כמו קללה עתיקה שלא מרפה, אנו נדרשים לחזור אל השיר "קרב רפיח" שכתב יורם טהרלב ושר אריק לביא – שיר שזכור בעיקר בזכות הפזמון השגוי מבחינה דקדוקית "בחמישי ביוני, גדוד השריון פרץ".

"קרב רפיח" שממשיך ללוות אותנו למרבה הצער, גם כשאנו דוהרים במהירות לעבר יום השנה השישים למלחמת ששת הימים, המלחמה בעקבותיה נכתב השיר.

כוח צה"ל נלחם ברפיח, דצמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

אתמול הייתה היתקלות חריגה ברפיח: כוח גולני נתקל בחמושים שיצאו ממנהרה והתכוונו להימלט מהמקום שהפך להיות מלכודת למחבלים הנצורים בו. חמישה לוחמים נפצעו, אחד מהם באורח קשה, אחרי שמחבל הצליח לירות טיל אר-פי-ג'י לנמ"ר של הכוח. לפחות שני מחבלים נהרגו בתקרית הקשה הזו, אך האחרים שהגיחו מהמנהרה הצליחו להימלט מהמקום בחסות המהומה.

אחרי התקרית צה"ל הגיב במתקפה מהאוויר בחאן יונס שבה נהרגו חמישה פלסטינים, בהם שני ילדים. ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס התייעצות עם שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש שב"כ וגורמים ביטחוניים נוספים, והוחלט על תגובה חריפה למה שהוגדר "הפרה בוטה של ההסכם על ידי חמאס".

"אירועי הימים האחרונים מצביעים על כך שהאמריקאים נחושים מאוד להתקדם בעניין העזתי", כותב הבוקר אמיר בר-שלום, הפרשן לענייני צבא וביטחון של זמן ישראל.

"זו אחת הסיבות שלחצו על ישראל לפתוח את מעבר רפיח. העיתונאי ברק רביד ציטט אתמול בחדשות 12 גורם בסביבת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שאמר לו כי הממשלה הפלסטינית החדשה היא עניין של שבועות ולא חודשים".

הלחץ האמריקאי הזה אילץ את ישראל לממש חלקית את התחייבותה לפתוח את מעבר רפיח, אלא שהדבר נעשה בלי תיאום מראש עם מצרים. "נושא מעבר רפיח ויציאת פלסטינים מעזה למצרים נחשב רגיש מאוד מבחינת השלטונות בקהיר", מסביר בר-שלום, "החשש המצרי הוא מנהירה המונית מהרצועה".

רן גואילי, שגופתו עדיין מוחזקת בידי חמאס, וסודתיסאק רינתלאק שגופתו הושבה לישראל ב-3 בדצמבר 2025

גופתו של סודתיסאק רינתלאק, עובד חקלאות שהגיע מתאילנד לישראל כדי לפרנס את משפחתו ונרצח בקיבוץ בארי בשבעה באוקטובר, הוחזרה אתמול לישראל.

וכך נותר ברצועת עזה חלל חטוף אחד – קצין המשטרה רס"ל רן גואילי. אימו טליק גואילי כתבה הבוקר, לצד תמונת בנה: "ראשון לצאת, אחרון לחזור. לא נפסיק עד שתחזור".

נשיא המדינה יצחק הרצוג בפרסם הבוקר הודעה "בשם אזרחי ישראל" שבה שלח את תנחומיו העמוקים למלך תאילנד, למשפחתו של רינתלאק ו"לכל העם התאילנדי". הרצוג הזכיר שהשבעה באוקטובר היה גם אסון כבד לעם התאילנדי, כשבאותו בוקר נרצחו ביישובי העוטף 39 אזרחים תאילנדים ו-31 אזרחים נחטפו לרצועה.

החזרת גופתו של סודתיסאק רינתלאק התאפשרה בעקבות מאמצים ניכרים של חמאס לחפש את שני החללים החטופים האחרונים שנותרו ברצועה – מאמצים שמעידים על כך שהמשך החזקתם נתפס כעת בעיני חמאס כנטל ולא כנכס, בניגוד מוחלט לדפוס הפעולה של הארגון בעבר.

הסיבה היא ככל הנראה להיטות של חמאס לעבור מהר ככל האפשר ליישום שלב ב' של העסקה, כשהמשך החזקת החללים החטופים מותירה לישראל תירוץ לעכב את יישום חלקה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ את ידו של מזכירו הצבאי רומן גופמן (צילום: דוברות ראש הממשלה)

המוסד הוא ארגון מורכב, רגיש, מתוחכם וממודר. כשסורקים במיקרוסקופ את הביוגרפיה הביטחונית המפוארת של אלוף רומן גופמן קשה למצוא שם דבר שמכשיר אותו להתמנות לראשות המוסד, עם כל הכבוד לתפקידים החשובים שמילא בצה"ל (בין היתר: מג"ד 75, מח"ט 7, מפקד אוגדת הבשן ומתאם פעולות הממשלה בשטחים).

הסיבה היחידה שעולה על הדעת מדוע החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות דווקא את גופמן לראשות המוסד, היא התשובה הקבועה הרגילה בישראל של עידן נתניהו: נאמנות.

גופמן, שהועלה לדרגת אלוף רק בחודש מאי בשנה שעברה ומונה למזכירו הצבאי של ראש הממשלה, הפגין את הנאמנות המוחלטת הזו כשכתב עם כניסתו לתפקיד חוות דעת ביטחונית לפיה נתניהו לא יוכל להעיד באופן רציף במשפטו הפלילי. ראש שב"כ דאז רונן בר סירב לחתום על חוות הדעת השערורייתית הזו.

את רונן בר החליף נתניהו בדוד זיני כראש שב"כ. את שר הביטחון המורד יואב גלנט החליף נתניהו בישראל כ"ץ. את הרמטכ"ל הרצי הלוי החליף באייל זמיר (שלפחות לעת עתה מפגין נחישות ועומד באומץ מול הלחצים הפוליטיים שמופעלים עליו מלמעלה). את דוד ברנע שאמור לסיים בשנה הבאה את תפקידו כראש המוסד נתניהו מחליף עכשיו בגופמן חסר הניסיון אך הנאמן.

בכך משלים נתניהו את החלפת כל בעלי התפקידים הבכירים במערכת הביטחון באנשים שאמורים להיות עושי דברו, לגלות נאמנות מוחלטת לשליט ולגונן עליו מפני האחריות לאסון הלאומי הגדול ביותר שהתרחש במשמרת שלו.

כמו בתוכנית ריאליטי – נתניהו הוא השורד האחרון. אנחנו, אזרחי ישראל, נדרשנו ונמשיך להידרש לשלם את המחיר.

אנדרו סורקין מראיין את ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס של "הניו יורק טיימס", 3 בדצמבר 2025 (צילום: David Dee Delgado/Getty Images/AFP)

ראש הממשלה בנימין נתניהו העניק הלילה ריאיון נרחב לעיתונאי "הניו יורק טיימס" אנדרו סורקין.

בריאיון הוא התייחס למשפטו שממשיך להתנהל בעצלתיים בתל אביב וכינה אותו "בדיחה". הוא הסביר שהוא שואב את כוחו מתמיכת הציבור ש"בוחר בי פעם אחר פעם. אני לא מלך. אני צריך להיבחר לתפקיד. והכוח שלי נובע מהציבור שבוחר בי".

כשנשאל האם בגיל 76 הוא שוקל לפרוש מהחיים הפוליטיים אמר נתניהו שאין לו כל כוונה לעשות זאת, מאחר שהוא מזהה הזדמנויות היסטוריות שנמצאות ממש מעבר לפינה. "כשההיסטוריה במרחק נגיעה, אתה לא זז הצידה, אלא נע קדימה", אמר, "וזה בדיוק מה שאני עושה".

יש רק דבר אחד, הסביר נתניהו, שמונע ממנו לדהור כעת קדימה לעבר העתיד המזהיר שמחכה לכולנו ממש מעבר לפינה וכולל "שלום עם עוד הרבה מדינות, כולל מדינות מוסלמיות מחוץ לאזור" והבעיה היא "האבסורד הזה" (המשפט) שבו התובעים "לא רוצים צדק, הם רוצים שאני אעזוב את התפקיד… אני אמור להתייצב שלוש פעמים בשבוע לשמונה שעות בבית המשפט, ויש לי כמה דברים נוספים לעשות".

נתניהו גם הצהיר בריאיון שהוא לא חושש להגיע לניו יורק למרות הצהרתו של ראש העיריה הנכנס זוהרן ממדאני כי יאכוף את צו המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד נתניהו. "ברור שאבוא", אמר נתניהו, "אם ממדאני שינה את דעתו והחליט שיש לישראל זכות קיום, זו תהיה התחלה טובה".

אזרחי לבנון מנופפים בדגלי המדינה בחגיגות העצמאות ה־82 ב"כיכר השהידים" בביירות, 22 בנובמבר 2025 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)

אחת ההזדמנויות ההיסטורית שנתניהו מתייחס אליהן קשורה ללבנון.

אתמול התקיים בעיירה נקורה בלבנון מפגש יוצא דופן בהשתתפות גורמים מלבנון ומישראל, בחסות אמריקאית. את ישראל ייצג במפגש ד"ר אורי רזניק, שמושאל למל"ל ממשרד החוץ. רזניק נפגש בנקורה עם סימן כרם, שהיה שגריר לבנון בארה"ב.

ארה"ב מפעילה על ישראל ועל לבנון לחץ כבד, בניסיון למנוע את קריסת הפסקת האש השברירית בצפון. בהודעה שפרסם ראש הממשלה לקראת המפגש יוצא הדופן, הוסבר כי "מדובר בניסיון ראשון לייצר בסיס למערכת יחסים ושיתוף פעולה כלכלי בין ישראל ללבנון".

סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר בפגישה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בקרמלין, מוסקבה. 2 בדצמבר 2025 (צילום: Alexander Kazakov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)

סטיב ויטקוף, שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב למשימות מיוחדות בעולם, וג'ארד קושנר, חתנו ואיש סודו של נשיא ארה"ב, ייפגשו היום במיאמי עם שליחים מטעמו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, במסגרת המאמצים הגוברים למצוא הסדר שיסיים את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שמאיימת כעת גם על מדינות נוספות באירופה.

ביום שלישי נפגשו ויטקוף וקושנר עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במוסקבה. הם הציגו לפוטין טיוטה של "הצעת שלום אמריקאית", שעברה תיקונים והתאמות קלות בשיתוף דיפלומטים אוקראינים.

יש גם זוווית ישראלית להתפתחויות הללו: עשרות אלפי פליטי מלחמה מאוקראינה המתגוררים בישראל עלולים לאבד את מעמדם ולהיות מגורשים כבר בסוף החודש, שהוא גם סוף 2025. זאת בשל עיכוב מתמשך של המדינה בקבלת החלטה על הארכת ההגנה הקבוצתית שניתנה להם בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022.

רן שמעוני, שכותב על כך הבוקר ב"הארץ", מסביר כי "בהיעדר שר מכהן במשרד הפנים, שעל פי החלטתו נקבעה ההגנה הקבוצתית כהוראת שעה, הסמכות בעניין הועברה לראש הממשלה בנימין נתניהו… במענה לפניית 'הארץ' מסרה רשות האוכלוסין שהנושא עדיין מצוי בבחינה וכי החלטה תתקבל בקרוב".

בנימין נתניהו, מאי 2008