כל מי שעוקב בשנתיים האחרונות אחרי ההתפתחויות בגדה המערבית, יודע שבחסות המלחמה מרובת החזיתות של ישראל בעזה, לבנון, איראן, תימן וסוריה – חלה עלייה דרמטית בהיקף האלימות שהופעלה מצד פורעים יהודים נגד פלסטינים. אלימות שברוב המקרים נתקלה בעצימת עין מצד רשויות אכיפת החוק, ולא פעם גם נהנתה מחסות ומהגנה של חיילי צה"ל.

בתוכנית התחקירים "זמן אמת" של תאגיד השידור "כאן" שתשודר הערב, חושף הכתב אבי עמית מסמך שכתב ראש שב"כ הקודם רונן בר, מסמך שכדברי עמית "כבר מעורר סערה במערכת הפוליטית", ובו קושר רונן בר בין אירועי הפשיעה הלאומנית בשטחים למדיניות היחס הסלחני כלפי החוות והמאחזים שקמו בשלוש השנים האחרונות בחסות הממשלה.

רועה צאן ממאחז בכוכב השחר, 14 במאי 2024. צילום אילוסטרציה, למצולם אין קשר ישיר לכתבה (צילום: משה שלייפר/פלאש90)

אלישע בן קימון מגלה הבוקר ב"ידיעות אחרונות" שלא מדובר רק ביחס סלחני או בעצימת עין. "השינוי הדרמטי שמתחולל ביהודה ושומרון, אותו מוביל השר בצלאל סמוטריץ', מקבל ביטוי משמעותי גם בסוגיית התקציב", כותב בן קימון.

2.7 מיליארד שקל מתקציב המדינה עומדים להגיע ליהודה ושומרון, במהלך תקציבי דרמטי ומשנה מציאות, שגם ממשלות אחרות בעתיד יתקשו לשנות.

660 מיליון שקל מיועדים ל-17 יישובים חדשים שאישרה הממשלה לאחרונה. 434 מיליון שקל מיועדים לשיקום תשתיות ביישובים ותיקים בגדה המערבית. 338 מיליון שקל מיועדים להקמת תשתיות ב-36 מאחזים שנמצאים עדיין בהליכי הסדרה. 300 מיליון שקל מיועדים למועצות ולרשויות המקומיות היהודיות. 140 מיליון שקל מיועדים ל"ארגון פעילות".

מדובר בהשקעת ענק של המדינה שתיפרס על פני חמש שנים ותשנה את המצב בשטח בצורה חסרת תקדים, דווקא בשעה שישראל בגבולות הקו הירוק נאנקת תחת משברים חמורים רבים שלא זוכים למענה תקציבי. בוודאי לא למענה תקציבי נדיב כזה.

"למעשה מדובר בתקציבים בסדרי גודל שמשנים את תפיסתה של מדינת ישראל מעבר לקו הירוק", כותב בן קימון, "מאחורי הקלעים של ההחלטות נמצאת מועצת יש"ע, שחזרה בשנה האחרונה להיות גוף חזק ומשמעותי בפוליטיקה הישראלית.

"העבודה המקצועית בענייני יו"ש מבוססת רבות על הציר שבין מועצת יש"ע ללשכת השר סמוטריץ', והיא פעלה גם מול לשכת שר הביטחון ישראל כ"ץ, מערכת הביטחון וצה"ל. התקציב הזה הוא מימוש של תוכניות עבודה שעליהן חלמה מועצת יש"ע במשך שנים ארוכות, וכעת סמוטריץ' מגשים".

מנסור עבאס במליאת הכנסת, 19 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

קשה עדיין להעריך האם ואיזה אפקט יהיה למהלך הפוליטי המפתיע והאמיץ של מנסור עבאס, שהודיע בסוף השבוע בראיון לערוץ 12 כי מפלגת רע"ם נפרדת ממועצת השורא והופכת למפלגה אזרחית לכל דבר ועניין.

על פי עבאס, בכוונת רע"ם להקים בחודש הבא מוסדות חדשים ועצמאיים, לוותר על הסממנים האסלאמיים-דתיים שאפיינו אותה עד כה ולהפוך למפלגה עממית שפונה לציבורים רחבים יותר בחברה הערבית. ומי יודע – אולי אפילו ליהודים שמתקוממים נגד אפליית הערבים בישראל, אבל התקשו להצביע למפלגה אסלאמית.

"עבאס לא פועל בחלל ריק", מזכיר הבוקר שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של זמן ישראל, "נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי הוא יוציא את תנועת 'האחים המוסלמים' מחוץ לחוק והריקושטים הגיעו עד לישראל".

ירושלמי מעריך כי מטרת המהלך הנועז הזה היא כי עבאס "רוצה למצב את עצמו מחדש כיו"ר מפלגה שרוצה להיות שותפה בקואליציה ובניהול המדינה לטובת האזרחים הערבים… עבאס מתרחק במקביל מכל התוכניות לחזור לרשימה משותפת עם חד"ש-תע"ל ובל"ד…הוא מציג חזות מתונה יותר ומציע את עצמו כשובר שוויון".

התגובות מימין לא איחרו להגיע. הפרשן לענייני ערבים של ערוץ 15 צביקה יחזקאלי מזהיר כי מדובר בעצם בתכסיס ובהטעיה. יעקב ברדוגו הודיע לעבאס שהוא לא יצליח "לעבוד עלינו" ובצלאל סמוטריץ' הזדרז להגדיר את עבאס כ"זאב בעור של כבש… אויב תומך טרור שעומד בראש תנועה אחות של חמאס ומנסה שוב ושוב להתחפש ולהתל בציבור הישראלי".

אם זה נשמע כמו גזענות ונראה כמו גזענות, יכול להיות שמדובר פשוט בגזענות?

. (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הבוקר החלו בכנסת דיוני הוועדה שהוקמה במיוחד על מנת לאשר את "רפורמת השידורים" מטעמו של שר התקשורת שלמה קרעי. מדובר בוועדה שהוקמה על מנת לעקוף את ועדת הכלכלה, בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית של הכנסת, ובראשה עומדת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן.

על פי הצעת החוק – שמקודמת כעת בהליך מזורז ושנוי במחלוקת – יאוחדו כל רשויות הרגולציה על השידורים בישראל לרשות פיקוח אחת שתישלט למעשה על ידי שר התקשורת. הרשות החדשה תוכל להטיל קנסות כבדים על גופי השידור ולמעשה למוטט אותם, או להסתפק באיום מתמיד שהיא תמוטט אותם. זה אמור להספיק.

בחסות הרשות החדשה יוכלו להיכנס לשוק "שחקני תקשורת" רבים נוספים (לכאורה בשם פתיחת השוק ודמוקרטיזציה) כשלמעשה הם יהיו כפופים למועצה החדשה שתוכל להגביל את פעילותם בשל "פגיעה נמשכת בציבור".

כולם יוכלו לשדר פרסומות, יבוטלו "חבילות הבסיס" – מה שעלול להגדיל מאוד גם את יכולתה של הממשלה לשלוט בשוק, וגם את כוחם של בעלי ההון. והמועצה החדשה תשלוט בנתוני הרייטינג באופן שיאפשר לה להעביר תקציבי פרסום ממשלתיים לגופי השידור שהיא תהיה חפצה ביקרם.

ארגון העיתונאים ועמותת "הצלחה" הגישו בשבוע שעבר עתירה בנושא לבג"ץ בבקשה לקבוע דיון דחוף בנושא ולעצור את הליכי החקיקה המזורזים.

חברי עוצמה יהודית צביקה פוגל ואיתמר בן גביר עונדים סיכת חבל תלייה בדיון בכנסת על הצעת חוק עונש מוות למחבלים, 8 בדצמבר 2025 (צילום: עוצמה יהודית)

הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת התכנסה הבוקר לדון בחוק עונש מוות. חברי עוצמה יהודית הגיעו לדיון כשעל דש חליפתם "סיכת התליינים" – סיכה צהובה שמזכירה את "סיכת החטופים" אבל נראית כמו חבל תלייה.

"כולנו באנו עם סיכה שמייצגת את אחת האופציות שבה נעשה את החוק עונש מוות למחבלים", השר איתמר בן גביר אמר בפתח הדיון. "כמובן שיש גם אפשרות בגרדום, או בכיסא חשמלי, ויש אפשרות גם בהרדמה".

מה שנקרא – בטוב טעם.

מוקדם יותר אמר בן גביר ל"ערוץ 7":

על כך רק צריך להעיר: האמירה ש"כל גורמי המקצוע" תומכים בחוק היא אמירה מופרכת ושקרית. העובדה שרוב המחבלים שיוצאים לבצע פיגוע נהרגים במהלך האירוע מעידה שמוות לא ממש מרתיע אותם. אם כבר – הוצאה פומבית להורג תהפוך אותם לגיבורים לאומיים ועלולה להוות פיתוי.

הבית של פסי כהן בקיבוץ בארי, בו החזיקו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023 בני ערובה ישראלים והופגז על ידי טנק צה"לי (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

חברי קיבוץ בארי החליטו אתמול בהצבעה להרוס את כל בתי הקיבוץ שנפגעו בהתקפת חמאס בשבעה באוקטובר, למעט בית אחד שיוסב למוזיאון שישמר את אימת היום הנורא ההוא.

הבתים שספגו את רוב הנזק בבוקר הטבח נמצאים בשכונת הכרם והזיתים בקיבוץ, ואינם ראויים למגורים במצבם הנוכחי. 196 חברי בארי תמכו בהצעת המזכירות. 146 חברים התנגדו להצעה ותמכו בתוכנית חלופית שלפיה ארבעה בתים יוקדשו לשימור.

"בעוד שכונות הכרם והזיתים נותרות שנויות במחלוקת", כותבת הבוקר עדן סולומון ב"הארץ", "בשאר הקיבוץ מבנים שנפגעו בטבח כבר נהרסו. מרפאת השיניים ששימשה כחמ"ל של כיתת הכוננות בשבעה באוקטובר נהרסה ובמקומה ייבנה מבנה חדש לענף החינוך.

"גם הבתים בשכונת אשלים שנפגעו, בהם ביתה של פסי כהן, שם התרחש אירוע בני הערובה, נהרסו ובמקום החלה בניית שכונה חדשה".

בנימין נתניהו, מאי 2008