החלטת הביניים של שלושת השופטים הבכירים בבג"ץ אמש (שלישי), כשעה לאחר תום הדיון המרתוני בעתירות נגד פיטוריו של ראש שב"כ רונן בר, סימנה באופן ברור את הכיוון שאליו נוטה בית המשפט: טיעוני העותרים והיועצת המשפטית לממשלה התקבלו על דעת השופטים, נציג הממשלה עו"ד ציון אמיר נחל כישלון צורב.

פסק הדין הסופי עדיין לא ניתן ולא בטוח שהוא יממש את מלוא מאווייהם של בר ושל גלי בהרב-מיארה, אך תוצאת הביניים מאוד ברורה: הממשלה, וראש הממשלה בנימין נתניהו, ספגו מהלומה כבדה.

בהיבט המיידי של ההחלטה, בר ימשיך לשמש ראש שב"כ עד הודעה חדשה, שכנראה לא תגיע באופן מיידי. השופטים הבכירים בבג"ץ – הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז – לא הסתפקו בהפיכת הצו הארעי שהיה בתוקף עד עתה לצו ביניים שיחול עד למתן פסק דין סופי בעתירות, אלא אף הרחיבו את תחולתו.

את מה שהשופטת גילה כנפי-שטייניץ סירבה לתת בעצמה, נתן ההרכב ובהוראות מפורשות: אין לקדם מהלך לסיום כהונת ראש שב"כ, אין להכריז על מחליפו או על ממלא-מקום, אין לגרוע מסמכויותיו, אין לחרוג מסדרי ההתנהלות המקובלים בין ראש הממשלה לראש שב"כ, אין לתת הוראות לכפופים לו מעל לראשו. כל שמותר לנתניהו הוא להמשיך לראיין מועמדים לתפקיד.

אין לקדם מהלך לסיום כהונת ראש שב"כ, אין להכריז על מחליפו או על ממלא-מקום, אין לגרוע מסמכויותיו, אין לחרוג מסדרי ההתנהלות המקובלים בין ראש הממשלה לראש שב"כ, אין לתת הוראות לכפופים לו

צו הביניים הזה מביא לנקודת רתיחה את ההתנגשות המשטרית הפוטנציאלית שבין הממשלה לבית המשפט. הבוקר (רביעי), עם חזרתו של ראש הממשלה לארץ מוושינגטון, יוכרע האם נתניהו יכבד את הצו ויימנע מהכתרת ראש שב"כ חדש, או שילחץ על הכפתור האדום, שלאחריו ישראל כבר לא תהיה מדינת חוק.

השופטים דפנה ברק-ארז (מימין), יצחק עמית ונעם סולברג בבית המשפט העליון, 8 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לא בכדי פירטו השופטים במדויק מה המשמעות המדויקת של הותרת בר בתפקיד ראש שב"כ בעת הזו. אם נתניהו יפר את צו הביניים של בג"ץ בכל דרך שהיא, זו תהיה הפיכה משטרית על מלא. אפשר להניח, ולקוות, שנתניהו לא ילך לשם.

אך הצו המותיר את בר בתפקידו לפי שעה, היה החלק הצפוי של ההחלטה. מה שהיה קשה יותר לצפות בימים שלפני הדיון, והלך והתגבש במהלכו, היה האופן שבו השופטים דחקו, במיומנות מרשימה, הן את נתניהו והן את בר למצב של קרב תצהירים.

הם טפטפו את הרעיון הזה לאורך הדיון שוב ושוב, ובסופו של דבר קבעו בהחלטתם כי הן בר והן נתניהו רשאים להגיש תצהירים בתוך כשבועיים, לתמיכה בטענות העובדתיות שהניחו בפני השופטים.

לכאורה, יש כאן היבט טכני-פרוצדורלי של ההליך הבג"צי, המתחייב נוכח העובדה שהדיון אתמול התקיים כאילו הוצא צו על-תנאי, כך שהתייתר הצורך לקיים עוד דיון בפני השופטים, ואפשר להתקדם ישירות לפסק דין.

נוכח הסתירות העובדתיות החזיתיות בין הטענות של בר לאלה של נתניהו, מישהו בוודאי אמור למצמץ ולסגת מהכוונה להגיש תצהיר, במקום להסתכן בהגשת תצהיר שקרי, שדינו כדין עדות שקר

למעשה, השופטים מנצלים היטב את הפרוצדורה על מנת לערוך מעין מבחן אומץ לצדדים: נוכח הסתירות העובדתיות החזיתיות בין הטענות של בר לאלה של נתניהו, מישהו בוודאי אמור למצמץ ולסגת מהכוונה להגיש תצהיר, במקום להסתכן בהגשת תצהיר שקרי, שדינו כדין עדות שקר.

בא-כוח הממשלה עו"ד ציון אמיר בבית המשפט העליון בדיון על הדחת ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לעו"ד אמיר היו טרוניות על כך שבר הגיש מכתב לשופטים, שלא נתמך בתצהיר וכלל שלל טענות חמורות – לרבות הטענה שנתניהו ביקש ממנו חוות דעת ביטחונית שהייתה אמורה לפטור אותו ממתן עדות במשפט האלפים; או שנאלץ לסרב לדרישת נתניהו להפעיל כלי חקירה של שב"כ נגד ראשי המחאה נגד ההפיכה המשטרית.

מאידך, תגובת הממשלה לעתירות כלל לא נתמכה בתצהיר, והגרסאות העובדתיות שהשמיע אמיר בדיון, היו בנסיבות אלה חסרות תוקף משפטי. את שני אלה פתרו השופטים באמצעות "הצעה" שנתניהו ובר יגישו תצהירים הדדיים, שלא יהיו גלויים לציבור אך יועברו לשופטים ולעיון הצד השני.

זאת לא הייתה הטעות הקולוסלית היחידה שעשה נציג הממשלה בדיון. מסיבה כלשהי, הוא העלה מיוזמתו הצעה להגיש לשופטים את תמליל ישיבת הממשלה שבה הוחלט על פיטוריו של בר

זאת לא הייתה הטעות הקולוסלית היחידה שעשה נציג הממשלה בדיון. מסיבה כלשהי, הוא העלה מיוזמתו הצעה להגיש לשופטים את תמליל ישיבת הממשלה שבה הוחלט על פיטוריו של בר. השופטת ברק-ארז קפצה על ההצעה כמוצאת שלל רב: טענת העותרים היא שראש שב"כ לא זכה לזכות טיעון כפי שמחייבים כללי המשפט המינהלי.

ברק-ארז הסבירה לאמיר בסבלנות, כמו מרצה לסטודנט, שלא די בטענה שבר יכול היה להתייצב בישיבת הממשלה ולהשיב לטענות שישמיעו נתניהו ושריו, אלא שצריך לפרט את הטענות מבעוד מועד ולאפשר לנושא המשרה המועמד לפיטורים להתכונן לשימוע ולהביא אסמכתאות במידת הצורך.

תמליל ישיבת הממשלה, שהוגש במעטפה סגורה לשופטים בתום הדיון, יאפשר לשופטים לבחון האם אמנם כלל הטענות נגד בר פורטו בדברי ההסבר לישיבת הממשלה, או שבמהלך הישיבה הועלו טענות חדשות, שבר לא יכול היה להתכונן לקראתן.

שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)

המצב שנוצר הוא הרע מכל העולמות עבור הממשלה: אם הועלו טענות חדשות – הרי שלא ניתנה לבר זכות טיעון, והדבר יכול כשלעצמו להצדיק את ביטול החלטת הממשלה; ואם לא הועלו טענות חדשות – השופטים עמית וברק-ארז הבהירו שהטענות שהועלו נגד בר היו כלליות ומעורפלות, ולא כללו פירוט עובדתי כלשהו.

בצירוף העובדה שהממשלה נמנעה מלהפנות את הנושא לקבלת חוות דעת מהוועדה המייעצת למינויים בכירים בראשות השופט אשר גרוניס – ניכר כי בית המשפט קיבל את עמדת היועצת והעותרים, שההדחה הייתה פגומה מן היסוד.

בצירוף העובדה שהממשלה נמנעה מלהפנות את הנושא להוועדה המייעצת למינויים בכירים בראשות השופט אשר גרוניס – ניכר כי בית המשפט קיבל את עמדת היועצת והעותרים, שההדחה הייתה פגומה מן היסוד

החובה לפנות לוועדת גרוניס היא גם זו שהניעה את השופט סולברג להציע הצעת פשרה מטעמו, שלא על דעת חבריו השופטים. הוא ביקש לדעת אם נציג הממשלה ייאות להסכים בשמה כי ההחלטה להדיח את בר בטלה, וכי לשם קבלת החלטה חדשה תתבצע פנייה לוועדה המייעצת, שתכריע בדבר בתוך זמן קצוב.

במצב כזה, העתירות הנוכחיות יימחקו תוך שכל יתר טענות העותרים יהיו שמורות להם, מן הסתם לסבב הבא של עתירות.

בסופו של דבר ההצעה לא קרמה אופי מחייב, והשופטים הסתפקו בכך שהתירו לנציגי הפרקליטות והממשלה להגיש הודעה משותפת בתוך כשבועיים, אם בכל זאת יצליחו להגיע לפשרה יצירתית.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הנה התחזית: הממשלה לא תתגמש, ונתניהו יעדיף משיקוליו הפוליטיים שבית המשפט ייתן פסק דין, אף שכבר כעת ברור שהעתירות יתקבלו והחלטת הממשלה להפסיק את כהונתו של בר – תבוטל.

הנה התחזית: הממשלה לא תתגמש, ונתניהו יעדיף משיקוליו הפוליטיים שבית המשפט ייתן פסק דין, אף שכבר כעת ברור שהעתירות יתקבלו והחלטת הממשלה להפסיק את כהונתו של בר – תבוטל

משמעות פסק הדין לא תהיה כי בר חסין מכל הדחה, אלא שאם הממשלה אכן חפצה לפטרו, היא תצטרך לעשות זאת לפי הספר. לא רק לפנות לוועדת גרוניס, אלא גם לתת נימוקים נרחבים ומפורטים שיצדיקו את אובדן האמון של נתניהו בבר; ובעיקר להמתין עד לסיום החקירות שמנהל שב"כ בפרשת המסמכים המסווגים וקטאר-גייט, כך שניגוד העניינים החריף שבו מצוי נתניהו יתפוגג.

התוצאה הזו באה בסיומו של אחד הימים הדרמטיים והסוערים שידע בג"ץ מעולם. בדיון של עשר שעות וחצי, נאלצו השופטים להכיל פרובוקציות מכל הסוגים:

• קהל ביביסטי שהגיע באופן מאורגן במטרה לפוצץ את הדיון וגרם להפסקתו למשך שעה ארוכה בתחילת הבוקר ולהחלטה חריגה של השופטים לקיים את הדיון ללא קהל;
• ח"כ טלי גוטליב שהתפרצה שוב ושוב לדיון והביאה הן להפסקתו והן להרחקתה בכוח על ידי אנשי משמר בתי המשפט לקול זעקותיה;
• שורה ארוכה של גורמי ימין קיצוני שזכו מן ההפקר ברשות דיבור נדיבה ובאפשרות לטנף את השופטים עצמם לאחר שביקשו להצטרף כ"ידידי בית המשפט";
• ועו"ד אמיר, בא-כוח הממשלה, שזכה לשעות דיבור אינסופיות שאותן ניצל כדי להשמיע נאומים פוליטיים לבייס, לא טיעונים משפטיים.

חברת הכנסת טלי גוטליב בדיון בבג"ץ בהדחת ראש שב"כ רונן בר. 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

להקפדה על כללים שבג"ץ שומר מכל משמר קרא אמיר "דקדוקי עניות"; הוא סתר את עצמו שוב ושוב ביחס למועד שבו החל אובדן האמון של נתניהו בבר, וכן בשאלה אם מדובר בחוסר אמון אישי או מקצועי.

הוא גלש לרמיזה שנתניהו ביקש מבר להפעיל את יכולות שב"כ נגד סרבנים מתנועת המחאה נגד ההפיכה המשטרית – עמית הגיב כי הוא "בסוג של הלם" – ואחר כך חזר בו חלקית מהדברים אך בעצם אשרר אותם.

והוא נגרר להלך אימים על בית המשפט ש"עליו תוטל האחריות" אם בר יישאר בתפקידו ויתרחש אירוע ביטחוני חמור, אך למעשה נאלץ להודות שכעת האחריות מוטלת על הממשלה.

עו"ד אמיר נגרר להלך אימים על בית המשפט ש"עליו תוטל האחריות" אם בר יישאר בתפקידו ויתרחש אירוע ביטחוני חמור, אך למעשה נאלץ להודות שכעת האחריות מוטלת על הממשלה

בדיון בעתירות כה חשובות, בנסיבות כה רגישות ודרמטיות לעתיד הדמוקרטיה הישראלית, גם מי שאינם תומכי הממשלה הנוכחית, בוודאי יסכימו שממשלת ישראל זכאית לייצוג הולם יותר בעומדה בבית המשפט.