קצת מוזר לכתוב על "הגברת הכוננות", על "חיזוק מערכי ההגנה" ועל "גיוס מילואים" אחרי חצי שנה שבה נדמה היה שהכוננות הוגברה למקסימום, מערכי ההגנה שהתמוטטו בשבעה באוקטובר חוזקו, המילואים גויסו וישראל עברה למוד מלחמה מלא.

אבל זה מה שקורה עכשיו. ההנחה היא שהאיראנים יממשו בקרוב מאוד את איומיהם המפורשים, הבוטים, שמגיעים מהצמרת הבכירה ביותר, לנקום את החיסול בדמשק – אירוע שישראל אמנם לא לקחה עליו אחריות, אבל זה לא באמת משנה את תמונת המצב.

זירת התקיפה בדמשק, סמוך לשגרירות האיראנית, בה חוסל חסן מדהווי, מפקד כוח קודס של איראן בסוריה ולבנון. 1 באפריל 2024 (צילום: Maher AL MOUNES / AFP)

כששר הביטחון יואב גלנט מתפנה להגיע באמצע מערכה מורכבת בעזה דווקא לתרגיל "מוכנות העורף" בחיפה ואומר שם "אנחנו צריכים להיות ערוכים ומוכנים לכל תרחיש", אתה יודע שתרחישי בלהות עלולים להתממש ממש בכל רגע.

הטלוויזיה באיראן דיווחה אתמול שמניין ההרוגים בתקיפה בדמשק עלה ל-13, מהם שבעה אנשי צבא איראנים – שהבכיר שבהם הוא כמובן חסן מהדווי, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון – ושישה אזרחים סורים.

"בקרוב נהיה עדים לתקיפות קטלניות יותר נגד ישראל. חזית ההתנגדות תעשה את המוטל עליה", הודיע אתמול רמדאן שריף, דובר משמרות המהפכה.

הרשת נמלאה בסרטונים של טילים איראנים המכוונים לעבר ישראל, ולוחמי חזבאללה המתכוננים למערכה גדולה. ברחובות טהרן כבר פוזרו תמונות גדולות של בכירים ישראלים כשכוונת מצוירת על ראשם.

בישראל התקיימו אתמול התייעצויות מרתוניות בפורומים הבכירים ביותר, כולל דיון טלפוני בהשתתפות כל חברי קבינט המלחמה, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו שהשתחרר מבית החולים אחרי ניתוח בקע.

לעת עתה הוחלט על תגבור מערך ההגנה האווירית בעזרת גיוס מילואים, והוכרזה כוננות עליונה בכל נציגויות ישראל בעולם. כמו כן, צה"ל הודיע כי בהתאם להערכת המצב, הוחלט על השהיית יציאות זמניות של חיילים בכל היחידות הלוחמות.

הבוקר חוו ישראלים רבים שיבושים במערכות הניווט (GPS). מערכת הביטחון משבשת כעת את מערכות הניווט הלווייניות כחלק מההיערכות הכוללת לקראת שיגור טילי שיוט, כטב"מים וטילים מונחי מיקום לישראל.

אם השליח של וולט לא הגיע, לגט טקסי אין מוניות באזור או שאתם נוהגים ולפתע מגלים בווייז שאתם בלב ביירות, אל תיכנסו לפאניקה: אתם לא מככבים בפרק חדש של "מראה שחורה", זו רק הכנה לטילי שיוט איראניים.

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ במסיבת עיתונאים, 3 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

המחאה נגד ממשלת נתניהו אולי חצתה קווים שלשום, אבל היא כבר רשמה הישג ראשון: יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ כינס אתמול מסיבת עיתונאים שבה הבהיר, שוב, כי לא יתפשר על חוק הגיוס והשוויון בנטל – וקרא להקדמת הבחירות.

"כדי שנשמור על האחדות ונצליח במשימות שניצבות בפנינו, הציבור חייב לדעת שבקרוב, נחזור ונבקש את אמונו", אמר גנץ, והציע את חודש ספטמבר כמועד הרצוי, "לקראת שנה למלחמה".

"מועד בחירות מוסכם כזה ישאיר לנו זמן כדי להמשיך במאמץ הביטחוני, וזה יאפשר לאזרחי ישראל גם לדעת שנחדש בקרוב את האמון ביננו", אמר. "אני מקווה, שאם נסכים על כך, כל מנהיגי הציבור הציוניים והאחראים יאפשרו ויצטרפו לממשלת החירום. מהלך כזה יגביר את האמון והאחדות בעם ובקרב לוחמינו, וגם ייתן לנו גיבוי בינלאומי עצום שכל כך נדרש".

עוד בטרם סיים לקרוא מהטלפרומפטר, מפלגת הליכוד כבר הוציאה תגובה לדברי גנץ:

"גנץ ידע שזו תהיה תשובתו של נתניהו", כותבת הבוקר טל שניידר, הכתבת הפוליטית של זמן ישראל, "אך מטרת הצהרתו אתמול הייתה להזריק לתוך סדר היום החדשותי את הדיון על בחירות…בכך הוא מנרמל את ההצעה והופך אותה ליעד".

אבל, מזכירה שניידר, "מעל לכל נמצא המכשול העיקרי בדרך לבחירות: לגנץ אין את המספרים לכך. אם יפרוש מהממשלה, נתניהו עדיין יישאר עם 64 מנדטים. זהו רוב המאפשר לו להמשיך לעבוד עד נובמבר 2026".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה בבסיס הקריה בתל אביב, 7 באוקטובר 2023 (צילום: חיים צח / לע"מ)

יומניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשנת 2023 התפרסמו הבוקר במסגרת חוק חופש המידע, בעקבות עתירת עמותת "הצלחה" ופסק הדין שניתן בה נגד ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה.

היומנים כוללים את הלו"ז של נתניהו בשבעה באוקטובר. וכך נראה יום שבת השחור ביומנו של ראש הממשלה:

• 08:00 – נסיעה לקריה
• 09:50 – חסוי (ביטחון המדינה)
• 10:30 – שיחת טלפון עם ראש ממשלת הולנד מארק רוטה
• 11:00 – צילום הצהרה לתקשורת במדשאה מחוץ למשרד הביטחון
• 12:30 – פגישה עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר החוץ אלי כהן, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שר השיכון יצחק גולדקנופף והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר בלשכת רה"מ בתל אביב
• 13:30 – חסוי (ביטחון המדינה)
• 15:15 – שיחת טלפון עם נשיא צרפת עמנואל מקרון
• 16:15 – שיחת טלפון עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן
• 17:00 – פגישת עבודה עם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד בנוכחות המזכיר הצבאי, אלוף אבי גיל
• 17:45 – פגישה בלשכת רה"מ (לא מפורט עם מי)
• 18:00 – ישיבת הממשלה בקריה
• 20:30 – הצהרה לתקשורת
• 21:00 – חסוי (ביטחון המדינה)
• 03:30 – יציאה הביתה.

פלסטינים בוחנים את ההרס לאחר תקיפה אווירית של צה"ל במחנה הפליטים שאטי, 9 באוקטובר 2023 (צילום: MAHMUD HAMS / AFP)

לפני שלוש שנים כתב מפקד 8200 הנוכחי ספר שבו טען שיש לבסס את מדיניות האש הישראלית על בינה מלאכותית. "תוכנו של ספר זה", כותב העיתונאי יובל אברהם בתחקיר מקיף שהתפרסם באתר "שיחה מקומית", "משתקף באופן שבו הצבא פעל במלחמה הנוכחית בעזה – ואולי אף תרם למחדל שבעה באוקטובר".

לפי התחקיר – שפורסם באישור הצנזורה ומצוטטים בו כמה מקורות מודיעיניים שלא נחשפים בשמם – ישראל הפעילה בעזה מערכת בינה מלאכותית בשם "לבנדר", שסימנה 37 אלף פלסטינים ברצועה כיעדים לגיטימיים לחיסול, כולל פעילים זוטרים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי.

המקורות המודיעיניים שדיברו עם אברהם טוענים שהתבקשו להסתמך על תוצאות המערכת הזו כמעט ללא בדיקה, אף שהיה ידוע שהיא עושה מה שהוגדר כטעויות בכ-10% מהמקרים, ומסמנת לא פעם אנשים שאין להם קשר לארגוני טרור או שיש להם רק קשר רופף.

על פי התחקיר, מערכות אוטומטיות אחרות הוציאו לפועל הפגזות שיטתיות נגד "יעדי לבנדר" בבתי מגורים אזרחיים, כולל שימוש ב"פצצות טיפשות" וזולות יותר, שהרסו בתים על כל יושביהם, רק כי המערכת אישרה שנמצא בהם פעיל של ארגון טרור.

האם ההתנהלות הזו אפיינה רק את השבועות הראשונים אחרי השבעה באוקטובר, כהכנה לפלישה הקרקעית, כשהזעם גאה בישראל והתחושה הייתה ש"אין בלתי מעורבים בעזה"? האם היא נמשכה גם אחרי הכניסה הקרקעית? האם היא עדיין נמשכת? לא ברור.

על פי המקורות שמצוטטים ב"שיחה מקומית", בעקבות השבעה באוקטובר הוסרו מגבלות רבות וניתנה יד חופשית למפעילי המערכות. הצבא אישר להרוג 15-20 בלתי מעורבים על כל פעיל זוטר (לפני המלחמה לא היה אישור להרוג פעילים זוטרים אם הדבר היה כרוך בפגיעה בחפים מפשע).

במקרים שהיה מדובר בבכיר יחסית בחמאס – בדרגת מג"ד או מח"ט – הצבא אישר גם פגיעה ביותר ממאה בלתי מעורבים.

התחקיר מלמד על שינוי דרמטי במוסר המלחמה בצה"ל, והוא חייב לעורר דיון ביקורתי בישראל. הוא לא יכול לעבור מתחת לרדאר כ"עוד סיפור על המלחמה בעזה".

אולם ספק אם דיון כזה יתעורר בישראל באווירה הנוכחית. ואם התחקיר יהדהד בתקשורת העולמית, אז בישראל מן הסתם יאשימו את יובל אברהם באנטישמיות, כמקובל.

עצורים בהתארגנות טרור נגדם הוגש כתב אישום ב-4 באפריל 2024 (צילום: דוברות שב"כ)

• שב"כ סיכל תשתית טרור שכוללת שישה ערבים אזרחי ישראל וארבעה פלסטינים מהגדה שתכננה לבצע פיגועים בישראל – כולל נגד השר איתמר בן גביר. הבוקר כבר הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד העשרה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
• לוחמי חטיבת הנח"ל זיהו הלילה חוליית מחבלים חמושה שפעלה במרכז הרצועה. הלוחמים ביצעו מעקב אחר המחבלים ולאחר זיהוי ודאי, מטוס קרב וכלי טיס נוסף של חיל האוויר תקפו את החוליה וחיסלו אותה. דקות בודדות לאחר מכן, מטוס הקרב תקף גם את תשתית הטרור שבה פעלו המחבלים.
• אמש זוהו מספר שיגורים שחצו משטח רצועת עזה למרחב העוטף. פיקוד דרום וחיל האוויר תקפו את מקורות הירי, לצד מספר משגרים ותשתיות טרור נוספות ברצועת עזה.
• מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו הלילה עמדות תצפית של חזבאללה במרחב אלחיאם ותשתית טרור של הארגון במרחב כפר כילא.

ברק רביד (צילום: עמוד הפייסבוק של ברק רביד)

הפרשן המדיני של "וואלה!" ו-Axios ברק רביד זכה בפרס ארגון כתבי הבית הלבן בוושינגטון (WHCA) על הצטיינות בסיקור לשנת 2023.

"העבודה של ברק רביד הציגה רמות עמוקות, כמעט אינטימיות של מקורות מידע בארה"ב ומחוצה לה, שהניבו סיפורים בהתאמה הדוקה לאירועים שהתרחשו לאחר מכן", נכתב בנימוקי הבחירה.

"הסיפורים שלו הכניסו את הקורא לחדר שבו התקבלו ההחלטות בזמנים הסוערים שאחרי השבעה באוקטובר", אומר ה-WHCA בהודעתו.