כל המדינה מדברת הבוקר על "הפצצה" המדהימה שהטיל אמש ראש הממשלה בנימין נתניהו בדמות בקשת החנינה שהפנו עורכי דינו לנשיא המדינה יצחק הרצוג. זאת בשעה שמדובר באחד האירועים הצפויים ביותר בתולדות האומה.
זהו אירוע שכבר שנים מרחף מעלינו כענן חומצתי שהיה ברור לגמרי שיום יבוא והוא ייבקע וימטיר עלינו מהומת אלוהים חדשה. ראש הממשלה הרי נשאל על כך בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות והצהיר ש"מה?! מה פתאום?!" הוא לא מתכוון לעשות את זה. בחיים לא! והנה הוא עשה.
בנימין נתניהו בראיון לקרן מרציאנו במרץ 2019, משיב לשאלה האם ינסה לקדם חסינות עבור עצמו אחרי הבחירות ומשיב: "מה? מה פתאום? התשובה היא לא" (צילום: צילום מסך/חדשות 12)
וגם את זה צריך לומר כהקדמה לדיון: מדובר ב"בקשת חנינה" שכלל לא ברור אם היא "בקשה" או שמא בכלל "איום" או "סחיטה". וגם לא ברור אם מדובר ב"חנינה" או שמא בכלל "ביטול משפט".
מה השתנה פתאום? תלוי את מי שואלים.
עו"ד עמית חדד, פרקליטו של ראש הממשלה, הגיע אתמול לאולפן "הפטריוטים" של ינון מגל בערוץ 14 להסביר לבייס המבולבל של נתניהו מה השתנה.
צריך להזכיר את ההקשר: אוהדיו של ראש הממשלה משוכנעים – לא מעט בעזרת עבודת תעמולה יעילה להפליא של אולפן "הפטריוטים" – שראש הממשלה צח כשלג, שתפרו לו תיקים, ושהתיקים הללו קורסים בזה אחר זה. אם תפרו תיקים ואם הם קורסים, למה צריך לפנות לנשיא בבקשת חנינה?
עו"ד חדד הסביר בסבלנות ובכישרון לא מבוטל, שהתיקים אכן קורסים ושראש הממשלה אכן זכאי – כי הוא מקסימום קיבל כמה מתנות שוליות מחברים, דבר שמותר על פי חוק וגם על פי הייעוץ המשפטי שהוא קיבל מראש, וכי הציבור ש"אינו טיפש" יודע שראש הממשלה חטף המון ביקורת ב"וואלה" וב"ידיעות אחרונות" לכן ברור שתיקי 2000 ו-4000 מגוחכים.
וגם, הסביר חדד, ברור לגמרי שנתניהו יזוכה בסופו של המשפט – אם השופטים יפסקו משפט צדק ולא ייכנעו ללחצי "ערוצי התרעלה".
זו המסגרת. אלא מה? עו"ד חדד הסביר שבגלל לחץ מצד השופטים לזרז את המשפט ולעבור לארבעה ימי דיונים בשבוע (שלושה ימים בנוכחות ראש הממשלה ואחד נוסף בלעדיו), כל העסק הזה נהיה קצת בלתי אפשרי.
ולכן נתניהו מוכן בנדיבותו לוותר על זכותו לסיים את המשפט בזיכוי מלא ומהדהד כמו שמגיע לו, וכמו שברור ל"כולם" שהוא יקבל, ולטובת המדינה מוכן להסתפק "רק" בביטול המשפט על ידי הנשיא (פרוצדורה שלא ברור האם ואיך היא בכלל אפשרית מבחינה משפטית), כדי שיוכל להתפנות סוף סוף לטפל בענייני המדינה הבוערים (שהם, כמו שיודעים היטב הצופים בערוץ 14, שיקום הצבא ומערכת המשפט שגררו את המדינה לאסון השבעה באוקטובר).
נתניהו מוכן בנדיבותו לוותר על זכותו לסיים את המשפט בזיכוי מלא ומהדהד כמו שמגיע לו, וכמו שברור ל"כולם" שהוא יקבל
זה – פחות או יותר – הסיפור שמתגלגל עכשיו בבייס של נתניהו, כולל מבול של ציוצים ופוסטים של חברי כנסת, חברי מרכז ואוהדים מן השורה. כמו זה של ח"כ אופיר כץ שכתב:
"בחירתו של ראש הממשלה נתניהו לבקש חנינה היא גדולה אמיתית. הרי ברור לכולם שהמשפט הפוליטי ביותר קורס וראש הממשלה יכל בקלות להוכיח את חפותו ברדיפה המושחתת הזו. אך לשם איחוי המדינה ופיוס, הוא בוחר בדרך הזו. מנהיג אמיתי ששם תמיד את טובת המדינה לפני טובתו האישית".
כדאי לשים לב לשימוש הסיטונאי במילה "כולם" בדיונים שנערכים כעת. גם עו"ד חדד הרבה מאוד להשתמש בה בנאום ההגנה הפטריוטי שלו אתמול, ולא במקרה.
הסבטקסט של הטיעון "כולם רואים שהתיקים קורסים" הוא שכל מי שחושבים אחרת – ויש כידוע לא מעט אנשים שחושבים אחרת – הם כנראה לא חלק מ"כולם". הם "מחוץ למחנה". הם "לא של ישראל", אם להידרש לקמפיין המחפיר של ערוץ 14 שרץ כעת במקביל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד עורך דינו עמית חדד והשרים עידית סילמן ושלמה קרעי בבית המשפט. 15 באוקטובר 2025 (צילום: ראובן קסטרו/פול)
אבל מה לעשות, לא כולם רואים שהתיקים קורסים. ולא כולם מאמינים שראש הממשלה הוא מנהיג אמיתי ששם תמיד את טובת המדינה לפני טובתו האישית. למעשה: יש רבים-רבים שמשוכנעים שההפך הוא הנכון.
111 עמודים כוללת פנייתו של עו"ד חדד בשם ראש הממשלה לנשיא הרצוג. "הנדון: ראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו" נכתב בראשו והוא נפתח במילים:
"בהמשך למכתבו של נשיא ארצות הברית בעניין ובעקבות התפתחויות שיפורטו להלן, אנו פונים לכבודך בשם מרשנו, ראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו, בבקשה כי תפעיל את הסמכות הנתונה לך לפי סעיף 11 לחוק יסוד: נשיא המדינה, מתוך תחושת אחריות לאומית ומתוך ראיית טובת העם והמדינה, תחון את ראש הממשלה ותורה על סיום ההליך הפלילי המתנהל בעניינו".
בהמשך מתאר עו"ד חדד בשם מרשו איך בשנים האחרונות "התגברו המתחים והמחלוקות בין הרשויות השונות" ואיך "חלק מהמחלוקות בין הרשויות הובילו – משני הצדדים – להתנגחויות לא ענייניות, לעיתים אישיות". וכל אלה היו "עבור חלקים רבים מהציבור בישראל מקור לתסכול, קושי ותחושת עוול".
התחושות האלה אכן רווחות בציבור. בכך אין ולא יכול להיות ספק. השאלה מי אחראי לתחושות הללו, מי יכול היה למנוע אותן, מי הבעיר אותן, העצים אותן ורתם אותן לצרכיו, ומי – בסופו של דבר – נושא באחריות העליונה על מה שהתחולל בישראל בעשור האחרון, כולל התחושות הללו: אלה בדיוק השאלות שניצבות בלב המחלוקת, התסכול, הקושי והרגשת העוול.
"ראש הממשלה בחר בתרגיל הכי ישן ומוצלח בספר", כותב הבוקר נדב איל ב"ידיעות אחרונות", "אם אתה לא יכול לנצח בוויכוח, תשנה את הנושא. אין פה לא משפט ולא אחריות, אלא ניסיון להתחמק מהנושאים שקשה לו להתמודד איתם בבחירות, כמו האחריות לשבעה באוקטובר או חוק הגיוס. אסור להרצוג לאפשר לנתניהו לגרור אותו למו"מ ארוך שבסופו חנינה ללא פרישה".
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פונה אל הנשיא יצחק הרצוג במהלך נאומו בכנסת, 13 באוקטובר 2025 (צילום: Kenny Holston/Pool via AP)
ואיך ינהג הרצוג? "הנשיא מעולם לא עמד בפני החלטה פוליטית, לאומית ומנהיגותית כזו. ואת ההחלטה הזו הוא צריך לקבל לבד", כותב הבוקר שלום ירושלמי בזמן ישראל, "מי שמכיר את הרצוג היטב יודע שהוא לא בנוי להעניק חנינה חסרת תקדים וחד משמעית לראש הממשלה בנימין נתניהו. החלטה כזו תקרע את הציבור ולא תאחד אותו וגם תשליך על החברה הישראלית לטוב ולרע שנים קדימה.
"חנינה פירושה גושפנקה מנשיא המדינה שהוא (נתניהו) ראוי להמשיך ולהנהיג את המדינה, גם אחרי אסון השבעה באוקטובר"
"חנינה פירושה גושפנקה מנשיא המדינה שהוא (נתניהו) ראוי להמשיך ולהנהיג את המדינה, גם אחרי אסון השבעה באוקטובר, שאינו מוזכר כלל לא בבקשה של עורכי הדין וגם לא במכתב האישי של נתניהו לנשיא… נתניהו מבטיח היום פיוס בעם, אם רק יקבל חנינה. הציניות זועקת כאן לשמיים".
ויובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, מזכיר את דבריו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מאיר שמגר ז"ל, שכלל בפסק הדין בפרשת קו 300 את הציטוט הבא:
"המילה 'עבריין' לא צריכה לקבל פה את המובן של אדם שהורשע, אלא של אדם שבא לנשיא ואומר: עברתי עבירה ואני מבקש שתחון אותי. אינני מעלה על דעתי שהוא יכול לבוא לנשיא ולומר: אני אמנם לא עברתי עבירה אבל אם עברתי – אנא, תן לי חנינה. כמובן שחנינה חלופית, אלטרנטיבית, כזאת, מקומה לא יכירנה במשפט שלנו".
פסק הדין ההוא – שדחה עתירות נגד החנינה שהוענקה לאנשי שב"כ שכלל לא הועמדו לדין אבל הודו בביצוע עבירות חמורות – ניתן ב-6 באוגוסט 1986, עשור לפני שנתניהו נבחר לראשונה לראשות הממשלה. מה שלא היה ניתן להעלות על הדעת בימים ההם, הפך מאז, תחת שלטונו המתמשך של נתניהו, למובן מאליו.
![בנימין נתניהו בראיון לקרן מרציאנו במרץ 2019, משיב לשאלה האם ינסה לקדם חסינות עבור עצמו אחרי הבחירות ומשיב: "מה? מה פתאום? התשובה היא לא" (צילום: צילום מסך/חדשות 12)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/12/mapitom-1024x640.jpg "בנימין נתניהו בראיון לקרן מרציאנו במרץ 2019, משיב לשאלה האם ינסה לקדם חסינות עבור עצמו אחרי הבחירות ומשיב: "מה? מה פתאום? התשובה היא לא" (צילום: צילום מסך/חדשות 12)")
