נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוא קיסר האימפריה, שמנהל כעת את העולם ביד רמה מאחוזתו שבפלורידה. מנהיגי הפרובינציות עולים אליו בזה אחר זה לרגל, מחכים שהוא יסיים את משחק הגולף היומי ומנסים להטות אותו לכיוונם.
אתמול היה זה תורו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שבני ארצו נקרעים כמעט ארבע שנים במלחמה איומה עם רוסיה.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי במועדון מאר-א-לגו בפאלם ביץ', פלורידה. 28 בדצמבר 2025 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)
זמן קצר לפני שקיבל את פניו של זלנסקי דיבר הנשיא טראמפ בטלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין – וזו הייתה שיחה "פרודוקטיבית מאוד", אם לסמוך על הציוץ של טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social (מעניין לדמיין איך היו נראים החיים בימי האימפריה הרומית אם לקיסרי רומא הייתה רשת חברתית).
"הייתה פגישה נהדרת עם נשיא אוקראינה. אני חושב שאנחנו הרבה יותר קרובים להסכם", סיכם טראמפ את אירועי אתמול, והוסיף כי ערך סבב שיחות גם עם מנהיגי אירופה. שיחות שהיו, לדבריו, מצוינות.
"הייתה פגישה נהדרת עם נשיא אוקראינה. אני חושב שאנחנו הרבה יותר קרובים להסכם", סיכם טראמפ את אירועי אתמול
אחרי שסיים להשכין שלום במזרח אירופה, מתפנה היום טראמפ להשכין שלום במזרח התיכון.
מנהיג הפרובינציה היהודית בנימין נתניהו יעלה אליו לרגל כדי לשכנע אותו לתמוך באינטרסים הרבים של ישראל באזור – אישור לחזור ולתקוף באיראן, פירוק חמאס וחזבאללה מנשקם, המשך הנוכחות הישראלית בסוריה, השבת החלל החטוף רן גואילי, והדיפת הניסיונות לעבור לשלב ב' ברצועת עזה ולאפשר לרשות הפלסטינית ולטורקיה להשתלב בשיקום הרצועה.
הבעיה של נתניהו – וכפועל יוצא מכך של ישראל תחת הנהגתו – היא שהאינטרסים האמריקאים לא בהכרח חופפים עכשיו את האינטרס הישראלי.
אמריקה מעוניינת לעצור את המלחמות האזוריות ולייצב את האזור תחת הנהגתה המוחלטת. סעודיה, קטאר וטורקיה מציעות עכשיו לקיסר האימפריה מנחות מפתות בהרבה מהפרובינציה הישראלית החבולה, שהעומד בראשה נתון גם ללחצים כבדים מבית, וגם נחשב אישיות בלתי רצויה בחלקים נכבדים מהעולם, כולל בתוך ארצות הברית.
גם האינטרסים האישיים של שני המנהיגים מנוגדים בתכלית. "גם נתניהו, גם טראמפ, מצויים בתחילתה של שנת בחירות", כותב הבוקר נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות" ומזכיר שבחירות האמצע בארה"ב בנובמבר עלולות להפוך את טראמפ ל"ברווז צולע".
"במקרה של נתניהו, ענן הבחירות מושך למהלכים צבאיים ומרחיק ממהלכים דיפלומטיים", כותב ברנע. "במקרה של טראמפ המגמה הפוכה. הוא מייחל לחגיגות שלום, לא לתרועות מלחמה".