזמן קצר את הוויכוחים שמפלגים את ישראל בימי שיגרה. לפחות ליום אחד לא נשמעת הטענה כלפי האשכנזים הפריבילגים, כי קצת לא נעים להביט בעיניים לעשרות אלפים מאותם פריבילגים, שניצלו מהשואה בילדותם, התמודדו עם טראומה קשה כל חייהם ומתמודדים עם חיי דלות בזקנתם.
היכל השמות ביד ושם (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
השנה גם רגעי החסד הקטנים האלו מתמעטים. ישראל קרועה מבפנים. השינויים המשטריים, והקמת משטרה פוליטית – שרבים רואים בהם גלישה מסוכנת למחוזות הדיקטטורה – הושהו על ידי הממשלה, בין היתר כדי לעבור את יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות בלי הפגנות מחאה. זה לא קרה.
אתמול ספג חבר הכנסת בועז ביסמוט קריאות מחאה במהלך טקס של קהילת יוצאי יוון בתל אביב, ונאלץ לעזוב, אחרי שבמקום פרצו ויכוחים קשים שגלשו לאלימות.
אתמול ספג ח"כ בועז ביסמוט קריאות מחאה במהלך טקס בתל אביב, ונאלץ לעזוב אחרי שבמקום פרצו ויכוחים שגלשו לאלימות
לפני שעזב את המקום אמר ביסמוט: "אין לי צל של ספק שאתם תלכו לישון ומחר תבינו שאחדות גדולה מפילוג". אלא שגם בנסיבות האלה, קשה היה שלא להיזכר במפעל חייו של ביסמוט, שהוקדש כולו לפילוג, ושבזכותו הוא הגיע לבית הנבחרים.
רמז על מה שצפוי בשבוע הבא, ביום הזיכרון לחללי צה"ל, ניתן אתמול, כשהתנועה הקיבוצית הודיעה כי היא מבקשת משר הביטחון יואב גלנט לא להגיע לטקס הזיכרון לנופלי התנועה. ההחלטה התקבלה בעקבות פניות של נציגי הסניף הקיבוצי של יד לבנים והמשפחות השכולות, שאמרו כי "הזמנת נציג ממשלה לטקס הזיכרון בתקופה הזו" תפגע ברגשותיהם.