ילדות פלסטיניות עקורות אוכלות מזון שחולק עלי ידי מטבח צדקה בחאן יונס בדרום רצועת עזה, 17 בדצמבר 2025 (צילום: Bashar Taleb / AFP)
חלומות ותוכניות על ריוויירה לחוד – ומציאות לחוד.
ארגון מומחי הרעב של האו"ם (IPC) פרסם בסוף השבוע דוח הקובע כי למרות הפסקת האש ברצועת עזה, מרבית תושבי הרצועה עדיין סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור.
לפי הדוח, יותר מחצי מיליון תושבים נמצאים במצב חירום תזונתי (דרגה 4 של המדד) וכמאה אלף נוספים סובלים מסיכון לרעב קטסטרופלי (דרגה 5).
לפי הדוח, יותר מחצי מיליון עזתים נמצאים במצב חירום תזונתי וכמאה אלף נוספים סובלים מסיכון לרעב קטסטרופלי
עם זאת, הדוח מציין כי מאז שהוכרזה הפסקת האש ברצועה באוקטובר, מצב הרעב השתפר מאוד, בזכות הפצת מזון בצורה מסחרית ובזכות סיוע הומניטארי שנכנס לרצועה.
משרד החוץ בישראל מתח ביקורת על הדוח וממצאיו וטען כי הוא "מעוות במכוון ואינו משקף את המציאות ברצועה". לפי הודעת משרד החוץ, הדוח "מתעלם מהיקף הסיוע העצום שנכנס לרצועה, ומהעובדה שמדי יום נכנסות בין 600 ל-800 משאיות סיוע, שכ-70% מהן נושאות מזון. כמויות עצומות אלה של סיוע הביאו לכך שמחירי המזון ברצועה ירדו ביותר מ-80%".
ניר חסון, שכותב הבוקר על דוח הרעב של האו"ם ב"הארץ", מזכיר ש"לפני שצוללים לפרטי הוויכוח (בין האו"ם לבין משרד החוץ) יש להבהיר – בעזה היה רעב. הוא היה נפוץ מאוד, קטלני עבור לפחות מאות בני אדם, בהם ילדים רבים, ובעל השפעות בריאותיות ונפשיות עצומות על רוב אוכלוסיית עזה.
"הרעב הזה נגרם ישירות בשל החלטת ממשלת ישראל במרץ השנה לעצור את כניסת המזון לרצועה. המצור הזה נמשך 78 ימים, ולאחריו אפשרה ישראל הכנסת כמויות מוגבלות של מזון.
"בשלהי הקיץ התפשט רעב ברצועה. הראיות לכך הן חד משמעיות ומוצלבות ממספר רב של מקורות בלתי תלויים, מסוגים שונים ומאזורים שונים ברצועה".
אילת לוין קארפ, מנכ"לית ארגון סיד ישראל, אומרת הבוקר בריאיון לטל שניידר בזמן ישראל:
"אי אפשר להכחיש שהסבל בעזה, גם כיום, גדול מאוד, ומניעת סיוע היא דבר בלתי מוסרי ובלתי יעיל. חייבים לתת סיוע, והחובה היא לעשות זאת בדרך שמקטינה את הזליגה לארגון טרור.
"בישראל טוענים, מצד אחד, שכל העזתים מעורבים בטרור ושאין שם אזרחים או ילדים או קשישים שלהם מגיע סיוע. אנחנו כמובן לא מסכימים עם הטענה הזו. זה משולל יסוד".