נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוא קיסר האימפריה, שמנהל כעת את העולם ביד רמה מאחוזתו שבפלורידה. מנהיגי הפרובינציות עולים אליו בזה אחר זה לרגל, מחכים שהוא יסיים את משחק הגולף היומי ומנסים להטות אותו לכיוונם.

אתמול היה זה תורו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שבני ארצו נקרעים כמעט ארבע שנים במלחמה איומה עם רוסיה.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי במועדון מאר-א-לגו בפאלם ביץ', פלורידה. 28 בדצמבר 2025 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

זמן קצר לפני שקיבל את פניו של זלנסקי דיבר הנשיא טראמפ בטלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין – וזו הייתה שיחה "פרודוקטיבית מאוד", אם לסמוך על הציוץ של טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social (מעניין לדמיין איך היו נראים החיים בימי האימפריה הרומית אם לקיסרי רומא הייתה רשת חברתית).

"הייתה פגישה נהדרת עם נשיא אוקראינה. אני חושב שאנחנו הרבה יותר קרובים להסכם", סיכם טראמפ את אירועי אתמול, והוסיף כי ערך סבב שיחות גם עם מנהיגי אירופה. שיחות שהיו, לדבריו, מצוינות.

אחרי שסיים להשכין שלום במזרח אירופה, מתפנה היום טראמפ להשכין שלום במזרח התיכון.

מנהיג הפרובינציה היהודית בנימין נתניהו יעלה אליו לרגל כדי לשכנע אותו לתמוך באינטרסים הרבים של ישראל באזור – אישור לחזור ולתקוף באיראן, פירוק חמאס וחזבאללה מנשקם, המשך הנוכחות הישראלית בסוריה, השבת החלל החטוף רן גואילי, והדיפת הניסיונות לעבור לשלב ב' ברצועת עזה ולאפשר לרשות הפלסטינית ולטורקיה להשתלב בשיקום הרצועה.

הבעיה של נתניהו – וכפועל יוצא מכך של ישראל תחת הנהגתו – היא שהאינטרסים האמריקאים לא בהכרח חופפים עכשיו את האינטרס הישראלי.

אמריקה מעוניינת לעצור את המלחמות האזוריות ולייצב את האזור תחת הנהגתה המוחלטת. סעודיה, קטאר וטורקיה מציעות עכשיו לקיסר האימפריה מנחות מפתות בהרבה מהפרובינציה הישראלית החבולה, שהעומד בראשה נתון גם ללחצים כבדים מבית, וגם נחשב אישיות בלתי רצויה בחלקים נכבדים מהעולם, כולל בתוך ארצות הברית.

גם האינטרסים האישיים של שני המנהיגים מנוגדים בתכלית. "גם נתניהו, גם טראמפ, מצויים בתחילתה של שנת בחירות", כותב הבוקר נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות" ומזכיר שבחירות האמצע בארה"ב בנובמבר עלולות להפוך את טראמפ ל"ברווז צולע".

"במקרה של נתניהו, ענן הבחירות מושך למהלכים צבאיים ומרחיק ממהלכים דיפלומטיים", כותב ברנע. "במקרה של טראמפ המגמה הפוכה. הוא מייחל לחגיגות שלום, לא לתרועות מלחמה".

כשהסערה גוברת, שופטי בג"ץ עובדים מסביב לשעון.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בדיון בעתירות נגד מינויו של דוד זיני לתפקיד ראש שב"כ, 18 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אתמול הוציאו שופטי בג"ץ צו ביניים להקפאת הליכי הסגירה של גלי צה"ל. בחודש הבא ייערך דיון בהחלטה לבקשת ועד עובדי התחנה. נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שחתום על צו הביניים כתב:

הנשיא עמית גם היה חתום אתמול – הפעם כדעת מיעוט – על החלטת בג"ץ לדחות את העתירות נגד מינויו של דוד זיני לראש שב"כ.

את דעת הרוב כתבו שני השופטים השמרנים ביותר של בית המשפט העליון כיום, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט דוד מינץ.

סולברג קבע כי רבות מהטענות שעסקו בטוהר המידות של זיני "היו טענות שכלל לא ניתן היה להעלות". דעתו של עמית, שלא התקבלה – אבל מן הסתם תתדלק את השנאה המופנית כלפיו מהימין הביביסטי – הייתה שהמינוי "מעורר קושי" (קל לשמוע את ינון מגל מלרלר "אוי אוי אוי… מסכן יצחק עמית, זה מעורר לו קושי…").

עמית גם הוסיף שההתעלמות מהטענות הנוגעות לרקע למינוי, להתנהלות ראש הממשלה ובעיקר לאפשרות של שיקולים זרים במינוי – "כשברקע מרחפת עננת ניהולו של הליך פלילי נגד ראש הממשלה" – משאירה את ההחלטה בלא בסיס עובדתי ומשפטי מספק.

"פסק הדין משקף פעם נוספת את הקרע הפנימי בעליון, ואף הולך צעד נוסף", כותב הבוקר יובל יועז בזמן ישראל, "הוא מאותת לממשלה ולכנסת, המשקיפות על הנעשה בערכאת השיפוט הבכירה, שניתן לעשות לשופטים הפרד ומשול. שיש ביניהם כאלה שעדיין מעוניינים לקרוץ לממשלה, ושבויים בתקוות שווא שהדבר ישכך את המתקפות הפוליטיות על בית המשפט".

כוחות של צה"ל סמוך לרצועת עזה, 24 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo / Ohad Zwigenberg)

צה"ל מתחיל לתחקר את התמרון ברצועת עזה, הלחימה הקרקעית בדרום לבנון וכיבוש שני מחנות הפליטים ליד טולכרם ובג'נין.

יואב זיתון, הכתב הצבאי של "ידיעות אחרונות" שמדווח על כך הבוקר, מגלה כי יריית ההזנקה למהלך הזה – שצפוי להיות נפיץ וטעון לא פחות מהתחקירים על המחדלים שהובילו לטבח השבעה באוקטובר ותחקירי קרבות הבלימה ביישובי העוטף – ניתנה השבוע בדיון סגור שנערך בצמרת צה"ל.

"התחקירים יתחלקו לשישה קרבות גדולים", מגלה זיתון, "הקרב הראשון שהחל בסוף אוקטובר 2023 לכיבוש העיר עזה והכניסות הראשונות של צה"ל לצפון הרצועה על ידי שתי האוגדות הסדירות המשוריינות – 162 שהגיעה מהחוף ו-36 שביתרה את צפון הרצועה מדרום העיר עזה (לימים ציר נצרים), כשממזרח פעלה גם אוגדת המילואים 252 בבית חאנון; השני הוא הקרב לכיבוש חאן יונס.

"הקרב השלישי הוא כיבוש רפיח במאי 2024; שני קרבות נוספים הם שני תמרונים שצה"ל ביצע בעיר ג'באליה בצפון הרצועה; התחקיר השישי יעסוק במבצעים שלא היו בתוכניות לשנה החולפת – מרכבות גדעון א' שגרר ביקורת גדולה בתוך צה"ל ומרכבות גדעון ב', שנעצר ברגע האחרון בגלל הסכם הפסקת האש עם חמאס ושחרור מרבית החטופים".

צה"ל מתכוון לחקור באופן דומה גם את הפעולה הקרקעית בדרום לבנון ואת כיבוש מחנות הפליטים בגדה המערבית. התחקירים צפויים להסתיים ויוצגו למשפחות השכולות ולציבור לקראת סוף 2026.

בריג'יט בארדו מצטלמת על הדשא במלון אקסלסיור בוונציה, איטליה, 2 בספטמבר 1958 (צילום: AP Photo/Walter Attenni)

בריג'יט בארדו מתה אתמול בגיל 91 בביתה שבטולון, צרפת, אחרי אשפוזים ממושכים.

בשנות החמישים של המאה שעברה היא הייתה אחת הנשים המפורסמות בעולם. שמה היה שם נרדף לנשיות, לסקס אפיל, לרוח נעורים, לכריזמה, ליופי.

"בארדו הייתה המותג התרבותי המסעיר ביותר של ארצה. המקבילה הצרפתית לביטלס", כתב פיטר ברדשאו ב"גארדיאן", "נימפה קולנועית משוחררת, חסרת בושה ומענגת, שגרמה לצופים האמריקאים לבלוע רוק בתאווה בזמן שבארצם הפוריטנית מין היה נדיר על המסך וסקס אפיל היה צריך להיות מכוסה במעטה צנוע של קומדיה".

גשם בירושלים, 29 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מזג האוויר צפוי היום להיות סוער בכל חלקי הארץ, מגבול הצפון ועד למחנות העקורים ברצועת עזה. יש חשש לשיטפונות בנחלי המזרח ולהצפות בערי מישור החוף והשפלה. בפסגת החרמון צפוי לרדת שלג.

השירות המטאורולוגי פרסם הבוקר "אזהרה אדומה" על הצפות בשומרון ו"אזהרה צהובה" לכרמל ולערי החוף. בכל רחבי הארץ מנשבות הבוקר רוחות עזות במיוחד, שמגיעות עד ל-80 קמ"ש.

בכרמיאל ירד הבוקר ברד כבד. בעכו קרסו עצים. לקראת הערב הסופה צפויה להיחלש.

בנימין נתניהו, מאי 2008